בנק ירושלים: הרווח ירד ב-4.3% ברבעון ל-8.9 מ' שקל
בנק ירושלים מדווח על התוצאות שלו ברבעון השני של 2005. בשורה העליונה בדוחות הרווח וההפסד של הבנק נרשמה ירידה של 7.3%, כאשר ההכנסות מפעילות מימון לפני הפרשות לחובות מסופקים ירדו ל-31.3 מיליון שקל ברבעון. עם זאת, ההפרשה לחומ"ס צנחה ל-2.5 מיליון שקל מול הפרשה של 6.7 מיליון שקל בעת המקבילה. בשורה התחתונה נרשמה ירידה ברווחים בשיעור של 4.3% להיקף של 8.9 מיליון שקל.
לדברי מנכ"ל בנק ירושלים, דוד ברוך, הבנק המשיך בחציון זה במימוש אסטרטגיה עסקית שעיקרה העמקה והרחבה של פעילות לקוחות קיימים וגיוס לקוחות חדשים, דבר שמאפשר להגדיל את רמת הרווחיות, תוך פיזור סיכונים. כך, העמיק הבנק את פעילותו הקמעונאית, הורחבה הפעילויות בתחומי האשראי, שוק ההון, תושבי חוץ.
הבנק ציין את ההישגים שלו מאז תחילת 2005. גידול של 20% בתיק ניירות הערך של לקוחות הבנק, שהסתכם ב-3.42 מיליארד שקל, הודות להרחבת מערך שירותי הייעוץ בסניפים. ההכנסות מפעילות זו גדלו בכ-71% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, ועמדו על 8.9 מיליון שקל.
בבנק מדווחים על גידול של 335% ביתרת קרנות הנאמנות במהלך החציון הראשון של 2005, היא הסתכמה ב-400 מיליון שקל. גידול של 40% בהיקף מוצרי האשראי המסחרי (כולל הלוואות רכב, הלוואות כלליות וכד') שהעניק הבנק למשקי הבית בתקופה זו שהסתכם ב-189 מיליון שקל.
לדברי דוד ברוך, הבנק מתכוון להמשיך באסטרטגיה זו באמצעות גיבוש מוצרים ושירותים בנקאיים חדשניים וייחודיים, שיבטיחו ללקוחות יתרון על פני המוצרים המוצעים להם במערכת הבנקאית כיום. האלטרנטיבה שמציב הבנק מאפשרת הרחבת חופש הבחירה של הלקוחות והגברת התחרות בשוק הבנקאי ההולך ומצטמצם.
המנכ"ל הוסיף ומסר כי אחד המהלכים החדשים שיזם הבנק בשנה האחרונה ומקל את ניידות הפעילות הבנקאית של הלקוחות הינו השירות החדש שהשיק הבנק ביולי 2005: בנקאות במערכת סגורה", המאפשר פתיחת חשבון פקדון חדש באמצעות האינטרנט, אשר זכה להצלחה רבה מעבר לכל תחזית.
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
