אילנה ליפסקר מודעי
צילום: ענבל מרמרי

מינוי חדש: יו"ר ועדת אכיפה מנהלית ברשות לניירות ערך

יו"ר הרשות מינתה את מנהלת מחלקת האכיפה המנהלית ברשות לתפקיד יו"ר מותב ועדת האכיפה המנהלית. בנוסף  תוארך כהונתה של כבוד השופטת (בדימוס), בלהה כהנא, לכהונה נוספת של 3 שנים, בתפקיד יו"ר מותב ועדת האכיפה המנהלית
איציק יצחקי | (1)

יו"ר רשות ניירות ערך, עו"ד ספי זינגר, הודיע על מינוי יו"ר מותב לוועדת האכיפה המנהלית: ד"ר אילנה ליפסקר-מודעי, מנהלת מחלקת האכיפה המנהלית ברשות, מונתה לתפקיד יו"ר מותב ועדת האכיפה המנהלית. בנוסף  תוארך כהונתה של כבוד השופטת (בדימוס), בלהה כהנא, לכהונה נוספת של 3 שנים, בתפקיד יו" ר מותב ועדת האכיפה המנהלית. בהתאם לכך יכהנו ד"ר אילנה ליפסקר-מודעי וכבוד השופטת (בדימוס) ד"ר בלהה כהנא כיושבות ראש מותבי ועדת האכיפה המנהלית. 

ד"ר אילנה ליפסקר-מודעי הקימה וניהלה את מחלקת האכיפה המנהלית של הרשות מאז היווסדה בשנת 2011. קודם לכן עבדה ד"ר ליפסקר-מודעי כפרקליטה במחלקת ניירות ערך בפרקליטות מיסוי וכלכלה ובשנים 2006 – 2010 כיהנה כממונה בפרקליטות מיסוי וכלכלה. במסגרת פעילותה כפרקליטה ניהלה תיקים פליליים מורכבים ורחבי היקף בעבירות על חוק ניירות ערך וחוק העונשין. ד"ר ליפסקר-מודעי היא בעלת תואר שני עם תזה בהצטיינות ותואר שלישי מאוניברסיטת בר-אילן. עבודת המסטר שלה עסקה בעבירות התרמית בניירות ערך ועבודת הדוקטורט  עסקה בעבירת השימוש במידע פנים.

לנוכח תפקידה הקודם הוחלט כי ד"ר ליפסקר-מודעי תחל בתפקידה כיו"ר מותב הוועדה רק בחלוף תקופה של חצי שנה ובמהלך תקופה זו תעבוד ברשות בפרויקטים המהווים חלק מן התכנית האסטרטגית של הרשות, וכן לא תשב כיו"ר וועדה בתיקים בהם טיפלה במסגרת עבודתה הקודמת.

השופטת (בדימוס) ד"ר בלהה כהנא מכהנת בתפקיד יו"ר מותב ועדת האכיפה המנהלית מאז שנת 2020. במהלך תקופה זו טיפלה במגוון תיקי אכיפה מנהלית העוסקים בהפרות שונות של דיני ניירות ערך.

על פי חוק נירות ערך יושב ראש רשות ניירות ערך ממנה את שני יושבי ראש הוועדה שהינם עובדי רשות הכשירים לשמש כשופט מחוזי. תקופת הכהונה של יושבות ראש מותב ועדת האכיפה המנהלית היא שלוש שנים.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    WymSkPhN 09/04/2024 13:11
    הגב לתגובה זו
    1
תלוש שכר (רוח אורנה בהר)תלוש שכר (רוח אורנה בהר)

שכר ממוצע של 15 אלף שקל? מחצית מהישראלים מרוויחים פחות מ-10,600 שקל

על הפער בין ממוצע לחציון, על השכר בערים מרכזיות, על ההבדל בין שכר למשרה לשכר לעובד ועל ישראל ביחס לעולם

הדס ברטל |
נושאים בכתבה שכר עבודה

דוח הביטוח הלאומי לחצי הראשון של השנה מציג שוק עבודה חזק לכאורה, עם עלייה בשכר הממוצע, אך הפערים החברתיים נותרים עמוקים והאינפלציה שוחקת חלק ניכר מהגידול. השכר הממוצע עמד על 15,098 שקל לחודש בממוצע לחצי השנה, ועלה ל-15,452 שקל ביוני, החודש האחרון בדוח. סיכוי טוב שעכשיו הוא כבר מגיע לאזור 15,800 שקלים ואפילו יותר, בהשוואה ל-14,655 שקל בחצי הראשון של 2024.

העלייה הנומינלית בין המחציות (חצי ראשון של 2025 לחצי מקביל ב-2024) של כ-3% נראית צנועה כשמתאימים אותה לאינפלציה, שצפויה להסתכם בכ-3% לשנה כולה. כתוצאה מכך, העלייה הריאלית כנראה אפסית, כלומר כוח הקנייה של רוב העובדים לא השתפר. 

נתוני הלמ"ס, שונים מנתוני הביטוח הלאומי ומראים שכר ממוצע של 14,219 שקל ביוני, הפער נובע משיטות מדידה שונות: הלמ"ס סוקרת משרות, בעוד הביטוח הלאומי משתמש בנתונים מנהליים המדווחים על ידי מעסיקים ומחשב שכר לאדם. כך, עובד עם מספר משרות נספר כאחד עם הכנסה כוללת, מה שמעלה את הממוצע. כשמחשבים שכר למשרה בנתוני הביטוח הלאומי, הנתון יורד ל-14,095 שקל, קרוב לזה של הלמ"ס.


עבודה במספר משרות

תופעת העבודה במספר משרות הפכה נפוצה, כש-9% מהשכירים מועסקים ביותר ממשרה אחת. הדבר משקף יוקר מחיה גבוה, במיוחד בענפים כמו שירותים וחינוך, שבהם שכר הבסיס נמוך יחסית. לדוגמה, מורים המשלימים הכנסה בשיעורים פרטיים או רופאים העובדים במספר מוסדות תורמים להעלאת הממוצע הכללי. מצד אחד, הנתון מעיד על שוק עבודה גמיש; מצד שני, הוא מצביע על קושי לשמור על רמת חיים במשרה יחידה. ב-2025, עם צמיחה כלכלית צפויה של 3.3%, שוק העבודה מראה התאוששות מהשפעות המלחמה, כולל גידול של 5.5% בשכר למשרה מ-2023 ל-2024. עם זאת, לחצי השכר מתמתנים ככל שהיצע העובדים גדל, מה שמקל על איוש משמרות ללא תוספות שכר משמעותיות.

השכר החציוני, המייצג טוב יותר את העובד האמצעי, עמד על 10,586 שקל בחצי הראשון של 2025, פער של 42.6% מהממוצע. נתון זה מעיד על אי-שוויון גבוה, אם כי הפער ירד מ-43.7% ב-2023 ו-43.1% ב-2024. בקנה מידה בינלאומי, ישראל נמצאת במקום גבוה באי-שוויון, עם השפעה של משכורות עתק בהייטק ובפיננסים. בפילוח מגדרי הפער בולט במיוחד: השכר הממוצע של גברים עומד על 18,441 שקל, לעומת 11,940 שקל לנשים, משמע פער של 54%. בשכר החציוני, הפער עומד על 26% בקרב יהודים ו-21% בקרב ערבים. ישראל מדורגת רביעית בין מדינות ה-OECD בפערי שכר מגדריים, עם פער של 20.8% במשרות מלאות, כמעט ללא שינוי בעשורים האחרונים. נשים מרוכזות בענפים מתגמלים פחות כמו חינוך ובריאות, ושיעור משרות חלקיות גבוה יותר תורם לכך. הפערים מתרחבים סביב הקמת משפחה, עם ירידה בשכר נשים לאחר לידה, בעוד גברים ממשיכים להתקדם.

ד"ר דבורה שטרסבורגר מנהלת המעבדה ביחידה להפריה חוץ גופית במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא), קרדיט: ביה"חד"ר דבורה שטרסבורגר מנהלת המעבדה ביחידה להפריה חוץ גופית במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא), קרדיט: ביה"ח
מהפכת ה-AI

"ה-AI הרבה יותר אובייקטיבי מהאדם בבחירת התינוק" קריירה בעידן ה-AI

שיחה עם ד"ר דבורה שטרסבורגר מנהלת המעבדה ביחידה להפריה חוץ גופית במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא)



הדס ברטל |

ספרי קצת על עצמך:

אני מנהלת המעבדה להפריה חוץ גופית מזה הרבה מאוד שנים וחברה ומזכירה באיגוד הישראלי לחקר הפריון, עוסקת במחקר ומלמדת סטודנטים. בין השאר כיהנתי בתפקידים ציבוריים, כמו בועד המנהל באוניברסיטת בר אילן ובוועדת קבע הרבה מאוד שנים. 


איך ה-AI משפיע על הענף:

בתחום שלנו יש הרבה ממשקים ל-AI. יש היצע עצום של כלי AI לבחירת ביציות, לבחירת זרע ולבחירת עוברים. בפועל במעבדות משתמשים רק בנושא של בחירת עוברים. ה-AI לא תפס בבחירת זרע למרות שהוא משוכלל, אך הוא נחשב יקר ויכול להיות שהוא לא מדויק ולכן לא מסתמכים עליו, למרות שמנסים לדחוף אותו בכוח. גם בחירה של ביציות היא בעייתית כי אנחנו צריכים להשתמש בביציות שיש לנו והן משאב מוגבל, כשה-AI מגביל עוד יותר את יכולת השימוש. 

הבעיה הגדולה ביותר בהפריה חוץ גופית היא אחוזי ההצלחה הנמוכים. הפרוצדורה של הפריה קיימת מאז 78' אבל מ-92' לא הצלחנו להעלות את אחוז ההריונות. יש נטיה להשליך את זה על איכות העוברים, למרות שגם ליכולת הקבלה של הרחם יש משמעות אבל הנטיה היא שהבחירה בעובר היא המשמעותית ביותר להצלחת הריונות. בשנים הללו גם יש מאמץ גדול מאוד להחזיר רק עובר אחד לאישה כדי להוריד את אחוזי ההריונות מרובי העוברים שהם גם מסכנים את ההריון של האישה והרבה פעמים הם נולדים עם בעיות שונות שלעיתים מובילים ואשפוז ממושך ולכן הכל מתנקז לזה שאנחנו מוכרחים לבחור עובר נכון.


מעבדה להפריה חוץ
 גופית במרכז הרפואי שמיר בבית החולים אסף הרופא, קרדיט: המרכז הרפואי שמיר
מעבדה להפריה חוץ גופית במרכז הרפואי שמיר בבית החולים אסף הרופא - קרדיט: המרכז הרפואי שמיר


בישראל אחוז ההריונות הקליניים שנוצרים, כלומר כאלו שיש שק הריון ודופק, הוא באזור ה-25%. כמובן שיש יחידות שיש להן אחוזים גבוהים יותר וזה הכל תלוי בשיטה הננקטת. במעבדות טובות כמו אצלנו זה אחוז ההריונות שנוצרים עומד על 30% ומעלה. בארה"ב הנתונים הרבה יותר גבוהים. אצלנו ממוצע הגילאים של הפציינטיות הוא מבוגר יותר כאשר משרד הבריאות מאפשר לאישה בכל גיל לעשות טיפולים ולעשות כמה ניסיונות שהיא רוצה. בארה"ב כל התהליך הוא פרטי אז כל אישה יכולה לעשות רק 2-3 סבבי הפריה כי מתישהו נגמר הכסף.