דלק נדל"ן רוכשת את סהר פיתוח מידי פז ב-213 מ' שקל
חברת דלק נדלן נכסים מניבים, בניהולו של איליק רוז'נסקי, מגדילה משמעותית את סל נכסיה המניבים בישראל. החברה מדווחת היום, כי חתמה על הסכם לרכישת חברת סהר פיתוח והשקעות מידי קבוצת פז, שבשליטת צדיק בינו, וזאת תמורת סכום נטו של כ-213 מיליון שקל.
סהר פיתוח מחזיקה בנכסים מניבים בהיקף של כ-44,000 מ"ר, רובם בתל-אביב. עם זאת, ברשות החברה נדל"ן מניב גם בחיפה ובנתניה, וכן אחזקות בחברות המחזיקות בנכסים מניבים בגרמניה.
יצויין, כי תמורת העיסקה מביאה בחשבון שווי נוכחי של כ-251.5 מיליון שקל לסהר פיתוח, אך במסגרת העיסקה נכללת התחייבות של פז, כי תפעל למכור נכסים תוך פרק זמן של 24 חודשים וברווח שלא יפחת מ-30.5 מיליון שקל צמודים למדד ונושא ריבית. במידה והרווח ממכירת הנכסים יהיה נמוך מ-30 מיליון שקל, תשפה פז את דלק נדל"ן בגובה ההפרש. כמו כן, מובטח לדלק נדל"ן שיפוי בסך של כ-8.5 מיליון שקל בגין תשלום מיסים .
הנכסים שבבעלות סהר פיתוח מניבים כיום דמי שכירות בסך של כ-18.5 מיליון שקל, אך היות ובחלק מהנכסים שיעור התפוסה אינו מקסימלי, בדלק נדל"ן מעריכים כי ניתן יהיה להשביח את הנכסים ולהעלות את דמי השכירות ואת התשואה האפקטיבית על ההשקעה בסהר.
הנכסים הבולטים המוחזקים על ידי סהר פיתוח הם: 50% מהזכויות בבית ציון שברחוב רוטשילד בתל-אביב, הכולל כ-8,000 מ"ר של משרדים, המושכרים למשרדים מובילים בתחום עריכת הדין ולבית ההשקעות פריזמה, וכן כ-5,100 מ"ר של מקומות חניה;
מגדל סהר ברחוב יהודה הלוי בתל-אביב, הכולל שטח מניב של כ-5,900 מ"ר משרדים וכ-3,000 מ"ר חניה, המושכר ברובו לבנק דיסקונט ולבנק מרכנתיל; בית הרצל, ברחוב הרצל 146 בתל-אביב, הכולל שטח מניב של כ-9,900 מ"ר משרדים וכ-3,000 מ"ר חניה, המושכר ברובו לבנק דיסקונט. כמו כן, בבעלות סהר מגדל משרדים ברחוב בן-יהודה בתל-אביב, המושכר ברובו לחברת ישראייר, נכסים נוספים בתל-אביב, נכס באזור התעשייה של רמת פולג בנתניה, כ-1,000 מ"ר פנויים בחיפה, וכן מניות בחברות המחזיקות מרכזים מסחריים בגרמניה.
רכישת סהר מתבצעת באמצעות חברת דלק נכסים מניבים, הנמצאת בבעלותה המלאה של דלק נדל"ן, והמרכזת את הנכסים המניבים של החברה בישראל. לחברה נכסים בולטים, כגון: קניון חיפה, קניון דרורים, קניון רמלוד, קניון עכו, קומות משרדים בבית גבור ספורט, בית אדר בנתניה, מגדלי זיו ברמת החייל, וכן בבעלותה קרקעות המיועדים לייזום נכסים מניבים באזורי הביקוש.לאחר העיסקה צפויה דלק נכסים מניבים להחזיק נכסים מניבים פעילים בשטח כולל של למעלה -230,000 מ"ר.
איליק רוז'נסקי, מנכ"ל דלק נדל"ן, אמר היום: "העיסקה מתבצעת במסגרת יישום ההחלטה להרחיב את אחזקותינו בנדל"ן מניב גם בשוק הישראלי ולחזק את מעמדנו המוביל בשוק זה. בכוונתנו להשביח חלק מנכסיה האיכותיים של סהר באופן שיגדיל את התשואה על ההשקעה בחברה. לאחר העיסקה חולשת דלק נכסים מניבים בשטח של למעלה מ-230,000 מ"ר בישראל, היקף פעילות משמעותי שיאפשר לנו להנפיקה בשנה הקרובה, אם וכאשר יבשילו הנסיבות לכך".
במקביל להרחבת הפעילות בישראל, ממשיכה דלק נדל"ן, באמצעות החברות דלק בלרון בינלאומי ו-DGRE, לבחון רכישות חדשות של נדל"ן מניב בחו"ל. חברת DGRE, שגייסה לאחרונה כ-900 מיליון שקל בהנפקה בלונדון, הצהירה לא מכבר, כי היא בוחנת עיסקאות בהיקף כולל של למעלה מ-18 מיליארד שקל (כ-2.2 מיליארד ליש"ט). זאת, לאחר שדלק נדל"ן כבר השלימה לאחרונה את רכישת חברת "רודשף", המחזיקה 29 תחנות שירות ברחבי בריטניה, בעיסקה שהיקפה הסתכם בכ-3.8 מיליארד שקל, וכן רכשה כ-17% מפורטפוליו של 47 בתי מלון של רשת מריוט במסגרת עיסקה שהיקפה הכולל הסתכם בכ-8.8 מיליארד שקל.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
