הגדר הטובה? ד"ש אייפקס מקימים שתי קרנות גידור
שוק קרנות הגידור, שלא הניב מוצרים רבים למשקיעים הישראלים בשנים האחרונות, מתחיל לחדור לאט לאט לתודעה של הציבור, בעיקר דרך הברוקרים הפרטיים. היום מודיע בית ההשקעות "דש איפקס הולדינגס" כי הוא נכנס לתחום.
בית ההשקעות צפוי להשיק בשלב הראשון שתי קרנות: "דש איפקס טופז" שתתמקד בשווקי הריבית, האג"ח והמטבעות. מנהלי ההשקעות בקרן יהיו רמז בן דבר וזוהר רפפורט. הקרן השנייה היא "דש איפקס ספיר" אשר תתמקד במניות, אופציות, נגזרות וחוזים מסוגים שונים. מנהל ההשקעות בקרן יהיה עופר אייזנברג ושות'.
שתי הקרנות נועדות לדברי בית ההשקעות, לפעול במתכונת של אסטרטגיות פעולה יצירתיות מעולם הגידור, תוך שמירה על רמת סיכון נמוכה, ניטרול סיכוני שוק ואדישות למגמות השווקים הפיננסיים. קרנות הגידור נהנות מגמישות ניהולית, התאמה מהירה ומקצועית של המכשירים הפיננסיים להזדמנויות בשווקים המקומיים והבינלאומיים, והן יכולות להרוויח גם במצבים של ריביות עולות ו/או שווקים יורדים. קרנות הגידור יפעלו כשותפות מוגבלת, כאשר גוף הניהול יפעל כשותף כללי במסגרת חברה בע"מ.
עידו נויברגר וויקטור שמריך, מנכ"לים משותפים ב"דש איפקס הולדינגס" אומרים: "החלטנו להתרחב לתחום קרנות הגידור על רקע הריביות הנמוכות השוררות בשווקים הבינלאומיים ולאור הצורך הגובר בביצוע פעולות מתוחכמות, להשגת תשואה עודפת תוך שמירה על סיכון נמוך".
"חלק מאסטרטגיות הפעולה היצירתיות של קרנות הגידור אינן מתאפשרות בקרנות הנאמנות הרגילות. קרנות הגידור יאפשרו למשקיעים בהן ליהנות מפוזיציות במניות ואופציות, פערי ארביטראז', חשיפה לשווקים זרים ועוד, וזאת תוך גידור הסיכונים בצורה הטובה ביותר".
מגדל one world trade tower קרדיט: גרוק10 המגדלים הגבוהים בעולם
בין חלקם יש תחרות, רובם שברו שיא כלשהו וכולם מהווים הישג הנדסי, היכנסו לראות מיהם המגדלים הגבוהים בעולם: איפה תוכלו לעלות לקומה ה-96 ב-40 שניות ואיפה תוכלו לעמוד על רצפת זכוכית בקומה ה-120
מגדלים כל אחד מהמגדלים הגבוהים בעולם הוא הישג הנדסי וטכנולוגי, אך נראה כי מתקיימת מאין תחרות בין המתכננים שלהם על שיאים שונים: בין אם מעליות מהירות, השעון הכי גדול, קומת התצפית עם הנוף הכי רחוק ומה לא. מעבר ליוקרה ולחדשנות יש לכל אחד מהם גם אלמנטים תרבותיים שמדברים על זהות ולאומיות. ריכזנו עבורכם רשימה שכולה שבירת שיאים בלתי ייאמנים של הנדסה, טכנולוגיה וחדשנות, יחד עם עוד 10 מגדלים ישראליים שמביאים לנו גם קצת כבוד.
1 # Burj Khalifa, דובאי, איחוד האמירויות
הגובה של המבנה מגיע לכ-828 מטרים. הוא הושלם ונפתח בשנת 2010. המבנה כולל כ-154 קומות + 9 קומות תחזוקה. העלות הכוללת לבנייתו הוערכה בכ-1.5 מיליארד דולר . בשעתו, המגדל שבר שיאים רבים והפך לסמל של פריצת גבולות האדריכלות והנדסה. המבנה משמש בעיקר למגורים, מלון, משרדים ותצפית לתיירים.
המגדל נבנה כחלק מהשאיפה של דובאי להפוך למרכז גלובלי של עסקים ותיירות,
תצפית "at the top" שנמצאת בקומה 124, מושכת מיליוני מבקרים מדי שנה ומאפשרת ראייה של עד 80 קילומטר בימים בהירים. האדריכל אדריאן סמית שאב השראה מצמח ההימנוקליס המדברי בעיצוב הצורה המדורגת של המגדל, שמטרתה להפחית את עומסי הרוח בגובה רב כל כך. המעליות במגדל נוסעות במהירות של עד 10 מטר לשנייה ומחזיקות בשיא עולמי למהירות למעליות בודדות.
- בנייה לגובה בירושלים? לא כל כך מהר
- 1,654 דירות חדשות ייבנו בבת ים. כמה הן יעלו?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
