שחף שרגר מנכל הייפר גלובל
צילום: ענת קזולה
דוחות

הייפר גלובל: צמיחה של 6% בהכנסות; המשקיעים צפו ליותר

חברת פתרונות המחשוב סיימה את הרבעון השני עם הכנסות של 61 מיליון דולר, גידול של כ-6% ביחס לרבעון המקביל; ה-EBITDA (רווח לפני ריבית, מיסים, פחת והפחתות) גדל בכ-14.8% ועמד על כ-6.2 מיליון דולר
איתן גרסטנפלד |

חברת פתרונות המחשוב הייפר גלובל הייפר גלובל -0.34%  סיימה את הרבעון השני עם הכנסות של 61 מיליון דולר, גידול של כ-6% ביחס לרבעון המקביל. בשורה התחתנה רשמה החברה זינוק של כ-78% לרווח של כ-2.9 מיליון דולר. עם זאת, המשקיעים שככל הנראה ציפו לתוצאות חזקות יותר שלחו את המניה לירידות שערים של כ-12%.

ההכנסות החברה ברבעון השני של 2024 עמדו על כ-61.1 מיליון דולר, עליה של כ-5.8% לעומת כ-57.7 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הגידול בהכנסות מיוחס בעיקר לגידול אורגני בפעילות בישראל, אשר צמחה בכ-14.2% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ועמדה על כ- 42.5 מיליון דולר.

בשורה התחתונה דיווחה החברה על רווח נקי של ברבעון כ-2.9 מיליון דולר, גידול של כ-78.2% לעומת כ-1.6 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. ה-EBITDA (רווח לפני ריבית, מיסים, פחת והפחתות) גדל בכ-14.8% ועמד על כ-6.2 מיליון דולר, לעומת כ-5.4 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.

שיפור ברווח הגולמי והתפעולי

הרווח הגולמי ברבעון גדל בכ-3.4% והסתכם בכ-10.3 מיליון דולר, לעומת כ-10 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. העלייה ברווח הגולמי נובעת מהגידול במחזור ההכנסות, אשר קוזז בחלקו על ידי תמהיל הכנסות בשיעור הרווחיות שונה.

 

הרווח התפעולי ברבעון גדל בכ-22.4% והסתכם לכ-5.1 מיליון דולר  לעומת כ-4.2 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. 

שחף שרגר, מנכ"ל הייפר גלובל: "המשכנו להציג ברבעון שיפור בכל המדדים החל מצמיחה אורגנית בפעילות והמשך בשליטה בהוצאות התפעוליות. אנו ממתינים להתאוששות המצופה בשווקים ובייחוד בתחום ייצור השבבים ומקווים לראות בקרוב סימנים של חזרה לצמיחה בקרב לקוחותינו מהתחום. במקביל, אנו ממשיכים לראות התגברות של ביקושים אצל לקוחותינו בענף הצבאי – ביטחוני ונמשיך לתור אחר הזדמנויות שונות בתחום ה- AI שם אנו מאמינים שהחברה נמצאת במקום בו תוכל לתת ערך ללקוחותיה לממש את הפתרונות החדשניים בתחום זה בעולם."

הייפר גלובל עוסקת במתן פתרונות מחשוב לחברות טכנולוגיות המפתחות מוצרים. מתחילת השנה קפץ מחיר מניית החברה בכ-25% והיא נסחרת הבוקר במחיר של כ-18.3 שקל, המשקפים לה שווי שוק של כ-860 מיליון שקל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)

ההשקעה המוצלחת של קובי אלכסנדר, והאם המימוש האחרון הוא סימן להמשך?

קובי אלכסנדר מממש 66 מיליון שקל ממניות אי.בי.אי אחרי 20 שנות השקעה; וגם: דברים שצריך לדעת על קובי אלכסנדר

רן קידר |
נושאים בכתבה קובי אלכסנדר

קובי אלכסנדר מכר 240 אלף מניות של בית ההשקעות אי.בי.אי בשער של 275 שקלים למניה, סכום כולל של 66 מיליון שקלים. העסקה בוצעה בהנחה של 4% ממחיר השוק. לפני המכירה החזיק אלכסנדר ב-19.2% ממניות החברה; כיום נותרו בידיו 15.8%, בשווי של 620 מיליון שקלים. ההשקעה המקורית היתה ב-2005, בסך 50 מיליון שקלים עבור 25% מאי.בי.אי, והיא הניבה תשואה מצטברת של יותר מפי 12. 

שווי השוק של אי.בי.אי חצה את 4 מיליארד שקלים במקביל לשיפור בתוצאות וקריאה נכונה של המפה. אי.בי.אי נכנס לפני יותר מעשור לתחום הקרנות האלטרנטיבות למשקיעים כשירים וזה הפך לזרוע מאוד מרכזית ברווחיו. 

בשבוע האחרון מכרו ארבעה בכירים באי.בי.אי אופציות בשווי 50 מיליון שקלים


מי הוא קובי אלכסנדר?

קובי אלכסנדר הוא יזם הייטק ישראלי שייסד את קומברס טכנולוגיות (לשעבר אפרת) ב-1984 עם בועז משעולי ויחיעם ימיני. החברה, שפיתחה פתרונות ערך מוסף לתקשורת, גדלה ל-5,000 עובדים ו-1.5 מיליארד דולר מחזור שנתי בשיאה ב-2000, עם שווי שוק של 20 מיליארד דולר. אלכסנדר כיהן כמנכ"ל 25 שנה, והוביל IPO ב-1996 (גיוס 100 מיליון דולר) והשקעות בסטארט-אפים כמו וויקס (50 מיליון דולר ב-2007).

ב-2006 הוא הואשם בתרמית ניירות ערך: תמחור לאחור של אופציות למנהלים, שחסך 7 מיליון דולר מיסים והטיב עם בכירים, כולל אלכסנדר שקיבל אופציות בשווי 2 מיליון דולר. לאחר כתב אישום בארה"ב, נמלט לנמיביה (ללא הסכם הסגרה), שם שהה 10 שנים תחת שם בדוי, בעוד קומברס איבדה את שוויה וחוסלה. 

ב-2016 הוא הוסגר, הורשע ב-2017 ברישום כוזב, ונידון ל-30 חודשי מאסר. ריצה 12 חודשים בארה"ב ובישראל, ושוחרר ב-2018 לאחר ניכוי שליש.



רו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרירו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרי
כנס תאגידים ה-13

״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״

בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך מזהירים מפער בין התמונה האופטימית בשוק ההון לבין מצב הפרויקטים בשטח, ומציגה מתווה גילוי חדש לחברות היזמיות שיתמקד במהות, בעודפים צפויים ובגילוי מצרפי



ליאור דנקנר |

״על המסכים הכל נראה טוב, בפרויקטים זה כבר פחות פשוט״

היום (שלישי), בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך, עלתה רו״ח פרידה עבאס לבמה עם מסר מפוכח לשחקניות הנדל״ן היזמי. לדבריה, בעיני הרשות מתווה הגילוי החדש אינו רק שינוי טכני, אלא שינוי תפיסתי סביב מהות. היא הוסיפה שמי שמסתכל מלמעלה רואה שוק שנראה מצוין: בשנה האחרונה הצטרפו לבורסה 12 חברות נדל״ן יזמי, מספר שישראל לא ראתה כבר שנים. רוב החברות האלה גייסו אגרות חוב בהיקף כולל של כמעט 1.4 מיליארד שקלים, ובשנה החולפת נרשמה עלייה בשווי השוק של חברות הנדל״ן הציבוריות.

הנתונים האלה, אמרה, משקפים התעניינות גוברת מצד הציבור וציפייה לרווחיות גבוהה בשנים הבאות, במיוחד על רקע חזרה הדרגתית של השוק לפעילות אחרי סיום הלחימה. ״אם מסתכלים מלמעלה, הכל נראה ממש טוב״, אמרה, ״אבל כשנכנסים לעובדות בשטח, הסיפור מורכב יותר״.


מהמצגת ע״י פרידה עבאס יוסף


עבאס הזכירה שבמקביל לעלייה בשוויי השוק נרשמה בשנה האחרונה ירידה בקצב מכירת הדירות, שהובילה לשיא חדש במספר הדירות הלא מכורות. יחד עם זאת, מדד תשומות הבנייה ושכר העבודה בענף ממשיכים לעלות ולהגדיל את עלות הפרויקטים עבור היזמים.

״השילוב של ירידה במכירות ועלייה בעלויות פוגע בתזרים המזומנים של החברות״, אמרה. ״את התוצאה רואים בשטח, בשלטי החוצות ובקמפיינים: מבצעי מכירות יצירתיים שמגלמים הנחות משמעותיות, הצעות למשכנתאות ללא ריבית, פטור מהצמדות ואפילו אפשרות לביטול הסכמים. אלה לא רק גימיקים שיווקיים, אלא כלים להתמודד עם מצוקה פיננסית שמתגברת״.