נטע משען זכאי דסקש
צילום: דסקש

נחתמה עסקת המכירה של סלקום לקרן פורטיסימו

עסקת המכירה בין דסק"ש לקרן פורטיסימו נסגרה - דסק"ש מכרה את חלקה בסלקום לפי שווי של 2.6 מיליארד שקל
רוי שיינמן | (2)

דסק"ש  דיסקונט השקעות -1.52% דיווחה לבורסה על מכירת אחזקותיה בסלקום  סלקום 2.04% (כ-35.57%) לקרן הפרייבט אקוויטי פורטיסימו קפיטל, בתמורה לסך של כ-925 מיליון שקל, המשקפים שווי של 2.6 מיליארד שקל לסלקום. העסקה מותנית בקבלת אישורי משרד התקשורת, רשות החשמל והממונה על התחרות.

עם החתימה על ההסכם מופקד ע"י הרוכשת אצל הנאמן לביצוע העסקה סך של כ-46 מיליון שקל, אשר יועבר לידי החברה כחלק מהתמורה במועד השלמת העסקה וכן במקרה בו יתקיימו התנאים המתלים והעסקה לא תושלם ע"י הרוכשת.

מלוא התמורה, לרבות הסכום המופקד בנאמנות כאמור, תשולם לחברה בתשלום אחד במועד השלמת העסקה לאחר התקיימות התנאים המתלים הקבועים בהסכם. בהתאם להוראות ההסכם, המועד האחרון להתקיימות התנאים המתלים יחול לא יאוחר מתום 120 ימים ממועד ההתקשרות בהסכם, והוא ניתן להארכה על-ידי כל אחד מהצדדים להסכם ב-60 ימים נוספים.

"העסקה שנחתמה עם קרן פורטיסימו הינה צעד משמעותי נוסף במימוש יעדיה האסטרטגיים של דסק"ש, היא מפחיתה באופן משמעותי את חובה הכולל של דסק"ש, ותורמת ליציבותה תוך חיזוק המיקוד העסקי שלה בתחום הנדל"ן המניב", מסרה נטלי משען-זכאי, מנכ"לית דסק"ש. "עסקה זו מתווספת למימושים נוספים שביצעה דסק"ש בשנה וחצי האחרונות, בשווי של כ-650 מיליון שקל, המשמשים להחזר חובה של החברה למחזיקי אגרות החוב שלה

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    dw 18/12/2023 15:00
    הגב לתגובה זו
    עם התממשות מכירת סלקום שווה אולי לדסק"ש אף לבצע בייבק באגחי דסק"ש, כל עוד אלה נסחרים מתחת לפארי. easy money מבחינתם. הלא אם נושה מתנדב לחטוף תספורת קטנה? למה לא לאפשר לו? :-) כסף זה לא בעיה בשנה הקרובה.
  • 1.
    dw 18/12/2023 14:55
    הגב לתגובה זו
    יהיה נפלא אם קרן הון סיכון בינ"ל תקנה בשנה הבאה את אלרון לפי שווי מכובד, כלומר לפחות כפול מהיום, אם לא יותר (השווי היום בשוק מגוחך), ואם זה לא יקרה אז אלרון תוכל לחלק דיבידנד נאה לאמא דסק"ש עם התממשות אקזיט קרטיהיל. בהצלחה.
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIזהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AI

תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס

מחקרים מראים שבכל תקופה שבה מניות ואג"ח נשחקו ריאלית הסחורות סיפקו תשואה חיובית; אם ככה איזה משקל מומלץ להקדיש בתיק לסחורת כדי לצמצם את התנודתיות אבל לא להכביד על התשואה?
ליאור דנקנר |

מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.

אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.

כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.

למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים

סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.

כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |

  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים