עוד ממה שהכרנו עד כה
מדדי המניות קרובים לרמות שיא חדשות ושוק האג"ח ממשיך לשמור על יציבות. הריבית הנמוכה, ציפיות להפחתתה בשלב מסוים לצד פעילות מוגברת של M&A ועליה ברווחי החברות (מעבר לצפי הנמוך שהניחו המשקיעים) היו בין הגורמים העיקריים שהובילו לעליות.
השבוע הביא עמו שני פרסומים עיקריים שברוב המקרים מרכזים חלק ניכר מתשומת ליבם של המשקיעים: הראשון הוא דו"ח התעסוקה בארה"ב והאחר הוא פרסום החלטת הריבית של חודש מאי על ידי הבנק המרכזי בארה"ב (הפד). לאחר הירידה בקצב הצמיחה והתמתנות מסיומת בסביבת האינפלציה היווה דו"ח העבודה המשך ישיר לנתונים שהצביעו על האטה בפעילות הכלכלית במשק האמריקאי. הדו"ח הצביע על גידול נמוך מהצפי של 88 אלף משרות חדשות בחודש אפריל, ירידה בקצב הגידול של השכר הממוצע לשעת עבודה ועליה קטנה בשיעור האבטלה לרמה של 4.5%. הדוח בעיקר מבטא את החולשה בשני ענפים עיקריים של הכלכלה - ענף הדיור וענף תעשיית הרכב.
לאור התמונה המשתקפת מהנתונים הכלכליים הפד פעל בהתאם לצפי ובחר להותיר את הריבית על כנה ברמה של 5.25%. בהודעה שהתלוותה לפרסום ההחלטה כמעט ולא היו שינויים ביחס להודעה הקודמת שהתפרסמה בחודש מרץ. הדבר היה מאכזב מצד המשקיעים שציפו שהפד יספק איזשהי קריאת כיוון לגבי הריבית העתידית. דבר אחד ברור הפד לא ממהר לעשות שינוי בריבית בתקופה הקרובה ובחמש הפגישות שנותרו לו עד סוף השנה תיבחן האפשרות לשינוי ברמת הריבית בהתאם להתפתחויות בכלכלה. התמתנות בקצב הצמיחה מסייעת בידי הפד לרסן את האינפלציה ויש הסבורים כי הפד יבקש לקבל איתות ברור להתמתנות גם בשוק העבודה (בשלב זה כוח אינפלציוני) לפני שיבצע הפחתה. איתות כזה יכול להתקבל כאשר שיעור האבטלה יעלה לרמה של 4.7%.
בסין שוב הצהיר בכיר בממשל כי להערכתו קיימת אפשרות להתפתחות בועה בשוק המניות בשנזן (בו מותר רק לתושבי סין לסחור). מדובר באותו שוק מניות ובהצהרה דומה מצד הרשויות שהובילה בסוף פברואר האחרון לירידות של כ-10% באותו היום שם וגררה למיני מפולת במדדי המניות המובילים בעולם. העובדה שהדבר נגמר הפעם ללא כל נזקים אינה מספקת איזשהי ודאות כי השפעתה של הבורסה הסינית על מדדי המניות בעולם (הרושמים שיאים חדשים בימים אלה) נחלשה.
השבוע הקרוב יהיה עמוס בפרסומים של מדדים כלכליים: בארה"ב יתפרסמו נתונים על מכירות קימעונאיות, אינפלציה לחודש אפריל ונתונים על שוק הדיור. באירופה יתפרסם אומדן ראשוני לצמיחה ברבעון הראשון של השנה, אינפלציה לחודש אפריל וכמו כן פרסום החלטת הריבית שם שצפויה לבשר על הותרת הריבית ללא שינוי.
*אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
