אילנה ליפסקר מודעי
צילום: ענבל מרמרי

מינוי חדש: יו"ר ועדת אכיפה מנהלית ברשות לניירות ערך

יו"ר הרשות מינתה את מנהלת מחלקת האכיפה המנהלית ברשות לתפקיד יו"ר מותב ועדת האכיפה המנהלית. בנוסף  תוארך כהונתה של כבוד השופטת (בדימוס), בלהה כהנא, לכהונה נוספת של 3 שנים, בתפקיד יו"ר מותב ועדת האכיפה המנהלית
איציק יצחקי | (1)

יו"ר רשות ניירות ערך, עו"ד ספי זינגר, הודיע על מינוי יו"ר מותב לוועדת האכיפה המנהלית: ד"ר אילנה ליפסקר-מודעי, מנהלת מחלקת האכיפה המנהלית ברשות, מונתה לתפקיד יו"ר מותב ועדת האכיפה המנהלית. בנוסף  תוארך כהונתה של כבוד השופטת (בדימוס), בלהה כהנא, לכהונה נוספת של 3 שנים, בתפקיד יו" ר מותב ועדת האכיפה המנהלית. בהתאם לכך יכהנו ד"ר אילנה ליפסקר-מודעי וכבוד השופטת (בדימוס) ד"ר בלהה כהנא כיושבות ראש מותבי ועדת האכיפה המנהלית. 

ד"ר אילנה ליפסקר-מודעי הקימה וניהלה את מחלקת האכיפה המנהלית של הרשות מאז היווסדה בשנת 2011. קודם לכן עבדה ד"ר ליפסקר-מודעי כפרקליטה במחלקת ניירות ערך בפרקליטות מיסוי וכלכלה ובשנים 2006 – 2010 כיהנה כממונה בפרקליטות מיסוי וכלכלה. במסגרת פעילותה כפרקליטה ניהלה תיקים פליליים מורכבים ורחבי היקף בעבירות על חוק ניירות ערך וחוק העונשין. ד"ר ליפסקר-מודעי היא בעלת תואר שני עם תזה בהצטיינות ותואר שלישי מאוניברסיטת בר-אילן. עבודת המסטר שלה עסקה בעבירות התרמית בניירות ערך ועבודת הדוקטורט  עסקה בעבירת השימוש במידע פנים.

לנוכח תפקידה הקודם הוחלט כי ד"ר ליפסקר-מודעי תחל בתפקידה כיו"ר מותב הוועדה רק בחלוף תקופה של חצי שנה ובמהלך תקופה זו תעבוד ברשות בפרויקטים המהווים חלק מן התכנית האסטרטגית של הרשות, וכן לא תשב כיו"ר וועדה בתיקים בהם טיפלה במסגרת עבודתה הקודמת.

השופטת (בדימוס) ד"ר בלהה כהנא מכהנת בתפקיד יו"ר מותב ועדת האכיפה המנהלית מאז שנת 2020. במהלך תקופה זו טיפלה במגוון תיקי אכיפה מנהלית העוסקים בהפרות שונות של דיני ניירות ערך.

על פי חוק נירות ערך יושב ראש רשות ניירות ערך ממנה את שני יושבי ראש הוועדה שהינם עובדי רשות הכשירים לשמש כשופט מחוזי. תקופת הכהונה של יושבות ראש מותב ועדת האכיפה המנהלית היא שלוש שנים.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    WymSkPhN 09/04/2024 13:11
    הגב לתגובה זו
    1
ה-AI יחליף אותי? קרדיט: Chat gptה-AI יחליף אותי? קרדיט: Chat gpt

"האם ה-AI יחליף אותי?" - על הפיטורים שבדרך, גם בישראל

אלפים פוטרו באחרונה מאמזון, UPS וחברות נוספות בגלל הכניסה של ה-AI לעולם העבודה, והסערה מתחילה להגיע גם בישראל, אז איך נערכים אליה?

הדס ברטל |

שוק העבודה נכנס לעידן של שינויים דרמטיים במציאות בה הבינה המלאכותית הופכת לכלי יומיומי ומיליוני עובדים בעולם, בין היתר במשרות ניהוליות, אנליטיות ייעוציות, מוצאים עצמם בשאלה מטרידה - האם ה-AI יחליף אותי? זו לא טלטלה זמנית אלא מהפכה טכנולוגית שכבר החלה בארה"ב ומשפיעה במהירות על כל העולם וישראל בתוכו. החדשות הרעות הן שיהיו פיטורים אבל מצד שני יכול להיות שה-AI ייצר יותר משרות בהמשך, ככה ששיעור האבטלה לא יגדל. בינתיים הכול השערות והערכות, כשאף אחד לא יודע איך יראה שוק העבודה בהמשך. מה שכן יודעים זה שהשלב הראשון כבר החל כשתאגידים ענקיים מכריזים על פיטורים משמעותיים. 

חברות גלובליות מדווחות על פיטורים המוניים, בעיקר במגזרים משרדיים, בעקבות השקעות כבדות בטכנולוגיות אוטומציה. בתעשיית ההייטק הישראלית, הנחשבת למנוע הצמיחה של המשק, נרשמת ירידה משמעותית בגיוסים למשרות זוטרות שדרכן צעירים מתחילים את דרכם בתעשייה. השינוי אינו בעל משמעויות כלכליות בלבד, אלא הוא גם מאתגר הנחות יסוד על קריירה, הכשרה ומעמד חברתי. בכתבה זו נבחן את המגמות ואת ההשלכות המקומיות שלהן, ונציע דרכים להתמודדות עם עולם העבודה החדש המתהווה לנגד עינינו.

ה-AI מאיים בעיקר על משרות צווארון לבן. אם במאה הקודמת צווארון לבן נאמר כתיאור לעבודה משרדית נקייה, ללא עבודת כפיים ועם סולם קידום מסודר, היום זה התחום שיושפע הכי הרבה מהמהפכה. מדובר במשרות בתחומים כמו פיננסים, משאבי אנוש, שיווק, ניהול פרויקטים, ייעוץ אסטרטגי ומערכות מידע שבעבר הציעו ביטחון ותחושת יציבות והיוו כרטיס כניסה למעמד הבינוני-גבוה. 

בעידן ה-AI המודל הזה מתפרק. הטכנולוגיה אינה מחליפה רק משימות שגרתיות כמו הזנת נתונים או כתיבת דוחות, אלא היא כבר פולשת לתחומים מורכבים כגון ניתוח נתונים פיננסיים, יצירת תכניות שיווק או ניהול סיכונים. ההערכות מצביעות על כך שבין 40% ל-80% מהמשימות במשרות אלה עלולות להיעלם. העובדים שיישארו יצטרכו להוכיח שיש להם ערך ייחודי: אמפתיה, חשיבה יצירתית או יכולת הובלה, דברים שאוטומציה מתקשה לספק. השינוי הזה יוצר חוסר ודאות עמוק כאשר עובדים שנהנו מביטחון יחסי בקריירה שלהם, מתמודדים כעת עם דרישות גבוהות, כולל למידה מתמדת ויכולת הסתגלות מהירה לשינויים. בישראל, שבה 40% מהאוכלוסייה העובדת צעירה יחסית, האתגר חריף במיוחד, במצב בו בוגרי תואר ציפו למשרה מובטחת ולבסוף נתקלים בשוק צפוף שבו יש פחות גיוסים מאשר בעבר. 


מפוטרים קרדיט: chat gpt
מפוטרים - קרדיט: Chat GPT


עינבל משש, שירות התעסוקה (אושר צילומים)עינבל משש, שירות התעסוקה (אושר צילומים)

הצעירים עובדים פחות - ירידה בשיעורי התעסוקה בניגוד לעולם המערבי

מנתוני שירות התעסוקה עולה תמונה ברורה - הצעירים לא רוצים לעבוד. יש משרות, יש הצעות, אך שיעור ההשתתפות של הצעירים בירידה; אצל המבוגרים זה הפוך - שיעור תעסוקה גבוה; ההשתלבות בשוק העבודה תהיה קשה יותר עם התקדמות הבינה המלאכותית

רן קידר |
נושאים בכתבה תעסוקה אבטלה

דוח חדש של שירות התעסוקה חושף כי בעוד ששיעורי האבטלה הנמוכים בישראל יוצרים אשליה של שוק עבודה משגשג, מתחת לפני השטח מתרחשת דרמה - הצעירים הישראלים יוצאים משוק העבודה בקצב מסחרר. הנתונים שפורסמו מגלים שישראל היא המדינה המערבית היחידה שבה חלה ירידה בשיעורי התעסוקה בכל קבוצות הגיל הצעירות, ללא יוצא מן הכלל.

"ישראל היא המדינה היחידה מבין המדינות שנסקרו בה נרשמה ירידה בשיעורי התעסוקה בכל תת-קבוצות הגיל הצעירות", קובע הדוח בצורה חד-משמעית. המספרים מדברים בעד עצמם: בעוד שבארצות הברית שיעור ההשתתפות של צעירים בני 20-24 בכוח העבודה עלה בשנים האחרונות, בישראל חלה צניחה דרמטית - מ-80% בקרב גברים צעירים ב-2014 לכ-68% בלבד ב-2025.

עו"ד עינבל משש, מנכ"לית שירות התעסוקה, מזהירה: "הירידה בשיעורי תעסוקה הצעירים באה במקביל לעלייה מבורכת בהשתתפותן של קבוצות שעד לאחרונה היו בשולי שוק העבודה. כך שלכאורה התנודות בתעסוקת הצעירים 'טבעיות', אבל אין הדבר מערער את המחויבות העמוקה של שירות התעסוקה כדי להבטיח תעסוקה מיטבית לכל אזרחי ישראל, לרבות הצעירים שהם דור העתיד של הכלכלה שלנו".

קריסה מגדרית: הגברים הצעירים בנפילה חופשית

אחד הממצאים המפתיעים ביותר בדוח נוגע לפער המגדרי המתהפך. בעבר, גברים צעירים הובילו בשיעורי התעסוקה, אך כיום התמונה התהפכה לחלוטין. "בעוד שיעור ההשתתפות של נשים שמר על יציבות די עקבית ואף עלייה קלה בשנים האחרונות, שיעורי ההשתתפות של גברים בקבוצת הגיל הזו רשמו ירידה די עקבית", מציין הדוח.

הפער המגדרי שעמד על 12 נקודות אחוז לטובת הגברים ב-2014 נמחק כליל. כיום, גם גברים וגם נשים בני 20-24 נמצאים באותו שיעור השתתפות של 68% בלבד. בשירות התעסוקה משערים כי "אחת הסיבות לכך היא העלייה בשיעורי השתתפות של צעירות ערביות", אך זה רק חלק מהסיפור.