יעקב חן על בד
צילום: רמי זרנגר

לאומי תיכנס כשותפה לפעילות ההיגיינה הנשית של עלבד תמורת עד 140 מיליון שקל

החברה דיווחה על חתימת מסמך הבנות לא מחייב עם לאומי פרטנרס ומשקיע נוסף, במסגרתו יקבלו השותפים עד 40% מהפעילות תמורת סכום של עד 140 מיליון שקל
רוי שיינמן | (1)

עלבד  על בד -0.39% העוסקת בייצור ושיווק מטליות לחות, בדים לא ארוגים ומוצרי היגיינה מדווחת על חתימה עם מזכר הבנות לא מחייב עם לאומי פרטנרס  ומשקיע נוסף, במסגרתו ייכנסו לאומי והמשקיע הנוסף לפעילות ההיגיינה הנשית (טמפונים), בתמורה לסכום כולל שינוע של בין 81-140 מיליון שקל בהתאם לנוסחאות התאמת תמורה לפי תוצאות של החברה החדשה בשנים 2024 ו-2025 וכן תקופת ריפוי של שנה נוספת במקרים מסוימים.

לאומי והמשקיע הנוסף יקבלו 35% מהחברה החדשה שתוקם ובהמשך יעלה שיעור אחזקתם ל-40%. בנוסף, החברה החדשה תקבל הלוואה בגובה 30 מיליון שקל מלאומי והמשקיע אשר תשמש למימון תכנית ההשקעות של החברה החדשה.

כמו כן, סוכמה תקופת בלעדיות (shop no) אשר במהלכה החברה לא תנהל משא ומתן עם צד ג' בקשר להשקעה או רכישה של פעילות ההיגיינה הנשית (טמפונים). במקביל לעריכת בדיקת נאותות מצד הרוכשת, הצדדים ינהלו משא ומתן על הסכם מחייב, שחתימתו תהיה כפופה לקבלת אישור האורגנים המוסמכים של הצדדים והשלמתו תהיה כפופה לתנאים כפי שייקבעו בהסכם המחייב.

"מזכר הבנות זה מעיד על הפוטנציאל העסקי שלאומי פרטנרס מזהה בשוק מוצרי ההיגיינה הנשית (טמפונים) וכן על האמון ששוק ההון רוחש לאסטרטגיה העסקית החדשה של עלבד", מסר מנכ"ל החברה, יעקב חן. "עלבד מנהלת תהליך של מיקוד עסקי, במסגרתו השלמנו השנה את מכירת פעילות המגבונים של החברה בארה"ב, מתוך כוונה למקסם את פעילותנו בתחום מוצרי ההיגיינה הנשית (טמפונים), בין היתר גם על רקע יציאת מתחרה משמעותי מהשוק. בשנת 2023 החברה נהנית מעודפי ביקוש בעיקר בשוק הרשתות בארה"ב, ואלה לצד העברת פעילות האריזה של חלק מהמוצרים לאזור הסחר החופשי בירדן, מאפשרים לנו להגדיל ולחזק את מעמדנו העסקי והתחרותי בשוק חשוב זה".

ברבעון השלישי עלבד דיווחה על הכנסות של 430.9 מיליון שקל, לעומת הכנסות של 356.9 מיליון שקל ברבעון המקביל - עליה של 20.7%. השפעות השינויים בשער החליפין על הכנסות תשעת החודשים הראשונים של 2023 נאמדות ב-127 מיליון שקל. הרווח הגולמי הסתכם ב-87.9 מיליון שקל (20.4% מההכנסות) לעומת 53.1 מיליון שקל (14.9% מההכנסות) ברבעון המקביל. 

הרווח הנקי הסתכם ב-10.5 מיליון שקל, לעומת הפסד נקי של 69 מיליון שקל ברבעון המקביל. ה-EBITDA מפעילות נמשכת הסתכם ב-50 מיליון שקל לעומת 18.4 מיליון שקל ברבעון המקביל - גידול של 170%.

מניית עלבד נסחרת במחיר של 10.2 שקל לפי שווי של 190 מיליון שקל. מתחילת השנה עלתה המנייה ב-42.5%.

עלבד מנייה

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מניית עלבד מתחילת השנה

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    dw 28/12/2023 11:09
    הגב לתגובה זו
    כאשר כל החברה קומפלט נסחרה ב 180 מלשח. אין פלא שהמשקיעים אוהבים את הידיעה והמניה עולה. :-)
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

היום בבורסה: שבבים, בנקים והשקעות של צעירים

על החברה שהיתה על סף קריסה והגיעה לשווי של 10 מיליארד דולר, על הקשר בין מחירי הדירות למחירי המניות ועל הבנקים

מערכת ביזפורטל |

המניות הדואליות חוזרות לתל אביב עם מסר מאוד ברור - השבבים בעלייה. הפעם היתה זו אינטל שהרימה את התחום ומי שתהנה מכך בעיקר תהיה - נובה 0.97%  . נובה חוזרת עם פער אריביטראז' חיובי של 4%. השווי שלה  חצה לראשונה את ה-10 מיליארד דולר וזו הזדמנות לספר לכם על הדרך של החברה - מסטארט אפ להנפקה, לנפילה וכמעט מחיקה וכמעט מאפס להגיע ל-10 מיליארד. החזון של ד"ר דישון, המקום הנכון להיות בו, והביצוע של הנהלה מוצלחת. 

הסיפור של נובה הוא בלתי נתפס. צמיחה רציפה מרבעון לרבעון במשך יותר מעשור בזכות התמחות בפיתוח וייצור של מכשירי מדידה לתעשיית המוליכים למחצה, מביאים אותה למספרים שאף אחד לא יכול היה לחלום עליהם. אם הייתם אומרים למייסד, ד"ר גיורא דישון שהחברה תגיע למיליארד דולר, הוא היה אולי אומר יש מצב. אחרי הנפילה הוא עסק בלשרוד. עברו 15 שנים, דישון כבר מזמן פרש, והחברה שלו היא שחקנית חשובה וגדולה בתחום מערכות הבדיקה לתעשיית השבבים.    

אחרי משבר הדוט.קום, מניית נובה נסחרה בעשרות סנטים, בשווי של כ-20 מיליון דולר ועמוק מתחת למזומנים בקופה. הסיכון היה גדול כי החברה שרפה מזומנים. המזומנים בקופה הגיעו דרך הנפקה בשנת 2000 שהוביל אז המייסד והמנכ"ל ד"ר דישון. אלמלא ההנפקה, לא היתה היום נובה. המסר למנהלים הוא פשוט - מנפיקים כשאפשר לא כשצריך. המסר למשקיעם הוא - זהירות. ובכלל חשוב תמיד להזכיר, הנפקות נעשות במצב של חוסר איזון באינפורמציה בין המוכרים-מנפיקים לבין הקונים. נובה נפלה אחרי ההנפקה בכ-93% לפני שהתאוששה. 

דישון שיצא מאורבוטק דיבר אז על יכולת להצמיח את נובה לחברה גדולה, אבל סדרי הגודל שהוא דיבר עליהם היו צנועים - מכירות של עשרות, אולי מאות בודדות של מיליונים. המספרים היום הם פי כמה וכמה, השווי הוא חלומי. 

סיפור הצלחה ישראלי מרשים ולא יחיד, אבל מה העתיד של נובה? חברות ישראליות גדולות בתעשייה הזו ובתעשייה של מערכות בדיקה לבסוף נמכרות. האם זה מה שיקרה כאן? והאם שווי של 10 מיליארד לא מוגזם? היא במכפיל רווח עתידי של 35. נראה שמה שיכול להעלות את המניה בעתיד זו מכירה-אקזיט. החדשות הטובות של העסק מגולמות באופן כנראה מלא במכפיל. המניה עברה כבר מזמן את מחירי היעד שניתנו לה. כל פעם מחדש האנליסטים מספקים מחיר יעד ותוך כמה חודשים המניה חוצה אותו.