רבקה אלגריסי
צילום: ענבל מרמרי
ראיון

"חברות ה-IT יכולות לצמוח ב-10%-15%; ה-AI רק יחזק אותן"

"ההשפעה על חברות ה-IT מאוד נמוכה למרות המשבר בהייטק" אומרת רבקה אלגריסי מפועלים, והיא צודקת; מדובר בחברות שמבצעות פרויקטים גדולים לגופים גדולים כמו אפילו ממשלת ישראל; שוחחנו עם אלגריסי על מנת לשמוע על החברות המומלצות ועל עתיד התחום
רוי שיינמן | (1)

חברות ההייטק הן מרכיב חזק ומעניינן בתיקי ההשקעות. דיברנו על הנושא גם בועידת ההשקעות של ישראל, עם מיטב מומחי ההשקעות - ניר מורוז ממנורה, אביבית מנה קליל מאופנהיימר, גיא מני ממיטב ורבקה אלגריסי, מנהלת אגף ייעוץ ומחקר בבנק הפועלים, איתה שוחחנו גם בהמשך בנוגע לתחום מעניין בתוך חברות הטכנולוגיה - חברות ה-IT.

ספרי לנו קצת על הסביבה של מניות ה-IT ולמה הן מומלצות? מי המניות הבולטות?

"יש 3 חברות IT בת"א שאנחנו ממליצים עליהן - מטריקס מטריקס 1.5% , חילן  חילן 0.08% ווואן וואן טכנולוגיות 1.67% . הן נקראות חברות IT אבל צריך להבין שזה לא סטארטאפ, אלה חברות שנותנות שירותי טכנולוגיה. מטריקס למשל מבצעת פרויקטים שמשלבים גם מערכות פיתוח, מוצרי תוכנה, בדיקות תוכנה, מיקור חוץ וכדומה. גם חילן נותנת פתרונות תוכנה ושירות במיוחד בתחום של ניהול ההון האנושי, שכר, נוכחות ופנסיה. אלו חברות טובות מאוד ולמרות המשבר בהייטק ההשפעה עליהן היא מאוד נמוכה. אלה חברות עם צבר הזמנות ולקוחות ולכן אפילו ההפך הוא הנכון - הסביבה שלהן השתנתה לטובה.

כל הסיפור של רדיפה אחרי כוח אדם השתפר לטובתן. לחצי השכר פחתו משמעותית אז עכשיו יש אפשרות לקחת עובדים איכותיים בשכר סביר. הפרויקטים של החברות הם גדולים, אפילו פרויקטים של ממשלת ישראל. החברות האלה משקיעות המון בתחום הזה וזה רק הולך וגדל".

כשאת אומרת לגדול על איזה שיעורים אנחנו מדברים?

"זה משתנה מחברה לחברה. אני מעריכה שהתחום הזה גדל משנה לשנה בכמה אחוזים, זה יכול להיות חד ספרתי וזה גם יכול להיות דו ספרתי 10%-15%. זה משתנה בהתאם לצורך של הפרויקטים. במובן של ממשלת ישראל לדוגמא זה פרויקט מאוד גדול. אני לא חושבת שפתאום יעצרו הכל כי הם חייבים להיות שם מבחינה טכנולוגית".

אז יש כאן מגזר שצומח, מכפילי רווח של 20+

"דבר נוסף שחשוב לציין וממחיש את החוזקה של החברות האלו הוא שהן מחלקות דיבידנד. מטריקס מחלקת כל רבעון למעט הרבעון השלישי שהיה לצד המלחמה. חוץ מזה היא מחלקת כל רבעון 75% מהרווחים".

בהסתכלות מלמעלה, אני רואה את החברות האלה אבל יש סיכונים - אם ההייטק יחזור לעלות אז השכר של העובדים יעלה, ה-AI יכול להשפיע לרעה ולהחליף את החברות האלה, איך זה בא לידי ביטוי?

"אני לא רואה את ההשפעה של AI עליהן, נהפוכו, זה יכול להוות יתרון. אם לחברות יש משימות שגרתיות אז ה-AI יכול לעזור להוזיל עלויות. כרגע תעשיית ההייטק עוד לא בשגשוג מטורף שיביא לעלייה בשכר. תזכור שמדובר בחברות ותיקות עם ניסיון שיודעות לנהל את הנושא הזה. בנוסף, אלה חברות שגם אוהבות לבצע רכישות".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

חילן מוכרת גם פתרון ומטריקס שמה יותר דגש על שירותים נכון?

"נכון. חילן היא יותר יציבה בעיקר בזכות הפעילות של חברת משאבי האנוש. יש הרבה חברות שעושות אצלה את תשלומי השכר והפנסיה וכל הניהול הזה".

אם אני מסתכל על תיק השקעות ממוצע, כמה ממנו צריך להיות מושקע בחברות IT?

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    יריב ג. 19/02/2024 10:25
    הגב לתגובה זו
    כולם כמו תוכים: 60% חו"ל. תוציאו כסף לחו"ל. יש לי חדשות בשבילכם, גם שווקי חו"ל יודעים לרדת.
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

עופר ינאי נופר אנרגיה
צילום: ראובן קופצ'ינסקי

עופר ינאי חושב שהוא אילון מאסק - רוצה מניות ב-800 מיליון שקל

ינאי קצת מתבלבל, דורש חבילת הטבות מותנית של 800 מיליון שקל אם המניה תעלה פי 4 בשלוש שנים - מזכיר מישהו? 

אין גבול לשיגעון הגדולות. ההצלחה גורמת לאנשים לחשוב שהם מעל הכל. עופר ינאי דורש שכר תיאורטי (בהינתן תרחישים מסוימים) של 800 מיליון שקל. אילון מאסק מנסה לקבל עכשיו 1 טריליון דולר תחת התניות מסוימות. ינאי מנסה להיות "מאסק הישראלי". קצת צניעות לא תזיק לו, אחרי הכל - ערך למשקיעים הוא לא ייצר. נופר היא מניה שלא סיפקה את הסחורה מאז ההנפקה לפני שש שנים. אלמלא זרימת הכסף מההנפקה והנפקות המשך שהיו מאז, לא ברור איפה נופר היתה. חוץ מזה, נופר היום היא סוג של פעילות מניבה עם פייפליין של ייזום. לא צריך מנכ"לים שהם אילון מאסק כדי לנהל אותה. כל מנהל סביר יעשה עבודה.  

יש צד חיובי בשגעון הגדלות, וזה בלי ציניות - אנשים עם שגעון גדלות מצליחים יותר. הדרייב לגדלות מביא אותם לשם. תביטו על המצליחים הגדולים, רובם עם שגעון גדלות. מאסק כנראה מוביל את השיגעון.   

מאסק לפחות דורש שכר על חדשנות טכנולוגית, על מהפכות עולמיות, על רובוטים שיהיו לכם בבתים, על רובוטקסי, על מכונית אוטונומית, על מה בדיוק ינאי דורש שכר? משהו התבלבל ומתבלבל לבעלי השליטה ולמנהלים - הם חושבים שהם מעל הכל ושמגיע להם הכל. ההצלחה ממכרת, בשביל זה יש מוסדיים. צריכים לעצור את הטירוף.   


ינאי מכוון לחבילה של 800 מיליון שקל באם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים. אפשר להגיד - מענק גדול אבל התנאי מאוד משמעותי, אבל דמיינו מה זה יכול לעשות למוטיבציה של ינאי להרים את המניה. מניות, כולם יודעים, לא עולת רק בזכות ביצועים. חוץ מזה, גם אם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים, קחו את התשואה מאז ההנפקה ועוד 4 שנים, לא תקבלו משהו שמגיע עבורו - 800 מיליון שקל! השכר הכי גבוה מעולם למנכ"ל בבורסה המקומית, למעשה השכר השנתי הגבוה פי 4-5 מהשכר הכי גבוה שהי ה למנכ"ל בבורסה המקומית. 


לאחר שהמוסדיים בלמו את חבילת השכר החריגה של המנכ"ל המיועד עמי לנדאו שהחליט לא להגיע (המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה), נופר אנרג'י נופר אנרג'י 0%   מציגה מתווה חדש, הפעם עבור עופר ינאי עצמו, בעל השליטה שהפך למנכ"ל הקבוע (עופר ינאי מינה את עצמו למנכ"ל הקבוע של נופר אנרגיה).