איתי סמדר
צילום: רז רוגובסקי
התחדשות עירונית

מנכ"ל רוטשטיין התחדשות עירונית: "תחום ההתחדשות רק יתחזק בעתיד"

"הדיירים בתל אביב יותר מהירי החלטה, בירושלים הם זהירים יותר", מנכ"ל רוטשטיין התחדשות עירונית על הפרויקטים הבולטים של החברה
אביחי טדסה |

חברת רוטשטיין רוטשטיין 0.09% , היא מהחברות הותיקות בתחום הנדל"ן בישראל. "החברה הפכה לציבורית בשנת 1993, פועלת כיזם וכקבלן מבצע בתחום המגורים", אמר איתי סמדר, מנכ"ל רוטשטיין התחדשות עירונית בשיחה עם ביזפורטל. לפני כעשור הצטרפו יצחק מירילשוילי ואבישי בן חיים כבעלי עניין בחברה, ולפני כשמונה שנים רכשה החברה 57% מחברת "אנשי העיר". כיום רוטשטיין פעילה במיוחד בתחום ההתחדשות העירונית, עם למעלה מ-19,000 יחידות דיור בשלבי תכנון וביצוע. פעילותה כוללת מגוון פרויקטים של פינוי-בינוי ותמ"א 38 בערים מרכזיות כמו לוד, בת ים, הרצליה וגבעתיים. 

אחד הפרויקטים שרוטשטיין מקדמת בימים אלה, כולל הקמת 538 יח״ד, במס' בניינים ברחוב נווה יעקב 28-32, בירושלים, במקומן של 111 יח״ד קיימות, לצד שטחי מסחר, שטחים ירוקים ושטחי ציבור.

איתי סמדר, מנכ

איתי סמדר, מנכ"ל רוטשטיין התחדשות עירונית; קרדיט: רז רוגובסקי

מה משך זמן הבנייה בפרויקטים השונים?

"משך הבנייה משתנה: פרויקט תמ"א 38 אורך כשנתיים, בעוד פרויקט פינוי-בינוי נמשך בממוצע כארבע שנים. כמובן שזה תלוי במורכבות הפרויקט ובהיקפו".

מה אחוז הרווחיות הגולמית בפרויקטים בהתחדשות העירונית?

"ברוב הפרויקטים הרווח הגולמי הממוצע עומד על 15%-16%. עם זאת, הרווחיות משתנה מפרויקט לפרויקט בהתאם למאפיינים הספציפיים שלו".

איך אתם מאזנים בין רווחיות הפרויקטים לצורכי הדיירים בהתחדשות עירונית?

"האיזון נוצר כבר בשלב הראשוני. כאשר אנחנו בודקים פרויקט, אנחנו בוחנים מה ניתן להציע לדיירים בהתאם לנתוני התב"ע והאזור. באזורים בהם אין ודאות תכנונית, קשה יותר להיות גמישים, אבל אנחנו תמיד שואפים ליצור ערך גם לדיירים וגם לפרויקט. יש הרבה משתנים שמשפיעים, כמו השפעות המלחמה, עלויות הבנייה והריבית הגבוהה".

דוגמאות לפרויקטים

שלמה המלך, לוד:

"מדובר בפרויקט ביוזמת העירייה עם תמיכה כלכלית של המדינה. המצב הקיים כלל 128 יחידות דיור, ואילו במצב החדש נבנות 354 יחידות, 117 מתוכן של החברה. זהו פרויקט עם מכפיל נמוך יחסית ולכן המדינה תמכה במענק כספי של 45 מיליון שקל כדי להבטיח את כלכליותו".

רחוב הרדוף, ירושלים:

"בפרויקט זה, שבמצב הקיים היו בו 179 יחידות דיור, ייבנו 750 יחידות חדשות. המאפיין של הפרויקט הוא מכפיל גבוה של 4, לצד הרחבת שטחי הדירות בכ-30 מ"ר לכל דייר".

מה הפערים בדרישות הדיירים בין אזורים שונים?

"היום הדיירים מכירים את התחום הרבה יותר טוב מאשר לפני עשור, והאופי של הדרישות השתנה בהתאם. בתל אביב הדיירים נוטים להיות ממוקדים עסקית ומהירי החלטה, בעוד שבירושלים הם זהירים יותר, מה שמאריך את תהליך החתימות. אנחנו מתאימים את עצמנו לאופי של כל אזור ולדרישות הדיירים בכל עיר".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תחום ההתחדשות העירונית במבט לעתיד

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בזק
צילום: לילך צור

תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק

אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד

ליאור דנקנר |

בי קומיוניקיישנס 5.8%  מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 5.1% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.

המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.

במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.


גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל

בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.

אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.

אינטרקיור
צילום: אינטרקיור

אינטרקיור נופלת: חוב בספק של 27 מיליון שקל מבזלת

צניחה ש כ-13% במניה לשווי של 200 מיליון שקל; בזלת נמצאת בסוג של הסדר חוב. על התוצאות של אינטרקיור, היקף החשיפה ביחס לשווי והעתיד

רן קידר |
נושאים בכתבה אינטרקיור

מניית אינטרקיור -12.72%  ירדה ב-12.7% לאחר שבשבוע שעבר, בזלת שהיא ספקית של אינטרקיור החלה בהליך ארגון מחדש מטעם בית משפט. החשיפה הכספית של אינטרקיור מגיעה לכ-27 מיליון שקל. סכום משמעותי מתוך שווי השוק של החברה הפועלת בתחום הקנאביס שנסחרת ב-200 מיליון שקל. 

חלק מהסכום עשוי להיגבות במקביל להסדר חוב ומכירת הפעילות של בזלת, אך צפוי שתהיה תספורת. "המכה" הזו לאינטרקיור היא סוג של הוצאה חד פעמית, אבל בשנים האחרונות, יש הרבה "הוצאות חד פעמיות" לרבות הפסדים בגלל המלחמה והשיתוק של המפעל של החברה שנמצא סמוך לגדר. 

מנגד, הקנאביס גדל בביקושים בעולם, וצפוי לחזור לגדול גם בארץ, ואינטרקיור שהיא גם יבואנית, גם מייצרת בארץ וגם מייצאת לעולם, צופה ליהנות מהגידול העולמי. במחצית הראשונה של השנה 

במחצית הראשונה של השנה הסתמו הכנסות אינטרקיור ב-130 מיליון שקל, עלייה של 15% לעומת המחצית השנייה של 2024,. תזרים המזומנים התפעולי היה חיובי בסך של 12 מיליון שקל, לעומת תזרים שלילי של 43 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר במחצית האחת עשרה ברציפות שבה החברה מציגה EBITDA מתואם חיובי, שהסתכם ב-12.6 מיליון שקל (כ-10% מההכנסות). 

החברה מדווחת על המשך השיקום במתקן ניר עוז, שחידש את פעילות הייצור, הייבוא והמכירות לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר. במקביל הושקו יותר מ-40 מוצרים חדשים, ההשקות הראשונות מאז אוקטובר 2023. עד סוף התקופה קיבלה אינטרקיור מקדמות פיצוי של 81 מיליון שקל מהרשויות בגין נזקי מלחמה, מתוך תביעות כוללות בהיקף של 251 מיליון שקל. יתרות המזומנים הסתכמו ב-54 מיליון שקל וההון העצמי עמד על 432 מיליון שקל.