בסוף בחודש אוקטובר יתרות מטבע החוץ של בנק ישראל עמדו על 207.5 מיליארד דולרים, 47% מהתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג), שיעור גבוה ביחס היסטורי שגם הוביל את מבקר המדינה למתוח על כך ביקורת. מדובר בגידול ביתרות של 3.5 מיליארד דולר לעומת סוף חודש ספטמבר. בנק ישראל רכש מט"ח בהיקף של כ-1.75 מיליארד דולר, וכן גידול של 2 מיליארד דולר כתוצאה משיערוכי יתרות.

במקביל, בנק ישראל הודיע היום כי סיים לנצל את תוכנית הרכישות הגדולה של 30 מיליארד דולר, עליה הכריז בתחילת השנה (למעשה הוא רכש 30.05 מיליארד דולר) במטרה לנסות ולתמוך בשער השקל-דולר, אך בבנק הוסיפו כי לא מדובר במגבלה, כך שייתכן שהבנק ימשיך לרכוש דולרים גם בהמשך.

בנק ישראל השתמש השנה בתותח כבד של רכישת 30 מיליארד דולר מאז הכריז על התוכנית בחודש ינואר - לקח לו רק 10 חודשים להגיע ליעד שהגדיר לעצמו, כדי לנסות לעצור את הנפילה בשער הדולר - אבל עד עתה ללא הצלחה (וכבר הערכנו בתחילת השנה שזה לא יספיק). שער הדולר נקבע ביום שישי על 3.1180 שקלים, ומחר יתחדש המסחר במט"ח לאחר שכבר ברור שתוכנית הרכישות הגדולה לא שינתה את הכיוון אלא רק הייתה אקמול זמני.

לאחר הודעת הבנק בחודש ינואר השקל נחלש עד לכ-3.3 שקלים לדולר, לפני שהחל שוב לרדת, והשאלה כעת היא האם כאשר יתחדש המסחר מחר - ההודעה ההפוכה תגרום להמשך ירידה בשער הדולר.

• המדדים עלו ב-0.5%, בזק זינקה 5%, ארית נפלה 5.3%
• המדדים עלו ב-0.7%, נקסט ויז'ן זינקה 40% בשבוע
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

דולר ארה"ב    ->  לשער הדולר היציג לחצו כאן

דולר שקל רציף

השקל - המטבע השני שהתחזק הכי הרבה בעולם אל מול הדולר

כאמור, השקל סיים את השבוע שעבר ב-3.118 שקלים לדולר, כ-3.60 מול האירו (הרמה הנמוכה ביותר ב-20 השנים האחרונות) וכ-4.20 כנגד הפאונד הבריטי. השקל נמצא במקום השני (מבין כל המטבעות המרכזיים) בשיעור ההתחזקות מול הדולר והאירו מתחילת השנה - שני רק לרובל הרוסי אשר התחזק בשיעור מעט חד יותר בתמיכת הזינוק במחירי הנפט והגז הטבעי. למעשה, השקל התחזק בשיעור חד יותר גם ממטבעות של מדינות בהן החלו להעלות את הריבית (הונגריה, צ'ילה, דרום קוריאה, צ'כיה, ניו-זילנד וכמובן מהזלוטי הפולני), וממטבעות של מדינות אשר הצהירו על כוונתן להעלות בקרוב את הריבית (בריטניה וקנדה).

בחודש ינואר המשנה לנגיד בנק ישראל, אנדרו אביר, התנצל בפני מי שמכר דולרים "אני מצטער, Tough luck". אבל את הכסף סופרים במדרגות בסוף השנה. אז צריך לומר שגם מי שקנה אז מט"ח הפסיד 3% ומי שרכש לפני 12 חודשים הפסיד עד כה כ-8%.

השוק חזר מכל השחקנים - גם מבנק ישראל

הסברנו לפני כשבועיים כי השוק חזק יותר מכל אחד מהשחקנים בו וגם אם שחקן משמעותי - בנק ישראל - קונה בלי סוף דולרים, זה עדיין לא אומר שהדולר יעלה. נזכיר כי הרכישות הללו נעשו בשערים גבוהים יותר כך שיש עליהן הפסד אדיר של כ-25-30 מיליארד דולר כשמנגד ההפסד התקזז (חלקית) בזכות השקעה של יתרת הדולרים גם במניות של ענקיות הטק.

• שער הדולר מזנק ב-0.7% ל-3.28; מה הסיבה ומה צופים הכלכלנים?
• שער הדולר עולה 0.6% על רקע הירידות בוול סטריט
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הדולר צפוי לעלות ל-3.8 שקלים לדולר - התחזית המפתיעה של בנק...

בנק ישראל השתמש בארסנל שלו וירה הרבה. אבל לא יכול להשפיע על השער של הדולר אם המגמות הבסיסיות בשער הדולר הן ירידה. בנק ישראל הוא שחקן חשוב בשוק המט"ח, אבל הוא לא שחקן מתוחכם. ההיפך - מנצלים את הפעילות שלו כדי לעשות על הבנק סיבובים (הספקולנטיים מוכרים כאשר בנק ישראל רוכש וחוזרים לקנות כאשר הוא יוצא). בנק ישראל משפיע נקודתית וזמנית על השער, אבל זה בדיוק כמו שנגיד לכם שחברה שווה 2 מיליארד שקל. יבוא גוף מסוים ויעלה את השער לשווי של 2.6 מיליארד, אבל האחרים ימכרו כי השווי הוא 2 מיליארד כך שהמחיר יתכנס לשווי.

בנק ישראל לא יכול סתם להחליט להעלות את הריבית - כי הריבית בעולם נמוכה וזה יביא הרבה כסף זר לישראל

בינתיים הגורמים שמשפיעים על התחזקות השקל ממשיכים להשפיע ולא נראה שהם בדרך להיעלם: חברות ההייטק שמנפיקות, מגייסות בדולרים ומכניסות הרבה כסף זר לישראל (אין מה להתלונן על ההייטק - זה מייצר מקומות תעסוקה לישראלים, שמרוויחים שכר גבוה וגם צורכים יותר), ובינתיים זו סיבה שנמצאת כאן כדי להישאר, מעבר לכך - המשקיעים הזרים חזרו להשקיע בישראל. היציאה של ישראל ממשבר הקורונה גורמת לכסף זר להיכנס לישראל, מה שאגב מסביר מצוין למה בנק ישראל לא יכול פשוט להחליט להעלות את הריבית כשהריבית בעולם היא אפס - כי מה שיקרה הוא שיזרום לישראל הרבה מאוד כסף זר מבחוץ, וגם כסף ישראלי חוזר הביתה כאשר מוסדיים חוזרים להשקיע בשוק הישראלי (כזכור - שוק המניות בארץ עלה יותר מאשר בעולם מתחילת השנה)

ומה אומרים האנליסטים?

האנליסטים לא סבורים שיהיה שינוי בקרוב. לדברי גיא בית אור מפסגות, "נמשיך לראות הפתעות אינפלציוניות ובנק ישראל לא יתערב", בלאומי סבורים כי השער החדש לא יהיה יותר מ-3.2 שקלים לדולר, ובהראל הסבירו כי מדובר בביצה ותרנגולת.

יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים מעריך כבר תקופה ארוכה שהדולר יירד מתחת ל-3 שקלים ואף ציין כי ייתכן שהוא יגיע גם ל-2.8 שקלים לדולר.

לדברי ד"ר גיל מיכאל בפמן הכלכלן הראשי של לאומי, ודודי רזניק, אסטרטג הריביות של לאומי שוקי הון: "במידה ובנק ישראל ישוב להתערב בשוק "רטורית", או ברכישות בפועל, או באמצעות כלים חדשים של ב"י ו/או  של הממשלה, נראה שהיעד הבלתי מוצהר יהיה בסדר גדול גבוה מזה שבו השקל נסחר לאחרונה (פיחות). במידה ובנק ישראל ימשוך את ידו משוק המט"ח -דבר שיצריך הסבר לשינוי המדיניות המוצהרת- הדרך תיסלל בטווח הקצר לתיסוף נוסף. בנסיבות כאלו, יהיה לתיסוף מתמשך שכזה אפקט ממתן על שיעור עליית מדד המחירים לצרכן בישראל ויתכן שכתוצאה מכך ידחה מועד התחלת העלאת ריבית בנק ישראל לשלב מאוחר בהרבה מאשר שלהי 2022."

תיסוף השקל ישפיע גם על האינפלציה בישראל

לדברי מודי שפריר, האסטרטג הראשי של בנק מזרחי טפחות: "השקל התחזק בשיעור חד יותר גם ממטבעות של מדינות בהן החלו להעלות את הריבית (הונגריה, צ'ילה, דרום קוריאה, צ'כיה, ניו-זילנד וכמובן מהזלוטי הפולני), וממטבעות של מדינות אשר הצהירו על כוונתן להעלות בקרוב את הריבית (בריטניה וקנדה). הייסוף החד (והנמשך) בשקל צפוי להוריד ישירות את מדד נובמבר בכ-0.08%, לתמוך בירידת מחירי הדלקים בדצמבר, ולמתן, במידת מה, את אינפלציית ההיצע בשנת 2022. 

"מחירי התובלה בעולם ירדו בשבוע שעבר (-5%), זה השבוע השישי ברציפות. עם זאת, המחירים עדיין גבוהים מאד בפרספקטיבה היסטורית - עובדה אשר צפויה להמשיך ולהשפיע על סביבת אינפלציה גבוהה ב- 2022. הציפייה לפתרון (לפחות חלקי) של הבעיות בשרשראות האספקה הגלובאליות במהלך שנת 2022, בשילוב עם הערכתנו להמשך מגמת ייסוף השקל צפויים להוביל להתמתנות חדה יותר של האינפלציה החל משנת 2023".

השקל הפך לאחד המטבעות החזקים בעולם:

והנה גרף (השמאלי) של בלומברג ועיבוד מיטב דש ברוקראז' שממחיש את התחזקות השקל לעומת המטבעות האחרים