כמה שווה השטח החקלאי הפתוח? תלוי את מי שואלים

בשם "הצדק החלוקתי", חקלאי שרכושו מופקע ומטה לחמו יפוצה בסכום זעום ואילו העירוני, בעל הבית, יפוצה פי עשרה ויותר, בשל הפגיעה בנוף הנשקף מחלונו

לפני כ-4 שנים פסק בג"צ, כי בשם "הצדק החלוקתי", חקלאי שאדמתו מופקעת עקב שינוי יעודה לבניה אינו זכאי לפיצוי הנובע מערכה של הקרקע ביעודה החדש. בעקבות פסיקה זו, קיבלה מועצת מקרקעי ישראל סידרת החלטות חדשות, הקובעות את שיעור הפיצוי "החקלאי" המגיע עבור קרקע חקלאית.

המרכזית ביניהן לעניין זה הנה החלטה מס' 969. ההחלטה קובעת ערכי פיצוי כדלקמן: בעבור שדה "בעל" (עיבוד ללא השקיה) יקבל החקלאי פיצוי של 13,500 שקל לדונם, בעד קרקע שלחין (עם השקיה) הוא יקבל 22,500 שקל לדונם, ועבור מטע עצים, הוא יקבל סכום של 31,500 שקל לדונם (כל הסכומים צמודים למדד מאי 2003).

ההחלטה קובעת גם תוספת זעומה לפיצוי עבור הוותק של החקלאי בקרקע, כלומר, מספר השנים בהן הוא מעבד את אדמתו. כנגד החלטה זו, מתנהלת בבג"צ עתירה שהגישה עמותת "אדמתי", המאגדת בתוכה מעל 140 ישובים חקלאיים וותיקים שנוסדו רובם לפני קום המדינה. ישובים אשר השתתפו ברכישת הקרקע והשבחתה. מטרת העתירה הינה לתקן את החלטת מועצת מקרקעי ישראל מס' 969, ובעיקר את שוויה הזעום של התוספת לפיצוי בגין הוותק.

כך, למשל, התוספת לדונם לחקלאי המעבד קרקע "בעל" במשך 80 שנה, הסתכמה ב-1,755 שקל בלבד. בדיון האחרון בבג"צ, הודיע למעשה המינהל כי הוא שוקל את ביטולה של החלטה 969 כליל, מכיוון שלדעתו הפיצוי החקלאי הוא גבוה מידי, ויש להפחיתו בצורה ניכרת.

במקביל, וללא קשר, מתנהלות בבתי המשפט תביעות פיצויים לפי סעיף 197 לחוק המקרקעין , ה'תשכ"ה, 1965. תביעות אלו מוגשות על ידי בעלי נכסים אשר המקרקעין שלהם ירדו בערכם עקב תכנית המתייחסת לנכסיהם או למקרקעין גובלים. תביעה שכזו הוגשה ע"י 102 בעלי דירות ובעלי בתים פרטיים הנמצאים בשכונות בית הכרם, גבעת מרדכי ורוממה, בירושלים.

הם דרשו פיצוי עקב ירידת ערך בשל סלילת כביש מס' 4 (דרך בגין) בירושלים, שפגע בשווים. הטענה העיקרית שלהם, אשר התקבלה ע"י בית המשפט, הנה שאם בעבר היה הנוף הנשקף מדירותיהם נוף חקלאי פתוח, הרי כעת נשקף מהן כביש סואן, ובכך יש כדי לפגוע בערך הדירות שלהם ויש לזכות אותם בפיצוי. כפי שדווח ב"גלובס" (1.11.2006) בית המשפט העליון קבע כי עיריית ירושלים (הועדה המקומית) תשלם 35 מיליון שקל פיצוי על ירידת ערך לבעלי 102 דירות ליד כביש בגין".

אם אכן נכונים מספרים אלה, הרי שבחישוב גס יקבל כל בעל דירה, בממוצע, סכום של 340,000 שקל, עקב העליה במיפלסי הרעש והפגיעה בנוף הנשקף מדירתו. זאת, בהתאם להערכתו של שמאי המקרקעין גדעון גולדשטיין, שהתמנה כשמאי מטעם ועדת הערר ירושלים. והכרעתו אושרה על ידי ביהמ"ש המחוזי בירושלים ביום 7/3/2006 (עמ"נ 346/05) וגם ע"י ביהמ"ש העליון ביום 30/10/2006 (בר"ם 3052/06).

וכעת, לצורך הדיון, הבה ונניח, כי אותו נוף פתוח ונאה שהופקע לצורך הקמת הכביש, היה נטוע בעצים נשירים ומעובד מזה 80 שנה. כמה כסף היה מקבל החקלאי בשל הפקעתו? מבלי להיכנס לחישובים מסובכים, ניתן להניח כי היה מקבל לדונם פחות מעשירית ממה שקיבלו הדיירים כפיצוי בגין ירידת שוויה של דירתם. ובעוד לחקלאי לא היתה נותרת כל קרקע בידיו, מלבד פיצוי זעום, שהינו כאמור לתפישת מינהל מקרקעי ישראל, כנראה גבוה מדי. בידי בעלי הדירות נותרה למצער דירה, בשווי אכן מופחת, אולם הם קיבלו פיצוי הוגן, עבור הפגיעה שנגרמה לשווי הנכס שלהם. יחס הוגנות דומה לו מצפים חקלאי ישראל שאדמותיהם מופקעות לעד מחזקתם.

פסיקות אלו משקפות את מהות הצדק החלוקתי בישראל של המאה ה-21: החקלאי שמופקע רכושו ומטה לחמו יפוצה בסכום זעום ואילו העירוני, בעל הבית, יפוצה פי עשרה ויותר, בשל הפגיעה בנוף הנשקף מחלונו. כלומר, ערכו הכלכלי של הנוף שייך למסתכל, ולא למי שיצר אותו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנק אש. ניר צוק, שמוליק האוזר יו"ר ויובל אלוני מנכ"ל (קרדיט: גדי סיארה)בנק אש. ניר צוק, שמוליק האוזר יו"ר ויובל אלוני מנכ"ל (קרדיט: גדי סיארה)
פרשנות

בנק אש עומד להיכשל - הנה הסיבות

רעש גדול בהשקה היום, אבל לבנק אש של ניר צוק אין בשורה אמיתית; הלוואי והוא היה מייצר תחרות אמיתית. זה יכול להשתנות בעתיד, בינתיים הוא צל חיוור של ההבטחות 

מנדי הניג |

בנק אש היה אמור להביא בשורה לצרכנים. זה לא קרה. אולי זה יקרה בהמשך. אבל הוא בזבז תחמושת על השקה של מוצר נחות ביחס למוצר של הבנקים הגדולים. הסיכוי שיעברו אליו מסה גדולה של אנשים הוא נמוך מאוד. זה עומד מהבחינה הזו להיות כישלון, אבל הוא בהחלט יכול לייצר ערך לקהלים מסוימים שיפתחו חשבון משני לצד חשבון ראשי בבנק המסורתי שלהם.  

 הבנק החדש מציע מודל של חלוקת רווחים ושקיפות עם הלקוחות. אך אין בו משכנתאות, אין בו פעילות של ניירות ערך והוא חסר בשירותים בנקאיים נוספים כמו המרת מט"ח, אפשרות להיות במינוס ועוד. התוצאה: מוצר חלקי שקשה לראותו הופך לחשבון הראשי של הישראלים

הבנק שהוקם על ידי ניר צוק ויובל אלוני, יצא לדרך כמעט שלוש שנים לאחר שקיבל רישיון מבנק ישראל. באירוע ההשקה, הציגו המייסדים מודל של "חלוקה שווה": 50% מהכנסות הריבית על כספי העו"ש יחזרו ישירות ללקוחות, לצד התחייבות מוחלטת שלא לגבות עמלות עו"ש או דמי מנוי.

המרווח הבנקאי עצום, מסבירים מנהלי הבנק וטוענים שהם רוצים לחלוק אותו עם הלקוחות בצורה הוגנת ושקופה. הבנק יהיה כמעט אוטונומי לחלוטין וכמות העובדים בו מעטה - כ-70 לכל היותר. זה אומר שהבנק עשוי להיות עם נקודת איזון סבירה, וכלכלית הוא יצליח, אך מבחינת הצלחה ציבורית - זה לא נראה באופק. 


ומה כן הבנק יציע? שירותי עו"ש בסיסיים, פיקדונות ואשראי בלבד.  הציבור הישראלי אמנם מתלונן לא פעם על עמלות גבוהות ומתסכלות של הבנקים. הציבור גם ממש לא אוהב את הבנקים, אבל הוא בוטח בהם והם נותנים לו יריעה מלאה לצרכים שלו. מה שמחזיק את רוב הלקוחות בבנקים הגדולים הוא תחושת הביטחון העמוקה, המעטפת המלאה והמקיפה של שירותים – החל מהלוואות, משכנתאות, דרך מסחר בניירות ערך מתקדם ועד פתרונות השקעה מגוונים; אשראי גמיש ומט"ח זמין  והנוחות שבקבלת הכל תחת קורת גג אחת, ללא צורך בקפיצות בין פלטפורמות. אחרת, כבר מזמן היתה נהירה לבנק ירושלים שנותן את הריבית הטובה ביותר על פיקדונות. זה לא קורה כי אנשים לא רוצים להעביר לחשבון פיקדון סכום מסוים ולנהל מעין שני חשבונות. הם רוצים את הכל במקום אחד. 

בנק אש. ניר צוק, שמוליק האוזר יו"ר ויובל אלוני מנכ"ל (קרדיט: גדי סיארה)בנק אש. ניר צוק, שמוליק האוזר יו"ר ויובל אלוני מנכ"ל (קרדיט: גדי סיארה)
פרשנות

בנק אש עומד להיכשל - הנה הסיבות

רעש גדול בהשקה היום, אבל לבנק אש של ניר צוק אין בשורה אמיתית; הלוואי והוא היה מייצר תחרות אמיתית. זה יכול להשתנות בעתיד, בינתיים הוא צל חיוור של ההבטחות 

מנדי הניג |

בנק אש היה אמור להביא בשורה לצרכנים. זה לא קרה. אולי זה יקרה בהמשך. אבל הוא בזבז תחמושת על השקה של מוצר נחות ביחס למוצר של הבנקים הגדולים. הסיכוי שיעברו אליו מסה גדולה של אנשים הוא נמוך מאוד. זה עומד מהבחינה הזו להיות כישלון, אבל הוא בהחלט יכול לייצר ערך לקהלים מסוימים שיפתחו חשבון משני לצד חשבון ראשי בבנק המסורתי שלהם.  

 הבנק החדש מציע מודל של חלוקת רווחים ושקיפות עם הלקוחות. אך אין בו משכנתאות, אין בו פעילות של ניירות ערך והוא חסר בשירותים בנקאיים נוספים כמו המרת מט"ח, אפשרות להיות במינוס ועוד. התוצאה: מוצר חלקי שקשה לראותו הופך לחשבון הראשי של הישראלים

הבנק שהוקם על ידי ניר צוק ויובל אלוני, יצא לדרך כמעט שלוש שנים לאחר שקיבל רישיון מבנק ישראל. באירוע ההשקה, הציגו המייסדים מודל של "חלוקה שווה": 50% מהכנסות הריבית על כספי העו"ש יחזרו ישירות ללקוחות, לצד התחייבות מוחלטת שלא לגבות עמלות עו"ש או דמי מנוי.

המרווח הבנקאי עצום, מסבירים מנהלי הבנק וטוענים שהם רוצים לחלוק אותו עם הלקוחות בצורה הוגנת ושקופה. הבנק יהיה כמעט אוטונומי לחלוטין וכמות העובדים בו מעטה - כ-70 לכל היותר. זה אומר שהבנק עשוי להיות עם נקודת איזון סבירה, וכלכלית הוא יצליח, אך מבחינת הצלחה ציבורית - זה לא נראה באופק. 


ומה כן הבנק יציע? שירותי עו"ש בסיסיים, פיקדונות ואשראי בלבד.  הציבור הישראלי אמנם מתלונן לא פעם על עמלות גבוהות ומתסכלות של הבנקים. הציבור גם ממש לא אוהב את הבנקים, אבל הוא בוטח בהם והם נותנים לו יריעה מלאה לצרכים שלו. מה שמחזיק את רוב הלקוחות בבנקים הגדולים הוא תחושת הביטחון העמוקה, המעטפת המלאה והמקיפה של שירותים – החל מהלוואות, משכנתאות, דרך מסחר בניירות ערך מתקדם ועד פתרונות השקעה מגוונים; אשראי גמיש ומט"ח זמין  והנוחות שבקבלת הכל תחת קורת גג אחת, ללא צורך בקפיצות בין פלטפורמות. אחרת, כבר מזמן היתה נהירה לבנק ירושלים שנותן את הריבית הטובה ביותר על פיקדונות. זה לא קורה כי אנשים לא רוצים להעביר לחשבון פיקדון סכום מסוים ולנהל מעין שני חשבונות. הם רוצים את הכל במקום אחד.