יוטרון תקים חניונים אוטומטיים בארה"ב בתמורה ל-20 מיליון שקל

מניית החברה ירדה ב-75% מאז הפיצול מיוניטרוניקס וההנפקה ב-2019, אבל מספר הזמנות ושיפור בתוצאות הביאו לעלייה של 32% ב-12 החודשים האחרונים; מה כוללת העסקה האחרונה והאם המשקיעים צריכים לשמור על האופטימיות?
רוי שיינמן |

יוטרון  יוטרון 1.37% שבשליטת קרן פימי הפועלת בתחום החניונים הרובוטיים האוטונומיים והמחסנים האוטומטיים, הודיעה כי חתמה על הסכם להקמת שני חניונים אוטונומיים בסן דייגו וחניון חצי אוטונומי מדגם Puzzle-Utron. התמורה הצפויה לחברה עבור הפרויקטים מסתכמת בכ-20 מיליון שקל. בניית החניונים האוטונומיים מתוכננת להסתיים תוך 24 חודשים ממועד התחלת הפרויקט והחניון החצי אוטונומי מתוכנן להסתיים תוך כ-15 חודשים ממועד התחלת הפרויקט.

"שוק החניה בצפון אמריקה מהווה פוטנציאל משמעותי למוצרי החברה ואנו פועלים לבסס את מעמדה של יוטרון כמובילה בשוק זה", מסר חיים שני, מנכ"ל יוטרון. "החברה, שפועלת במספר מטרופולינים בשוק האמריקאי, השקיעה מאמצים להרחבת היצע הפתרונות, מהלך שאפשר חדירה לטריטוריות חדשות, וכן חדירה עם מוצרים נוספים בהתאם לדרישות השוק, כדוגמת -tronUPuzzle. הבחירה ביוטרון מהווה הכרה ברמת ההנדסה הגבוהה ובאיכות מוצרי החברה. צבר ההזמנות של החברה מייצר אופק עסקי ארוך טווח, ומהווה עדות לדרישה הגוברת לפתרונות הייחודיים של החברה ולמיצוב העסקי והמובילות שביססנו לעצמנו בשוק הצפון אמריקאי".

פתרון החניה משלב יכולות טעינת רכבים חשמליים באופן אוטומטי, ובעתיד מתוכנן להשתלב עם טכנולוגיית הרכבים האוטונומיים.

מדובר כאן על 10 מיליון שקל בשנה וזה לא סכום קטן לחברה שמוכרת בקצב של 110 מיליון שקל. יוטרון בשליטת פימי היא מהמאכזבות שבקבוצה, אבל פעילות החברה תלויה בפרויקטים ובמכרזים שהיא תזכה בהם, או לא תזכה בהם, והם יכולים לשנות הכיוון לטובה אם הם יגיעו או להמשיך את הקו השלילי אם לא יגיעו.

שווי החברה לכאורה נמוך - כ-85 מיליון שקל ועם הפוטנציאל שיש לה, אבל היא כבר מאכזבת מספר שנים טובות. המנייה במינוס 75% מאז הפיצול מיוניטרוניקס  יוניטרוניקס -0.83% וההנפקה ב-2019. היא הגיעה לשפל בחודש מרץ האחרון אבל מאז היא עלתה ב-35% והיא בפלוס 9% מתחילת השנה, 32% ב-12 החודשים האחרונים. היא מדווחת על עסקאות כאשר האחרונה הייתה רק לפני שבוע - הקמת שני מחסנים אוטומטיים תמורת 40 מיליון שקל.

מניית יוטרון ב-12 החודשים האחרונים

מניית יוטרון ב-12 החודשים האחרונים

למרות הביצועים המאכזבים בשנים האחרונות חיים שני עדיין אופטימי, הוא "מאמין שהשוק ייתן ליוטרון את הערכת השווי שמגיעה לה, כמו שקרה ביוניטרוניקס", כך אמר לנו בשיחה לפני מספר חודשים. "החברה עשתה מהלך, הצלחנו לייצב אותה, עברנו מהפסד לרווח. אנו צריכים להעלות את שיעור הרווחיות הגולמית. כל זה קרה, כי אנו משפרים את התהליכים התפעוליים. התחלנו להשקיע הרבה יותר בנושא המכירות והשיווק, ואנו חושבים שהמכירות האלה יביאו לשיעור רווחיות טוב יותר, וברור שעם הזמן התוצאות האלה יגיעו לשורה הנכונה. פחות חשוב לאן תגיע המניה, המטרה שלנו היא לייצר חברה עם רווחיות טובה, והשוק יגיד את שלו", הוא הוסיף.

יוטרון מדווחת כל מחצית לכך אפשר לצפות לדוחות הקרובים שלה כנראה בחודש הבא. בינתיים ב-2023 היא הצליחה להציג שיפור במחצית השנייה לעומת הראשונה - הרווח הנקי במחצית השנייה של 2023 הסתכם ב-709 אלף שקל, בהשוואה לרווח נקי של 323 אלף שקל במחצית הראשונה של השנה. החברה גם הצליחה לשפר את שיעור הרווחיות הגולמית: הרווח הגולמי בשנת 2023 הסתכם ב-20.4 מיליון שקל (כ-20% מההכנסות), בהשוואה לרווח גולמי של 22.1 מיליון שקל (כ-16.9% מההכנסות) ב-2022. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רמי לוי
צילום: תמר מצפי

רמי לוי מעלה את המחיר בהצעת הרכש לקופיקס

הצעת הרכש המקורית שעמדה על 4.45 שקלים למניה עולה ל-5.45 שקלים למניה, כ-13% מהון המניות התחייבו להיענות להצעת הרכש 

רן קידר |
נושאים בכתבה רמי לוי קופיקס

רשת רמי לוי רמי לוי -0.64%  מעלה את המחיר בהצעת הרכש למניות הציבור ברשת קופיקס קופיקס גרופ 11.03%   ל5.45 שקלים, לאחר שההצעה הקודמת היתה 4.45 שקלים. למפרט הצעת הרכש נוסף נתון שבו התקבלו התחייבויות מצד בעלי מניות המחזיקים ב-4.1 מיליון מניות - אשר ייענו להצעת הרכש (כ-13% מהון המניות של החברה). יחד עם ההחזקה הקיימת של רמי לוי בחברה (76.3%) - רמי לוי זקוק ל-5.5% נוספים מהציבור כדי שההצעה תעבור. במידה וההצעה תעבור תשלם רמי לוי עבור מניות הציבור בקופיקס כ-40 מיליון שקל (במקום 33 מיליון שקל בהצעה המקורית). המהלך נועד למחוק את החברה מהמסחר בבורסה בתל אביב, ורמי לוי, בעל השליטה, מנסה בעצם להוציא את קופיקס מהבורסה בלי לתת על כך פרמיה.

רמי לוי, יחד עם בתו יפית אטיאס-לוי, השתלט דרך רשת רמי לוי על קופיקס בשנת 2018. מאז נרשמו מספר ניסיונות למחוק את החברה מהמסחר. בסוף 2023 הוגשה הצעה במחיר של 2.88 שקלים למניה, שהעניקה פרמיה של כ‏‏-5.5% בלבד. ההיענות אז הייתה נמוכה מאוד, פחות מ-3% מבעלי המניות נענו להצעה. ההצעה הזו היתה בהמשך להנפקת זכויות שגרמה לדילול של כ‏‏-20% לבעלי המניות ועלייה בהחזקה של רמי לוי. .

ההון העצמי של קופיקס עומד על כ‏‏-18 מיליון שקל, בעוד שווי השוק שלה נע סביב 167 מיליון שקל. זה מעלה שאלות לגבי הפער בין הערכת השוק לבין מצב החברה בפועל. ברבעון השלישי של 2023 רשמה קופיקס הפסד תפעולי של 1.8 מיליון שקל, לעומת הפסד של 642 אלף שקל בתקופה המקבילה בשנה שלפני כן. עם זאת, מניית קופיקס עלתה בכ‏‏-23% במהלך 2025 וכ-43% בשנה האחרונה, בעיקר בשל שיפור בביקושים והתרחבות פעילות הזכיינות. כמו כן, השוק נתן מלכתחילה פרמיה לקופיקס מכיוון שהיה די ברור שרמי לוי רוצה למחוק אותה מהמסחר. בשביל רמי לוי זה יתרון גדול כי הוא יכול כמעט במידי למזג אותה בתו הקבוצה ולחסוך מיליונים בסינרגיה. 

קופיקס הוקמה בשנת 2013 במטרה להציע קפה ומוצרים נלווים במחירים מוזלים וקבועים. בתחילת דרכה בלט המחיר של 5 שקלים לכוס קפה, שהפך לסמל. כיום פועלים בישראל 38 סניפים של קופיקס, 30 מהם בזכיינות ו-8 בבעלות הרשת. במקביל, החברה מפעילה גם את "סופר קופיקס", את רשת "רמי לוי בשכונה" ואת "שוויצריה הקטנה". הסניפים ברוסיה מתופעלים בעיקר על ידי זכיינים מקומיים.

רמי לוי עצמה מוכרת בקצב של מעל 1.85 מיליארד ברבעון ונסחרת בכ-4.45 מיליארד שקל. קופיקס מוכרת בכ-70 מיליון שקל ברבעון, והשווי לפי מכפיל דומה הוא 167 מיליון שקל. בעלי המניות מקבלים 140 בערך - לא רחוק וכאמור התרגום של מכפיל המכירות מחברה גדולה לקטנה "עושה חסד" לקטנות, כי בסוף מה שחשוב זה רווח וככל שהפלטפורמה מייצרת יותר מכירות היא מרוויחה יותר ושווה יותר. לכן עסק שמוכר פי 10, לא שווה פי 10 אלא אולי פי 20 כי הוא מרוויח הרבה יותר - הסיבה היא יתרון לגודל.

דורי יבזורי מנכל עמיעד
צילום: דרור ארצי
דוחות

עמיעד עוברת להפסד, עם ירידה בהכנסות וברווח

עמיעד מערכות מים סובלת מנסיבות גיאופוליטיות שמובילים אותה להפסד נקי של 0.9 מיליון דולר, יחד עם ירידה בהכנסות וירידה חדה במדדי הרווחיות, גם צבר ההזמנות ירד

רן קידר |
נושאים בכתבה עמיעד

חברת עמיעד עמיעד -0.08% , העוסקת בייצור מערכות סינון וטיפול במים לחקלאות ולתעשייה, דיווחה על תוצאות הרבעון השני של 2025 ועברה להפסד נקי של כ-0.9 מיליון דולר לרבעון, שינוי כיוון לעומת רווח של כ-0.9 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.  בהתאם, החברה הציגה ירידה של כ-8% בהכנסות, שעמדו על כ-30.5 מיליון דולר, בהשוואה לכ-33.1 מיליון דולר ברבעון השני של 2024. הירידה מיוחסת בעיקר לפעילות מגזר התעשייה, שנפגע מהאטה בסגירת פרויקטים חדשים. במקביל, מגזר ההשקיה דווקא רשם עלייה, אם כי זו לא הצליחה לקזז את הירידה הכללית. הרווח הגולמי ירד ל-9.7 מיליון דולר, צניחה של כ-20% לעומת 12.2 מיליון דולר ברבעון המקביל. מדובר בשחיקה משמעותית, שנובעת משינויים בתמהיל המוצרים, שינויים גיאוגרפיים בהיקפי המכירות, וכן התחזקות השקל מול הדולר שפגעה ברווחיות החברות הבנות, שפועלות מחוץ לישראל (רק כ-9.5% מהמכירות של עמיעד הן בישראל) .

גם הרווח התפעולי של החברה שינה כיוון באותו האופן ברבעון, ועבר להפסד של כ-1.33 מיליון דולר, לעומת רווח תפעולי של כ-1.5 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הגורמים המרכזיים לכך הם גידול בהוצאות הנהלה וכלליות, עלייה בשכר ועלויות פיתוח, ושחיקת שולי הרווח, הן במגזר התעשייה והן במגזר ההשקיה. ה-EBITDA למחצית הראשונה של 2025 עמד על 3.6 מיליון דולר, ירידה של כ-50% לעומת התקופה המקבילה ב-2024. ועם זאת, עצם העובדה שה-EBITDA נשאר חיובי גם ברבעון עם הפסד תפעולי מצביעה על קיומה של תשתית תפעולית שמאפשרת המשך פעילות יציבה.

תזרים שלילי, שריפת מזומנים ושחיקה בצבר ההזמנות 

על רקע תוצאות הרבעון, קשה להתעלם מהנסיבות החיצוניות. עמיעד מפעילה בטורקיה את חברת הבת FTS, המשמשת מוקד ייצור ושיווק מרכזי לפתרונות סינון מים לתעשייה המקומית ולמדינות שכנות, ובנוסף מייצרת עבור לקוחות גלובליים של הקבוצה. אף שהפסקת הסחר בין טורקיה לישראל יצרה אי ודאות, החברה מדווחת כי לא נרשמה פגיעה מהותית בפעילות, בעיקר משום שרוב פעילות FTS אינה קשורה ישירות לישראל ונמצאו מסלולי אספקה חלופיים. עם זאת, הסביבה הכלכלית והפוליטית בטורקיה, אינפלציה גבוהה, עליות שכר והיחסים הדיפלומטיים מול ישראל, מציבה אתגר שעלול להשפיע על תרומתה של החברה הבת בעתיד.

בנוסף, עליית המכסים על יצוא ישראלי לארה"ב (מ-10% ל-15% החל מאוגוסט) עשויה להכביד על פעילות היצוא בהמשך השנה, גם אם בשלב זה אין לכך השפעה כספית מהותית. החברה ציינה כי תמשיך לעקוב אחרי ההתפתחויות ולבחון דרכי פעולה נוספות. 

במהלך הרבעון השני של 2025 הציגה עמיעד תזרים מזומנים שלילי מפעילות שוטפת בהיקף של כ-1.9 מיליון דולר, נתון שממחיש את הלחץ התפעולי שבו היא נמצאת, היות והוצאות החברה, בעיקר שכר, חומרי גלם ותשלומים לספקים, עלו על התקבולים שהתקבלו מלקוחות במהלך התקופה. נכון ל-30 ביוני 2025 עמד האשראי הבנקאי הקצר־טווח של החברה על כ-22 מיליון דולר, לעומת כ-19.4 מיליון דולר בסוף יוני 2024. במקביל, יתרת המזומנים של החברה ירדה ל-7.1 מיליון דולר בלבד, לעומת כ-12.4 מיליון דולר בסוף 2024.