ניתוח

הגרזן של גילה: כמה כסף נמחק למשקיעי הגז-נפט בת"א? הנה המספר המדויק

בין הצעד של גילה למפולת במחיר הנפט, Bizportal חישב כמה כסף הפסיד הציבור בבורסה בת"א - בשל ירידת ערך מניות הגז
תומר קורנפלד | (34)

מאז טלטל הממונה ההגבלים העסקיים את סקטור הנפט-גז כשהכריז על רצונו לפרק את המונופול של דלק ונובל במאגרים 'תמר' ו'לוויתן' - שווי חברות הגז שנסחרות בבורסה בת"א נחתך ב-13.1 מיליארד שקלים, כך עולה מבדיקת Bizportal. ירידות הערך החדות ביותר נרשמות בקבוצת דלק, אבנר, דלק קידוחים, דלק אנרגיה וישראמקו - אך לא רק.

צריך לזכור שדיוויד גילה אמנם הנחית מכה קשה על המשקיעים בשותפויות, אבל סקטור הנפט-גז סבל עוד לפני כן מהצניחה במחיר הנפט בעולם - והמהלך רק מחמיר בשבועות האחרונים כך שקשה לכמת מהו החלק של דיוויד גילה בצניחת המניות ומהו החלק המיוחס למחיר הנפט.

אבל מעבר למספר של 13.1 מיליארד שקלים, צריך להגיד שהחלק של הציבור בהפסדים הוא נמוך משמעותית (כלומר זה פחות נורא שתשובה שווה כעת רק 6 מיליארד שקלים, השאלה היא כמה איבד הציבור). אז כאשר מנטרלים את ההחזקות של בעלי עניין - מתברר שהנזק שחטף הציבור מסתכם בכ-5 מיליארד שקלים. עיקר הנזק יחלחל לתשואות קרנות הנאמנות וקופות הגמל בחודשים דצמבר וינואר.

הטלטלה הקשה בסקטור הגז בת"א החלה ב-22 בדצמבר. אז נקראו דלק ונובל לשימוע אצל הממונה על ההגבלים העסקיים והמניות החלו לאבד גובה עוד במהלך המסחר, הידרדרות שלא נעצרה עד היום. אנו בדקנו את ירידת הערך של החברות בין מחיר הסגירה של המניות ב-21 בדצמבר לבין מחירן הנוכחי בשוק.

מבדיקת Bizportal עולה כי השווי של דלק קבוצה ירד בפרק הזמן הזה ביותר מ-3 מיליארד שקל. שווי השוק של דלק אנרגיה ירד ב-2.2 מיליארד שקל. שותפויות אבנר יהש ודלק קידוחים יהש נשחקו ב-2.2 ו-2.5 מיליארד שקל בהתאמה.

אולם אובדן הערך לא נעצר בזה. גם בישראמקו יהש אשר על פניו אינה קשורה לסיטואציה מאחר והיא מחזיקה רק במאגר 'תמר' נרשם אובדן ערך (כ-1.2 מיליארד שקל). הסיבה לכך נובעת מן החשש כי ייצוא הגז ממאגר 'תמר' יידחה, דבר אשר מקטין את שווי השותפות. השותפה הזוטרה במאגר 'לוויתן' רציו יהש איבדה כ-800 מיליון שקל משוויה.

כמה הפסידו בעלי השליטה בחברה?

למרות השווי העצום שנמחק מהחברות (13 מיליארד שקל) צריך לזכור שחלק ניכר ממנו זה החזקות בשרשור. כך למשל, קבוצת דלק מחזיקה ב-87% ממניות דלק אנרגיה וגם נתח מאבנר ומדלק קידוחים. כך שאם דלק אנרגיה איבדה 2.2 מיליארד שקל מערכה, השווי של מניות דלק בחברה ירד ב-1.9 מיליארד שקל וכבר מתומחר בירידת השווי של קבוצת דלק.

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

כאשר מנתחים את ההשלכות של קריסת המניות על בעלי השליטה - כאן ניתן לבחון כמה איבדו בעלי השליטה בחברה. יצחק תשובה הוא המפסיד הגדול. תשובה מחזיק ישירות ב-61.77% ממניות קבוצת דלק. ערך המניות נשחק בתוך פחות מחודש ב-1.87 מיליארד שקל.

תגובות לכתבה(34):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 26.
    עינת 19/01/2015 14:58
    הגב לתגובה זו
    מי שמפסידה הכי הרבה זו המדינה יש חוסר אמון שאף משקיע חול לא יסכן כספו גילה לא גילה את לויתן ולא השקיע שם מאום ואם לא היו מגלים היה מחזיר את ההפסד? די... נמאס
  • 25.
    גיליתי 15/01/2015 01:53
    הגב לתגובה זו
    לא מבין כמה נזק הוא עושה
  • 24.
    וואשו 14/01/2015 18:13
    הגב לתגובה זו
    לא רק שלא אצביע עבודה אלא אשכנע את החברים שיצביעו כל מה שרוצים (כן, אפילו ביבי) רק לא לחוליערות של העבודה
  • 23.
    זאב 14/01/2015 17:23
    הגב לתגובה זו
    לקחתה
  • 22.
    עובד מדינה 14/01/2015 12:22
    הגב לתגובה זו
    המיסים והתמלוגים על הנפט ירדו לחצי, על הבנזין גם יקחו יותר מיסים מהעניים בטח לא? העיקר שישלמו לי משכורת וימי כיף
  • 21.
    איתי 14/01/2015 09:16
    הגב לתגובה זו
    דופק לכולנו מיליארדים מהפנסיה. 5 מיליארד חלקי 2 מליון בעליה פנסיות בישראל זה כבר 2500 ש"ח בממוצע לאדם! מהוון עד הפנסיה - מתקרב ל-10000 ש"ח!
  • שמואל ברגר 15/01/2015 22:00
    הגב לתגובה זו
    תחסוך את הכסף שתרוויח מזה, והחיסכון שלך יהיה אפילו יותר גדול. תחרות משמעה העברת כסף מבעל השליטה לציבור. אם הציבור שלט מלכתחילה, כמו שאתה טוען, לא היה נזק. להתנגד לתחרות זה לדקור את עצמך בגב.
  • 20.
    מנוול ומטורף הרס את מדינת ישראל (ל"ת)
    גר 13/01/2015 23:54
    הגב לתגובה זו
  • 19.
    גמרת אותי שלי המרשעת 13/01/2015 17:02
    הגב לתגובה זו
    פנסיה של שנים המרשעת הזאת גמרה לי. מצידי להצביע בלש ובשארה ולא היא
  • 18.
    משקיע 13/01/2015 15:47
    הגב לתגובה זו
    כמה תשואה הם יעשו אני יהיה עשיר תוך 3 שנים תודה לפסימים ולאלו שנותנים לי בזול איזה פראיירים פשוט מדהים
  • גם אני אוסף במנות קטנות ואמשיך כך (ל"ת)
    משקיע מחולון 13/01/2015 16:32
    הגב לתגובה זו
  • 17.
    שהפרופ' ירוויח את הכסף הזה, שישמש לתרופות לו ולמשפחתו. (ל"ת)
    יאיר 13/01/2015 15:26
    הגב לתגובה זו
  • 16.
    טלטל 13/01/2015 14:34
    הגב לתגובה זו
    וכאשר מחיר החבית יורד אמור גם לרדת מחיר הגז באותם אחוזים אבל הוא ממש לא ירד למרות שאין עליו מס בלו.מרמם אותנו לאור היום
  • 15.
    גילה עצה קטנה 13/01/2015 13:33
    הגב לתגובה זו
    גם ונניח שגילה יפרק את המונופול ויהיו לא שני מתחרים אלא ארבע אז מה הוא חושב לו שהם לא יתאמו מחירים !! הכל שטויות צריך פשוט להיות מתואמים למחירי הגז בעולם אם הנחה שתקבע מראש בין המדינה לכביכול מונופול... בנתיים הנזק למדינה למשקיעים הקטנים ולקבוצת תשובה ונובל הוא עצום!!
  • 14.
    בגלל שלי פחימוביץ' נמשיך להמליך את ביבי (ל"ת)
    מושקע אנרגיה 13/01/2015 12:58
    הגב לתגובה זו
  • מה הוא כבר תרם כלום (ל"ת)
    עינת 19/01/2015 15:02
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    עוף החול 13/01/2015 12:28
    הגב לתגובה זו
    בתי זיקוק משתמשות בנפט כחומר גלם לזיקוק. ירידה במחיר הגלם מגדילה את המרווחים של החברה. ההמראה קרובה.
  • יהיו לה הפסדי עתק על המלאי וכך גם הדוח (ל"ת)
    הגולש 13/01/2015 14:03
    הגב לתגובה זו
  • עידן 13/01/2015 13:27
    הגב לתגובה זו
    מאיפה הקשקוש שהמצאת? אין קשר בין ירידת מחיר הנפט למרווח.תנסה לחשוב על דרך אחרת כדי להריץ את המניה של בזן
  • אני מאי שם 13/01/2015 22:30
    המרווח (הרווח) כאחוז מהמחיר הסופי עולה לכן צפויות הוצאות מימון קטנות יותר ותזרים בריא יותר
  • 12.
    שי 13/01/2015 12:27
    הגב לתגובה זו
    אם הציבור יפסיד המדינה תפסיד יותר גילה מטומטם ומנוול
  • 11.
    תנו ליהודים המטומטמים להשמיד את עצמם. (ל"ת)
    ציוני בציון 13/01/2015 12:26
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    שפוי 13/01/2015 12:05
    הגב לתגובה זו
    חברת חשמל מייצרת בממוצע 8 אלפים מגה וואט שהם 8 מיליון קילו וואט. בשנה יש 8760 שעות ולכן האנרגיה שחברת החשמל מייצרת בשנה היא 70 מיליארד קילוואט שעה (קוט"ש). מחיר קוט"ש הוא בערך 50 אג'. כל ירידה של אחוז במחיר החשמל (שזה חצי אגורה) מהווה ירידה בחשבון החשמל הכולל של 700 מיליון שקל לשנה. אם מחיר הגז של תמר היה כמקובל בעולם מחיר החשמל היה יורד בכ 3 אגורות שמהווים חיסכון למשק של 4 מיליארד שקל בשנה. על פני 10 שנים זה 40 מיליארד ש"ח. אז מצידי שתשובה, המהמרים על מניות נפט (רובם לא השקיעו אגורה. השקעה זה בהנפקה. לקנות ממישהו אחר זו ספקולציה), והחוסכים בקרנות הפנסיה יפסידו כמה מיליארדים. ביג דיל. החיסכון ל 8 מיליון אנשים גדול הרבה יותר. זה צדק חברתי.
  • עובדות עובדות 13/01/2015 14:15
    הגב לתגובה זו
    מחיר סולר ופחם ותגלה כמה תשובה חסך לך במחיר החשמל.
  • 9.
    דן 13/01/2015 12:05
    הגב לתגובה זו
    זאת מכה קשה למשקיעים אבל זה הכרחי שזה נעשה .לא יכול לדמיין שעד אותו היום, כולם ישנו ואפשרו לבנות מונופול שכזה עם השלכות לעשרות שנים הבאות על חיינו .
  • 8.
    ברור 100 13/01/2015 12:02
    הגב לתגובה זו
    יותר מכך לגביו אין שכל - אין דאגות שמו יחרט לעד כאחראי על אסון לאומי כלכלי של פיספוס ההזדמנות להפוך את מדינת ישראל ל מעצמת גז נפט! מוכן לזרוק 100 כדי "לחסוך" 0.1 פשוט לא יאומן. מישהו צריך לקחת את המושכות לידים ולא לתת לאדיוט להרוס את הכלכלה ועתיד ילדינו.
  • 7.
    עם ישראל חי בלי תש 13/01/2015 11:54
    הגב לתגובה זו
    יש מזל לגילה אי אפשר לקנות כמו המפיונר טרובוביץ הרלש של אולמרט וניר גלעד
  • הציבור לא חסך כלום . אי אפשר לחסוך מאי הכנסה -+-=2- (ל"ת)
    זו לא אלכימיה 13/01/2015 14:10
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    פיצ'י 13/01/2015 11:54
    הגב לתגובה זו
    בקריסה? יותר זול לקנות נפט!
  • 5.
    אלי 13/01/2015 11:47
    הגב לתגובה זו
    לא נורא מי שניפגע בכיס לא ישכח ביום הבחירות (מדובר במאות אלפים) את כל הפופוליסטים
  • 4.
    המכות 13/01/2015 11:41
    הגב לתגובה זו
    ומאז לפיד הטיפש ושישנסקי ב? ומאז טרכטנברג והמס על הבורסה? נובל צריכה לתבוע את המדינה וזה יהיה מגיע לה
  • 3.
    חכם 13/01/2015 11:38
    הגב לתגובה זו
    כל החכמים שיש במדינה אני מציע לתשובה ולנובל לתבוע את צריך לתבוע את מדינת ישראל בבית משפט בארצות הברית רק שאלה אחת איפוא היתם שחלקו רשיונות ואיפוא היתם שהיו כשלונות מנהגים של כיסאות וכסףהאמת תצא לאור מי שיחכה בסוף ירויח דרך אגב המוסדיים קונים בשקט
  • 2.
    ארמגדון של גז 13/01/2015 11:34
    הגב לתגובה זו
    המדינה הפסידה מיליארדים ועוד תפסיד מיליארדים בגלל גחמה של פקיד שישן במשרדו במשך שנים ופתאום החליט שהוא גיבור. בסוף לא יהיה גז ולא יהיו הכנסות מגז המדינה תשלם מיליארדים לנובל כפיצוי ההשקעות הזרות ירדו והכל כדי לספק אגו של פקיד. אחלה מדינה.
  • 1.
    אורון 13/01/2015 11:27
    הגב לתגובה זו
    שמשנים להם את כללי המשחק כל הזמן.
קידוח גז (רשתות)קידוח גז (רשתות)

מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב

שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש

רן קידר |
נושאים בכתבה קטאר ארה"ב גז

בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.

ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.

עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה 

השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.

בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.

ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.

טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותטורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיות

מבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים

המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים וציבוריים

עוזי גרסטמן |

משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.

על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.

מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.

במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.

לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.