נחתמה עסקת המכירה של סלקום לקרן פורטיסימו
דסק"ש דיסקונט השקעות -1.14% דיווחה לבורסה על מכירת אחזקותיה בסלקום סלקום -0.71% (כ-35.57%) לקרן הפרייבט אקוויטי פורטיסימו קפיטל, בתמורה לסך של כ-925 מיליון שקל, המשקפים שווי של 2.6 מיליארד שקל לסלקום. העסקה מותנית בקבלת אישורי משרד התקשורת, רשות החשמל והממונה על התחרות.
עם החתימה על ההסכם מופקד ע"י הרוכשת אצל הנאמן לביצוע העסקה סך של כ-46 מיליון שקל, אשר יועבר לידי החברה כחלק מהתמורה במועד השלמת העסקה וכן במקרה בו יתקיימו התנאים המתלים והעסקה לא תושלם ע"י הרוכשת.
מלוא התמורה, לרבות הסכום המופקד בנאמנות כאמור, תשולם לחברה בתשלום אחד במועד השלמת העסקה לאחר התקיימות התנאים המתלים הקבועים בהסכם. בהתאם להוראות ההסכם, המועד האחרון להתקיימות התנאים המתלים יחול לא יאוחר מתום 120 ימים ממועד ההתקשרות בהסכם, והוא ניתן להארכה על-ידי כל אחד מהצדדים להסכם ב-60 ימים נוספים.
"העסקה שנחתמה עם קרן פורטיסימו הינה צעד משמעותי נוסף במימוש יעדיה האסטרטגיים של דסק"ש, היא מפחיתה באופן משמעותי את חובה הכולל של דסק"ש, ותורמת ליציבותה תוך חיזוק המיקוד העסקי שלה בתחום הנדל"ן המניב", מסרה נטלי משען-זכאי, מנכ"לית דסק"ש. "עסקה זו מתווספת למימושים נוספים שביצעה דסק"ש בשנה וחצי האחרונות, בשווי של כ-650 מיליון שקל, המשמשים להחזר חובה של החברה למחזיקי אגרות החוב שלה
- האם הדיבידנד של נכסים ובנין הוא הימור פיננסי?
- קבוצת דסק"ש: נטלי משען-זכאי תמונה למנכ"לית גב-ים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 2.dw 18/12/2023 15:00הגב לתגובה זועם התממשות מכירת סלקום שווה אולי לדסק"ש אף לבצע בייבק באגחי דסק"ש, כל עוד אלה נסחרים מתחת לפארי. easy money מבחינתם. הלא אם נושה מתנדב לחטוף תספורת קטנה? למה לא לאפשר לו? :-) כסף זה לא בעיה בשנה הקרובה.
- 1.dw 18/12/2023 14:55הגב לתגובה זויהיה נפלא אם קרן הון סיכון בינ"ל תקנה בשנה הבאה את אלרון לפי שווי מכובד, כלומר לפחות כפול מהיום, אם לא יותר (השווי היום בשוק מגוחך), ואם זה לא יקרה אז אלרון תוכל לחלק דיבידנד נאה לאמא דסק"ש עם התממשות אקזיט קרטיהיל. בהצלחה.
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
