לקראת דוח API: לאחר שנסחר רוב היום בעליות, הנפט שוב סיים בירידות
לאחר הירידות החדות אתמול, בהן השיל מחיר חבית נפט יותר מ-3% ממחירו וחצה בצורה חדה את גבול ה-50 דולרים, היום, הנפט הציג היום המשך ירידות. בשעה זו מחיר נפט crude נסחר במחיר של 49.4 דולרים - ירידה של 0.4%.
את תחילת היום החל הנפט עוד בעליות שערים נאות. הסיבה לעליה היומית נובעת בעיקר מסגירת הבאר הגדולה ביותר בלוב. לוב היא אחת מן המדינות הגדולות בעולם לייצוא נפט. שר הנפט של ניגריה פרסם אתמול כי במידה ומחיר הנפט ימשיך לרדת, הוא יזמן פגישת חירום של אופ"ק בכדי לקדם תהליכים לתמיכת מחיר של הנפט.
בעיות הייצוא של לוב וניגריה מקבלות היום את הבמה המרכזית בשוק הנפט, אך כנראה שככל שהתקדם היום, המשקיעים החלו להתמקד בדוח מלאי הנפט שיתפרסם היום לאחר סיום המסחר בוול סטריט (23:30 שעון ישראל).
הדוח שמונפק על ידי מכון הדלק האמריקני (API), הציג בשבוע שעבר מלאי דימיוני שבועי בארה"ב בן 14.3 מיליון חביות. הכמות הגבוהה ביותר מאז החלו המדידות. הצפי לדוח שיתפרסם היום אינו פחות "קיצוני" בתחזיתו, כאשר האנליסטים על פי סקר רויטרס צופים עלייה נוספת של 4 מיליון חביות בתוך שבוע בלבד.
- מהמסכים לשטח: למה קרנות הגידור מרחיבות פעילות ישירה בשוק הסחורות
- מדוע מחירי הדלק עולים בעוד הנפט יורד? סקירת נפט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ארה"ב נמצאת בארבעת השבועות האחרונים ברצף צמיחת המלאי העוצמתי ביותר שלה מזה 35 שנה. אנליסט הנפט של קומרץ בנק אמר מוקדם יותר היום כי הסביבה הכללית נותרה עדיין שלילית. הסיבה לכך ברורה והיא נובעת מהיצע היתר העולמי.
- 3.הנהלת הבורסה חייבת 24/02/2015 23:18הגב לתגובה זואשר כספם נלקח ונגזל מהם שלא על פי חוק ובניגוד גמור לחוקי הבורסה! השעיית הנייר בגין עילת אגורה לא בוצעה בזמן כפי הכתוב בחוק, אלא באיחור רב מאד, כתוצאה מטעות של הנהלת הבורסה! טעות נוספת שלהם היתה בכך שהם היו צריכים לעצור את המסחר בנייר זה כבר לפני מספר חודשים, בעת פירסום הדיווחים המתעים והמטעים של שותפות גבעות עולם, ומשלא עשתה כן, היא פעלה בניגוד לתקנון וגרמה לנזק כספי כבד למשקיעים! בנוסף, היא הוציאה הודעת הזהרה/אזהרה לציבור בעת שהנייר נסחר בשער 1.4, כאשר ההודעה שלהם לא איפשרה למחזיקים בנייר למוכרו ביותר מאשר שער 1, כבר החל מהרגע שבו יצאה ההודעה מטעמם! כתוצאה, הנייר ירד באותו יום בכארבעים אחוזים והמחזיקים בנייר ניזוקו כספית קשות כתוצאה מכך - שוב בניגוד לתקנון ולתקנות הבורסה!!!!! אני אחד מאותם מחזיקים רבים בנייר אשר נעשק ונגזל ודורש בזה לקבל את כספי בחזרה!!!
- 2.בונפיליולי אלפרד 24/02/2015 23:06הגב לתגובה זוהקור הקיצוני שפקד את ארה"ב שרף הרבה יותר מ- 14.3 מיליון חביות נפט לצורך חימום. לכאורה החורף הקשה היה צריך לגרום לעליה במחיר הנפט. הסיבה שהנפט יורד היא ספקולציה שאינה קשורה במלאי הנפט בארה"ב. צריך לזכור שהצריכה העולמית של נפט ביממה עומד על 75 מיליון חביות נפט וארה"ב היא הצרכן הגדול ביותר. 14.3 מיליון חביות זה מלאי זניח ביחס לצריכה היומית בארה"ב
- 1.הנהלת הבורסה מחוייבת 24/02/2015 20:49הגב לתגובה זועולם, שלא על פי חוק ושלא בהתאם לחוקי המסחר המקובלים בבורסה! נעשתה לוגיקה שגויה ע״י הנהלת הבורסה במספר החלטות לגבי גבעות עולם, כמו לדוגמא, אי עצירת המסחר בנייר בזמן, עוד כאשר הנהלת השותפות היטעתה את המשקיעים בדיווחים לא ברורים בדבר פריצת נפט משמעותית ומשובחת במגד 6 שנמשכה במשך זמן ממושך!!! דיווח מטעה שכזה היה חייב להקפיץ את הנהלת הבורסה ולא לאפשר לנייר להיסחר, עד למתן הסברים ברורים ונאותים מהשותפות לציבור. בנוסף, הנהלת הבורסה הוציאה הודעת הזהרה/ אזהרה מאוחרת מאד, באיחור של מספר חודשים בדבר השהיית/ השעיית הנייר, כאשר הוא נסחר בשער 1.4, וההודעה עצמה של הבורסה גרמה לצניחת שער מיידית של כארבעים אחוז בו במקום, ולא התאפשר לאף מחזיק בנייר למוכרו ביותר מאשר שער 1, דבר שאינו תיקני לחלוטין ונוגד לגמרי את חוקי המסחר התקינים וההוגנים בבורסה! הנהלת הבורסה חייבת לדאוג מיידית לתיקון העוול והעושק הרב שנגרמו למשקיעים!!!!
טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותמבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים
המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים
וציבוריים
משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.
על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.
מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.
במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.
- מה התשואה שתרוויחו מפאנל סולארי על הגג?
- 400 אלף ילדים בשנה ילמדו על אנרגיות מתחדשות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.
טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותמבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים
המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים
וציבוריים
משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.
על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.
מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.
במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.
- מה התשואה שתרוויחו מפאנל סולארי על הגג?
- 400 אלף ילדים בשנה ילמדו על אנרגיות מתחדשות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.
