לקראת ההחלטה על הריבית - הדולר מתחזק ב-0.25%

נסחר סביב רמת 4.534 שקל. אל הדולר מצטרף האירו שעולה ב-0.28% ונסחר סביב 5.586 שקל. על פי הערכות בשוק, יותיר נגיד הבנק, סטנלי פישר את הריבית על כנה בשעור של 3.5% בפעם השמינית ברציפות
דרור איטח |

הדולר האמריקני פותח את המסחר בעליה של 0.25% למול השקל, ונסחר סביב רמת 4.534 שקל. אל הדולר מצטרף האירו שעולה ב-0.28% ונסחר סביב 5.586 שקל. המשקיעים ימתינו היום לפרסום גובה הריבית הבסיסית במשק לחודש ספטמבר בשעה 16:30. על פי הערכות בשוק, יותיר נגיד הבנק, סטנלי פישר את הריבית על כנה בשעור של 3.5% בפעם השמינית ברציפות, ובמידה ותתממש התחזית, לראשונה מעולם יווצר פער ריביות שלילי בין הריבית הדולרית לשקלית.

בעולם

מחדר העסקאות של פינוטק נמסר, כי הדולר נחלש הלילה מול העקריים ,בעיקר על רקע חששות משקיעים להמשך עליות במחירי הנפט בשעה זו, נסחר הנפט סביב רמה של 69.85, על רקע דיווחים על סופת ההוריקן "קתרינה" המתקרבת לאזורים המיושבים בארה"ב. האנליסטים חוששים בעיקר שמחירי נפט גבוהים יתר על המידה עלולים להאט את הצמיחה בארה"ב ויחלישו את המטבע המקומי.

בסוף השבוע נאם הנגיד האמריקאי, אלן גריספן, אך הוא לא נתן רמזים חדשים בנוגע להמשך עליות ריבית צפויות. בפינוטק מאמינים שגם בחודשים הקרובים ימשכו העלאות ריבית בקצב מדוד והערכות מרבית האנליסטים הן ששיעור הריבית יגיע ל 4.0% עד סוף השנה לעומת 3.5% היום. העלאות הריבית מעודדות זרימת הון לארה"ב ובכך מחזקות את המטבע האמריקאי.

היום היומן הכלכלי בארה"ב ריק מאירועים משמעותיים, בשעה שמשקיעים יצפו להמשך השבוע הקרוב, ביום רביעי, בו יפורסמו תוצאות התמ"ג של ארה"ב. ציפיות מרבית האנליסטים היא לצמיחה של 3.5%. ביום שישי יפורסמו המשרות החדשות בארה"ב הצפויות סביב 190 אלף משרות. קצב צמיחת שוק העבודה המצופה מהכלכלה הוא 200,000 עד 300,000 משרות לחודש. בהתחשב במומנטום הנוכחי שאינו תומך במטבע האמריקאי, אכזבה מנתונים חשובים אלו עשויה לחזק את מכירות הדולרים למול העיקריים.

הלילה המשיך האירו להתחזק אל מול הדולר כאשר את מרבית כוחו הוא צובר על רקע נתונים מעורבים מארה"ב ויפן בשילוב עם איתותי צמיחה חיוביים מכיוון אירופה. בשבוע המסחר שחלף היה ניתן לראות כיצד מגיב האירו לנתונים ופרסומים שהגיעו בעיקר מארה"ב, משקלם של נתונים מתוך יבשת אירופה היו פחות בעלי משמעות. היום יפורסם בגרמניה סקר ה GFK שצפוי להיות ברמה של 2.7, נתון חיובי בתמיכה של המומנטום החיובי של השבוע שחלף יכול להמשיך ולחזק את האירו. בהמשך השבוע יפורסם התוצר לרבעון השני בגוש האירו.

ביפן, ממשיך היין להסחר בטווח צר אל מול הדולר. במהלך הלילה, התנהל המסחר סביב רמות ה 110.20-110-40, כאשר ניכר כי גם בשוק היפני והאוסטרלי ממתינים הסוחרים לפתיחת השווקים באירופה וארה"ב. דשדוש בשערי המטבעות נובע מכמה סיבות עקריות, הראשונה, הסוחרים ממתינים לראות כיצד תשפיע הסופה בארה"ב על המסחר בנפט ואילו נזקים יגרמו כתוצאה ממנה, דבר שיגרום להוצאות בלתי צפויות לממשלת ארה"ב ולכלכלה האמריקאית. שנית, האטה משמעותית בזרימת הון זר אל תוך יפן כתוצאה מפגיעה אפשרית ברווחי החברות המובילות בכלכלה היפנית (בעקבות זינוק במחירי הנפט), ואחרונה ואולי החשובה מכולן היא העובדה שהיום בלילה צפויים להתפרסם ביפן מספר אינדיקטורים בעלי חשיבות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.