בלייק לאיין סקייליין
צילום: יח"צ

סקייליין ממשיכה בצעדי מימוש: תמכור מלון בארה"ב תמורת 14.9 מיליון דולר

החברה תמכור את מלון Courtyard Tucson Airport ותשלים את העסקה ברבעון הרביעי של 2024, מוקדם יותר השנה דיווחה על מכירת 8 מלונות נוספים בארה"ב
אביחי טדסה |

חברת סקייליין השקעות  סקייליין 0.17% , הנסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב ומוחזקת על ידי מישורים  מישורים -1.23% (52.75%) והכשרת הישוב  הכשרת הישוב 1.85% (25.69%), הודיעה בסוף השבוע על הסכם למכירת מלון Courtyard Tucson Airport שבאריזונה, ארה"ב. העסקה צפויה להניב לחברה תמורה כוללת של 14.9 מיליון דולר, כאשר לאחר הוצאות עסקה ופירעון קו אשראי הקשור לנכס, תיוותר בידי החברה יתרת מזומנים של כ-6 מיליון דולר. השלמת העסקה מתוכננת לרבעון הרביעי של 2024.

השלמת מכירת 11 מלונות Courtyard נוספים

לאחרונה החברה הודיעה כי השלימה מכירת 11 מלונות Courtyard נוספים לצדדים שלישיים, בתמורה כוללת של 101 מיליון דולר. המלונות הנמכרים כוללים נכסים באזורים מרכזיים בארה"ב, בהם Chicago Arlington Heights, Birmingham Hoover, Courtyard Lexington North ועוד.

החברה פרעה שתי הלוואות קיימות על סך כ-106 מיליון דולר, שהיו משועבדות כנגד בתי המלון הנמכרים, באמצעות תקבולי המכירה ומסגרת אשראי חדשה בהיקף של 20 מיליון דולר. ההלוואה החדשה כוללת תנאי ריבית מגוונים, עם שיעורי מינימום שנעים בין 7.5% ל-8.5%, ותאפשר פירעון מוקדם ללא קנס.

סקייליין מעריכה כי התזרים נטו מהעסקאות, לאחר סילוק כל עלויות העסקה וההון החוזר, יעמוד על כ-8 מיליון דולר. עם זאת, החברה צפויה לרשום הפסד של כ-8.5 מיליון דולר בדוחותיה הכספיים, מבלי להביא בחשבון את השפעות המס שעודן נבחנות.

בהתאם לאסטרטגיה העסקית שעדכנה מוקדם יותר השנה, סקייליין אינה מתכננת להמשיך בפיתוח פעילות המלונאות בצפון אמריקה. החברה תתמקד במכירת הנכסים הקיימים ובבחינת הזדמנויות חדשות בתחומי פעילות או טריטוריות אחרות.

לאחר העסקאות האחרונות, נותרו בבעלות סקייליין שלושה מלונות Courtyard בלבד: Ft. Myers, Ithaca, ו-Tucson, אשר נמצאים בתהליך העמדה למכירה.

מניית החברה בשנה האחרונה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.