כמה שווה השטח החקלאי הפתוח? תלוי את מי שואלים
לפני כ-4 שנים פסק בג"צ, כי בשם "הצדק החלוקתי", חקלאי שאדמתו מופקעת עקב שינוי יעודה לבניה אינו זכאי לפיצוי הנובע מערכה של הקרקע ביעודה החדש. בעקבות פסיקה זו, קיבלה מועצת מקרקעי ישראל סידרת החלטות חדשות, הקובעות את שיעור הפיצוי "החקלאי" המגיע עבור קרקע חקלאית.
המרכזית ביניהן לעניין זה הנה החלטה מס' 969. ההחלטה קובעת ערכי פיצוי כדלקמן: בעבור שדה "בעל" (עיבוד ללא השקיה) יקבל החקלאי פיצוי של 13,500 שקל לדונם, בעד קרקע שלחין (עם השקיה) הוא יקבל 22,500 שקל לדונם, ועבור מטע עצים, הוא יקבל סכום של 31,500 שקל לדונם (כל הסכומים צמודים למדד מאי 2003).
ההחלטה קובעת גם תוספת זעומה לפיצוי עבור הוותק של החקלאי בקרקע, כלומר, מספר השנים בהן הוא מעבד את אדמתו. כנגד החלטה זו, מתנהלת בבג"צ עתירה שהגישה עמותת "אדמתי", המאגדת בתוכה מעל 140 ישובים חקלאיים וותיקים שנוסדו רובם לפני קום המדינה. ישובים אשר השתתפו ברכישת הקרקע והשבחתה. מטרת העתירה הינה לתקן את החלטת מועצת מקרקעי ישראל מס' 969, ובעיקר את שוויה הזעום של התוספת לפיצוי בגין הוותק.
כך, למשל, התוספת לדונם לחקלאי המעבד קרקע "בעל" במשך 80 שנה, הסתכמה ב-1,755 שקל בלבד. בדיון האחרון בבג"צ, הודיע למעשה המינהל כי הוא שוקל את ביטולה של החלטה 969 כליל, מכיוון שלדעתו הפיצוי החקלאי הוא גבוה מידי, ויש להפחיתו בצורה ניכרת.
במקביל, וללא קשר, מתנהלות בבתי המשפט תביעות פיצויים לפי סעיף 197 לחוק המקרקעין , ה'תשכ"ה, 1965. תביעות אלו מוגשות על ידי בעלי נכסים אשר המקרקעין שלהם ירדו בערכם עקב תכנית המתייחסת לנכסיהם או למקרקעין גובלים. תביעה שכזו הוגשה ע"י 102 בעלי דירות ובעלי בתים פרטיים הנמצאים בשכונות בית הכרם, גבעת מרדכי ורוממה, בירושלים.
הם דרשו פיצוי עקב ירידת ערך בשל סלילת כביש מס' 4 (דרך בגין) בירושלים, שפגע בשווים. הטענה העיקרית שלהם, אשר התקבלה ע"י בית המשפט, הנה שאם בעבר היה הנוף הנשקף מדירותיהם נוף חקלאי פתוח, הרי כעת נשקף מהן כביש סואן, ובכך יש כדי לפגוע בערך הדירות שלהם ויש לזכות אותם בפיצוי. כפי שדווח ב"גלובס" (1.11.2006) בית המשפט העליון קבע כי עיריית ירושלים (הועדה המקומית) תשלם 35 מיליון שקל פיצוי על ירידת ערך לבעלי 102 דירות ליד כביש בגין".
אם אכן נכונים מספרים אלה, הרי שבחישוב גס יקבל כל בעל דירה, בממוצע, סכום של 340,000 שקל, עקב העליה במיפלסי הרעש והפגיעה בנוף הנשקף מדירתו. זאת, בהתאם להערכתו של שמאי המקרקעין גדעון גולדשטיין, שהתמנה כשמאי מטעם ועדת הערר ירושלים. והכרעתו אושרה על ידי ביהמ"ש המחוזי בירושלים ביום 7/3/2006 (עמ"נ 346/05) וגם ע"י ביהמ"ש העליון ביום 30/10/2006 (בר"ם 3052/06).
וכעת, לצורך הדיון, הבה ונניח, כי אותו נוף פתוח ונאה שהופקע לצורך הקמת הכביש, היה נטוע בעצים נשירים ומעובד מזה 80 שנה. כמה כסף היה מקבל החקלאי בשל הפקעתו? מבלי להיכנס לחישובים מסובכים, ניתן להניח כי היה מקבל לדונם פחות מעשירית ממה שקיבלו הדיירים כפיצוי בגין ירידת שוויה של דירתם. ובעוד לחקלאי לא היתה נותרת כל קרקע בידיו, מלבד פיצוי זעום, שהינו כאמור לתפישת מינהל מקרקעי ישראל, כנראה גבוה מדי. בידי בעלי הדירות נותרה למצער דירה, בשווי אכן מופחת, אולם הם קיבלו פיצוי הוגן, עבור הפגיעה שנגרמה לשווי הנכס שלהם. יחס הוגנות דומה לו מצפים חקלאי ישראל שאדמותיהם מופקעות לעד מחזקתם.
פסיקות אלו משקפות את מהות הצדק החלוקתי בישראל של המאה ה-21: החקלאי שמופקע רכושו ומטה לחמו יפוצה בסכום זעום ואילו העירוני, בעל הבית, יפוצה פי עשרה ויותר, בשל הפגיעה בנוף הנשקף מחלונו. כלומר, ערכו הכלכלי של הנוף שייך למסתכל, ולא למי שיצר אותו.
ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון
מענק חימום לקראת החורף בסכום של 600 עד 1,200 שקל לזכאים; למי מגיע ואיך לבקש מענק כזה?
המדינה תעביר מענקי סיוע לחימום - רובם ישולמו אוטומטית לחשבון הבנק של הזכאים. המוסד לביטוח לאומי בשיתוף משרד הרווחה יתחיל בימים הקרובים להעביר מענקי חימום לאזרחים הזכאים לכך, לקראת עונת החורף הקרבה.
מענק חד פעמי להקלה בחשבונות החימום
מדובר בתשלום חד פעמי, שמיועד להקל על ההוצאה של משקי בית מוחלשים בחשבונות החימום - בין אם מדובר בחשמל, גז, דלק או אמצעים אחרים. המענקים נעים בטווח של 600 עד 1,200 שקלים למשפחה, בהתאם לקריטריוני הזכאות. סכומים גבוהים יותר יועברו לקבוצות אוכלוסייה מסוימות, כמו קשישים או ניצולי שואה. לפי נתוני ביטוח לאומי, המענק הסטנדרטי לשנת 2025 עומד על 649 שקלים - סכום שנקבע בהתאם למנגנון חישוב שנתי המשלב עדכון קצבאות והוצאות אנרגיה ממוצעות.
מי זכאי למענק ומתי ייכנס הכסף?
ברוב המקרים, הזכאים לא יצטרכו להגיש בקשה - המענק יוזרם באופן אוטומטי לחשבונם, לפי נתוני הזכאות שכבר קיימים בביטוח הלאומי. ההעברות צפויות להתבצע כבר בימים הקרובים, חלק מהתשלומים יוקדם למועד שלפני 28 באוקטובר - תאריך תשלום הקצבאות החודשי.
בין מקבלי המענק נמצאים:
- מקבלי קצבת אזרח ותיק עם תוספת השלמת הכנסה
- מקבלי קצבאות נכות וסיעוד
- זכאים לקצבת שאירים שהגיעו לגיל פרישה
- חיילים משוחררים ונפגעי פעולות איבה
- ניצולי שואה
- משפחות עם ילדים בהכנסה נמוכה
- דרך החתחתים להכרה בנכות מהמוסד לביטוח לאומי
- אחרי שקיבל מיליון: חשמלאי שנפל יפוצה בכ-130 אלף ש'
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, מי שקיבל גמלת אזרח ותיק מיוחדת או תוספת בגין השלמת הכנסה באחד מהחודשים האחרונים - יזכה אף הוא לקבלת המענק.
משרד התחבורה במתווה חדש ומשופר לגיוס נהגי אוטובוס
משרד התחבורה משיק מתווה חדש לעידוד הכשרת נהגי אוטובוס חדשים, המצטרף לשורה של צעדים לשיפור תנאי העבודה של הנהגים, מעמדם וביטחונם; השרה רגב: "המתווה החדש נועד לעודד הצטרפות נהגים איכותיים לענף ולהעניק להם ביטחון תעסוקתי, מתוך הכרה בכך שהנהג הוא המרכיב החיוני המאפשר לנו לספק תחבורה ציבורית נגישה ובטוחה לכל אזרח"
משרד התחבורה, באמצעות הרשות הארצית לתחבורה ציבורית פרסם מתווה חדש לסיוע במימון הכשרת נהגי אוטובוס חדשים, כחלק ממדיניות כוללת שמובילה שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, מירי רגב, לחיזוק מעמדם של נהגי התחבורה הציבורית בישראל. המתווה נועד לעודד גיוס נהגים חדשים לענף ולהבטיח את השתלבותם בעבודה בפועל, במטרה לתת מענה למחסור החמור בנהגי אוטובוס ולתמוך בהרחבת ושיפור השירות לנוסעים.
במסגרת היוזמה, יוענקו לחברות האוטובוסים תמריצים כספיים עבור הכשרה והעסקה של נהגים חדשים, הכוללים מענקי הכשרה ומענקי התמדה. משרד התחבורה פועל בשנים האחרונות לחיזוק מעמד הנהגים, לשיפור תנאי העבודה שלהם ולשמירה על ביטחונם האישי, על רקע התגברות מקרי האלימות כלפיהם. בין הצעדים שבוצעו: התקנת מחיצות מגן בכל האוטובוסים החדשים, הצבת מצלמות ולחצני מצוקה המחוברים ישירות לחברות התחבורה ולמשטרה, והובלת קמפיין תקשורתי נרחב להעלאת המודעות לחשיבותו של הנהג ולתרומתו למערכת התחבורה הציבורית.
בתקופת כהונתה של שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, תא"ל (במיל') מירי רגב, הועלה שכר הנהגים ב-11%, נקבעה תקופת הכשרה בתשלום, והוקמו עשרות תחנות ריענון ומנוחה לנהגים ברחבי הארץ. עד כה הוקמו למעלה מ-65 תחנות ריענון, ועד סוף השנה צפויות לקום כ-40 תחנות נוספות. במשרד התחבורה מציינים כי המאמצים הללו נשאו פרי: בשנתיים האחרונות הצטרפו לענף התחבורה הציבורית כ-7,000 נהגים חדשים - עלייה של כ-13% לעומת שנים קודמות.
נציגי משרד התחבורה והרשות הארצית לתחבורה ציבורית מנהלים דיאלוג מתמיד עם ארגוני הנהגים ומפעילי התחבורה הציבורית, במטרה להמשיך ולפתח פתרונות מותאמים לשיפור תנאי העבודה, ההכשרה והביטחון של הנהגים.
- טסט פעם בשנתיים? צעד מתבקש להורדת הבירוקרטיה
- מנכ״ל משרד התחבורה על איך משיגים תקציבים מהאוצר, רכבים אוטונומיים ואובר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, תא"ל (במיל') מירי רגב: "לצד השקעה חסרת תקדים בהקמת מערכות הסעת המונים מתקדמות ובהטמעת טכנולוגיות חדשניות, מערך האוטובוסים הוא עדיין נדבך מרכזי וחיוני במערך פתרונות התחבורה הציבורית, המאפשר מתן שירות רחב ומסועף לכל יישוב בישראל. נהגי האוטובוסים הם הלב הפועם של המערכת , ובשנים האחרונות שמנו דגש מיוחד על שיפור תנאיהם וביטחונם, מהתקנת מחיצות מגן ועד העלאת שכר. המתווה החדש נועד לעודד הצטרפות נהגים איכותיים לענף ולהעניק להם ביטחון תעסוקתי, מתוך הכרה בכך שהנהג הוא המרכיב החיוני המאפשר לנו לספק תחבורה ציבורית נגישה ובטוחה לכל אזרח. החזון שלנו אומר בפשטות: אם הנהגים מרוצים ובטוחים - גם הנוסעים יהיו מרוצים ובטוחים".
