עסקים לא מהותיים
יבמ ישראל מינתה באחרונה את חברת One1 כמפיצת תוכנות ל-Tier 2, בעיקר לשותפים עסקיים ועסקים קטנים ובינוניים. המינוי הזה נעשה בשקט יחסי ואף אחת משתי החברות לא דיווחה על כך בפומבי. יבמ אינה מחוייבת לעשות זאת מאחר ובארץ היא חברה פרטית, וברמה העולמית אינה מוסרת נתונים על מכירות בשוק המקומי, ואילו קבוצת One1 לא הוציאה על כך דיווח לבורסה.
לסיפור הזה יש צד שלישי - חברת מטריקס. מזה כמה שנים מהווה מטריקס זרוע הפצה ושיווק Tier 1 של יבמ, בשורה ארוכה של מוצרים מבית הענק הכחול. השת"פ הזה זכה לסיקור וחשיפה ציבורית רבה, לשביעות רצון שני הצדדים. הכנסת מפיץ נוסף היא לכאורה מהלך אסטרטגי שמטריקס אמורה הייתה להגיב עליו וגם לדווח, אולי, לבעלי המניות.
אלא שבבירור שנערך אצל שתי החברות, התקבלה התשובה כי אותם עסקי תוכנה שחברת One1 תטפל בהפצתם - אינם מהווים נתח משמעותי מסך הכל פעילותה של מטריקס מול יבמ, והם נמוכים מאחוז אחד. סכומים לא מהותיים בלשון הבורסה, הן עסקאות שהיקפן פחות מ-60 מיליון שקלים ועליהן החברה הציבורית לא חייבת לדווח לבורסה.
במה המדובר? מטריקס, שדיווחה בשנת 2006 על הכנסות בסך 1.2 מיליארד שקלים, מעסיקה 3300 איש והפעילות שלה מול יבמ כוללת ייעוץ, הפצת מוצרי תוכנה וחומרה, פיתוח, יישום, הטמעה והדרכה. כאמור, היא נחשבת למשווקת Tier 1, כלומר משווקת ראשית. בין היתר, היא משווקת מוצרי תוכנה של יבמ כגון לוטוס, על גרסאותיה השונות, וובספיר, ברמת פתרונות אינטרגציה, שרתים, מסחר וקמעונאות, פתרונות RFID וכמובן OEM.
בנוסף, יש למטריקס פעילות של הפצת תוכנה ל-Tier 2, שמופנית בעיקר לשותפים עסקיים שמטמיעים פתרונות של יבמ ומבקשים גם למכור את התוכנות השונות. במטריקס מגדירים את התחום הזה כלא גדול במיוחד. קשה להעריך אותו במספרים, אולם במטריקס אומרים שהוא מהווה פחות מאחוז אחד מסך כל המחזור שלהם, ואם נעשה את החשבון הפשוט הרי שמדובר במכירות שנתיות של פחות מ-12 מיליון שקלים.
One1 מתמחה בפתרונות כוללים בתחום המיחשוב העסקי. עסקי התוכנה שלה מורכבים מכמה רבדים, כאשר עיקר ההכנסות בתחום זה הם מתוכנות שהקבוצה עצמה מפתחת. גם אצלה הפעילות של הפצת תוכנה מול יבמ אינה מהווה חלק גדול מהכנסותיה, אבל קשה מאוד לכמת זאת, בעיקר מדובר בפתרונות תוכנה בנושאי ניהול האחסון, וכעת כנראה גם פתרונות נוספים ל-Tier 2. מחזור המכירות של One1 נאמד בכ-500 מיליון שקלים בשנה. גם One1 לא דיווחה לבורסה על השת"פ החדש שלה עם יבמ מאותה סיבה - עסקה לא מהותית - שערכה הוא פחות מ-60 מיליון שקלים.
עכשיו נשאלת השאלה: מדוע בכלל החליטה יבמ להכניס לשוק עוד מפיץ, אם מטריקס ו-One1 מדווחות שמדובר בהיקף עסקים הקטן מ-60 מיליון שקלים? מן המפורסמות היא שמרבית ההכנסות של עסקי התוכנה של יבמ, המהווים כמעט מחצית מכלל העסקים של החברה, באות ממכירות ישירות, ומהסכמי רישוי רוחביים שנעשים עם ארגונים גדולים. יתר פתרונות התוכנה נמכרים באמצעות 26 שותפים ומפיצים ברמות שונות. מלבד מטריקס ו-One1 יש גם חברות לא פחות גדולות, כגון טלדור, אמת מיחשוב, קומטק, הראל ועוד. אבל בנישה הזו של הפצה ל-Tier 2, כנראה שהעסקים לא ממש פורחים. מדובר בעיקר באינטגרטורים שמתמחים בנישות מסויימות, הם מספקים פתרונות אינטגרציה לארגונים ומבקשים למכור גם פתרונות של יבמ.
גורם שמעורה בשוק התוכנה אמר כי ספק אם יש מקום בכלל למשווק אחד בנישה המיוחדת הזו ולכן המהלך של יבמ לא כל כך ברור. אותו גורם ציין לעומת זאת כי יכול להיות שמבחינה חשבונאית העסקים אינם מהותיים, אבל בפועל החבירה ליבמ משמעותית מאוד ל-One1, שעושה מאמצים גדולים להדביק את הפער בינה לבין מתחרותיה - ובהן מטריקס. אז בסרגל העסקים הלא מהותיים, המינוי החדש של יבמ הרבה יותר מהותי ל-One1 מאשר למטריקס.
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)הצעה: עסקים עד מחזור של 300 אלף שקל לא ידווחו למס הכנסה; מה הסיכויים שזה יקרה?
כיום עסקים במחזור של 120 אלף שקל לא מדווחים לרשות המס; המטרה להגדיל את התקרה; למה זה טוב לכולם: לנישומים וגם לרשות המס?
עסקים במחזור של עד 120 אלף שקל לא מדווחים לרשויות המס. הפטור הזה ניתן לפני כשנה והוא מסתמן כהצלחה גדולה. מדובר במעל 150 אלף נישומים שחוץ מלהכביד על התשתיות של רשות המסים, לא באמת הצדיקו את הטיפול בהם. הגבייה באזור אפס, והטפסים והבירוקרטיה לקחו המון זמן ומשאבים גם לנישומים וגם לפקידי מס הכנסה.
ההחלטה הקודמת (הרחבה: רפורמת ה-"עוסק זעיר" כבר עובדת עבור עשרות אלפי ישראלים) היתה פשוטה כי גביית המס כאמור היתה אפסית. כעת מציע שי אהרונוביץ' להרחיב את התוכנית לעסקים עד מחזור של 300 אלף שקל. במספרים האלו כבר יש מס, אם כי, ברוב המקרים נמוך.
עסקים מדווחים לרשויות המס על חברות מס לפי הכנסות בניכוי הוצאות. בעסקים שעד מחזור של 120 אלף שקל (שעם הצמדה זה כבר קרוב ל-130 אלף שקל) רשות המס מגדירה הוצאות לפי שיעור המחזור, בלי הוכחת תשלום ובלי לשבור את הראש עם איסוף חשבוניות. יש כאלו שזה מתאים ונוח להם. אלו שיש להם יותר הוצאות יכולים להגיש אותם, אבל גם ככה הם לא עומדים ברף המס.
עסקים עם מחזור של 300 אלף, אמורים לקבל שיעור הוצאות מסוים כמוכר מבלי להוכיח זאת, אבל נראה שבמקרה הזה יהיו הרבה שיש להם יותר הוצאות. הם ידווחו במסלול הרגיל. כלומר, רשות המס תבטיח את עצמה על ידי כך שתאשר הוצאות אבל לא בסכום משמעותי מדי. וככה תהיה חבות מס לעסקים האלו.
- גם בצפון: בכל עסק שלישי נתפסו ליקויי ספרים - האם זה קל מידי?
- משבר מתמשך: העסקים הקטנים בסין עדיין מתקשים להתאושש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ולכן, יפנו אליה, רק כאלו שבאמת אין להם הוצאות משמעותיות. כל תוכנית כזו מקלה על המערכת, מקלה על הנישומים, וצריך לזכור שגם אין כאן פתח למילוט, הונאות, שקרים, ושמרווח הביטחון של רשות המס הוא גדול, תשלום המס במספרים האלו בהינתן הוצאות הוא נמוך מאוד, במקרה המקסימלי כמה אלפים בודדים בחודש.
מצד שני מדובר על כמות גדולה של נישומים. על פי ההערכות יש כמה מאות אלפים שנופלים בקטגוריה הזו.
הדמיה של מרכז הפיתוח החדש של אנבידיה הצפוי לקום בבאר שבעאנבידיה משלשת את מרכז הפיתוח בבאר שבע: מאות משרות חדשות בדרום
ענקית השבבים תעתיק את פעילותה למתחם חדש בפארק ההייטק גב-ים בהיקף של כ-3,000 מ"ר; המרכז יורחב עד אמצע 2026 ויתמקד בפיתוח טכנולוגיות AI
ענקית השבבים אנבידיה (NVIDIA Corp. 2.25% ) מודיעה על הרחבת מרכז המחקר והפיתוח בבאר שבע פי שלושה. המתחם החדש, שייבנה בפארק ההייטק גב-ים בעיר, יתפרס על שטח של כ-3,000 מ"ר ועתיד להתחיל לפעול במתכונת מלאה עד סוף המחצית הראשונה של 2026. במקביל, מתכננת החברה לגייס מאות עובדים חדשים באזור הדרום - ובהם מפתחי שבבים, מהנדסי חומרה ותוכנה, ארכיטקטים ובוגרי תארים מתקדמים במדעי המחשב וההנדסה.
מעבר להיבט העסקי, המהלך הזה של אנבידיה צפוי להשפיע על תעסוקת ההייטק בדרום ועל יצירת
סביבת עבודה נוחה ואיכותית יותר למהנדסים שרחוקים מהמרכז. יש לזה פוטנציאל לשנות את מפת ההייטק במדינה, אחרי שחברות גלובליות מעדיפות להתרכז סביב תל אביב והרצליה רבתי, להחלטה של אנבידיה להשקיע דווקא בבאר שבע יש משמעות רחבה - לא רק מבחינת פיתוח טכנולוגי, אלא גם
כחלק ממאמץ לחזק את הפריפריה על ידי תעשיית ההייטק.
האתר החדש ממוקם בבניין החמישי שמקימה גב-ים בפארק ההייטק בבאר שבע, בו פועלות גם חברות כמו מיקרוסופט ואלביט וכן יחידות תקשוב של צה"ל. סמיכותו לאוניברסיטת בן גוריון ולבית החולים סורוקה ממחישה את התבססות האזור כאחד ממוקדי החדשנות המרכזיים בדרום. מדובר באחד ממהלכי ההתרחבות המשמעותיים של אנבידיה מחוץ לגוש דן, ומבחינת העיר באר שבע - צעד נוסף בדרך לביסוס מעמדה כעיר טכנולוגית בצמיחה.
עמית קריג, סגן נשיא בכיר באנבידיה ומנהל מרכז המו"פ בישראל, אמר כי "הרחבת מרכז הפיתוח בבאר שבע משקפת את המחויבות שלנו להגיע אל המהנדסות והמהנדסים הטובים ביותר - בכל מקום שבו הם נמצאים. הסייט החדש ישמש בית מקצועי למאות אנשי פיתוח נוספים מהדרום, שייקחו חלק בפיתוח טכנולוגיות חומרה ותוכנה פורצות דרך ויקדמו חדשנות עולמית בבינה מלאכותית."
- וול סטריט ננעלה בעליות עד 1.2%; סולראדג' זינקה 5% ופורד טסה 12%
- גילת קפצה ב-7%, טסלה עלתה ב-2.3%; וול-סטריט ננעלה בירוק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ', הוסיף כי "מדובר בבשורה חשובה לעיר ולנגב כולו. ההחלטה של אנבידיה מבטאת אמון באקו-סיסטם הבאר-שבעי ותיצור מאות מקומות עבודה חדשים, שיחזקו את ההון האנושי בעיר וימשיכו להציב את באר שבע בחזית החדשנות הישראלית."
