בוצי מכלליס אלביט
צילום: שלומי יוסף
ראיון

"עובדים מגיעים עם חולצות לבנות מבתי הכנסת ישר לקווי ייצור, הם עם מוטיביציית שיא"

בצלאל מכליס, מנכ"ל אלביט: "ישראל היא העדיפות הראשונה שלנו, זה הבית שלנו והילדים שלנו; אנחנו משתדלים שלא תהיה פגיעה בלקוחות אחרים בעולם אבל אי אפשר להגיד שאין פגיעה"
רוי שיינמן | (5)

אלביט מערכות  אלביט מערכות -1.02% מגדילה מכירות, מגדילה צבר הזמנות, מתמודדת על שיא של מכרזים וצופה צמיחה משמעותית בשנים הקרובות. ההצלחה, אומר בצלאל מכליס, מנכ"ל החברה, היא בזכות העובדים. "בסופי שבוע אני עובר בין קווי הייצור, מגיעים המון עובדים ישר מבתי הכנסת עם חולצות לבנות. המוטיבציה בשיא, כולם מבינים שהם עושים משהו משמעותי. גם בגיוסים אנחנו רואים את זה, אנחנו לקראת גיוס של אלפי עובדים, גם במו"פ וגם בייצור, אנשים רוצים משמעות".

הדוחות של אלביט היו טובים לצד הצבר שעלה, אבל בעיקר תודות למכירות בישראל. האם המכירות לישראל הם על חשבון מכירות ללקוחות זרים, האם הם נפגעים?

"ישראל היא בראש סדר העדיפות, זה הבית שלנו, אלה הילדים שלנו", אומר מכליס. "אנחנו מייצרים ברחבי העולם ומשתדלים שלא תהיה פגיעה בלקוחות,  והלקוחות שלנו מגדילים הזמנות, אבל אני לא יכול להגיד שבמקומות מסוימים אין פגיעה".

אם היית יכול תפעולית לספק סחורה לכל הלקוחות, המכירות היו גבוהות ב-100 מיליון דולר, או פחות?

"הן היו יותר גבוהות במספרים גבוהים".

איזה דגשים נוספים יש לך לרבעון?

"צבר ההזמנות נמצא בשיא, הרווחיות התפעולית השתפרה, הצגנו שיפור של למעלה מ-25% ברווח למניה, יש ביקוש חסר תקדים לפורטפוליו בארץ ואנחנו רואים גידול בכל הטריטוריות. הרווחיות בישראל לא פחות טובה במקומות אחרים בעולם והרווחיות של הצבר הולכת ועולה. בהסתכלות על הפעילות של תחומי העסק רואים גידול בפעילות של היחידות העסקיות השונות - הפעילות בחטיבת היבשה הייתה גדולה מאוד, הפעילות במודיעין עלתה והפעילות בחטיבת האוויר נשארה פחות או יותר אותו דבר", אומר מכליס.

בצלאל מכליס, מנכ

בצלאל מכליס, מנכ"ל אלביט; קרדיט: תמר מצפי

"יש עלייה במכירות בישראל. ישראל כרגע מרכיבה בערך 25% מההכנסות, זו עלייה מ-18% לפני שנה אבל 75% מהמכירות הם עדיין לעולם והעוגה כולה גדלה. יש בצה"ל לחץ לקבל סחורה כמה שיותר מהר ואנחנו נותנים לזה עדיפות כי זו המדינה שלנו, אבל הצבר גדל בכל העולם ולא רק בצה"ל.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

איך הלקוחות מקבלים את העדיפות שלכם לישראל?

"יש לקוחות שנפגעים מהעדיפות שאנחנו נותנים לישראל אבל זה נעשה בצורה מתואמת ולא בצורה חד צדדית. ההפרדה של המכירות בין ישראל לעולם היא מלאכותית ולא נכונה. אין הבדל ברווח בין ישראל לעולם כי בארץ אנחנו מייצרים בכמויות גדולות ומתייעלים. יותר נכון להסתכל על הרווחיות של הצבר שמשתפרת ולכן סביר להניח שנקדים את היעדים של 2026. הגידול בארה"ב מעיד על הכיוון שם. הצרכים לא נעלמו ויש כאן עוד מגמה מעניינת - כל המדינות רוצות להיות יותר עצמאיות. יש מעט מדינות כמו ישראל וחברות כמו אלביט שמוכנה לחלוק את ה-IP שלהן".

אתם נמצאים בסוג של תפוסה מלאה מבחינת ייצור?

"ברוב המקומות כן אבל זה הולך ומשתנה. אנחנו פותחים את המפעל ברמת בקע בעוד רבעון ואז יהיה גידול דרמטי ביכולת ייצור שלנו, בדגש על חימושים, ואנחנו פותחים אתר חדש בחטיבת המל"טים שיאפשר לנו להגדיל משמעותית את נפח הייצור גם שם. אנחנו מרחיבים גם את התשתית ברדיו, בלייזר, באופטיקה וגם בחו"ל בחלק מהאתרים, יש פה השקעה גדולה מתוך הבנה שהגידול בביקושים הולך ללוות אותנו קדימה".

היקף הייצור שנה מהיום יגדל ב-20%?

"הוא יגדל משמעותית. היקף הייצור יבטא את הגידול במכירות".

אתם עומדים לשנות תחזית?

"אני מאמין שנגיע ליעד של 7 מיליארד דולר מהר מאוד, בוודאי ב-2026. אנחנו עובדים גם על שיפור ברווחיות".

זה לא הזמן לרכישות נכון?

"תתפלא. יש שתי סיבות עיקריות לרכישות - הראשונה היא השלמות טכנולוגיות, לא הכל יש לנו בבית, זה סוג של תחליף למו"פ וזה תמיד היה תמריץ לרכישות. ההזדמנויות עכשיו עולות על מה שהיה בעבר כי השוק האזרחי לא במצב כזה טוב ויש הרבה IP בזול. השני הוא רכישות אסטרטגיות - הן תמיד היו בלב האסטרטגיה שלנו ואנחנו יודעים לעשות רכישות מעולות. אנחנו יודעים למזג את הרכישות בחברה בהצלחה מוכחת, יש לנו DNA מאוד מוצלח של רכישות בחברה ביחד עם גידול ארגוני. לכשתגיע ההזדמנות המתאימה שתענה על אחת מהדרישות האלה או תספק לנו פוזיציות חדשות בשווקים בהחלט נסתכל ונעשה הכל בשביל לממן את הרכישה".

משיחות עם רפאל וחברות בתחום עולה כי הרבה עובדים שעזבו בעבר חוזרים עם מוטיבציה גבוהה.

"קודם כל עובדים לא עזבו אותנו. שנית אנשים בתקופה הזו מרגישים משמעות שבאה לידי ביטוי במוטיבציה גבוהה והם ראויים הערכה על כך. אנשים מבינים שהם מגנים על הבית. המלחמה נתנה דחיפה אדירה להתקדמות הטכנולוגית לאור האתגרים שהיא הציבה. בהתחשב גם במצב השוק הלא מזהיר אנחנו קולטים אלפי אנשים גם בייצור וגם בהנדסה".

מגן הלייזר - ידוע שהוא עובד אבל ידוע שלא הגיע להיקפים משמעותיים בשטח

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אזרח קטן 15/08/2024 10:18
    הגב לתגובה זו
    מותר לכם לתת לעובדים בונוס לשם שינוי - הם אילו שיוצרים בפועל את רווחי החברה לא המנהלים (שמקבלים כל שנה ממילא בונוס)
  • 3.
    לרון 14/08/2024 11:50
    הגב לתגובה זו
    אבל עם קשר לעוזיה גליל ז"ל,זו ה"טבע" האמיתית שגרינברג מחפש,כי במקומותנו אחר 75!שנות מלחמה,זו כנראה רק ההתחלה,יהודים כמונו אינם "סחורה" רצויה!!
  • 2.
    ישראלי גאה בתעשייה 14/08/2024 11:47
    הגב לתגובה זו
    האור בהתגלמותו מול החושך במי שמנהל את המדינה .
  • 1.
    שרה 14/08/2024 11:34
    הגב לתגובה זו
    כמובן הם מצביעי הימין שקוראים להם המשיחים, הם עם הכבוד לעבודה ולמדינה וללוחמים בעזה. הם לא שורפי הכבישים הורסי המדינה.
  • מני 14/08/2024 15:07
    הגב לתגובה זו
    הרבה מאוד מעובדי החברה נמצאים בהפגנות נגד המהפכה המשפטית, בעד עסקה להחזרת התושבים והחיילים שהופקרו ובאופן כללי נגד ממשלת ההפקרות שהשתלטה על המדינה. כולנו אוהבים את המדינה ואת הצבא ומשרתים בצהל ובעד גיוס שווה. ממליץ לך שרה לבדוק את עצמך. כותב זאת עובד החברה בחיפה. ונפגשים הרבה מאיתנו בכבישים. מ נשהורס את המדינה זה מפלגים כמוך וראש הממשלה ומלקקי הת4טן8ת שלו.
רונן גינזבורג. קרדיט: רשתות חברתיותרונן גינזבורג. קרדיט: רשתות חברתיות

564 מיליון שקלים: דניה סיבוס זכתה במכרז להרחבת כביש 6

העבודות צפויות להימשך כ-3 שנים מרגע קבלת צו התחלה, התשלום לפי כמויות בפועל ובהצמדה למדדים, אך בינתיים ההתקשרות עדיין לא נסגרה

ליאור דנקנר |

דניה סיבוס דניה סיבוס 1.02%  מודיעה על זכייתה במכרז של דרך ארץ הייווייז (1997), החברה שמפעילה ומתחזקת את כביש 6, לביצוע הרחבת הכביש בשני מקטעים באזור מחלף דניאל ועד מנהרת חדיד. מדובר בפרויקט תשתית רחב שמצטרף לצבר העבודות של החברה בתחום התחבורה, עם עבודות שמתפרסות על כמה חזיתות ולא מסתכמות רק בהוספת נתיב.

היקף התמורה הכולל מוערך בכ-564 מיליון שקלים בתוספת מע"מ. התמורה צמודה לתמהיל מדדים שכולל את מדד תשומות הבניה למגורים ואת מדד תשומות סלילה וגישור, בהתאם למנגנון שנקבע בין הצדדים. בענף שבו עלויות החומרים והעבודה משתנות מהר, להצמדה הזו יש משמעות, גם אם היא לא מעלימה את חוסר הוודאות סביב מה שיקרה בשטח בפועל, מתי זה יתחיל ובאיזה קצב. נכון לעכשיו עדיין לא נחתמו חוזים מפורטים ומחייבים מול המזמינה, ועדיין לא התקבל צו התחלת עבודה.

המניה נסחרת היום סביב 149 שקלים, וכרגע בעלייה קלה של אזור ה-1%. מתחילת השנה היא מציגה עלייה של כ-34%, והיא כבר נוגעת באזור הגבוה של הטווח השנתי, אחרי שבשפל של השנה האחרונה הייתה סביב 90 שקלים. גם במחזור יש תנועה, עם מסחר יומי של כ-33 מיליון שקלים, ושווי שוק של כ-4.9 מיליארד שקלים.


ברקע הזכייה: הצבר גדל והפעילות מתרחבת

בדוח האחרון שפרסמה דניה סיבוס באוגוסט היא הציגה המשך התרחבות בפעילות, עם גידול בהכנסות וצבר הזמנות שהמשיך לעלות. ההכנסות ברבעון השני הסתכמו בכ-1.7 מיליארד שקלים, והצבר הגיע לכ-18.6 מיליארד שקלים, בין היתר בעקבות כניסת חלקה בפרויקט הקו הכחול של הרכבת הקלה בירושלים לדוחות. 

איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |

קבוצת אלקטרה אלקטרה -0.59%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.

במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.