התפטרות נתניהו תביא להמשך עליית הריבית על המשכנתא
בעקבות התפטרות שר האוצר, בנימין נתניהו, מעריכים היום כלכלני התאחדות הקבלנים, כי האפקט הראשוני על ענף הבנייה יתבטא בעליית הריבית על המשכנתאות ובעליית מחירי הדירות.
נשיא התאחדות הקבלנים, אהרון כהן, טוען, כי הוא חש צער על התפטרותו של נתניהו וכי נתניהו עושה קיצור דרך לכסא ראש הממשלה על חשבון יציבותה של כלכלת ישראל ועל חשבון ענף הבנייה והתשתית. כהן מוסיף, כי נתניהו חשש אולי מכך שלא יצליח להעביר את תקציב המדינה ל-2006 שאף הוא לא כולל בשורות לענף הבנייה ובעיקר לתשתיות.
כהן טוען, שנתניהו היה שר אוצר מצויין ומדיניותו הכלכלית אכן הביאה לצמיחה בכלל המשק אך צמיחה זו לא חילחלה אל ענף הבנייה והתשתית. לדבריו, נתניהו הוא זה שביטל את המענקים לפריפריה ולא האמין במתן תמריצים לרוכשי דירות באזור הנגב והגליל, יוצאי צבא ועולים חדשים. בתקופתו טוען נשיא התאחדות הקבלנים, חלה הרעה במצב חברות הבנייה והתשתית כתוצאה ממחסור בעובדים, בעלייה חריגה במחירי תשומות הענף והקטנת ההשקעה בתשתיות. נתניהו בחר להתפטר בטרם שהשלים את הרפורמות שתכנן בתחום הקרקעות והפחתת המיסוי על הענף.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
הכסף הזה מופנה לבורסה, בעיקר וול סטריט. מניות כמו אנבידיה, טסלה וקרנות על הביטקוין מככבות אצל החיילים. הכסף הזה עשה תשואה מרשימה בשנתיים האחרונות, מי שהלך על השמות החמים הרוויח בשנתיים במינימום 50%, יש כאלו שעשו רווח של 100% ויותר. זה מצוין, אבל צריך תמיד לחזור על הבסיס של עולם ההשקעות - אם אתם משקיעים לטווח קצר, זה הימור, אף אחד לא יודע מה יקרה. השקעות זה לטווח ארוך וצריך לאזן - תיק שמפוזר גם על אג"ח (עם מרכיב מאוד גדול לצעירים) הוא התיק הנכון. תקראו, תלמדו, תבינו איפה הסקטורים הצומחים, מעניינים ותכינו תיק של מניות או שתעבדו עם קרנות מחקות מדדי מניות. אבל צריך תמיד לזכור - יהיו גם ירידות ומה שחשוב בתקופה שלהן הוא לדעת שהתיק מלכתחילה מאוזן, שתוכלו לישון טוב בלילה, ואם כך - אז בטווח הארוך המניות יספקו את הסחורה. כמו שבאפט אמר, אני נכנס למניות בידיעה שאני יכול להפסיד 50%, אבל יודע שבחרתי עסק טוב ושארוויח בטווח הארוך.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
