עוד ממה שהכרנו עד כה
מדדי המניות קרובים לרמות שיא חדשות ושוק האג"ח ממשיך לשמור על יציבות. הריבית הנמוכה, ציפיות להפחתתה בשלב מסוים לצד פעילות מוגברת של M&A ועליה ברווחי החברות (מעבר לצפי הנמוך שהניחו המשקיעים) היו בין הגורמים העיקריים שהובילו לעליות.
השבוע הביא עמו שני פרסומים עיקריים שברוב המקרים מרכזים חלק ניכר מתשומת ליבם של המשקיעים: הראשון הוא דו"ח התעסוקה בארה"ב והאחר הוא פרסום החלטת הריבית של חודש מאי על ידי הבנק המרכזי בארה"ב (הפד). לאחר הירידה בקצב הצמיחה והתמתנות מסיומת בסביבת האינפלציה היווה דו"ח העבודה המשך ישיר לנתונים שהצביעו על האטה בפעילות הכלכלית במשק האמריקאי. הדו"ח הצביע על גידול נמוך מהצפי של 88 אלף משרות חדשות בחודש אפריל, ירידה בקצב הגידול של השכר הממוצע לשעת עבודה ועליה קטנה בשיעור האבטלה לרמה של 4.5%. הדוח בעיקר מבטא את החולשה בשני ענפים עיקריים של הכלכלה - ענף הדיור וענף תעשיית הרכב.
לאור התמונה המשתקפת מהנתונים הכלכליים הפד פעל בהתאם לצפי ובחר להותיר את הריבית על כנה ברמה של 5.25%. בהודעה שהתלוותה לפרסום ההחלטה כמעט ולא היו שינויים ביחס להודעה הקודמת שהתפרסמה בחודש מרץ. הדבר היה מאכזב מצד המשקיעים שציפו שהפד יספק איזשהי קריאת כיוון לגבי הריבית העתידית. דבר אחד ברור הפד לא ממהר לעשות שינוי בריבית בתקופה הקרובה ובחמש הפגישות שנותרו לו עד סוף השנה תיבחן האפשרות לשינוי ברמת הריבית בהתאם להתפתחויות בכלכלה. התמתנות בקצב הצמיחה מסייעת בידי הפד לרסן את האינפלציה ויש הסבורים כי הפד יבקש לקבל איתות ברור להתמתנות גם בשוק העבודה (בשלב זה כוח אינפלציוני) לפני שיבצע הפחתה. איתות כזה יכול להתקבל כאשר שיעור האבטלה יעלה לרמה של 4.7%.
בסין שוב הצהיר בכיר בממשל כי להערכתו קיימת אפשרות להתפתחות בועה בשוק המניות בשנזן (בו מותר רק לתושבי סין לסחור). מדובר באותו שוק מניות ובהצהרה דומה מצד הרשויות שהובילה בסוף פברואר האחרון לירידות של כ-10% באותו היום שם וגררה למיני מפולת במדדי המניות המובילים בעולם. העובדה שהדבר נגמר הפעם ללא כל נזקים אינה מספקת איזשהי ודאות כי השפעתה של הבורסה הסינית על מדדי המניות בעולם (הרושמים שיאים חדשים בימים אלה) נחלשה.
השבוע הקרוב יהיה עמוס בפרסומים של מדדים כלכליים: בארה"ב יתפרסמו נתונים על מכירות קימעונאיות, אינפלציה לחודש אפריל ונתונים על שוק הדיור. באירופה יתפרסם אומדן ראשוני לצמיחה ברבעון הראשון של השנה, אינפלציה לחודש אפריל וכמו כן פרסום החלטת הריבית שם שצפויה לבשר על הותרת הריבית ללא שינוי.
*אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל

"לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור"
שר האוצר מציג את מתווה התקציב - הוא רומז להעלות את המסים על הבנקים או להפחית את הרווחים שלהם לטובת רווחת הציבור: "בנק ישראל גרם לעלית רווחי הבנקים מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה. זה לא ייתכן"
שר האוצר וצוות המשרד, לצד מנהל רשות המסים, הכלכן הראשי ובכירי המשרד מציגים כעת את מתווה התקציב לשנה הבאה. זה עדיין לא המספרים (נעדכן בהמשך), אבל המסר ברור - המילואימניקים במרכז, המסים לציבור צפויים לרדת; הבנקים על הכוונת. "מי שמשרת מקבל הרבה יותר וזה הכי צודק", אומר בצלאל סמוטריץ', שר האוצר, "אנחנו נוריד מסים לאדם העובד. אנחנו נעשה את זה תוך שמירת המסגרות התקציביות, תוך הטלת מס רכוש ומסים נוספים שצריך להעלותם".
"הורדת מס הכנסה מעודדת צמיחה. יש תוכנית מפורטת של הורדת מסים. 20% מאוכלוסיית ישראל משלמת 80% מנטל המס. אנחנו נוריד את נטל המסים ונגדיל צמיחה. זה יהיה במיליארדים גדולים זה לא יהיה בשוליים".
סמוטריץ' סימן כאמור את הבנקים ובצדק - "ההתנהלות של הבנקים היא שערורייה. אי אפשר לתפוס שהרווח גדל מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה רק כי הנגיד מחליט להעלות ריבית. לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור".
"במקום שהבנקים יוציאו הרבה כסף על פרסום בכל מקום שיחזירו את הכסף לציבור הלקוחות שלהם. מדברים על גימיקים שהם נותנים לציבור, זה גימיקים. שולי הרווח של הבנקים חסרי פרופורציות. אין שום סיבה למספרים האלו.
- סמוטריץ' מבטיח: "מחירי הדירות יירדו, המסים יירדו" - האם להאמין לו?
 - סמוטריץ’: “אין כוונה לפגוע בהטבות המס בקרנות ההשתלמות”
 - המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
 
"בקשר ליוקר המחיה, אנחנו באוצר ובממשלה נחושים להוביל רפורמה משמעותית מאוד במשק החלב. אנחנו נשמור על החקלאים. נשמור על החקלאות. נשמור על החקלאות שלנו, נשמור על הנכסים שלנו, אבל נדאג שהמחירים לצרכן ירדו. גם התקציב הביטחוני צריך לעבור חשיבה מחדש וצריך להיות הרבה יותר יעיל. יש הרבה מה לקצץ בתקציב הביטחון".
