אלביט מכה את הצפי ברבעון השני; ההכנסות מחוץ לישראל בירידה
ההכנסות של אלביט אלביט מערכות -0.06% ברבעון השני הסתכמו ב-1.62 מיליארד דולר לעומת 1.45 מיליארד דולר ברבעון המקביל ומעל לצפי האנליסטים שהיה להכנסות של 1.57 מיליארד דולר. הרווח למניה על בסיס Non-GAAP הסתכם ב-2.08 דולר לעומת 1.65 דולר למניה ברבעון המקביל ומעל לצפי האנליסטים שהיה לרווח של 1.77 דולר למניה.
בצלאל (בוצי) מכליס, מנכ"ל אלביט; קרדיט: שלומי יוסף
בהסתכלות על הכנסות החברה בחלוקה לגאוגרפיות ניכר כי אלביט צמחה רק בישראל - ההכנסות בישראל הסתכמו ב-444 מיליון דולר לעומת 244.5 מיליון דולר ברבעון המקביל. לעומת זאת, ההכנסות בצפון אמריקה הסתכמו ב-368 מיליון דולר לעומת 378 מיליון דולר ברבעון המקביל, באירופה ההכנסות הסתכמו ב-472.5 מיליון דולר לעומת 464 מיליון דולר ברבעון המקביל, באסיה ההכנסות ירדו ל-235.7 מיליון דולר מ-315.3 מיליון דולר ברבעון המקביל ובמדינות אחרות ההכנסות הסתכמו ב-66 מיליון דולר לעומת 64 מיליון דולר ברבעון המקביל.
הרווח הגולמי ברבעון על בסיס Non-GAAP הסתכם ב-396 מיליון דולר (24.4% מההכנסות) לעומת 379 מיליון דולר (26.1% מההכנסות) ברבעון המקביל. הוצאות המו"פ הסתכמו ב-116.8 מיליון דולר לעומת 93.4 מיליון דולר ברבעון המקביל. הרווח התפעולי Non-GAAP הסתכם ב-130.5 מיליון דולר לעומת 115.5 מיליון דולר ברבעון המקביל.
- אלביט בחוזה ביוון: 758 מיליון דולר לאספקת מערכות PULS
- 10 החברות הביטחוניות הגדולות בעולם, ובאיזה מקום החברות הישראליות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
צבר ההזמנות של החברה נכון לתום הרבעון השני עומד על 21.1 מיליארד דולר כשהחברה מציינת כי 69% מהצבר מורכב מהזמנות מחוץ לישראל, וכי 43% מהצבר צפוי להיות מושלם עד סוף 2025.
בחלוקה למגזרים, ההכנסות ממגזר התעופה הסתכמו ב-481 מיליון דולר לעומת 487 מיליון דולר ברבעון המקביל, ההכנסות ממגזר הסייבר הסתכמו ב-187.7 מיליון דולר לעומת 168.7 מיליון דולר ברבעון המקביל, ובמגזר היבשה ההכנסות הסתכמו ב-402.7 מיליון דולר לעומת 294.1 מיליון דולר ברבעון המקביל.
"אלביט מערכות מציגה גידול של 12% בהכנסות ביחס לרבעון המקביל אשתקד", מסר בצלאל (בוצי) מכליס, נשיא ומנכ"ל אלביט מערכות. "הביקוש הגבוה והמתמשך למוצרים ולפתרונות שלנו, מחזק את מעמדנו האיתן כמובילים בתעשייה. ההשקעה לאורך זמן בטכנולוגיה, במחקר ובפיתוח, בשיתוף לקוחותינו המובילים, כמו גם השקעה בהרחבת תשתיות הייצור, מאפשרות לנו לעמוד במחויבותנו ללקוחותינו ולהבטיח את המשך הצמיחה של החברה והתמקדות ברווחיותה, בהתאם ליעדינו האסטרטגיים. צמיחה זו משקפת את המסירות והמחויבות של עובדי אלביט מערכות בישראל ובעולם, אשר תורמים מדי יום להצלחתה".
- תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
- רובריק זינקה - צמיחה של 48% והימור על בינה מלאכותית לאבטחת נתונים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
מניית אלביט נסחרת לפי שווי של 31.5 מיליארד שקל אחרי ירידה של 8% מתחילת השנה ושל 8.3% ב-12 החודשים האחרונים.
- 5.ירון 15/08/2024 13:13הגב לתגובה זובקרוב אלביט תגיע לשער 100000
- 4.מספרים יפים על הנייר - המנייה לא משקרת (ל"ת)HAKY1 15/08/2024 09:01הגב לתגובה זו
- 3.אלביט הולכת להרוויח הרבה מאוד כסף בשנים הקרובות מהמלחמה (ל"ת)תומר 14/08/2024 10:47הגב לתגובה זו
- משקיע 14/08/2024 16:05הגב לתגובה זוהמניה היקרה כבר כוללת זאת
- 2.שי 3 14/08/2024 09:38הגב לתגובה זונתנה עדיפות ברורה לישראל שם המכירות צמחו ב 80 אחוז. צריך לציין את זה בכתבה.
- משקיע 14/08/2024 16:06הגב לתגובה זולכן לישראל זה טוב. למשקיעי אלביט? פחות.
- 1.דודו 14/08/2024 09:07הגב לתגובה זולמה כותבים שההכנסות צמחו רק בישראל
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
