לקראת ההחלטה על הריבית - הדולר מתחזק ב-0.25%

נסחר סביב רמת 4.534 שקל. אל הדולר מצטרף האירו שעולה ב-0.28% ונסחר סביב 5.586 שקל. על פי הערכות בשוק, יותיר נגיד הבנק, סטנלי פישר את הריבית על כנה בשעור של 3.5% בפעם השמינית ברציפות
דרור איטח |

הדולר האמריקני פותח את המסחר בעליה של 0.25% למול השקל, ונסחר סביב רמת 4.534 שקל. אל הדולר מצטרף האירו שעולה ב-0.28% ונסחר סביב 5.586 שקל. המשקיעים ימתינו היום לפרסום גובה הריבית הבסיסית במשק לחודש ספטמבר בשעה 16:30. על פי הערכות בשוק, יותיר נגיד הבנק, סטנלי פישר את הריבית על כנה בשעור של 3.5% בפעם השמינית ברציפות, ובמידה ותתממש התחזית, לראשונה מעולם יווצר פער ריביות שלילי בין הריבית הדולרית לשקלית.

בעולם

מחדר העסקאות של פינוטק נמסר, כי הדולר נחלש הלילה מול העקריים ,בעיקר על רקע חששות משקיעים להמשך עליות במחירי הנפט בשעה זו, נסחר הנפט סביב רמה של 69.85, על רקע דיווחים על סופת ההוריקן "קתרינה" המתקרבת לאזורים המיושבים בארה"ב. האנליסטים חוששים בעיקר שמחירי נפט גבוהים יתר על המידה עלולים להאט את הצמיחה בארה"ב ויחלישו את המטבע המקומי.

בסוף השבוע נאם הנגיד האמריקאי, אלן גריספן, אך הוא לא נתן רמזים חדשים בנוגע להמשך עליות ריבית צפויות. בפינוטק מאמינים שגם בחודשים הקרובים ימשכו העלאות ריבית בקצב מדוד והערכות מרבית האנליסטים הן ששיעור הריבית יגיע ל 4.0% עד סוף השנה לעומת 3.5% היום. העלאות הריבית מעודדות זרימת הון לארה"ב ובכך מחזקות את המטבע האמריקאי.

היום היומן הכלכלי בארה"ב ריק מאירועים משמעותיים, בשעה שמשקיעים יצפו להמשך השבוע הקרוב, ביום רביעי, בו יפורסמו תוצאות התמ"ג של ארה"ב. ציפיות מרבית האנליסטים היא לצמיחה של 3.5%. ביום שישי יפורסמו המשרות החדשות בארה"ב הצפויות סביב 190 אלף משרות. קצב צמיחת שוק העבודה המצופה מהכלכלה הוא 200,000 עד 300,000 משרות לחודש. בהתחשב במומנטום הנוכחי שאינו תומך במטבע האמריקאי, אכזבה מנתונים חשובים אלו עשויה לחזק את מכירות הדולרים למול העיקריים.

הלילה המשיך האירו להתחזק אל מול הדולר כאשר את מרבית כוחו הוא צובר על רקע נתונים מעורבים מארה"ב ויפן בשילוב עם איתותי צמיחה חיוביים מכיוון אירופה. בשבוע המסחר שחלף היה ניתן לראות כיצד מגיב האירו לנתונים ופרסומים שהגיעו בעיקר מארה"ב, משקלם של נתונים מתוך יבשת אירופה היו פחות בעלי משמעות. היום יפורסם בגרמניה סקר ה GFK שצפוי להיות ברמה של 2.7, נתון חיובי בתמיכה של המומנטום החיובי של השבוע שחלף יכול להמשיך ולחזק את האירו. בהמשך השבוע יפורסם התוצר לרבעון השני בגוש האירו.

ביפן, ממשיך היין להסחר בטווח צר אל מול הדולר. במהלך הלילה, התנהל המסחר סביב רמות ה 110.20-110-40, כאשר ניכר כי גם בשוק היפני והאוסטרלי ממתינים הסוחרים לפתיחת השווקים באירופה וארה"ב. דשדוש בשערי המטבעות נובע מכמה סיבות עקריות, הראשונה, הסוחרים ממתינים לראות כיצד תשפיע הסופה בארה"ב על המסחר בנפט ואילו נזקים יגרמו כתוצאה ממנה, דבר שיגרום להוצאות בלתי צפויות לממשלת ארה"ב ולכלכלה האמריקאית. שנית, האטה משמעותית בזרימת הון זר אל תוך יפן כתוצאה מפגיעה אפשרית ברווחי החברות המובילות בכלכלה היפנית (בעקבות זינוק במחירי הנפט), ואחרונה ואולי החשובה מכולן היא העובדה שהיום בלילה צפויים להתפרסם ביפן מספר אינדיקטורים בעלי חשיבות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סטודנטים, לימודים
צילום: Istock

OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה

דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי


הדס ברטל |

דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 


דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 

בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות

הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.  

לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור. 

ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.

סטודנטים, לימודים
צילום: Istock

OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה

דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי


הדס ברטל |

דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 


דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 

בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות

הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.  

לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור. 

ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.