צביקה שווימר אלקטרה צריכה
צילום: יח"צ

קרפור צריכה מזומנים - נערכת למכירת רשת מהדרין

אלקטרה צריכה בעלת השליטה בקרפור מצטיידת במזומנים על רקע צרכי ההון של קרפור; הכוונה למכור את הרשת ב-150-200 מיליון שקל
איציק יצחקי | (11)

קרפור היא אכזבה קמעונאית, עם מחירים שלא באמת זולים כפי שהבטיחו מנהלי הרשת, אבל מבחינת תוצאות כספיות יש שיפור ברבעון השלישי של השנה. זה עדיין רחוק משיעורי הרווחיות והרווחים של הקולגות בתחום, ועדיין קרפור צריכה השקעה מאוד גדולה בהסבת הסניפים, ובכל זאת יש שיפור.

ההסבה לסניפים חדשים מגדילה את המכירות למ"ר לאזור של 39 אלף שקל למ"ר. זה פי 1.5 מהמספרים שקרפור היתה יינות ביתן. יש עוד סניפים רבים שיעברו הסבה וזה יביא אותם לשיפור כולל במרווחים. הבעיה שזה יעלה כסף - אלקטרה צריכה תצטרך להוציא מאות מיליונים נוספים. 

על רקע זה אלקטרה צריכה מגייסת בהשקעות פרטיות כשאתמול השלימה גיוס של 57 מיליון שקל ובמקביל הקבוצה נערכת למכור את רשת מהדרין שהיא רשת קמעונאות לשוק החרדי שהיתה חלק מקבוצת יינות ביתן ההיסטורית. 

השווי של רשת מהדרין שלה 20 סניפים עשוי להגיע לכ-150 מיליון שקל. 

לפני כשנתיים וחצי אלקטרה צריכה רכשה 35.05% ממניות יינות ביתן בתמורה לכ-193 מיליון שקל, מתוכם כ-143 מיליון שקל תמורת הקצאת מניות, וכ-50 מיליון שקל בדרך של רכישת מניות מנחום ונורית ביתן (משפחת ביתן). במקביל, רכשה גם קבוצת הפניקס כ-15% ממניות הרשת בסכום של כ-80 מיליון שקל. מאז גדלה ההשקעה הכוללת כשבמקביל הוזרמו לקרפור מאות מיליוני שקלים.

אלקטרה והפניקס רכשו את יינות ביתן-קרפור לפי שווי של 500 מיליון שקל והזרימו כספים נוספים שלמעשה העלו את שוויה כשבמקביל קרפור הוסיפה לעצמה חוב נוסף של כ-200 מיליון שקל. ההשקעה של אלקטרה מתקרבת לכ-300 מיליון שקל והיא צפויה לעלות. 

 

התביעה של נחום ביתן 

על רקע ההשקעה הגדולה, והתוצאות הפיננסיות המאכזבות, היה  ברור שאלקטרה צריכה בניהולו של צביקה שווימר לא תממש את האופציה ותרכוש את חלקו של נחום ביתן לפי 900 מיליון שקל.

באלקטרה צריכה מרוצים מהמצב שנוצר - הם ידללו את נחום ביתן לפי שווי נמוך יותר, אבל ביתן לא מסכים לכך והוא תובע את החברה כשבדרך הוא חושף שקרפור היתה רגע לפני הערת עסק חי בדוחות הכספיים והיא נדרשה לפני שלושה חודשים להזרמת הון גדולה של בין 100 ל-200 מיליון שקל. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

הנפקה תוביל למחיקה

הנפקה בקרפור תוביל למחיקה. אף אחד לא ישקיע בקרפור בשווי של 900 מיליון, גם לא 700 וכנראה שגם לא 500 מיליון שקל, אלא אם זה יהיה אחרי הזרמת בעלים. רישום בבורסה הוא סוג של מכת מוות לקרפור כי אז ייחשף שלמרות השיפור, השווי שלה הוא במקרה הטוב מאות בודדות (בגלל החוב הפיננסי נטו). באלקטרה ירצו לגייס באופן פרטי ויעדיפו הנפקת זכויות, כי אז אפשר להציג כלפי חוץ איזה שווי שרוצים. אבל הפעם גם פאהן קנה לא יוכל להחזיק את השווי.

 

קרפור מתאוששת - המלחמה תעזור לתוצאות

קרפור דיווחה על שיפור בתוצאות ברבעון השלישי במקביל להסבה של סניפי יינות ביתן לסינפי קרפור. ההסבה הזו מביאה לגידול במכירה למ"ר בשיעור העולה על 60%. זה מרשים, אבל כדי שזה יקרה צריך להשקיע בהסבת הסניפים סכום משמעותי. בשלב הזה, החברה עדיין רחוקה מרווח בשורה התחתונה, אבל באלקטרה מדברים על רווח תפעולי כבר ברבעון הרביעי. בשורה התחתונה בהינתן הוצאות המימון צפוי הפסד, אבל לרווח תפעולי יש משמעות גדולה - זה מעיד על שווי תפעולי, פעילות שיש לה ערך, וככל שהרווח יגדל, כמובן שהשווי יעלה. 

הרבעון הרביעי יהיה רבעון טוב גם בשל המלחמה. הביקושים למזון עלו משמעותית וזה יתבטא גם בדוחות של קרפור. אבל המבחן הגדול של קרפור יהיה כנראה ברבעונים הראשונים של 2024. החברה תצטרך להגיע לרווחיות תפעולית כזו שתעלה על הוצאות המימון ותעביר אותה לרווח בשורה התחתונה. זאת הציפיה בקרפור ובאלקטרה צריכה כשהם מכוונים כמובן לרווח משמעותי בשורה התחתונה בהמשך.

קרפור עם סניפים חדשים יכולה להגיע למיליארד שקל מכירות ברבעון, זה כ-13% מעל המכירות הנוכחיות, אבל ברווחיות תפעולית ממוצעת של הענף זה אומר סדר גודל של 25-30 מיליון שקל בשורה התפעולית. בדרך למטה, הרווח הזה יתכווץ בגלל הוצאות המימון, אבל גם 10-15 מיליון שקל ברבעון זה ממש לא רע, אבל זה בטח לא החלום הגדול של אלקטרה צריכה. זה עדיין לא מחזיק את השווי (אחרי השקעה נוספת).

וכל זה תחת כמה איומים גדולים - התביעה של נחום ביתן עלולה למנוע או לדחות גיוסים, הצמרת הניהולית של קרפור עברה זעזועים כשלאחרונה אורי קילשטיין המנכ"ל עוזב או מועזב. והכי חשוב - קרפור באה לצרכנים עם בשורה - אנחנו מורידים את יוקר המחייה. אצלנו מקבלים גם הרגשה של חו"ל וגם מחירים זולים. זה לא קרה. כדי להרוויח צריך למכור במחירים גבוהים.  זה היה ברור וצפוי מההשקה, אבל איכשהו הציבור קנה את זה. 

קרפור עושה הרבה רעש בענף. בסביבה שלה מחכים לנפילתה כי אז התחרות תישחק, יהיו סניפים למכירה ויחזרו לרווחיות תפעולית גבוהה יותר. כנראה שנפילה לא תהיה, אבל המשך רה ארגון יכול בהחלט להיות, לצד שינויים בקצב החדירה של סניפי קרפור. הכל תלוי בהזרמת ההון פנימה. אם האחים זלקינד וצביקה שווימר יחליטו ללכת עד הסוף הם יצליחו להעמיד את הרשת על הרגליים. למרות שהעסק שלהם והכוונה שלהם היתה ככל הנראה - השבחה. כמו שהם רכשו את גולן ומכרו אותה בשווי של פי כמה, המטרה שלהם כאן היתה לקנות בזול ולמכור ביוקר. הפעם, יכול להיות שהם יסתפקו בלקנות בזול ולמכור בלי הפסד. אם היו מציעים להם את סכום ההשקעה שלהם, מאוד ייתכן שהם היו סוגרים עסקה. 

באלקטרה מציינים כי עד כה החברה שיפצה והסבה 72 סניפים ל-Carrefour בפריסה ארצית. באלקטרה מציינים כי מחזור המכירות בסניפי Carrefour שהושקו עלה בכ-60%, כאשר הרשת עברה ל-EBITDA חיובי ברבעון השלישי

עלייה בהכנסות בקרפור

בחברה מציינים כי במגזר קמעונאות מזון, ברבעון השלישי עלו ההכנסות בכ-17.2% לכ-865 מיליון שקל, לעומת כ-738 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול לדברי החברה נבע בעיקר מהשקת Carrefour בחודש מאי האחרון, שבמסגרתה הושקו 50 סניפים של הרשת, שפעלו באופן מלא ברבעון השלישי ובהמשך להשלמת פתיחתם של 20 סניפים נוספים עד לתום הרבעון השלישי. מנגד, נרשמה השפעה של הפעלה חלקית של סניפים, לטובת שיפוץ והסבה לקרפור. המכירות בחנויות זהות במגזר גדלו ברבעון בשיעור של כ-21%, בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד (לרבות חנויות שהוסבו ל– Carrefour). המכירות בסניפים שהוסבו ל- Carrefour שפעלו באופן מלא ברבעון השלישי גדלו בשיעור של כ-47.1% ביחס לתקופה מקבילה אשתקד. מכירות למ"ר ברבעון השלישי (לרבות בחנויות שהוסבו ל– Carrefour) הסתכמו בכ-28,680 שקל למ"ר ממוצע שנתי לעומת 23,760 שקל למ"ר בתקופה המקבילה אשתקד.

 

בחברה מציינים כי מכירות למ"ר בסניפים שהוסבו ל-Carrefour שפעלו באופן מלא ברבעון השלישי הסתכמו לכ-38,988 שקל למ"ר בממוצע שנתי זאת לעומת ה כ-26,924 שקל למ"ר בממוצע שנתי בתקופה המקבילה אשתקד.

 

הרווח המגזרי בנטרול הוצאות אחרות, נטו הסתכם במגזר ברבעון השלישי בכ-0.2 מיליון שקל, לעומת כ-13 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. השינוי נבע בעיקר כתוצאה מירידה ברווחיות כפועל יוצא של גידול במכירות האונליין אשר מאופיינות בשיעור רווח גולמי נמוך יותר מזה שבסניפי הרשת ומהשקת Carrefour לאור פעילות השקעה של משאבים וכוח אדם לטובת ההשקה ולטובת הקמת מערך ייבוא מוצרי Carrefour.

כמו כן מסבירים בחברה כי פעילות קוויק שאוחד בתום שנת 2022 ופעילות רשת 7-Eleven הנמצאת בתהליך הקמה, תרמו יחד בתקופת הדוח להפסד המגזרי  סך של כ-21 מיליון שקל.

 

בחברה צופים כי יחד עם הגידול במחזור סניפי Carrefour והפעולות להתייעלות שמבצעת החברה במגזר, החברה תחזור להציג רווח מגזרי ברבעון הרביעי של שנת 2023.

 

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    לרון 19/12/2023 16:00
    הגב לתגובה זו
    רשת נוספת,מישהו ראה אותה?
  • 7.
    ביבי המלך 18/12/2023 13:29
    הגב לתגובה זו
    מה שיכול להיות זול זה רק פירות וירקות בשיא העונה ומוצרים מסויימים כאשר יש מבצעים ומכירות חיסול בסיגנון "עוף בשקל" או "קילו עגבניות בשקל" (כך זה כבר משהו היסטורי). בישראל אין נסיבות לכך יהיה אוכל זול לא בסופרים גדולים, לא בסופרים קטנים, לא במיני סופרים של רוסים. כשרות, חסמים ביורוקרטיים, עלויות עבודה יקרות, מיסים וכו' – אלה הסיבות ליוקר המחיה הכללי לרבות האוכל. מנגנון כזה מאפשר לממשלה למקסם מיסוי לטובת כל מני מטרות כולל כיבוש שטחים חדשים, עזרה לחרדים, צבא וביטחון, עזרה לכל מני נזקקים, קליטת עליה, בריאות וכו'. זה לא משהו אישי של הממשלה כלפי אזרחיה אלא המשטר הכלכלי בישראל שהוא דרך אגב לא שונה מהותית ממשטרים אחרים. הדרך היחידה לאזרח פשוט לקנות אוכל זול יחסית זה לקנות במגזר הערבי בטירה ,למשל, או לקנות ב"שטחים". הדרך היחידה לממשלה להוזיל מחירי האוכל זה לוותר באופן משמעותי על חקלאות ישראלית ולהתחיל לייבוא אוכל ממדינות שבהם יש שפע של אוכל זול יחסית והם קרובים יחסית לישראל – טורקיה, רוסיה, דרום אירופה, מדינות הים השחור. אבל ממשלת ישראל לא תעשה את זה כי היא, כמו שכתבתי, צריכה מיסים. באותו אופן
  • 6.
    יעל 18/12/2023 12:52
    הגב לתגובה זו
    אוסף של חובבנים אין להם מושג בקמעונאות מזון,
  • 5.
    מ. כהן 18/12/2023 10:48
    הגב לתגובה זו
    מה שעושה אלקטרה צריכה, זה פשוט גיוס, כדיי שבעתיד הקרוב תוכל מה שנקרה " לצאת בכבוד"המודל העסקי כשל לחלוטין, משניי סיבות, 1 רצון לרווח קל ומהיר, 2 מבנה אחזקות בעייתי ביותר, ההחזקה של נחום ביטן, מחשקת את אלקטרה ותקועה כמו עצם בגרון.ואור זאת אין סיכוי לקרפור להתמודד מול המקצוענים, יוחננוף, ורמי לוי.
  • 4.
    ענת 18/12/2023 09:10
    הגב לתגובה זו
    חוצפה ועזות פנים וחוסר יושרה. נכנסתי לחנות שלהם בעיר קטנה. הם ניצלו את העובדה שאין שם רשתות גדולות והקימו שם סניף. ולכן אין ברירה לתושבים אלא לקנות מהם. איך אמרו פעם, המחירים היו כמו בבית מרקחת. יכולת לקנות שם 2 מלפפונים, או שני תפוחים. כי יותר מזה אתה צריך משכנתה. ואני תוהה איפה האחראים במשרד המסחר והתעשיה, איך בכלל הביאו אותם, בדיוק אז בתקוםה של העליה הגדולה במחירים. איפה הפיקוח על המחירים. הרשת הזו צריכה לקבל בעיטה החוצה. אל תיכנסו לשם בכלל.
  • 3.
    89 18/12/2023 08:06
    הגב לתגובה זו
    השתתפו בשביתה הפוליטית - לא קונה אצלם.
  • 2.
    ארי 18/12/2023 07:51
    הגב לתגובה זו
    תביאו יותר מוצרים של קארפור גם בלי כשרות.
  • 1.
    משה 18/12/2023 07:04
    הגב לתגובה זו
    תמכרו טסטר צ'ויס ב-20 ש"ח ותראו איך כולם רצים לסניפים שלכם
  • ענת 18/12/2023 09:11
    הגב לתגובה זו
    בדיוק, הגדרת את זה כל כך נכון.
  • לרון 18/12/2023 08:44
    הגב לתגובה זו
    אך השקיעו יותר מידי וצריכים להחזיר את ההשקעה,וגם מניית קרפור בצרפת איננה נסחרת הרבה מעל 16 יורו מזה שנים
  • סווינגר 18/12/2023 08:19
    הגב לתגובה זו
    מוכרת את הקפה הזה פעם בתקופה, ולעיתים בקופון או חברי מועדון עם כ.אשראי שלהם. ס.פארם נרחבת בצורה כזאת, שיש לצרכן הטיפש סניף כמה מטרים מהבית, אז הנוחות עולה כסף.
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?

מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת

מערכת ביזפורטל |


הבורסה צפויה לפתוח את השבוע בירוק. המניות הדואליות חוזרות עם פער חיובי של 0.25%. Elbit Systems Ltd. 2.42%   תעלה בזכות ארביטראז' חיובי כ-1.75%, Nova Lifestyle -1.82%  תוסיף כמעט 2%. הנה רשימת המניות הכבדות (הקליקו לרשימת כל המניות הדואליות ופערי הארביטראז'):



הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית. 

בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות,  יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.

הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.

בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.