עוד ממה שהכרנו עד כה
מדדי המניות קרובים לרמות שיא חדשות ושוק האג"ח ממשיך לשמור על יציבות. הריבית הנמוכה, ציפיות להפחתתה בשלב מסוים לצד פעילות מוגברת של M&A ועליה ברווחי החברות (מעבר לצפי הנמוך שהניחו המשקיעים) היו בין הגורמים העיקריים שהובילו לעליות.
השבוע הביא עמו שני פרסומים עיקריים שברוב המקרים מרכזים חלק ניכר מתשומת ליבם של המשקיעים: הראשון הוא דו"ח התעסוקה בארה"ב והאחר הוא פרסום החלטת הריבית של חודש מאי על ידי הבנק המרכזי בארה"ב (הפד). לאחר הירידה בקצב הצמיחה והתמתנות מסיומת בסביבת האינפלציה היווה דו"ח העבודה המשך ישיר לנתונים שהצביעו על האטה בפעילות הכלכלית במשק האמריקאי. הדו"ח הצביע על גידול נמוך מהצפי של 88 אלף משרות חדשות בחודש אפריל, ירידה בקצב הגידול של השכר הממוצע לשעת עבודה ועליה קטנה בשיעור האבטלה לרמה של 4.5%. הדוח בעיקר מבטא את החולשה בשני ענפים עיקריים של הכלכלה - ענף הדיור וענף תעשיית הרכב.
לאור התמונה המשתקפת מהנתונים הכלכליים הפד פעל בהתאם לצפי ובחר להותיר את הריבית על כנה ברמה של 5.25%. בהודעה שהתלוותה לפרסום ההחלטה כמעט ולא היו שינויים ביחס להודעה הקודמת שהתפרסמה בחודש מרץ. הדבר היה מאכזב מצד המשקיעים שציפו שהפד יספק איזשהי קריאת כיוון לגבי הריבית העתידית. דבר אחד ברור הפד לא ממהר לעשות שינוי בריבית בתקופה הקרובה ובחמש הפגישות שנותרו לו עד סוף השנה תיבחן האפשרות לשינוי ברמת הריבית בהתאם להתפתחויות בכלכלה. התמתנות בקצב הצמיחה מסייעת בידי הפד לרסן את האינפלציה ויש הסבורים כי הפד יבקש לקבל איתות ברור להתמתנות גם בשוק העבודה (בשלב זה כוח אינפלציוני) לפני שיבצע הפחתה. איתות כזה יכול להתקבל כאשר שיעור האבטלה יעלה לרמה של 4.7%.
בסין שוב הצהיר בכיר בממשל כי להערכתו קיימת אפשרות להתפתחות בועה בשוק המניות בשנזן (בו מותר רק לתושבי סין לסחור). מדובר באותו שוק מניות ובהצהרה דומה מצד הרשויות שהובילה בסוף פברואר האחרון לירידות של כ-10% באותו היום שם וגררה למיני מפולת במדדי המניות המובילים בעולם. העובדה שהדבר נגמר הפעם ללא כל נזקים אינה מספקת איזשהי ודאות כי השפעתה של הבורסה הסינית על מדדי המניות בעולם (הרושמים שיאים חדשים בימים אלה) נחלשה.
השבוע הקרוב יהיה עמוס בפרסומים של מדדים כלכליים: בארה"ב יתפרסמו נתונים על מכירות קימעונאיות, אינפלציה לחודש אפריל ונתונים על שוק הדיור. באירופה יתפרסם אומדן ראשוני לצמיחה ברבעון הראשון של השנה, אינפלציה לחודש אפריל וכמו כן פרסום החלטת הריבית שם שצפויה לבשר על הותרת הריבית ללא שינוי.
*אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- שלב ב' ברפורמת השידורים: תחנות רדיו פרטיות יוכלו לשדר בפריסה ארצית
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
כמה מרוויחים בצבא קבע ובכמה זה צפוי להשתנות?
ועדת נגל רוצה לעשות שינויים בשכר אנשי הקבע כדי למשוך צעירים. הבעיה שהמבוגרים לקחו את כל הקופה; וגם - איך יתמודדו בצבא עם הקושי להשאיר הייטקיסטים?
השכר החודשי הממוצע בצבא הקבע תלוי כמובן בדרגה ובוותק. השכר הזה עבר טלטלות בעשורים האחרונים, ונזכיר כי עד לפני כ-20 שנה היתה לאנשי הקבע פנסיה צוברת, שמשמעותה פרישה עד גיל 45 עם פיצויים, ושכר גבוה לכל החיים. הטבה של מיליונים רבים ניתנה לאנשי הקבע וגרמה בעצם לביקוש גדול.
הפנסיה הזו היא מושחתת כי היא מבטאת בעצם הטבות למגזר מסוים שפורש בגיל יחסית צעיר והוא מסודר לכל החיים. הפנסיה הזו בוטלה במגר הציבורי בכלל, אלא שבצבא יש עוד המונים שמקבלים אותה, כי אי אפשר לבטל רטרואקטיבית. זאת ועוד - הצבא פיתח דרכים עוקפות לשלם כספים לאנשי הקבע: תוספות רמטכ"ל, פנסיות גישור ועוד.
אלא נוצר מצב אבסורדי שהוא תקף לכל המגזר הציבורי - הוותיקים לקחו את כל הקופה, הצעירים לא רוצים לבוא כי השכר נמוך. יצרו דור א' ודור ב'. דור א' שמן ועשיר, דור ב' צעיר ועני. וככה בהדרגה, השירות הציבורי והצבא מאבד מאיכותו, מאבד כוח אדם חשוב ואיכותי.
ועדת נגל מתכוונת לפתור את הבעיה ולעודד צעירים להישאר בצבא קבע. זה בראש וראשונה כסף. לא צריך לתת כמובן פנסיות תקציביות, אבל צריך לתת מענקים ותנאים שיתחרו במגזר הפרטי. במקביל מציעה ועדת נגל גם לשפר את איכות היחידות דרך מילואימניקים שיגיעו פעם בשבוע ויספקו יכולות וניסיון שלא נמצאים בצבא - זה רלבנטי מאוד ביחידות טכנולוגיות.
- כשהמדינה מעכבת תשלומים לאלביט - האם זה ישפיע על המניה?
- המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המסקנות של ועדת נגל צפויות להתפרסם בתחילת שבוע הבא, אך נראה שהכוונה היא לתת מענקים תוך כדי תנועה (תוך כדי השירות), לאפשר גמישות בצבא קבע ויכולת עזיבה מהירה, להבדיל ממה שקיים היום, כשמי שיישאר למשך תקופות מסוימות ויגיע גם לשלב הפרישה ייהנה ממענקים כאלו שיצדיקו כלכלית את הבחירה במסלול הקבע לעומת שירות אזרחי כשצריך לקחת בחשבון גם את החשיבות, הסיפוק והאתגר ששירות קבע נותן לאנשים.
