אתי אלישקוב ליברה
צילום: אבי מועלם
דוחות

הפרמיות גדלו, פחות רכבים נגנבו, וליברה עברה מהפסד לרווח של 11 מיליון שקל

החברה עברה מהפסד של כשני מיליון שקל אשתקד לרווח, הודות לעלייה בפרמיות הביטוח שהתייקרו והעובדה שהוגשו פחות תביעות. בנוסף, נרשם גידול של כ- 75% במוצרים שאינם רכב לעומת הרבעון המקביל אשתקד
 
איציק יצחקי |

חברת ליברה ליברה 1.59% , חברת הביטוח הדיגיטלית של אתי אלישקוב, עברה מהפסד לרווח ברבעון הראשון של השנה, לעומת זה המקביל אשתקד - כך עולה מדוחות החברה.

החברה הציגה רווח כולל לפני מס ברבעון הראשון לשנת 2024 שהסתכם בכ-17 מיליון שקל לעומת הפסד כולל לפני מס של כ-2.7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הכולל לפני מס בשנת 2023 הסתכם בכ-13 מיליון שקל. הרווח הכולל לאחר מס הסתכם בכ-11.1 מיליון שקל לעומת הפסד כולל לאחר מס של כ-1.9 מיליון שקל אשתקד. הרווח הכולל לאחר מס בשנת 2023 כולה הסתכם בכ-9.2 מיליון שקל.

מניית ליברה נסחרת סביב 4 שקלים. היא עלתה מתחילת השנה בכ-15%. שווי השוק של החברה הוא 182 מיליון שקל. לחברה כ-200,000 מבוטחים (ולמעלה מ-350,000 פוליסות) כאשר הרוב המכריע של מבוטחי החברה רוכשים פוליסות רכב חובה יחד עם פוליסת רכב רכוש.

 

המעבר מהפסד לרווח בתקופת הדוח בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, נובע בעיקר מהמשך השיפור החיתומי בענף רכב רכוש לאור הגידול בפרמיה הממוצעת וירידה קלה בשכיחות הגניבות שהובילה לירידה בעלות התביעה הממוצעת, זאת לצד גידול ברווחי השקעות בתיק הנוסטרו של החברה שהיקפו מסתכם בכ-380 מיליון שקל סמוך למועד פרסום הדוח והמשך התייעלות תפעולית בהוצאות החברה. שיעור סך ההוצאות מפרמיה ברוטו ברבעון הראשון לשנת 2024 הסתכם בכ-10.9% לעומת כ-12.8% ברבעון המקביל אשתקד. ברבעון האחרון נרשמו רווחי השקעות בתיק הנוסטרו של החברה בסך של כ-3.1 מיליון שקל בהשוואה להכנסות מהשקעות בסך של כ-1.1 מיליון שקל אשתקד. בזכות העלאת התעריפים, חל שיפור ב-Loss Ratio בשייר בענף רכב רכוש ברבעון הראשון שהסתכם ב-68% לעומת כ-105% ברבעון המקביל אשתקד.

 

הנה עוד מספרים שיסבירו את השורה התחתונה: הפרמיות ברוטו צמחו בכ-31% והסתכמו בכ-222 מיליון שקל לעומת כ-168 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הפרמיות שהורווחו ברוטו ברבעון הראשון של שנת 2024 גדלו בכ-39% והסתכמו בכ-161.1 מיליון שקל לעומת כ-116.4 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

הפרמיות ברוטו בביטוח רכב רכוש ברבעון הראשון לשנת 2024 צמחו בכ-37% והסתכמו בכ-146.3 מיליון שקל לעומת כ-106.9 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול נובע מהמשך צמיחה מואצת בהיקפי הפעילות של החברה בענף, המלווה בעלייה מתמשכת בפרמיה הממוצעת וכן מנאמנות לקוחות גבוהה הבאה לידי ביטוי בשיעור חידושים גבוה.

  

הרווח הכולל לפני מס בענף רכב רכוש הסתכם בכ-17.5 מיליון שקל לעומת הפסד כולל לפני מס של כ-3.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד ולעומת רווח כולל לפני מס בסך של כ-8.9 מיליון שקל בשנת 2023. המעבר מהפסד לרווח נובע משיפור ב-Loss Ratio לאור הגידול בפרמיה הממוצעת בתקופה זו אשר הובילה לשיפור התוצאות החיתומיות. כמו כן, בתקופת הדוח נרשמה ירידה בעלות התביעה הממוצעת אשר נובעת מירידה קלה בשכיחות הגניבות. הגידול ברווחיות נובע גם מרווחי השקעות בתיק הנוסטרו של החברה והמשך התייעלות תפעולית בהוצאות החברה. ברבעון הראשון נרשמו בענף זה רווחי השקעות בתיק הנוסטרו של החברה בסך של כ-1.3 מיליון שקל לעומת רווחי השקעות בסך של כחצי מיליון שקל אשתקד.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

הפרמיות ברוטו בביטוח רכב חובה ברבעון הראשון הסתכמו בכ-68.2 מיליון שקל לעומת כ-57.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, עלייה של כ-20%. הפרמיות ברוטו בביטוח רכוש אחר (ביטוח דירה, עסק, חיות מחמד וביטוח נסיעות לחו"ל) ברבעון הראשון לשנת 2024 הסתכמו בכ-6.3 מיליון שקל לעומת כ-4.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ-54%.

   

אתי אלישקוב, מייסדת ומנכ"לית ליברה, מסרה: "ליברה ממשיכה להציג צמיחה משמעותית בכל תחומי פעילותה ופותחת את השנה עם תוצאות חזקות בכל הפרמטרים ורווח כולל מרשים מאוד לרבעון הראשון. זאת, בעקבות גידול בכמות המבוטחים, העלאת הפרמיה, יעילות תפעולית, והקפדה על חיתום איכותי. המודל העסקי של ליברה מוכיח את עצמו ואנו ממשיכים לפעול לפי האסטרטגיה שהתווינו בתחילת הדרך, בחדשנות טכנולוגית ובפתרונות מבודלים המותאמים לצרכי הלקוח, תוך שימור איכות התיק. לצד המוצר החדש לביטוח נהגים צעירים, שהושק במהלך הרבעון תחת המותג Chik וזוכה להצלחה גדולה, ליברה ממוקדת בגידול בסל המוצרים המורחב שלה הכולל מוצרים שאינם רק בתחום הרכב -  מוצרים אלה יהוו נדבך נוסף לצמיחה הצפויה שלנו ולרווחיות בשנים הקרובות".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
צחי חג'ג', יו"ר חג'ג' אירופה, צילום: שי תמירצחי חג'ג', יו"ר חג'ג' אירופה, צילום: שי תמיר

צחי חג'ג' בחר לפגוע במשקיעים הפרטיים וחג'ג' אירופה נופלת 11%

הנפקה מעין פרטית למקורבים בדיסקאונט מפילה את המניה; החברה גייסה כ-50 מיליון שקל נמוך ממחיר הסגירה של אתמול בכ-10%

צלי אהרון |

חברת חג'ג' אירופה חג'ג' אירופה -11.42%  , העוסקת בנדל"ן יזמי ונדל"ן להשקעה ברומניה, קיימה והשלימה אמש גיוס של כ-50 מיליון שקל ממשקיעים מסווגים, במסגרת מכרז מוקדם שנערך לקראת אפשרות של הנפקה לציבור. במסגרת ההנפקה הוצעו יחידות הכוללות מניות רגילות וכתבי אופציה במחיר של 925 אג' ליחידה - מחיר הנמוך בכ-10% ממחיר הסגירה של המניה אתמול בבורסה. בפועל ההנחה הא גדולה מ-10% כשמתחשבים בשווי האמיתי של האופציות.  

מצב כזה פוגע כמובן במשקיעים הפרטיים. הם מדוללים במחיר נמוך, והמניה נופלת כעת ב-11%. צחי חג'ג' יכול היה לגייס במסגרת הנפקת זכויות א6ו באפשרויות אחרות ואז המשקיעים הפרטיים היו יכולים להשתתף בהנפקה. עם זאת, חשוב להדגיש כי גם הנפקת זכויות גורמת במקרים רבים לירידה במניה, אך היא מספקת שוויון אמיתי בין בעלי המניות.  

החברה ציינה כי התקבלו התחייבויות מוקדמות לרכישת 54,059 יחידות, מתוכן בחרה להקצות 50,004 יחידות, בהיקף כספי כולל של כאמור כ-50 מיליון שקל. בין המשתתפים בהנפקה נכללו גם בעלי עניין בחברה, ובראשם נפתלי שמשון (נ.ש אחזקות), שהתחייב לרכוש כ-5,377 יחידות. עם פרסום ההודעה נרשמה תגובה חריפה מצד השוק: מניית חג'ג' אירופה צונחת כעת בכ-10% במחזור גבוה של כ-1.68 מיליון שקל. הירידה החדה משקפת את חוסר שביעות הרצון של המשקיעים מהדיסקאונט שניתן בהנפקה.

סימני שאלה. מדוע דווקא עכשיו?

הנפקה בדיסקאונט נתפסת לרוב בשוק ההון כמהלך של חולשה, כאילו החברה נאלצת "למשוך" כסף במחיר נמוך מהשוק כדי להבטיח ביקושים. מנגד, העובדה שהחברה בחרה לגייס דווקא אחרי תקופה של עליות במניה - 50% מתחילת השנה, מלמדת על רצון בעצם לדלל את החזקות בעל השליטה אחרי העלייה.   

התגובה השלילית כעת עשויה גם לשקף חשש משבירת המומנטום החיובי שראינו בתקופה האחרונה. השאלה המרכזית היא מדוע לגייס דווקא עכשיו. ייתכן שמדובר בצורך לממן פרויקטים יזמיים חדשים ברומניה, או ברצון לנצל חלון שבו המשקיעים מוכנים להזרים הון בתנאים יחסית נוחים לחברה. לחלופין, מדובר בצעד לחיזוק הנזילות והחוסן הפיננסי של החברה, שיאפשר לה גמישות רבה יותר בשוק תנודתי. במידה וההון יופנה לפרויקטים קיימים או להשבחת נכסים, הדבר עשוי להוות בשורה למשקיעים, שכן הוא עשוי לתרום לגידול עתידי בהכנסות וברווחיות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

הבורסה בת"א סגרה על האפס; ניו מד עלתה 2.9%

טבע ירדה 3.6%, הביטוח עלה 0.85%, הבנקים ירדו 0.4%

מערכת ביזפורטל |

השוק תיקן את הירידות. אולי זה בגלל שנתניהו קצת חזר בו מהאמירה הקשה של אתמול, כשבמקביל יש חדשות משרדי ממשלה מקבילים על שת"פ עם העולם. בולט במיוחד משרד האנרגיה - היו דווח על העמקת שיתוף הפעולה עם קפריסין לשם העברת גז לאירופה. מעבר לכך, נתניהו מתכנן מסיבת עיתונאים הערב בנושאים כלכליים. השוק מעריך שתהיה הרגעה מסוימת. 


ידיעה נוספת בתחום האנרגיה היתה על הרחבת התשתיות לצנרת שתוביל גז מישראל למצרים - שברון נערכת להגדלת ייצוא הגז מישראל למצרים. מדובר על פרויקט לוויתן כמובן וזה השפיע על מניות לוויתן בעיקר ניו מד שזכתה כבר מהבור לתשואה עודפת על השוק בזכות הראיון בביזפורטל - יוסי אבו: "השוק מפספס את ניו מד" - מאיפה יגיע האפסייד בהמשך?


הנפקות פרטיות פוגעות במשקיעים מקרב הציבור. הנה הדוגמה האחרונה - חברת חג'ג' אירופה חג'ג' אירופה -11.42%  , שקיימה אמש מכרז למשקיעים מסווגים והנפיקה עבורם מניות שדה פקטו דיללו את המשקיעים הפרטיים. להרחבה בנושא ראו כאן - צחי חג'ג' בחר לפגוע במשקיעים הפרטיים וחג'ג' אירופה נופלת 11%.

הבנקים חזקים - הציבור חלש. אין מספיק תחרות, והבנקים מצפצפים עלינו - אפס על ריבית עו"ש ביתרת זכות, 12.2% על ריבית עו"ש ביתרת חובה. הנגיד ובנק ישראל מסבירים לנו שהם עושים הכל כדי לשנות את זה - הם מסבירים את זה כבר שנים, אבל שום דבר לא השתנה למעט דבר אחד - הרווחים של הבנקים. הם שוברים מדי שנה שיאים. על חשבוננו. פרופ' אמיר ירון מתעתע בציבור - מדבר על החלשת הבנקים, בפועל הוא רק חיזק אותם ופגע בציבור; האם 10 מיליונים איש אנונימיים פחות חשובים מעשרות החברים והמכרים של הנגיד במערכת הבנקאית? בסוף הכל אישי - הנגיד: "פועל להעביר את הכוח מהבנקים לציבור" - האומנם?

מנכ״ל משרד התחבורה: "צריך להיות ערס כדי לשחרר תקציבים" - משה בן זקן מדבר על השיח מול האוצר, על התחב״צ, על רכבת מהירה לחיפה ועל זה שחייבים להשקיע בתשתיות אפילו אם הרובוטקסי בדרך לפה כי ״גם טסלות יכולות להיתקע בפקקים״; הוא משוכנע שישראל בדרך למהפכה תחבורתית אבל מזהיר שלא יקרה כלום בלי תקציבים, ביצוע והרבה מרפקים. משרד התחבורה טוען שהוא סוף סוף "שם גז". בועידת התשתיות של ביזפורטל, מנכ"ל המשרד משה בן זקן נשמע אופטימי, אבל לא מתכחש למציאות הקשה שפוגשת את כולנו כל בוקר על הכביש. לדבריו, תקציבי עתק כבר ממומשים בשטח, פרויקטים של רכבות מהירות מתקדמים, וגם על מהפכת התחבורה האוטונומית הוא אומר "אנחנו שם".