כמה שווה השטח החקלאי הפתוח? תלוי את מי שואלים
לפני כ-4 שנים פסק בג"צ, כי בשם "הצדק החלוקתי", חקלאי שאדמתו מופקעת עקב שינוי יעודה לבניה אינו זכאי לפיצוי הנובע מערכה של הקרקע ביעודה החדש. בעקבות פסיקה זו, קיבלה מועצת מקרקעי ישראל סידרת החלטות חדשות, הקובעות את שיעור הפיצוי "החקלאי" המגיע עבור קרקע חקלאית.
המרכזית ביניהן לעניין זה הנה החלטה מס' 969. ההחלטה קובעת ערכי פיצוי כדלקמן: בעבור שדה "בעל" (עיבוד ללא השקיה) יקבל החקלאי פיצוי של 13,500 שקל לדונם, בעד קרקע שלחין (עם השקיה) הוא יקבל 22,500 שקל לדונם, ועבור מטע עצים, הוא יקבל סכום של 31,500 שקל לדונם (כל הסכומים צמודים למדד מאי 2003).
ההחלטה קובעת גם תוספת זעומה לפיצוי עבור הוותק של החקלאי בקרקע, כלומר, מספר השנים בהן הוא מעבד את אדמתו. כנגד החלטה זו, מתנהלת בבג"צ עתירה שהגישה עמותת "אדמתי", המאגדת בתוכה מעל 140 ישובים חקלאיים וותיקים שנוסדו רובם לפני קום המדינה. ישובים אשר השתתפו ברכישת הקרקע והשבחתה. מטרת העתירה הינה לתקן את החלטת מועצת מקרקעי ישראל מס' 969, ובעיקר את שוויה הזעום של התוספת לפיצוי בגין הוותק.
כך, למשל, התוספת לדונם לחקלאי המעבד קרקע "בעל" במשך 80 שנה, הסתכמה ב-1,755 שקל בלבד. בדיון האחרון בבג"צ, הודיע למעשה המינהל כי הוא שוקל את ביטולה של החלטה 969 כליל, מכיוון שלדעתו הפיצוי החקלאי הוא גבוה מידי, ויש להפחיתו בצורה ניכרת.
במקביל, וללא קשר, מתנהלות בבתי המשפט תביעות פיצויים לפי סעיף 197 לחוק המקרקעין , ה'תשכ"ה, 1965. תביעות אלו מוגשות על ידי בעלי נכסים אשר המקרקעין שלהם ירדו בערכם עקב תכנית המתייחסת לנכסיהם או למקרקעין גובלים. תביעה שכזו הוגשה ע"י 102 בעלי דירות ובעלי בתים פרטיים הנמצאים בשכונות בית הכרם, גבעת מרדכי ורוממה, בירושלים.
הם דרשו פיצוי עקב ירידת ערך בשל סלילת כביש מס' 4 (דרך בגין) בירושלים, שפגע בשווים. הטענה העיקרית שלהם, אשר התקבלה ע"י בית המשפט, הנה שאם בעבר היה הנוף הנשקף מדירותיהם נוף חקלאי פתוח, הרי כעת נשקף מהן כביש סואן, ובכך יש כדי לפגוע בערך הדירות שלהם ויש לזכות אותם בפיצוי. כפי שדווח ב"גלובס" (1.11.2006) בית המשפט העליון קבע כי עיריית ירושלים (הועדה המקומית) תשלם 35 מיליון שקל פיצוי על ירידת ערך לבעלי 102 דירות ליד כביש בגין".
אם אכן נכונים מספרים אלה, הרי שבחישוב גס יקבל כל בעל דירה, בממוצע, סכום של 340,000 שקל, עקב העליה במיפלסי הרעש והפגיעה בנוף הנשקף מדירתו. זאת, בהתאם להערכתו של שמאי המקרקעין גדעון גולדשטיין, שהתמנה כשמאי מטעם ועדת הערר ירושלים. והכרעתו אושרה על ידי ביהמ"ש המחוזי בירושלים ביום 7/3/2006 (עמ"נ 346/05) וגם ע"י ביהמ"ש העליון ביום 30/10/2006 (בר"ם 3052/06).
וכעת, לצורך הדיון, הבה ונניח, כי אותו נוף פתוח ונאה שהופקע לצורך הקמת הכביש, היה נטוע בעצים נשירים ומעובד מזה 80 שנה. כמה כסף היה מקבל החקלאי בשל הפקעתו? מבלי להיכנס לחישובים מסובכים, ניתן להניח כי היה מקבל לדונם פחות מעשירית ממה שקיבלו הדיירים כפיצוי בגין ירידת שוויה של דירתם. ובעוד לחקלאי לא היתה נותרת כל קרקע בידיו, מלבד פיצוי זעום, שהינו כאמור לתפישת מינהל מקרקעי ישראל, כנראה גבוה מדי. בידי בעלי הדירות נותרה למצער דירה, בשווי אכן מופחת, אולם הם קיבלו פיצוי הוגן, עבור הפגיעה שנגרמה לשווי הנכס שלהם. יחס הוגנות דומה לו מצפים חקלאי ישראל שאדמותיהם מופקעות לעד מחזקתם.
פסיקות אלו משקפות את מהות הצדק החלוקתי בישראל של המאה ה-21: החקלאי שמופקע רכושו ומטה לחמו יפוצה בסכום זעום ואילו העירוני, בעל הבית, יפוצה פי עשרה ויותר, בשל הפגיעה בנוף הנשקף מחלונו. כלומר, ערכו הכלכלי של הנוף שייך למסתכל, ולא למי שיצר אותו.
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- שלב ב' ברפורמת השידורים: תחנות רדיו פרטיות יוכלו לשדר בפריסה ארצית
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
מתקן להשבת פסולת לאנרגיה, קרדיט: גרוקבשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
3 הצעות נתקבלו במכרז בינלאומי ראשון מסוגו בישראל להקמת מתקן להשבת אנרגיה מפסולת שיוקם בנאות חובב ויטפל בכ-300 אלף טון פסולת בשנה
במסגרת יוזמה תקדימית של משרד האוצר והמשרד להגנת הסביבה הוגשו 3 הצעות: חברת אלקטרה, קבוצת דניה-משאב אנרגיה וקבוצת שפיר-בלוג'ן-דקל, כאשר כל קבוצה כוללת שותף בינלאומי, שהוא מומחה עולמי בתחום השבת האנרגיה, האחראי על הטמעת הידע והטכנולוגיה הדרושים להקמת המתקן. לכאשר יוקם, המתקן אמור לטפל בכ-300 אלף טון פסולת ולייצר אנרגיה בהספק של כ-30 מגה ואט לתקופה של כ-25 שנה, שלאחריה יועבר המתקן לבעלות המדינה.
במסגרת הפרויקט, המקודם בהמשך להחלטת הממשלה מס' 1895 מאוקטובר 2022, אושרה תכנית לתשתית לאומית (תת"ל 107) להקמת מתקן להשבת אנרגיה מפסולת בנאות חובב. מדובר במתקן הראשון מסוגו בישראל לטיפול בפסולת, אשר כולל מתקן למיון הפסולת, שיפריד את הפסולת לרכיבים שניתנים למיחזור. השאריות שלא ניתן למחזר אותן, יישרפו לצורך ייצור קיטור, שיפעיל טורבינה ויפיק כ-30 מגה-ואט חשמל. המתקן יוקם ויופעל בהתאם לדירקטיבה האירופית העדכנית המחמירה להשבת אנרגיה מפסולת משנת 2019, כנהוג במאות מתקנים עירוניים דומים באירופה, תוך יישום התקנים והטכנולוגיות הסביבתיים המתקדמים בעולם.
בישראל, כ-80% מהפסולת מוטמנת, כאשר הטמנת פסולת היא הפתרון הנחות והמזהם ביותר, כאשר הפסולת המוטמנת משחררת לאוויר גז מתאן, אחד מגזי החממה המזהמים ביותר- פי 2.5 מפחמן דו חמצני שנפלט ממכוניות. האתר הגדול ביותר להטמנת פסולת הוא אתר דודאים שנמצא בקירוב לבסיס חיל האוויר בחצרים ובעבר הועלו תלונות כי הפסולת באתר מושכת אליה אלפי ציפורים שמחפשות מזון באתר ומסכנות את מטוסי החיל. מציאות זו מחייבת מציאת חלופות בדחיפות, כאשר מדיניות המשרד להגנת הסביבה מכוונת לצמצום ייצור הפסולת, להגדלת כמויות הפסולות המועברות למחזור ולצמצום ההטמנה. השלמת שלב הגשת ההצעות במכרז מהווה ציון דרך חשוב בקידום חלופות מתקדמות להטמנת הפסולת, שיהוו חלק חשוב ממערך של פעולות ומתקנים ליצירת משק פסולת סביבתי ומתקדם כנהוג במדינות מתקדמות אחרות.
המתקן יספק שירותי טיפול פסולת למחוז דרום בלבד. במסגרת הסכם חתום בין עיריית באר שבע למדינה, סוכם כי כלל הפסולת העירונית המיוצרת בעיר, תעבור לטיפול במתקן זה. המתקן צפוי לחתום על הסכמים דומים עם רשויות מקומיות נוספות. המכרז יציע חסכון בעלויות השינוע לרשויות המקומיות שישתמשו בו ויצמצם באופן ניכר את העלויות הסביבתיות. מתקני השבת אנרגיה מטפלים בשאריות הפסולת שאינה ניתנת למחזור באופן סביבתי יותר משיטת ההטמנה הנהוגה כיום. יישום מדיניות של טיפול בפסולת, המשלבת הגדלת המחזור והשבה לאנרגיה תגרום לצמצום ההטמנה, הפחתת המפגעים הנגרמים ממנה ולשיפור ברווחת ואיכות חייהם של התושבים. המתקן הראשון בנאות חובב מהווה חלוץ מרשת של מתקני תשתית מסוגים שונים שאגף החשב הכללי והמשרד להגנת הסביבה מקדמים, בשיתוף השלטון המקומי והאזורי בכל רחב הארץ.
- מערכות בנייה מתקדמת - כל מה שלא חשבתם עליו
- סלינגר: "רשות שוק ההון יוזמת ומקדמת השקעות חברתיות של המוסדיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המכרז נוהל בשיטת PPP (Public Private Partnership) על ידי ועדת המכרזים הבין משרדית לפרויקטי BOT בתחום הפסולת בראשות הגב' אושרת דוד, סגנית בכירה לחשב הכללי לתחום התשתיות, ובהשתתפות נציגי משרד האוצר, המשרד להגנת הסביבה, והחברה הממשלתית ענבל, ובשיתוף פעולה ובתיאום עם עיריית באר שבע. המתקן ימומן מכספי קרן הניקיון בניהול המשרד להגנת הסביבה.
