הגדר הטובה? ד"ש אייפקס מקימים שתי קרנות גידור

יקימו את "דש איפקס טופז" שתתמקד בשווקי הריבית, האג"ח והמטבעות, ואת "דש איפקס ספיר" אשר תתמקד במניות, אופציות, נגזרות וחוזים מסוגים שונים
חזי שטרנליכט |

שוק קרנות הגידור, שלא הניב מוצרים רבים למשקיעים הישראלים בשנים האחרונות, מתחיל לחדור לאט לאט לתודעה של הציבור, בעיקר דרך הברוקרים הפרטיים. היום מודיע בית ההשקעות "דש איפקס הולדינגס" כי הוא נכנס לתחום.

בית ההשקעות צפוי להשיק בשלב הראשון שתי קרנות: "דש איפקס טופז" שתתמקד בשווקי הריבית, האג"ח והמטבעות. מנהלי ההשקעות בקרן יהיו רמז בן דבר וזוהר רפפורט. הקרן השנייה היא "דש איפקס ספיר" אשר תתמקד במניות, אופציות, נגזרות וחוזים מסוגים שונים. מנהל ההשקעות בקרן יהיה עופר אייזנברג ושות'.

שתי הקרנות נועדות לדברי בית ההשקעות, לפעול במתכונת של אסטרטגיות פעולה יצירתיות מעולם הגידור, תוך שמירה על רמת סיכון נמוכה, ניטרול סיכוני שוק ואדישות למגמות השווקים הפיננסיים. קרנות הגידור נהנות מגמישות ניהולית, התאמה מהירה ומקצועית של המכשירים הפיננסיים להזדמנויות בשווקים המקומיים והבינלאומיים, והן יכולות להרוויח גם במצבים של ריביות עולות ו/או שווקים יורדים. קרנות הגידור יפעלו כשותפות מוגבלת, כאשר גוף הניהול יפעל כשותף כללי במסגרת חברה בע"מ.

עידו נויברגר וויקטור שמריך, מנכ"לים משותפים ב"דש איפקס הולדינגס" אומרים: "החלטנו להתרחב לתחום קרנות הגידור על רקע הריביות הנמוכות השוררות בשווקים הבינלאומיים ולאור הצורך הגובר בביצוע פעולות מתוחכמות, להשגת תשואה עודפת תוך שמירה על סיכון נמוך".

"חלק מאסטרטגיות הפעולה היצירתיות של קרנות הגידור אינן מתאפשרות בקרנות הנאמנות הרגילות. קרנות הגידור יאפשרו למשקיעים בהן ליהנות מפוזיציות במניות ואופציות, פערי ארביטראז', חשיפה לשווקים זרים ועוד, וזאת תוך גידור הסיכונים בצורה הטובה ביותר".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


גיוס חרדים (צילום: חיים בן־הקון)גיוס חרדים (צילום: חיים בן־הקון)

חוק הגיוס: כשזה מגיע לחרדים, עוצמה יהודית מאבדת את העוצמה

עוצמה יהודית רוצה מלחמה בלי לוחמים: השתיקה המפלגתית על גיוס החרדים חושפת עד כמה המספרים מתעתעים, איך יוצאים בשאלה נספרים כחרדים, ואיך החוק החדש מאפשר להציג עמידה ביעדים כמעט בלי לגייס באמת, מהלך שמרחיק את החרדים מלהשתלב בתעסוקה ופוגע במשק כולו
ד"ר אדם רויטר |

במסגרת מאמציהם למנוע את רוע הגזירה, משמע לשאת בעול הביטחון כמו כל יהודי אחר במדינת ישראל, מנהיגי החרדים מייצרים כמה שיותר קומבינטוריקה וביסמוט נופל או מופל לפח. במסגרת ההסכמות שחוק הגיוס החדש והרע מאד הזה קובע, ייספרו בתוואי הגיוס כל הבנים שלמדו אי פעם במוסדות חרדיים, כולל 20% מהם שבכלל עזבו את המגזר. אסביר בסוף גם איך כל זה קשור לא רק לביטחון אלא גם לכלכלה.

מסתבר שכיום שיעור היוצאים בשאלה מכל שנתון חרדי עומד על שיעור של כ-20%. אתם קוראים נכון. לפי "עמותת הלל", שהיא הכתובת הראשית של יוצאות ויוצאים בשאלה מהמגזר - שמגיעים אליה ונעזרים בה לרוב כשהם בגילאי 17 עד 25, אלו מביניהם בגילאי 18 עד 20 מתגייסים ברובם לצה"ל. למעשה לפי עמותת הלל כ-75% בגילאים הללו מתגייסים לצה"ל.

בואו ניכנס רגע למספרים. בשנתון הגיוס של 2024-2025 (תשפ"ה) יש כ-76 אלף בנים שנולדו בשנת 2006, מתוכם כ-57 אלף הם יהודים שמתוכם כ-14 אלף הם מהמגזר החרדי. מתוכם התגייסו השנה כ-2,900 שהם כ-20% מהשנתון החרדי (המקור: עיתון "הארץ" )

יש לציין כי זו קפיצה משמעותית ביותר לעומת כ-1,200 מגויסים יוצאי המגזר בממוצע שנתי, משמע 8% מכל שנתון, בשנים שקדמו לתשפ"ה וזו לפחות בהחלט בשורה טובה.

כמה מתוך המתגייסים יצאו מהמגזר וכבר אינם חרדים? ע"פ הערכות כ-20% מכל שנתון עזבו את המגזר. משמע מתוך שנתון של 15,000 כ-3,000 כבר אינם חרדים. לפי עמותת הלל המלווה יוצאים ויוצאות מהמגזר, כ-75% מהם מתגייסים לצה"ל. משמע מתוך ה-2,900 שהתגייסו, שהם יוצאי המגזר החרדי ניתן להניח שכ-2,250 מהם בכלל עזבו את המגזר. מבחינתם, הם לא מתגייסים לצה"ל כחרדים אלא כדתיים לאומיים, כמסורתיים או כחילוניים (רובם נותרים קרובים לאמונה ולמסורת ואינם הופכים לחילוניים). אבל הם נספרים כמתגייסים חרדים - וזו נקודה מאד חשובה.