נבות בר מנכל קרן קיסטון
צילום: דודי מוסקוביץ
דוחות

קיסטון – תזרים מזומנים חיובי של 1.1 מיליון שקל

קרן ההחזקות רשמה הפסד חשבונאי נקי של 15 מיליון שקל ותזרים מזומנים מפעילות שוטפת בסך 1.1 מיליון שקל
חיים בן הקון |

קייסטון אינפרא  קיסטון אינפרא 0.15% רושמת הוצאות בסך 8.3 מיליון שקל, לעומת הכנסות של כ-76 מיליון שקל ברבעון המקביל. ההוצאה נובעת מהפסדים של חברות כלולות, בניכוי הכנסות מריבית ודיבידנד. ההפסד הנקי לרבעון הסתכם בכ-15 מיליון שקל, לעומת רווח של 49 מיליון ברבעון המקביל אשתקד. תזרים המזומנים של החברה לרבעון השלישי מפעילות שוטפת הסתכם לכדי 1.1 מיליון שקל.

הכנסותיה של קייסטון מחושבות לפי תקן חשבונאי ספציפי לחברות השקעה, בו ההכנסה היא ההפרש בשווי ההוגן של החברות המוחזקות בהתאם לרווח או ההפסד הנקי שלהן. 

מתחילת 2024 חילקה קיסטון דיבידנד בהיקף של כ–74 מיליון שקל המשקף תשואה של כ–7% על מחיר המניה; החברה צפויה להמשיך לחלק דיבידנדים והתשלום הבא צפוי בחודש ינואר 2025.

מיום הקמתה (2019) השקיעה קיסטון כ- 2.53 מיליארד שקל בנכסי תשתית והתקבולים המצטברים מהשקעותיה עומדים  היום ע"ס של כ- 682 מיליון שקל

החברה צופה כי ההכנסות התזרימיות הממוצעות בשנים הקרובות יעמדו על כ- 250 מיליון שקל בשנה.

תיק הנכסים של קיסטון הניב לחברה הכנסות תזרימיות  בסך כ–27.7 מיליון שקל ברבעון השלישי. קיסטון מאשררת את צפי התזרים לשנת 2024 הודות לפיזור וגיוון השקעותיה ולמרות האתגרים בשוק האנרגיה. מתחילת 2024 חילקה קיסטון דיבידנדים בסך של כ-74 מיליון שקל, המשקפים תשואה שנתית של כ-7% במונחי שווי שוק נוכחי. בהתאם למדיניות חלוקת הדיבידנד שלה  צפויה קיסטון להמשיך ולבצע חלוקות רבעוניות גם בשנת 2025. 

תחזית ההכנסות התזרימיות של קיסטון לשנת 2024 עומדת על כ-220 מיליון שקל ובממוצע עד 2030 התחזית עומדת על כרבע מיליארד שקל בשנה. המזומנים שנבעו מפעילות שוטפת בתקופת הדוח הסתכמו לסך של כ- 94.3 מיליון שקל. נכון לתאריך הדוח לקיסטון LTV בשיעור של 27%, מזומנים ושווי מזומנים בסך של כ- 291.1 מיליון שקל הכוללים 187.5 מיליון שקל מתוך מסגרת אשראי לא מנוצלת.

אגד, המהווה את האחזקה הגדולה ביותר של קיסטון, רושמת בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2024 הכנסות שהסתכמו לסך של כ- 4.2 מיליארד שקל, גידול של כ- 13.7% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. הרווח התפעולי התזרימי של אגד (EBITDA) של אגד עמד בתשעת החודשים הראשונים של השנה על כ-910 מיליון שקל, עלייה של כ-15.6% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. עד כה חילקה אגד לבעלי מניותיה כ-624 מיליון שקל (חלק השותפות כ-375 מיליון שקל, אשר שימשו בעיקר להקטנת חוב). כאמור, ברבעון הקודם חילקה שותפות אגד לראשונה דיבידנד שהתקבל בקיסטון בהיקף של כ-18 מיליון שקל.

שותפות אגד (בבעלות קיסטון וקרן המורים והגננות), המחזיקה כיום ב-60% ממניות אגד, צפויה להגדיל את אחזקתה לכ- 78% ממניות אגד, מאחר וחברי אגד בחרו לממש את אופציית ה- Put  שניתנה להם בהיקף מצטבר של כ- 18% . סך התמורה צפוי לעמוד על כ-850 מיליון שקל, כפוף להתאמות שנקבעו בהסכם הרכישה. מסגרת האשראי העומדת לשותפות למימון מימוש האופציה עומדת על כ- 450 מיליון שקל, וזאת בהתאם להיקף המניות שבחרו חברי אגד לממש.

שווי השקעותיה של קיסטון ליום 30.9.24 מסתכם בכ- 3 מיליארד שקל והונה העצמי מסתכם לכ- 2 מיליארד שקל. בשל קיטון של כ- 135 מיליון שקל בשווי ההוגן של השקעותיה שנבע בעיקר מחלוקות שוטפות, ומשערוך שלילי לתחנת הכח IPM, לצד השפעות שימוע רשות החשמל ברמת חובב וחגית, רשמה קיסטון הפסד נקי בתשעת החודשים הראשונים לשנת 2024 בסך של כ- 3.5 מיליון שקך. התשואה על ההון (לפני מס) ב-12 החודשים האחרונים עומדת על כ- 10.5%  והתשואה תזרימית על הנכסים המשוקללים הסתכמה בכ-7.5%. השווי הנכסי הנקי (NAV) – למניה לפני מס עומד על כ-11.4 שקל.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מיום הקמתה השקיעה קיסטון כ–2.53 מיליארד שקל בנכסי תשתית והתקבולים המצטברים מהשקעותיה עומדים עד היום על־סך של כ–682 מיליון שקל.

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

היום בבורסה: שבבים, בנקים והשקעות של צעירים

על החברה שהיתה על סף קריסה והגיעה לשווי של 10 מיליארד דולר, על הקשר בין מחירי הדירות למחירי המניות ועל הבנקים

מערכת ביזפורטל |

המניות הדואליות חוזרות לתל אביב עם מסר מאוד ברור - השבבים בעלייה. הפעם היתה זו אינטל שהרימה את התחום ומי שתהנה מכך בעיקר תהיה - נובה 0.97%  . נובה חוזרת עם פער אריביטראז' חיובי של 4%. השווי שלה  חצה לראשונה את ה-10 מיליארד דולר וזו הזדמנות לספר לכם על הדרך של החברה - מסטארט אפ להנפקה, לנפילה וכמעט מחיקה וכמעט מאפס להגיע ל-10 מיליארד. החזון של ד"ר דישון, המקום הנכון להיות בו, והביצוע של הנהלה מוצלחת. 

הסיפור של נובה הוא בלתי נתפס. צמיחה רציפה מרבעון לרבעון במשך יותר מעשור בזכות התמחות בפיתוח וייצור של מכשירי מדידה לתעשיית המוליכים למחצה, מביאים אותה למספרים שאף אחד לא יכול היה לחלום עליהם. אם הייתם אומרים למייסד, ד"ר גיורא דישון שהחברה תגיע למיליארד דולר, הוא היה אולי אומר יש מצב. אחרי הנפילה הוא עסק בלשרוד. עברו 15 שנים, דישון כבר מזמן פרש, והחברה שלו היא שחקנית חשובה וגדולה בתחום מערכות הבדיקה לתעשיית השבבים.    

אחרי משבר הדוט.קום, מניית נובה נסחרה בעשרות סנטים, בשווי של כ-20 מיליון דולר ועמוק מתחת למזומנים בקופה. הסיכון היה גדול כי החברה שרפה מזומנים. המזומנים בקופה הגיעו דרך הנפקה בשנת 2000 שהוביל אז המייסד והמנכ"ל ד"ר דישון. אלמלא ההנפקה, לא היתה היום נובה. המסר למנהלים הוא פשוט - מנפיקים כשאפשר לא כשצריך. המסר למשקיעם הוא - זהירות. ובכלל חשוב תמיד להזכיר, הנפקות נעשות במצב של חוסר איזון באינפורמציה בין המוכרים-מנפיקים לבין הקונים. נובה נפלה אחרי ההנפקה בכ-93% לפני שהתאוששה. 

דישון שיצא מאורבוטק דיבר אז על יכולת להצמיח את נובה לחברה גדולה, אבל סדרי הגודל שהוא דיבר עליהם היו צנועים - מכירות של עשרות, אולי מאות בודדות של מיליונים. המספרים היום הם פי כמה וכמה, השווי הוא חלומי. 

סיפור הצלחה ישראלי מרשים ולא יחיד, אבל מה העתיד של נובה? חברות ישראליות גדולות בתעשייה הזו ובתעשייה של מערכות בדיקה לבסוף נמכרות. האם זה מה שיקרה כאן? והאם שווי של 10 מיליארד לא מוגזם? היא במכפיל רווח עתידי של 35. נראה שמה שיכול להעלות את המניה בעתיד זו מכירה-אקזיט. החדשות הטובות של העסק מגולמות באופן כנראה מלא במכפיל. המניה עברה כבר מזמן את מחירי היעד שניתנו לה. כל פעם מחדש האנליסטים מספקים מחיר יעד ותוך כמה חודשים המניה חוצה אותו.