ניסאן קשקאי
צילום: יואב פולס

ביזפורטל סקירת רכבי חברה - ניסן קשקאי

אנחנו ממשיכים עם סקירת כלי רכב העשויים להתאים גם לצי כלי הרכב שלכם, והפעם עם הניסן קשקאי

יואב פולס | (3)

הקשקאי של ניסאן הוא אחת המכוניות החשובות של היצרן, ועם השלכה גם על השוק העולמי. הניסאן קשקאי הראשון הושק בשנת 2006, והיה הראשון להיות עם הנעה קדמית בלבד, בעוד שהקודמים לו היו עם הנעה כפולה. רוצה לומר באה ניסאן ואמרה בגלוי, אף אחד לא צריך 4X4 יקר וכבד, והציבור בעצם רוצה משפחתית רגילה רק מעט מוגבהת. השאר היסטוריה, וסגמנט הקרוסאוברים עם הנעה 2X4 השתלט על העולם.

הקשקאי הוא כאמור קרוסאובר בסגמנט C להלן C-SUV, שבניגוד למגמת הגידול במימדים בכל הסגמנטים, נותר במימדים הגיוניים עם אורך כולל של 4.425 מטר, ובסיס גלגלים של 2.665 מטר.

 

עיצוב חיצוני ופנימי 

העיצוב החיצוני נאה, לא פורץ דרך, אבל גם לא גנרי, סולידי, וגם אם לא מסובב ראשים במבט ראשון, במבט שני ושלישי הוא בהחלט נאה, ולא נופל למחוזות העיצובים הגנריים המקובלים.

פחות סטנדרטי הוא החישוקים בגודל 17'' בצבע אפור כהה. עוד נקודה לציון היא מידת הצמיגים בגודל 215/65 (ברכב המבחן ברמת גימור 'אסנטה') מה שאומר דופן גבוהה יחסית התורמת מאוד לנוחות הנסיעה.

פנים הרכב פונקציונלי ושימושי. רכב המבחן מצוייד בלוח מחוונים מסורתי עם מד סל"ד גדול משמאל, ומד מהירות גדול מימין. באמצע צג דיגיטלי בגודל 7'' לשליטה על מגוון תפריטים. אני משווה אותו להתחכמויות שיצרנים עושים היום בלוחות מחוונים, ופתאום כל-כך פשוט נראה כל-כך נכון.

במרכז הדשבורד ניצב בגאון צג מולטימדיה בגודל 12.3'' עם קישוריות מלאה לאנדרואיד אוטו ואפל קארפליי. פקדים פיזיים לבקרת האקלים, וקונסולה רחבה יחסית מפרידה בין הנהג לנוסע, ובה ידית הילוכים, מתג למעצור היד ובורר מצבי נהיגה (אקו, נורמל וספורט).

קיראו עוד ב"רכב ותחבורה"


            סביבת נהג אינטואיטיבית

מושב הנהג מצוין, לא פחות, נוח מאוד, רך בנגיעה ראשונה, ואוחז טוב בהמשך. המושב כמובן מתכוונן ויחד עם כיוון ההגה לעומק ולגובה כל אחד יכול להתאים לעצמו את תנוחת הנהיגה הנוחה לו. מאחור המרווח בסדר, וכאן 'משלמים' על בסיס הגלגלים הצנוע משהו באורך של 2.665 מטר. עם זאת, שלושה ילדים יסתדרו ללא קושי, לעומתם שלושה מבוגרים פחות. תא המטען שימושי בנפח 504 ליטר, ומכיל בתוכו הפתעה – גלגל רזרבי, אביזר נהדר ומופלא חלף ערכות ניפוח שכל-כך פופולריות היום.

על ההנעה אחראי מנוע טורבו בנזין בנפח 1.33 ליטר המפיק 156 כ"ס ו - 27.5 קג"מ. תיבת ההילוכים אוטומטית רציפה CVT. נתון התאוצה מ-0 ל – 100 קמ"ש עומד על 9.2 שניות, והמהירות המירבית 199 קמ"ש.


נוחות והתנהגות כביש

בנסיעה מתגלה הקשקאי כרכב מאוד מאוד נוח. מושב הנהג המצוין תורם גם הוא לנוחות, וכך גם הדופן הרחבה של הצמיגים עליה כתבתי בפתיחה. ככל שנרצה רכב קשיח יותר, גם הצמיגים יהיו עם דופן צרה. דופן צרה מסייעת לקשיחות המתלים, ולחדות ההיגוי, אבל ברכב משפחתי שווה לכל נפש, אין סיבה להיגרר לאופנת הצמיגים בעלי החתך הנמוך. זה אולי יפה באולם התצוגה ובברושור, אבל מעניש בנוחות נסיעה.

המנוע חזק ומגיב היטב, גם כאן על גבול ההפתעה, ונדרש מעט הסתגלות ללחיצה עדינה על דוושת התאוצה על מנת להימנע מזינוקים חזקים. מה שמונע ממנו להיות זריז הרבה יותר היא תיבת ההילוכים שלוקח לה זמן להעביר את המומנט לגלגלים. בנהיגה רגילה בורר ההילוכים נמצא קבוע על נורמל או ספורט, כי מצב אקו הופך אותו לעצל מאוד.

הקשקאי נוח מאוד גם במהירויות גבוהות למדי וגם בנסיעה עירונית, וניכר כי ניסאן כיילו את מתלי הרכב היטב. הפער מוחשי מאוד כאשר עוברים לקשקאי מהקרוסאוברים החשמליים הסיניים, שמשקיעים מאוד בטכנולוגיה, ושמים פחות דגש על מתלים, שלדה והיגוי. הקשקאי מתמודד היטב עם מהמורות בכביש הן במהירויות הגבוהות והן בנמוכות, ונהנה מאחיזת כביש גבוהה ונוסך הרבה בטחון בלב הנהג.

עוד לזכות הקשקאי הן מערכות הבטיחות המקוריות. בכל כלי הרכב אותם אני בוחן הדבר הראשון אני מנתק את מערכות הבטיחות שמתערבות באופן אגרסיבי בהיגוי. בקשקאי המערכות פועלות אבל באופן מינורי וברקע, ובמהלך ימי הבחינה השארתי לראשונה את המערכות פועלות לאורך כל המבחן.

צריכת הדלק של הקשקאי היא עוד נקודת זכות. צריכת הדלק הרשמי עומד ל 15.6 ק"מ לליטר בתקן WLTP. נהיגה חסכונית מאוד עם הקשקאי הניבה צריכה של 19.6 ק"מ לליטר, ונהיגה אגרסיבית מאוד הניבה כ 11.5 ק"מ לליטר. האמת היא שאתם לא תנהגו בקשקאי לא כך, ולא כך, ולכן יש לצפות לסביבות ה 15 ק"מ בחיים האמיתיים.



בתחום הבטיחות הקשקאי 'אסנטה' מצוייד בכל מערכות הבטיחות המקוריות, כמו בלימה אוטומטית, תיקון אקטיבי סטייה מנתיב,  בקרת שיוט אדפטיבית ועוד. בדגמים שאינם דגם האסנטה יש גם מערכת לשמירה על מרכז נתיב, זחילה בפקקים ובקרת שיוט אדפטיבית מסתגלת. ציון איבזור הבטיחות עומד על 7, ובמבחן הבטיחות של ה EuroNcap  קיבל הקשקאי ציון מקסימלי של חמישה כוכבי בטיחות.

מחירו של הקשקאי עומד על 176,990 ₪, ושווי השימוש שלו עומד על 4410 ₪.

סיכום

הקשקאי הוא קרוסאובר שימושי ונוח, עם מנוע מצוין, חסכוני למדי ובטיחותי. ניתן לציין כי הוא מהנוחים ביותר בסגמנט שלו וממשק המשמש שלו אינטואיטיבי ונכון.


תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    היברידי 24/01/2025 08:10
    הגב לתגובה זו
    היברידי מנוע בנזין הופך לחשמל...
  • 2.
    גיר מנוע 23/01/2025 18:00
    הגב לתגובה זו
    רכב כבד ללא מומנט בטורים נמוכים.קחו בחשבון אמינות נמוכה לאורך זמן של הטורבו והגיר הכי גרוע בעולם.רק לקינוח רצועת טיימינג בתוך המנוע והשמן לא מבטיח אריכות ימים ותחזוקה נוחה.
  • 1.
    xxx 21/01/2025 07:51
    הגב לתגובה זו
    רואים מגמתיות שיווקית לדחוף רכב שהייצרן בפני פשיטת רגל עקב יצור מנועים ותיבות הילוכים לקויים כשהפרחים לרנו ולמזלו מתאחד עם הונדה.
טויוטה קורולה 'יפנית'. צילום יצרןטויוטה קורולה 'יפנית'. צילום יצרן

נחשף - טויוטה קורולה 'יפנית' במחיר של 160.0 אש"ח

על פי דיווחי 'יוניון מוטורס' יבואנית דגמי טויוטה למשרד החבורה, נרשמה הקורולה ההיברידית אשר תיובא מיפן במחיר של 159,990 ש"ח.

בשלב זה רמת גימור יחידה - לימיטד, עם עשר כריות אוויר ומערכת בטיחות TSS 3.0

יואב פולס |

מאגר נתוני משרד התחבורה טומן בחובו הרבה מידע מעניין. מידע כזה נרשם אתמול על ידי יוניון מוטורס יבואנית דגמי טויוטה לישראל. הטויוטה קורולה, אחת המכוניות הנמכרות ביותר בישראל מאז ומעולם, נעדרת מהשוק המקומי מזה כמעט שנתיים, עקב החרם הטורקי על ייצוא סחורות לישראל. יוניון מוטורס שכבר הודיעה רשמית על כוונתה לשווק בישראל את הטויוטה הקורולה ההיברידית ממפעלי טויוטה ביפן, רשמה אתמול את הקורולה 'היפנית' ששיווקה יחל בשבועות הקרובים.

הקורולה 'היפנית' תגיע לישראל עם תקינה צפון אמריקאית חלף הקורולה 'הטורקית' בתקינה האירופאית.

מהנתונים שנרשמו במשרד התחבורה עולה כי הקורולה 'היפנית' תגיע עם מערכת בטיחות מקיפה TSS 3.0 ( Toyota Safety Sense ), 10 כריות אוויר, אורות גבוהים אוטומטיים, בלימה אוטומטית ועוד וציון אבזור בטיחות 6.

למיטב הבנתנו הקורולה ההיברידית תגיע בשלב זה ברמת אבזור יחידה - לימיטד, כלומר בניגוד לקורולה הטורקית ששווקה בשלוש רמות גימור, כשהבסיסית ביותר SUN יועדה לציי רכב, הקורולה החדשה תגיעה מאובזרת ללקוחות פרטיים וציי רכב. עם זאת, בהחלט תיתכן בהמשך גירסה משונמכת לציי רכב. בנוסף, הדגם העדכני משלב גם יכולות עדכוני OTA המאפשר עדכוני גירסה ושדרוגי תוכנה ללא צורך להגעה למרכז שירות.


טויוטה קורולה 'יפנית' צילום יצרן

הקורולה 'היפנית' תצוייד במנוע 1.8 ליטר והנעה היברידית, מהדור האחרון של טויוטה, כפי שראינו בטויוטה קורולה קרוס ובטויוטה CHR (שגם היא נעדרת מהשוק עקב החרם הטורקי).

המחיר - 159,990 ש"ח

מפעל לייצור מכוניות קרדיט: גרוקמפעל לייצור מכוניות קרדיט: גרוק

הבעיה של תעשיית הרכב הגרמנית: מנהלים המבינים במכניקה, ולא בדיגיטל

יעקב צלאל |

בשנים האחרונות, במהלך ביקורי באירועים של תעשיית הרכב, שאלתי מנהלים בכירים בתעשיית הרכב הגרמנית, כיצד הם מתקדמים בדיגיטליזציה של התעשייה (דיגטליזציה קשורה כיום לכל רכיב במכונית מהנעה ועד מערכות אינפוטיינמנט ונהיגה אוטונומית). השאלות הגיעו על רקע הכישלונות המתמשכים של קבוצת פולקסווגן, קבוצת הרכב הגדולה בעולם, ביישום יכולות דיגיטליות למרות השקעות של מיליארדי יורו והתברברות של יצרניות וקבוצות טיר 1 גרמניות בתחום.

לפני יותר משנתיים, באירוע בווינה שאלתי את תומאס שמאל, חברת הנהלת קבוצת פולקסווגן אחראי למו״פ, מדוע Cariad, חטיבת הדיגיטל של הקבוצה, אינה מנוהלת ע״י מקצוען בדיגיטל, אלא ע״י מהנדס מכאני. אין לזה חשיבות, אמר שמאל, מאחר שמדובר ב ״עבודת צוות״, ואין חשיבות יתרה למי שעומד בראש הצוות.

כעבור חודשיים פוטרה ההנהלה הבכירה של Cariad, במקומה מונתה הנהלה חדש, שבראשה הוצב, כצפוי, מהנדס מכאני.

הסבר רחב יותר לתופעה קיבלתי בקריאת הספר Kaput The end of the German Miracle שכתב וולפנג מנשאו (Münchau), עיתונאי גרמני.

הספר אינו מתייחס לתעשיית הרכב בלבד, אם כי על תמונת השער מצוירת מכונית דמוית חיפושית המעלה עשן שחור מתא המנוע, אלא הוא מתייחס לכלל הכלכלה, החברה והפוליטיקה הגרמניות, התקועות בעבר.

מנשאו מסביר שמאז מלחמה העולם השנייה ניהלה גרמניה כלכלה ניאו מרכנטליסטית, שמטרתה העיקרית הייתה יצירת עודף במאזן התשלומים תוך מתן דגש לנקודות החוזקה של הכלכלה והתעלמות מהעתיד. בתקופה של לפני מלחמת העולם השנייה חוסל המדע בגרמניה, כאשר לאחר עליית הנאצים לשלטון, מדענים דגולים ברחו, או חוסלו, ומי שנותרו היו מהנדסים מכאנים (ראש וראשון להם פרדיננד פורשה, שאינו מוזכר בספר), שפיתחו וייצרו את כלי המלחמה, הטיס, השיט והתחבורה הגרמניים עבור הוואהרמאכט במלחמת העולם השנייה. אולם מדענים שהיו יכולים להביא לפריצות דרך מדעיות שהשפעתן מעבר להנדסה מכאנית לא נותרו בנמצא.