בנק ירושלים: הרווח ירד ב-4.3% ברבעון ל-8.9 מ' שקל
בנק ירושלים מדווח על התוצאות שלו ברבעון השני של 2005. בשורה העליונה בדוחות הרווח וההפסד של הבנק נרשמה ירידה של 7.3%, כאשר ההכנסות מפעילות מימון לפני הפרשות לחובות מסופקים ירדו ל-31.3 מיליון שקל ברבעון. עם זאת, ההפרשה לחומ"ס צנחה ל-2.5 מיליון שקל מול הפרשה של 6.7 מיליון שקל בעת המקבילה. בשורה התחתונה נרשמה ירידה ברווחים בשיעור של 4.3% להיקף של 8.9 מיליון שקל.
לדברי מנכ"ל בנק ירושלים, דוד ברוך, הבנק המשיך בחציון זה במימוש אסטרטגיה עסקית שעיקרה העמקה והרחבה של פעילות לקוחות קיימים וגיוס לקוחות חדשים, דבר שמאפשר להגדיל את רמת הרווחיות, תוך פיזור סיכונים. כך, העמיק הבנק את פעילותו הקמעונאית, הורחבה הפעילויות בתחומי האשראי, שוק ההון, תושבי חוץ.
הבנק ציין את ההישגים שלו מאז תחילת 2005. גידול של 20% בתיק ניירות הערך של לקוחות הבנק, שהסתכם ב-3.42 מיליארד שקל, הודות להרחבת מערך שירותי הייעוץ בסניפים. ההכנסות מפעילות זו גדלו בכ-71% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, ועמדו על 8.9 מיליון שקל.
בבנק מדווחים על גידול של 335% ביתרת קרנות הנאמנות במהלך החציון הראשון של 2005, היא הסתכמה ב-400 מיליון שקל. גידול של 40% בהיקף מוצרי האשראי המסחרי (כולל הלוואות רכב, הלוואות כלליות וכד') שהעניק הבנק למשקי הבית בתקופה זו שהסתכם ב-189 מיליון שקל.
לדברי דוד ברוך, הבנק מתכוון להמשיך באסטרטגיה זו באמצעות גיבוש מוצרים ושירותים בנקאיים חדשניים וייחודיים, שיבטיחו ללקוחות יתרון על פני המוצרים המוצעים להם במערכת הבנקאית כיום. האלטרנטיבה שמציב הבנק מאפשרת הרחבת חופש הבחירה של הלקוחות והגברת התחרות בשוק הבנקאי ההולך ומצטמצם.
המנכ"ל הוסיף ומסר כי אחד המהלכים החדשים שיזם הבנק בשנה האחרונה ומקל את ניידות הפעילות הבנקאית של הלקוחות הינו השירות החדש שהשיק הבנק ביולי 2005: בנקאות במערכת סגורה", המאפשר פתיחת חשבון פקדון חדש באמצעות האינטרנט, אשר זכה להצלחה רבה מעבר לכל תחזית.

הכפלת הפטור ממס על יבוא אישי - שאלות ותשובות
מה כוללת הרפורמה של בצלאל סמוטריץ' בקשר למע"מ על יבוא אישי?
הכפלת פטור ממע"מ ביבוא אישי מ-75 דולר ל-150 דולר החל מינואר 2026.
למה נועד הפטור?
להוזיל עלויות לצרכן ולהגביר תחרות מול רשתות ומחירים גבוהים בישראל.
מה החשש של הקמעונאים?
תחרות לא הוגנת שתביא לסגירת אלפי חנויות קטנות ועסקים מקומיים.
טענת המתנגדים העיקרית?
אובדן של כ-2 מיליארד שקל הכנסות מע"מ ופגיעה קשה במסחר.
הצרכנים באמת יחסכו?
כן, עד 18% על אופנה, קוסמטיקה ולייף-סטייל, אבל לא משמעותי לטווח ארוך.
מי ירוויח הכי הרבה?
עליאקספרס, אמזון, חברות שילוח והצרכן הפרטי הישראלי.
איך דואר ישראל יתמודד?
כבר עמוס מאוד, יצטרך הרחבה משמעותית של מיון ושליחויות.
מה עם נקודות איסוף?
יקבלו יותר תנועת לקוחות אך רווחיות נמוכה מעמלות.
השפעה על חברות ישראליות?
פגיעה קשה באופנה וקוסמטיקה, חלקן ישקלו מעבר לחו"ל.
כמה המדינה תפסיד?
כ-2 עד 2.25 מיליארד שקל בשנה מהפסד גביית מע"מ.
יש קשר פוליטי?
רבים רואים בזה צעד פופוליסטי לקראת בחירות 2026.
עמדת אתרי הסחר הישראליים?
חוששים מאובדן לקוחות, שוקלים להקים מחסנים בקפריסין או ירדן.
יש חלופות טובות יותר?
פטור מדורג או הטבות לעסקים מקומיים – כרגע לא מתוכנן.
מתי זה נכנס לתוקף?
צפוי להיכנס לתוקף ב-1 בינואר 2026 לאחר אישור הצו.
מה אומר הדרג המקצועי?
התנגדות חריפה, המליץ לבטל את הפטור ממע"מ לגמרי.
ילכו לבג"ץ?
איגודי סוחרים ותעשיינים מאיימים בעתירה לבג"ץ לעצירת הרפורמה.
