סגן הרמטכ"ל: "צה"ל של היום הוא צבא אחר"

שנה לאחר המלחמה בלבנון מדגיש האלוף קפלינסקי כי בצה"ל יישמו הלקחים וחוזר ומעריך שלא צפויה הקיץ מלחמה עם סוריה. "אין לי ספק שעשינו טעויות, אך התחקור הביא לקפיצת מדרגה"
אמיר בוחבוט NRG |

במהלך השנה שחלפה מאז מלחמת לבנון השנייה, נשמעו הערכות סותרות באשר לסיכויים למלחמה נוספת שתפרוץ בקיץ הנוכחי, אך סגן הרמטכ"ל, האלוף משה קפלינסקי, מצטרף להערכות האחרונות שנשמעו מכיוון הצבא ומדגיש: "אנחנו לא צפויים למלחמה עם סוריה בקיץ הקרוב". במסיבת עיתונאים שקיים אחר הצהריים הדגיש קפלינסקי כי הצבא כבר מיישם את תוכנית העבודה שנבנתה בעקבות לקחי המלחמה. "אין לי ספק ששגינו, אבל צה"ל של היום הוא צבא אחר", אמר סגן הרמטכ"ל, שציין את החשיבות של שמירה על תקציב הביטחון על רקע האיומים הגוברים.

האלוף קפלינסקי, שצפוי לסיים את שירותו בצה"ל בעוד כמה שבועות ולצאת לעבר עתיד שעדיין אינו ידוע, סיכם היום את המצב באזור שנה לאחר העימות עם חיזבאללה והתייחס לאופן בו יישם הצבא את לקחי מלחמת לבנון השנייה. "למיטב הערכתנו אנחנו לא צפויים למלחמה בקיץ הקרוב עם סוריה", אמר סגן הרמטכ"ל. "לא ניתן להתעלם ממה שאנחנו רואים. להבנתנו, פעולות סוריה נועדו בעיקר למגננה".

לדבריו, גם צה"ל נערך לאפשרות של מלחמה. "אנחנו מגבירים את הכוננות שלנו", הדגיש. "אנחנו רואים את מעורבותה של סוריה בארגונו מחדש של חיזבאללה. איראן ממשיכה בקצב שלה לפתח את תוכנית הגרעין. איראן גרעינית זה שינוי מהותי למזרח התיכון ואולי על העולם כולו".

קפלינסקי התייחס גם לשינויים שחל בשורות הצבא מאז המלחמה, בעקבות התהליך היסודי של הפקת הלקחים. "בצה"ל התקיים תהליך ארוך ומקיף - במטכ"ל ובפיקודים ובזרועות וביחידות השונות", תיאר. "המטרה לא היתה לחפש אשמים אלא לנתח נקודות תורפה, להבין את מקורן ולהגדיר תוכנית עבודה לעתיד".

בדבריו ציין קפלינסקי כי תוכנית העבודה של צה"ל כוללת משימות רבות, לטווח הקצר והארוך, שחלקן כבר מיושמות. "צה"ל שנה אחרי הוא צה"ל אחר", הדגיש. "הייתי שותף לתהליכים במטכ"ל ואין לי ספק כי עשינו טעויות, אבל זה קרה לצד הישגים נכבדים". הוא הוסיף כי "ביצענו תהליך חסר תקדים של תחקור שהביא את צה"ל לקפיצת מדרגה. אנו פועלים נמרצות כדי לעמוד בכל אתגר שנדרש".

קפלינסקי פירט על התיקונים שנעשו במערך המילואים, בעיקר בנושא האימונים והציוד. "הדבר הראשון שעשינו הוא להחזיר את הכשירות המבצעית. האימונים כיום מותאמים לתרחישים השונים", ציין. "גם הציוד של חייל המילואים טופל באופן משמעותי. גיבשנו תוכנית חומש לשדרוג כלל ציוד הימ"ח. כבר בשנה הזו למעלה משליש מסדר כוחות המילואים יראה שינוי".

בנוסף, הסביר סגן הרמטכ"ל כי גם במערך הסדיר חלו שינויים. "אנחנו שמים דגש רב על לחימת לילה", סיפר. "מתוך מטרה להקנות ביטחון בקרב הלוחמים והמפקדים ולהגביר תחושת המסוגלות לביצוע המשימות. כל התוכניות המבצעיות של הצבא נכתבו מחדש".

בהתייחסו לקיצוץ בתקציב הביטחון אמר קפלינסקי כי "ביטחון עולה כסף, אי אפשר לעשות שום דבר, בטח לא את התוכנית היומרנית, יש מאין", לדבריו, "אני לא רוצה לומר מה יקרה אם יהיה לנו פחות כסף. אין טעם להיכנס לענין. מי שאחראי לפתור את הבעיה הנקודתית הזו יידע לתת את המענה".

לאתר NRG מעריב

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.

ניהול הוצאות
צילום: pixabay.com

ההוצאה הממוצעת של משקי הבית בישראל: 18 אלף שקל לחודש

סקר ההוצאות וההכנסות החדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביע על הפערים הגדולים בחברה הישראלית בהוצאה החודשית - 93% ממשקי הבית בעשירון העליון מחזיקים לפחות במכונית אחת, לעומת כ-41% בלבד בעשירון התחתון

הדס ברטל |

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום את סקר הוצאות והכנסות שלה למשקי בית לשנת 2023.  מן הדוח עולה כי ההכנסה הכספית הממוצעת ברוטו למשק בית עמדה באותה שנה על כ-26,330 שקל, בעוד ההכנסה נטו, לאחר ניכויים עמדה על כ-21,606 שקל לחודש. 77.7% מהכנסות משקי הבית מגיעות מעבודה, בעוד 12.9% מגיעות מקצבאות ומתמיכות, כאשר היתר מגיע מפנסיות וקופות גמל.

לפני הסקר, ההוצאה הכוללת לתצרוכת של משקי הבית, הכוללת את אומדן צריכת שירותי הדיור, הסתכמה ב־18,088 שקל לחודש, ירידה ריאלית של 1.4% לעומת 2022, זאת בעוד שההוצאה הכספית ללא דיור ירדה בשיעור חד יותר של 2.1% והסתכמה ב-14,823 שקל. סעיף הדיור נותר רכיב ההוצאה המרכזי (25.3% מההוצאה הכוללת), כאשר לאחריו ההוצאה מתחלקת בין תחבורה ותקשורת, כ-18.6% מההוצאה ומזון כולל פירות וירקות, כ-17.9% מההוצאה. כמו כן עולה כי הרכב ההוצאה נותר יציב ביחס לשנה הקודמת.

הרכב ההוצאה החודשית למשק בית, קרדיט: הלמ



הפערים הכלכליים באים לידי ביטוי גם בבעלות על נכסים ומוצרים בני־קיימה ובתנאי הדיור: בעוד שכ-94% ממשקי הבית בעשירון העליון החזיקו מחשב אחד לפחות וכ-97% מהם היו בעלי מינוי לאינטרנט, בעשירון התחתון מדובר בכ-52% בלבד. גם בשוק הדיור ניכרים פערים משמעותיים. ערך דירה ממוצעת בבעלות משק בית בעשירון העליון עמד על 3.96 מיליון שקל, פי 2.6 מערך הדירה בעשירון התחתון שאומדנה מוערך בכ-1.51 מיליון שקל.