דב אלפון: "ווב 2.0 מביא לתכנים ירודים והעתקות"

אנשי אקדמיה, אנשי כלכלה ואנשי מקצוע מתחום האינטרנט השתתפו השבוע בכנס השנתי לדפוס אינטרנט וקהילה אשר יזמו מטח (המרכז לטכנולוגיה חינוכית), מרכז בורדה והמרכז לחקר חברת המידע.

הכנס דן בהיבטים כלכליים הנובעים מהתנהלותן של קהילות מקוונות, כגון: קהילות המבוססות על תחומי עניין משותפים, קהילות הדוברות שפה מעוטת משתמשים, וקהילות המתפתחות סביב עולם הספרים והעיתונים.

דב אלפון, עורך ראשי של הוצאת "כנרת, זמורה-ביתן, דביר" ומחלוצי האינטרנט בישראל, הביע דעתו במסגרת הכנס בנושא ה-"ווב 2.0" - תוכן הגולשים וציין, כי התכנים הירודים, העתקות של יצירות וטקסטים וניצול האנונימיות של הרשת לביצוע מעשים פליליים - הם המרכיבים את הצד האפל של האופנה החולפת המכונה "Web 2.0".

"ה-Web 2.0 יעלם לדעתי עוד שנה", אמר אלפון, "ויקיפדיה הם כנראה היחידים שישרדו את המשבר הגדול, אך לצידה, ואולי אף מעליה, יצעד ה-Google Online Access. אם תקישו בגוגל את הביטוי, תגיעו לעמוד "סתום", מכיוון שמדובר בפרויקט שכמעט ולא מדברים עליו. אך המשמעות של זה היא שבשלב כלשהו, אולי עוד השנה, צרכנים יוכלו להוריד ספרים מהאינטרנט תמורת תשלום. התוכנית של גוגל מהווה דוגמא לכך שהעתיד שייך לרשת מקבילה, אנינה וסלקטיבית".

פרופ' שיזף רפאלי, יו"ר המרכז לחקר המידע באוניברסיטת חיפה, הוסיף ואמר כי הדפוס יעמוד במקום אחר לנוכח הצלחת האינטרנט. לדבריו, הקהילה משפיעה על היחסים בין הדפוס לאינטרנט ומעצבת את האופנים שבהם האינטרנט יעצב מחדש את שוק התוכן.

מי שחשב אחרת מדב אלפון הוא העיתונאי והבלוגר הוותיק דן גילמור, מנכ"ל The Center for citizen media, שאמר בכנס כי בעידן הדיגיטלי, סופרים ומוציאים לאור צריכים לחשוב על ספרים לא כעל מוצר שמסתיים בהוצאה לאור ומכירות, אלא כעל יצירת שיח. "בעידן הדיגיטלי, המדיום הופך מהרצאה לשיחה, והכלל הראשון של הקשבה הוא שיחה", אמר גילמור וסיפר על ההתנסות שהייתה לו כאשר החליט לבקש מקוראי הבלוג שלו עזרה במידע לספר שכתב. לדבריו, "אנשים הגיבו עם חומרים מעולים. זה היה תהליך מדהים שהפך את הספר שלי לטוב יותר".