לקראת ההחלטה על הריבית - הדולר מתחזק ב-0.25%

נסחר סביב רמת 4.534 שקל. אל הדולר מצטרף האירו שעולה ב-0.28% ונסחר סביב 5.586 שקל. על פי הערכות בשוק, יותיר נגיד הבנק, סטנלי פישר את הריבית על כנה בשעור של 3.5% בפעם השמינית ברציפות
דרור איטח |

הדולר האמריקני פותח את המסחר בעליה של 0.25% למול השקל, ונסחר סביב רמת 4.534 שקל. אל הדולר מצטרף האירו שעולה ב-0.28% ונסחר סביב 5.586 שקל. המשקיעים ימתינו היום לפרסום גובה הריבית הבסיסית במשק לחודש ספטמבר בשעה 16:30. על פי הערכות בשוק, יותיר נגיד הבנק, סטנלי פישר את הריבית על כנה בשעור של 3.5% בפעם השמינית ברציפות, ובמידה ותתממש התחזית, לראשונה מעולם יווצר פער ריביות שלילי בין הריבית הדולרית לשקלית.

בעולם

מחדר העסקאות של פינוטק נמסר, כי הדולר נחלש הלילה מול העקריים ,בעיקר על רקע חששות משקיעים להמשך עליות במחירי הנפט בשעה זו, נסחר הנפט סביב רמה של 69.85, על רקע דיווחים על סופת ההוריקן "קתרינה" המתקרבת לאזורים המיושבים בארה"ב. האנליסטים חוששים בעיקר שמחירי נפט גבוהים יתר על המידה עלולים להאט את הצמיחה בארה"ב ויחלישו את המטבע המקומי.

בסוף השבוע נאם הנגיד האמריקאי, אלן גריספן, אך הוא לא נתן רמזים חדשים בנוגע להמשך עליות ריבית צפויות. בפינוטק מאמינים שגם בחודשים הקרובים ימשכו העלאות ריבית בקצב מדוד והערכות מרבית האנליסטים הן ששיעור הריבית יגיע ל 4.0% עד סוף השנה לעומת 3.5% היום. העלאות הריבית מעודדות זרימת הון לארה"ב ובכך מחזקות את המטבע האמריקאי.

היום היומן הכלכלי בארה"ב ריק מאירועים משמעותיים, בשעה שמשקיעים יצפו להמשך השבוע הקרוב, ביום רביעי, בו יפורסמו תוצאות התמ"ג של ארה"ב. ציפיות מרבית האנליסטים היא לצמיחה של 3.5%. ביום שישי יפורסמו המשרות החדשות בארה"ב הצפויות סביב 190 אלף משרות. קצב צמיחת שוק העבודה המצופה מהכלכלה הוא 200,000 עד 300,000 משרות לחודש. בהתחשב במומנטום הנוכחי שאינו תומך במטבע האמריקאי, אכזבה מנתונים חשובים אלו עשויה לחזק את מכירות הדולרים למול העיקריים.

הלילה המשיך האירו להתחזק אל מול הדולר כאשר את מרבית כוחו הוא צובר על רקע נתונים מעורבים מארה"ב ויפן בשילוב עם איתותי צמיחה חיוביים מכיוון אירופה. בשבוע המסחר שחלף היה ניתן לראות כיצד מגיב האירו לנתונים ופרסומים שהגיעו בעיקר מארה"ב, משקלם של נתונים מתוך יבשת אירופה היו פחות בעלי משמעות. היום יפורסם בגרמניה סקר ה GFK שצפוי להיות ברמה של 2.7, נתון חיובי בתמיכה של המומנטום החיובי של השבוע שחלף יכול להמשיך ולחזק את האירו. בהמשך השבוע יפורסם התוצר לרבעון השני בגוש האירו.

ביפן, ממשיך היין להסחר בטווח צר אל מול הדולר. במהלך הלילה, התנהל המסחר סביב רמות ה 110.20-110-40, כאשר ניכר כי גם בשוק היפני והאוסטרלי ממתינים הסוחרים לפתיחת השווקים באירופה וארה"ב. דשדוש בשערי המטבעות נובע מכמה סיבות עקריות, הראשונה, הסוחרים ממתינים לראות כיצד תשפיע הסופה בארה"ב על המסחר בנפט ואילו נזקים יגרמו כתוצאה ממנה, דבר שיגרום להוצאות בלתי צפויות לממשלת ארה"ב ולכלכלה האמריקאית. שנית, האטה משמעותית בזרימת הון זר אל תוך יפן כתוצאה מפגיעה אפשרית ברווחי החברות המובילות בכלכלה היפנית (בעקבות זינוק במחירי הנפט), ואחרונה ואולי החשובה מכולן היא העובדה שהיום בלילה צפויים להתפרסם ביפן מספר אינדיקטורים בעלי חשיבות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובחן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיוב

לבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23

מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק מזרחי

בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו  - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות. 

שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.

ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.    

 

לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם. 

ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.