בנק ירושלים: הרווח ירד ב-4.3% ברבעון ל-8.9 מ' שקל

בשורה העליונה של הבנק נרשמה ירידה של 7.3%, ההכנסות מפעילות מימון לפני הפרשות לחובות מסופקים ירדו ל-31.3 מיליון שקל ברבעון. עם זאת, ההפרשה לחומ"ס צנחה ל-2.5 מ' שקל
שרות Bizportal |

בנק ירושלים מדווח על התוצאות שלו ברבעון השני של 2005. בשורה העליונה בדוחות הרווח וההפסד של הבנק נרשמה ירידה של 7.3%, כאשר ההכנסות מפעילות מימון לפני הפרשות לחובות מסופקים ירדו ל-31.3 מיליון שקל ברבעון. עם זאת, ההפרשה לחומ"ס צנחה ל-2.5 מיליון שקל מול הפרשה של 6.7 מיליון שקל בעת המקבילה. בשורה התחתונה נרשמה ירידה ברווחים בשיעור של 4.3% להיקף של 8.9 מיליון שקל.

לדברי מנכ"ל בנק ירושלים, דוד ברוך, הבנק המשיך בחציון זה במימוש אסטרטגיה עסקית שעיקרה העמקה והרחבה של פעילות לקוחות קיימים וגיוס לקוחות חדשים, דבר שמאפשר להגדיל את רמת הרווחיות, תוך פיזור סיכונים. כך, העמיק הבנק את פעילותו הקמעונאית, הורחבה הפעילויות בתחומי האשראי, שוק ההון, תושבי חוץ.

הבנק ציין את ההישגים שלו מאז תחילת 2005. גידול של 20% בתיק ניירות הערך של לקוחות הבנק, שהסתכם ב-3.42 מיליארד שקל, הודות להרחבת מערך שירותי הייעוץ בסניפים. ההכנסות מפעילות זו גדלו בכ-71% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, ועמדו על 8.9 מיליון שקל.

בבנק מדווחים על גידול של 335% ביתרת קרנות הנאמנות במהלך החציון הראשון של 2005, היא הסתכמה ב-400 מיליון שקל. גידול של 40% בהיקף מוצרי האשראי המסחרי (כולל הלוואות רכב, הלוואות כלליות וכד') שהעניק הבנק למשקי הבית בתקופה זו שהסתכם ב-189 מיליון שקל.

לדברי דוד ברוך, הבנק מתכוון להמשיך באסטרטגיה זו באמצעות גיבוש מוצרים ושירותים בנקאיים חדשניים וייחודיים, שיבטיחו ללקוחות יתרון על פני המוצרים המוצעים להם במערכת הבנקאית כיום. האלטרנטיבה שמציב הבנק מאפשרת הרחבת חופש הבחירה של הלקוחות והגברת התחרות בשוק הבנקאי ההולך ומצטמצם.

המנכ"ל הוסיף ומסר כי אחד המהלכים החדשים שיזם הבנק בשנה האחרונה ומקל את ניידות הפעילות הבנקאית של הלקוחות הינו השירות החדש שהשיק הבנק ביולי 2005: בנקאות במערכת סגורה", המאפשר פתיחת חשבון פקדון חדש באמצעות האינטרנט, אשר זכה להצלחה רבה מעבר לכל תחזית.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.