לידיעת שר הביטחון, אהוד ברק

"מערכת הביטחון, המובלת על ידי משרד הביטחון, איננה מחוברת באופן מספיק לפרויקט ממשל זמין. נוצר רושם במגזר העסקי, כי מערכת הביטחון נוטה להרבות בספקים יחידים, ובדרך כלל מדובר בחברות ביטחוניות גדולות", כך מסכם צוות ההיגוי לכלכלת המידע שפעל במסגרת הוועדה הלאומית לטכנולוגיית המידע את מה שהוא חושב על מערכת היחסים בין משרד הביטחון לממשלה, בכל הנוגע לממשל זמין ופרויקט מרכבה
יהודה קונפורטס |

הוועדה הלאומית לטכנולוגיית המידע, בראשותו של איציק כהן, תתכנס ביום א' הבא (29 ביולי) לישיבה מן המניין, השלישית השנה. בפועל זו תהיה כנראה ישיבת פרידה מהיו"ר כהן, שהיה מאלו שדחפו להקמתה. הוועדה הלאומית פעלה באמצעות ועדות משנה, שהתכנסו במהלך השנה ודנו בפתרונות אפשריים כדי להגיש ניירות עמדה. ביום א' הבא, יציגו הוועדות את ניירות העמדה שלהן, שיאוגדו להמלצות שיונחו על שולחנו של ראש הממשלה אולמרט.

אחד מניירות העמדה הוא של הוועדה לכלכלת המידע. בין השאר דנה הוועדה במהלך השנה בקשר שבין המגזר הביטחוני והממשלה, בכל הנוגע לתשתיות מיחשוב, ממשל זמין, מערכות מידע וכדומה. בנייר העמדה נאמר כי מערכת הביטחון, מסיבות שונות, לא רואה עצמה כחלק מהממשל, אלא כמערכת נפרדת עם צרכים משלה, סוגיות ייחודיות לה ולעיתים אף סייגים משלה.

בעיני חברי הוועדה המציאות הזו קצת לא מובנת, במילים עדינות. "אקולוגיה עסקית אחרת במערכת יחסי הגומלין של מערכת הביטחון מול הממשל המגזר העסקי, יכולה לעודד, לפני הכל, פתיחות רבה יותר בין השותפים ושגשוג כלכלי-חברתי בכל הרמות", טוענים חברי הוועדה וקובעים במסמך, כי "מערכת הביטחון, המובלת על ידי משרד הביטחון, איננה 'מחוברת' באופן מספיק לפרויקט ממשל זמין. נוצר רושם במגזר העסקי, כי מערכת הביטחון נוטה להרבות בספקים יחידים, ובדרך כלל מדובר בחברות ביטחוניות גדולות כגון אלביט, התעשיה האווירית, ורפא"ל. שקיפות אינפורמציה, צרכים ומכרזים איננה מספקת את כלל השוק העסקי ובמיוחד בקרב בעלי עסקים קטנים ובינוניים... רמת שיתוף הפעולה בין משרדי הממשלה למשרד הביטחון אינה מספקת, והריחוק הזה יוצר מונופול, חוסר שקיפות וביטול תנופתיות".

חברי הוועדה מציינים את המערכת החוזית בין המדינות - G2G - שמשרד הביטחון נעזר בה, אבל לדעתם היא אינה מספיק שקופה. בהמשך נייר העבודה העלו חברי הווועדה שורה ארוכה של מטלות אותן יש לבצע כדי לשפר את הקשר בין מערכת הביטחון לשאר משרדי הממשלה המפעילים ממשל זמין.

התופעה הזו של שתי מדינות בתוך כלכלה אחת - המדינה האזרחית והסקטור הצבאי - אינה חדשה. במשך השנים האחרונות ניסו איציק כהן ואנשיו ליצור קווי שיתוף פעולה בין פרויקט המרכבה לבין פרויקטי ה-ERP הצבאיים, שחלקם נמצאים בתכנון וחלקם כבר יצא לדרך. המטרה היתה פשוטה: לחסוך בתקציבים ולמנוע בזבוזים. הנושא עלה יותר מפעם אחת בדיונים מתקושרים על האיום שבקיצוץ תקציב הביטחון.

המשמעות המעשית למציאות זו היא קודם כל כספית. מערכות שלמות עובדות במקביל, ואיש לא מצליח להושיב אותן ביחד. לחלקים מסויימים במגזר העסקי, כפי שזה נרמז בנייר העמדה, יש אינטרס שמציאות זו תימשך, והמבין יבין.

לדעת חברי הוועדה שחיברו את נייר העמדה, אפשר לשנות את המציאות בצורה חיובית, מבלי לפגוע כהוא זה בביטחון המדינה. בחודשים הקרובים, כאשר שר הביטחון אהוד ברק וצוות עוזריו יתחילו בדיונים על תקציב הביטחון לשנת 2008, הם יתבקשו להציע הצעות מקוריות לקיצוצים שמקורם בחיסכון וייעול. השר ברק מוזמן לעיין במסמכי ועדת הישנה לכלכלת המידע או לפנות לשניים מחבריה היותר בולטים: אשת העסקים גליה אלבין ופרופסור ניב אחיטוב.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

הצעה: עסקים עד מחזור של 300 אלף שקל לא ידווחו למס הכנסה; מה הסיכויים שזה יקרה?

כיום עסקים במחזור של 120 אלף שקל לא מדווחים לרשות המס; המטרה להגדיל את התקרה; למה זה טוב לכולם: לנישומים וגם לרשות המס? 

רן קידר |

עסקים במחזור של עד 120 אלף שקל לא מדווחים לרשויות המס. הפטור הזה ניתן לפני כשנה והוא מסתמן כהצלחה גדולה. מדובר במעל 150 אלף נישומים שחוץ מלהכביד על התשתיות של רשות המסים, לא באמת הצדיקו את הטיפול בהם. הגבייה באזור אפס, והטפסים והבירוקרטיה לקחו המון זמן ומשאבים גם לנישומים וגם לפקידי מס הכנסה.

ההחלטה הקודמת (הרחבה: רפורמת ה-"עוסק זעיר" כבר עובדת עבור עשרות אלפי ישראלים) היתה פשוטה כי גביית המס כאמור היתה אפסית. כעת מציע שי אהרונוביץ' להרחיב את התוכנית לעסקים עד מחזור של 300 אלף שקל. במספרים האלו כבר יש מס, אם כי, ברוב המקרים נמוך. 

עסקים מדווחים לרשויות המס על חברות מס לפי הכנסות בניכוי הוצאות.  בעסקים שעד מחזור של 120 אלף שקל (שעם הצמדה זה כבר קרוב ל-130 אלף שקל) רשות המס מגדירה הוצאות לפי שיעור המחזור, בלי הוכחת תשלום ובלי לשבור את הראש עם איסוף חשבוניות. יש כאלו שזה מתאים ונוח להם. אלו שיש להם יותר הוצאות יכולים להגיש אותם, אבל גם ככה הם לא עומדים ברף המס.

עסקים עם מחזור של 300 אלף, אמורים לקבל שיעור הוצאות מסוים כמוכר מבלי להוכיח זאת, אבל נראה שבמקרה הזה יהיו הרבה שיש להם יותר הוצאות. הם ידווחו במסלול הרגיל. כלומר, רשות המס תבטיח את עצמה על ידי כך שתאשר הוצאות אבל לא בסכום משמעותי מדי. וככה תהיה חבות מס לעסקים האלו. 

ולכן, יפנו אליה, רק כאלו שבאמת אין להם הוצאות משמעותיות. כל תוכנית כזו מקלה על המערכת, מקלה על הנישומים, וצריך לזכור שגם אין כאן פתח למילוט, הונאות, שקרים, ושמרווח הביטחון של רשות המס הוא גדול, תשלום המס במספרים האלו בהינתן הוצאות הוא נמוך מאוד, במקרה המקסימלי כמה אלפים בודדים בחודש.  

מצד שני מדובר על כמות גדולה של נישומים. על פי ההערכות יש כמה מאות אלפים שנופלים בקטגוריה הזו. 


הדמיה של מרכז הפיתוח החדש של אנבידיה הצפוי לקום בבאר שבעהדמיה של מרכז הפיתוח החדש של אנבידיה הצפוי לקום בבאר שבע

אנבידיה משלשת את מרכז הפיתוח בבאר שבע: מאות משרות חדשות בדרום

ענקית השבבים תעתיק את פעילותה למתחם חדש בפארק ההייטק גב-ים בהיקף של כ-3,000 מ"ר; המרכז יורחב עד אמצע 2026 ויתמקד בפיתוח טכנולוגיות AI

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אנבידיה באר שבע

ענקית השבבים אנבידיה (NVIDIA Corp. 2.25%  ) מודיעה על הרחבת מרכז המחקר והפיתוח בבאר שבע פי שלושה. המתחם החדש, שייבנה בפארק ההייטק גב-ים בעיר, יתפרס על שטח של כ-3,000 מ"ר ועתיד להתחיל לפעול במתכונת מלאה עד סוף המחצית הראשונה של 2026. במקביל, מתכננת החברה לגייס מאות עובדים חדשים באזור הדרום - ובהם מפתחי שבבים, מהנדסי חומרה ותוכנה, ארכיטקטים ובוגרי תארים מתקדמים במדעי המחשב וההנדסה.

מעבר להיבט העסקי, המהלך הזה של אנבידיה צפוי להשפיע על תעסוקת ההייטק בדרום ועל יצירת סביבת עבודה נוחה ואיכותית יותר למהנדסים שרחוקים מהמרכז. יש לזה פוטנציאל לשנות את מפת ההייטק במדינה, אחרי שחברות גלובליות מעדיפות להתרכז סביב תל אביב והרצליה רבתי, להחלטה של אנבידיה להשקיע דווקא בבאר שבע יש משמעות רחבה - לא רק מבחינת פיתוח טכנולוגי, אלא גם כחלק ממאמץ לחזק את הפריפריה על ידי תעשיית ההייטק.

האתר החדש ממוקם בבניין החמישי שמקימה גב-ים בפארק ההייטק בבאר שבע, בו פועלות גם חברות כמו מיקרוסופט ואלביט וכן יחידות תקשוב של צה"ל. סמיכותו לאוניברסיטת בן גוריון ולבית החולים סורוקה ממחישה את התבססות האזור כאחד ממוקדי החדשנות המרכזיים בדרום. מדובר באחד ממהלכי ההתרחבות המשמעותיים של אנבידיה מחוץ לגוש דן, ומבחינת העיר באר שבע - צעד נוסף בדרך לביסוס מעמדה כעיר טכנולוגית בצמיחה.

עמית קריג, סגן נשיא בכיר באנבידיה ומנהל מרכז המו"פ בישראל, אמר כי "הרחבת מרכז הפיתוח בבאר שבע משקפת את המחויבות שלנו להגיע אל המהנדסות והמהנדסים הטובים ביותר - בכל מקום שבו הם נמצאים. הסייט החדש ישמש בית מקצועי למאות אנשי פיתוח נוספים מהדרום, שייקחו חלק בפיתוח טכנולוגיות חומרה ותוכנה פורצות דרך ויקדמו חדשנות עולמית בבינה מלאכותית."

ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ', הוסיף כי "מדובר בבשורה חשובה לעיר ולנגב כולו. ההחלטה של אנבידיה מבטאת אמון באקו-סיסטם הבאר-שבעי ותיצור מאות מקומות עבודה חדשים, שיחזקו את ההון האנושי בעיר וימשיכו להציב את באר שבע בחזית החדשנות הישראלית."