לקראת ההחלטה על הריבית - הדולר מתחזק ב-0.25%
הדולר האמריקני פותח את המסחר בעליה של 0.25% למול השקל, ונסחר סביב רמת 4.534 שקל. אל הדולר מצטרף האירו שעולה ב-0.28% ונסחר סביב 5.586 שקל. המשקיעים ימתינו היום לפרסום גובה הריבית הבסיסית במשק לחודש ספטמבר בשעה 16:30. על פי הערכות בשוק, יותיר נגיד הבנק, סטנלי פישר את הריבית על כנה בשעור של 3.5% בפעם השמינית ברציפות, ובמידה ותתממש התחזית, לראשונה מעולם יווצר פער ריביות שלילי בין הריבית הדולרית לשקלית.
בעולם
מחדר העסקאות של פינוטק נמסר, כי הדולר נחלש הלילה מול העקריים ,בעיקר על רקע חששות משקיעים להמשך עליות במחירי הנפט בשעה זו, נסחר הנפט סביב רמה של 69.85, על רקע דיווחים על סופת ההוריקן "קתרינה" המתקרבת לאזורים המיושבים בארה"ב. האנליסטים חוששים בעיקר שמחירי נפט גבוהים יתר על המידה עלולים להאט את הצמיחה בארה"ב ויחלישו את המטבע המקומי.
בסוף השבוע נאם הנגיד האמריקאי, אלן גריספן, אך הוא לא נתן רמזים חדשים בנוגע להמשך עליות ריבית צפויות. בפינוטק מאמינים שגם בחודשים הקרובים ימשכו העלאות ריבית בקצב מדוד והערכות מרבית האנליסטים הן ששיעור הריבית יגיע ל 4.0% עד סוף השנה לעומת 3.5% היום. העלאות הריבית מעודדות זרימת הון לארה"ב ובכך מחזקות את המטבע האמריקאי.
היום היומן הכלכלי בארה"ב ריק מאירועים משמעותיים, בשעה שמשקיעים יצפו להמשך השבוע הקרוב, ביום רביעי, בו יפורסמו תוצאות התמ"ג של ארה"ב. ציפיות מרבית האנליסטים היא לצמיחה של 3.5%. ביום שישי יפורסמו המשרות החדשות בארה"ב הצפויות סביב 190 אלף משרות. קצב צמיחת שוק העבודה המצופה מהכלכלה הוא 200,000 עד 300,000 משרות לחודש. בהתחשב במומנטום הנוכחי שאינו תומך במטבע האמריקאי, אכזבה מנתונים חשובים אלו עשויה לחזק את מכירות הדולרים למול העיקריים.
הלילה המשיך האירו להתחזק אל מול הדולר כאשר את מרבית כוחו הוא צובר על רקע נתונים מעורבים מארה"ב ויפן בשילוב עם איתותי צמיחה חיוביים מכיוון אירופה. בשבוע המסחר שחלף היה ניתן לראות כיצד מגיב האירו לנתונים ופרסומים שהגיעו בעיקר מארה"ב, משקלם של נתונים מתוך יבשת אירופה היו פחות בעלי משמעות. היום יפורסם בגרמניה סקר ה GFK שצפוי להיות ברמה של 2.7, נתון חיובי בתמיכה של המומנטום החיובי של השבוע שחלף יכול להמשיך ולחזק את האירו. בהמשך השבוע יפורסם התוצר לרבעון השני בגוש האירו.
ביפן, ממשיך היין להסחר בטווח צר אל מול הדולר. במהלך הלילה, התנהל המסחר סביב רמות ה 110.20-110-40, כאשר ניכר כי גם בשוק היפני והאוסטרלי ממתינים הסוחרים לפתיחת השווקים באירופה וארה"ב. דשדוש בשערי המטבעות נובע מכמה סיבות עקריות, הראשונה, הסוחרים ממתינים לראות כיצד תשפיע הסופה בארה"ב על המסחר בנפט ואילו נזקים יגרמו כתוצאה ממנה, דבר שיגרום להוצאות בלתי צפויות לממשלת ארה"ב ולכלכלה האמריקאית. שנית, האטה משמעותית בזרימת הון זר אל תוך יפן כתוצאה מפגיעה אפשרית ברווחי החברות המובילות בכלכלה היפנית (בעקבות זינוק במחירי הנפט), ואחרונה ואולי החשובה מכולן היא העובדה שהיום בלילה צפויים להתפרסם ביפן מספר אינדיקטורים בעלי חשיבות.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
