הנגיד פישר: התחרות בבנקים - מהמטרות החשובות שלנו
"חשוב כי הממשלה החדשה שתקום, תהיה מחוייבת לאותה אסטרטגייה מקרו כלכלית והמשך רפורמות מבניות, אשר יצרו תנאים של צמיחה בריאה ומתמשכת", כך אומר היום נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר במסגרת האסיפה השנתית של איגוד הבנקים בתל-אביב, "התחזקות התחרות במערכת הבנקאות הינה אחת המטרות החשובות של בנק ישראל בפרט ושל כל ממשלה ישראלית בכלל".
"חשוב כי הממשלה החדשה שתקום, תהיה מחוייבת לאותה אסטרטגייה מקרו כלכלית והמשך רפורמות מבניות אשר יצרו תנאים של צמיחה בריאה ומתמשכת. חשוב כי המשקיעים המקומיים והזרים ירגישו כבר עכשיו שאסטרטגייה זו אינה עומדת בסימן שאלה וכי כולנו מחוייבים אליה. בנק ישראל ימשיך מצידו בניהול מדיניות ריבית עקבית עם יעד האינפלציה של 1% ל-3%, במטרה להגיע לאמצע התחום", פישר ציין כי אסטרטגיה כזו יוצרת את התנאים ההכרחיים לצמחיה ארוכת טווח אשר בלעדיה לא נוכל לטפל בבעיות המשק וביחוד בבעיית העוני.
בהתייחסו לצמיחה במשק ציין הנגיד כי הצמיחה שהמשק הישראלי נהנה ממנה כיום מקבלת רוח גבית גם מן הצמיחה העולמית אולם היא נובעת גם מהאסטרטגייה המקרו-כלכלית של הממשלה בשנים האחרונות, המתבטאת במשמעת תקציבית - בהתאם ליעדים הפיסקליים שהיא קבעה - ובשורה של רפורמות, בשוק העבודה, בשוק ההון, בנמלים ועוד, הפרטות - של בנקים וחברות כמו בזק ואל-על, והשקעות בתשתיות, למשל בתחומי הרכבת. זרוע נוספת של אותה אסטרטגיה היא הזרוע המוניטרית אשר מוביל בנק ישראל המתמקדת בעיקר בשמירה על אינפלציה נמוכה בהתאם ליעד של הממשלה.
במהלך נאומו שם הנגיד דגש על חשיבות התחרות במערכת הבנקאות ואמר כי "התחזקות התחרות במערכת הבנקאות הינה אחת המטרות החשובות של בנק ישראל בפרט וכל ממשלה ישראלית בכלל".
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
