בימ"ש עליון הטיל קנס של מיליון שקל על תיאום מכרז
בית המשפט העליון, בהרכב השופטים: ע' ארבל, א' רובינשטיין וס' ג'ובראן קיבל היום את ערעורה של המדינה על גזר הדין שניתן בפרשת תיאום המכרזים בשוק הרמזורים.
בית המשפט החמיר בעונשם של כל המעורבים בפרשה - חברת אריאל הנדסת חשמל ורמזורים בע"מ, מנהלה מר אברהם הרשלום ואיש העסקים, שי אופיר, שסייע לביצוע העבירה.
במרכז הפרשה עומד הסדר שנעשה בין חברת אריאל לחברת מנורה ערב סגירתו של מכרז לביצוע עבודות בתחום הרמזורים שפירסמה עיריית חיפה. לפי ההסדר התחייבה חברת אריאל שלא להגיש הצעה למכרז שערכה העירייה. בית המשפט העליון ציין כי "הצורך לשרש הסדרים שכאלה, שחומרתם בעצם ההיקשרות במסגרתם, בלא קשר לתוצאה הנובעת מהם, מצדיק שימוש ב'יד קשה' שתתבטא במתן עונש חמור ומרתיע, בלא קשר למידת הפגיעה הפרטנית בשוק הרלוונטי".
בית המשפט קובע כי יש לייחס חומרה יתירה לכך שההסדר בין הצדדים היה הסדר לתיאום מכרז פומבי שבוצע על ידי רשות ציבורית, זאת מכיוון שתיאום המכרז "חותר תחת עצם התכלית שבעטיה מבוצע המכרז, ומרוקן מתוכן את כלליו והוראותיו". עוד הוסיף בית המשפט, כי "עול הנזק הכספי הנגרם בשל התיאום מוטל על ציבור משלמי המיסים".
בית המשפט קובע כי ככלל העונש הראוי לעבירות הגבלים עסקיים הוא עונש של מאסר בפועל, עונש המשקף אמירה קולקטיבית ברור נגד מי שפוגע בציבור מתוך רדיפת ממון ומתוך רצון לזכות ב"רווחים קלים" על חשבון הציבור.
בית המשפט שקל במקרה זה לקולא את העובדה שההליכים בתיק זה נמשכו מעל ל-10 שנים במהלכן זוכו הנאשמים על ידי בית המשפט המחוזי, זיכוי שנהפך על ידי בית המשפט העליון כשלאחריו נגזר דינם של הנאשמים על ידי בית המשפט המחוזי, גזר דין עליו הוגש ערעור זה. כמו כן, נאמר כי כאשר בית המשפט העליון מחמיר בענישה, אין הוא ממצה את הדין עם הנאשמים.
בנוסף, בית המשפט שקל לקולא את העובדה שמר הרשלום הינו בן למעלה משמונים, הוא ניצול מחנה ההשמדה – אושוויץ והיה ממקימי חיל האוויר הישראלי.
בהתייחס למר שי אופיר קבע בית המשפט כי אכיפת ביצוע ההסדרים הכובלים על ידו, "שימשה כ"חרב" אשר דיכאה את רצון הצדדים להתחרות האחד בשני ועודדה את שימור התיאום". בית המשפט קיבל כשיקול לקולא לגבי אופיר את העובדה שהוא לא אכף את ההסדר תמורת בצע כסף ולא יזם בעצמו את המהלך שהוביל ליצירת ההסדר הכובל.
לאור האמור לעיל, החליט ביהמ"ש להחמיר את עונשי הנאשמים, וקבע את העונשים הבאים:
על חברת אריאל – מיליון שקל. על הרשלום, שהיה מנכ"ל החברה ובעליה בזמן ההסדר – 100 אלף שקל וכן יחתום על התחייבות להימנע מלעבור עבירה על חוק ההגבלים העסקיים בסך 150 אלף שקל. על אופיר, שסייע לקרטל הוטל קנס של 50 אלף שקל וכן הוא חויב לחתום על התחייבות להימנע מעבירה על חוק ההגבלים העסקיים בסך 100 אלף שקל.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
