בנק ירושלים: הרווח ירד ב-4.3% ברבעון ל-8.9 מ' שקל
בנק ירושלים מדווח על התוצאות שלו ברבעון השני של 2005. בשורה העליונה בדוחות הרווח וההפסד של הבנק נרשמה ירידה של 7.3%, כאשר ההכנסות מפעילות מימון לפני הפרשות לחובות מסופקים ירדו ל-31.3 מיליון שקל ברבעון. עם זאת, ההפרשה לחומ"ס צנחה ל-2.5 מיליון שקל מול הפרשה של 6.7 מיליון שקל בעת המקבילה. בשורה התחתונה נרשמה ירידה ברווחים בשיעור של 4.3% להיקף של 8.9 מיליון שקל.
לדברי מנכ"ל בנק ירושלים, דוד ברוך, הבנק המשיך בחציון זה במימוש אסטרטגיה עסקית שעיקרה העמקה והרחבה של פעילות לקוחות קיימים וגיוס לקוחות חדשים, דבר שמאפשר להגדיל את רמת הרווחיות, תוך פיזור סיכונים. כך, העמיק הבנק את פעילותו הקמעונאית, הורחבה הפעילויות בתחומי האשראי, שוק ההון, תושבי חוץ.
הבנק ציין את ההישגים שלו מאז תחילת 2005. גידול של 20% בתיק ניירות הערך של לקוחות הבנק, שהסתכם ב-3.42 מיליארד שקל, הודות להרחבת מערך שירותי הייעוץ בסניפים. ההכנסות מפעילות זו גדלו בכ-71% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, ועמדו על 8.9 מיליון שקל.
בבנק מדווחים על גידול של 335% ביתרת קרנות הנאמנות במהלך החציון הראשון של 2005, היא הסתכמה ב-400 מיליון שקל. גידול של 40% בהיקף מוצרי האשראי המסחרי (כולל הלוואות רכב, הלוואות כלליות וכד') שהעניק הבנק למשקי הבית בתקופה זו שהסתכם ב-189 מיליון שקל.
לדברי דוד ברוך, הבנק מתכוון להמשיך באסטרטגיה זו באמצעות גיבוש מוצרים ושירותים בנקאיים חדשניים וייחודיים, שיבטיחו ללקוחות יתרון על פני המוצרים המוצעים להם במערכת הבנקאית כיום. האלטרנטיבה שמציב הבנק מאפשרת הרחבת חופש הבחירה של הלקוחות והגברת התחרות בשוק הבנקאי ההולך ומצטמצם.
המנכ"ל הוסיף ומסר כי אחד המהלכים החדשים שיזם הבנק בשנה האחרונה ומקל את ניידות הפעילות הבנקאית של הלקוחות הינו השירות החדש שהשיק הבנק ביולי 2005: בנקאות במערכת סגורה", המאפשר פתיחת חשבון פקדון חדש באמצעות האינטרנט, אשר זכה להצלחה רבה מעבר לכל תחזית.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
