בצלאל מכליס אלביט מערכות
צילום: תמר מצפי
דוחות

אלביט מכה את הצפי ברבעון השני; ההכנסות מחוץ לישראל בירידה

השחיקה ברווחיות נמשכת כאשר הרווחיות הגולמית עמדה ברבעון על 24.4% לעומת 24.7% ברבעון הראשון ב-26.1% ברבעון המקביל; צבר ההזמנות עלה ב-1 מיליארד דולר מהרבעון הראשון; מחלוקת ההכנסות לגאוגרפיות עולה כי ההכנסות צמחו רק בישראל
רוי שיינמן | (7)

ההכנסות של אלביט  אלביט מערכות 0.11% ברבעון השני הסתכמו ב-1.62 מיליארד דולר לעומת 1.45 מיליארד דולר ברבעון המקביל ומעל לצפי האנליסטים שהיה להכנסות של 1.57 מיליארד דולר. הרווח למניה על בסיס Non-GAAP הסתכם ב-2.08 דולר לעומת 1.65 דולר למניה ברבעון המקביל ומעל לצפי האנליסטים שהיה לרווח של 1.77 דולר למניה.

בצלאל (בוצי) מכליס, מנכ

בצלאל (בוצי) מכליס, מנכ"ל אלביט; קרדיט: שלומי יוסף

בהסתכלות על הכנסות החברה בחלוקה לגאוגרפיות ניכר כי אלביט צמחה רק בישראל - ההכנסות בישראל הסתכמו ב-444 מיליון דולר לעומת 244.5 מיליון דולר ברבעון המקביל. לעומת זאת, ההכנסות בצפון אמריקה הסתכמו ב-368 מיליון דולר לעומת 378 מיליון דולר ברבעון המקביל, באירופה ההכנסות הסתכמו ב-472.5 מיליון דולר לעומת 464 מיליון דולר ברבעון המקביל, באסיה ההכנסות ירדו ל-235.7 מיליון דולר מ-315.3 מיליון דולר ברבעון המקביל ובמדינות אחרות ההכנסות הסתכמו ב-66 מיליון דולר לעומת 64 מיליון דולר ברבעון המקביל.

הרווח הגולמי ברבעון על בסיס Non-GAAP הסתכם ב-396 מיליון דולר (24.4% מההכנסות) לעומת 379 מיליון דולר (26.1% מההכנסות) ברבעון המקביל. הוצאות המו"פ הסתכמו ב-116.8 מיליון דולר לעומת 93.4 מיליון דולר ברבעון המקביל. הרווח התפעולי Non-GAAP הסתכם ב-130.5 מיליון דולר לעומת 115.5 מיליון דולר ברבעון המקביל.

צבר ההזמנות של החברה נכון לתום הרבעון השני עומד על 21.1 מיליארד דולר כשהחברה מציינת כי 69% מהצבר מורכב מהזמנות מחוץ לישראל, וכי 43% מהצבר צפוי להיות מושלם עד סוף 2025.

בחלוקה למגזרים, ההכנסות ממגזר התעופה הסתכמו ב-481 מיליון דולר לעומת 487 מיליון דולר ברבעון המקביל, ההכנסות ממגזר הסייבר הסתכמו ב-187.7 מיליון דולר לעומת 168.7 מיליון דולר ברבעון המקביל, ובמגזר היבשה ההכנסות הסתכמו ב-402.7 מיליון דולר לעומת 294.1 מיליון דולר ברבעון המקביל.

"אלביט מערכות מציגה גידול של 12% בהכנסות ביחס לרבעון המקביל אשתקד", מסר בצלאל (בוצי) מכליס, נשיא ומנכ"ל אלביט מערכות. "הביקוש הגבוה והמתמשך למוצרים ולפתרונות שלנו, מחזק את מעמדנו האיתן כמובילים בתעשייה. ההשקעה לאורך זמן בטכנולוגיה, במחקר ובפיתוח, בשיתוף לקוחותינו המובילים, כמו גם השקעה בהרחבת תשתיות הייצור, מאפשרות לנו לעמוד במחויבותנו ללקוחותינו ולהבטיח את המשך הצמיחה של החברה והתמקדות ברווחיותה, בהתאם ליעדינו האסטרטגיים. צמיחה זו משקפת את המסירות והמחויבות של עובדי אלביט מערכות בישראל ובעולם, אשר תורמים מדי יום להצלחתה".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מניית אלביט נסחרת לפי שווי של 31.5 מיליארד שקל אחרי ירידה של 8% מתחילת השנה ושל 8.3% ב-12 החודשים האחרונים.

מניית אלביט ב-12 החודשים האחרונים

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    ירון 15/08/2024 13:13
    הגב לתגובה זו
    בקרוב אלביט תגיע לשער 100000
  • 4.
    מספרים יפים על הנייר - המנייה לא משקרת (ל"ת)
    HAKY1 15/08/2024 09:01
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אלביט הולכת להרוויח הרבה מאוד כסף בשנים הקרובות מהמלחמה (ל"ת)
    תומר 14/08/2024 10:47
    הגב לתגובה זו
  • משקיע 14/08/2024 16:05
    הגב לתגובה זו
    המניה היקרה כבר כוללת זאת
  • 2.
    שי 3 14/08/2024 09:38
    הגב לתגובה זו
    נתנה עדיפות ברורה לישראל שם המכירות צמחו ב 80 אחוז. צריך לציין את זה בכתבה.
  • משקיע 14/08/2024 16:06
    הגב לתגובה זו
    לכן לישראל זה טוב. למשקיעי אלביט? פחות.
  • 1.
    דודו 14/08/2024 09:07
    הגב לתגובה זו
    למה כותבים שההכנסות צמחו רק בישראל
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה מכרז אלקטרה

קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.


מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם

אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |

  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים