איציק אברכהן אורי וטרמן שופרסל
צילום: סיון פרג', אלעד גוטמן
דוחות

שופרסל עברה מהפסד לרווח ברבעון השלישי; אבל התוצאות עדיין חלשות

החברה רשמה רווח של 50 מיליון שקל לעומת הפסד של 96 מיליון אשתקד. מכירות האונליין היוו כ-17.9% מכלל המכירות, בהשוואה לכ-18.9% ברבעון המקביל. שיפור קטן בהכנסות ל-3.85 מיליארד שקל. החברה מחפשת שותף לפעילות הפיננסית, כולל פייבוקס
איציק יצחקי |

שופרסל היא ענקית הקמעונאות המקומית - מובילה בפער על פני רמי לוי, נהנית מהחריקות והצרות של קרפור ומכתיבה את התנהלות השוק. היא גם נהנית מהיתרון לגודל, אבל זה לא מתבטא בדוחות לרבעון השלישי של השנה שבם היא יורדת בשיעור המכירות אונליין ועולה בהכנסות בכמה עשיריות האחוז במקביל לאיבוד נתחי שוק למתחרות.  

הדוחות שפורסמו היום הם לא רעים, אבל היה אפשר לצפות משופרסל להרבה יותר. הכנסות הרבעון השלישי בשופרסל שופרסל 1.16% הסתכמו בכ-3.85 מיליארד שקל - גידול של כ-1.2% לעומת כ-3.81 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. החברה רשמה גידול ברווח התפעולי (לפני הכנסות/הוצאות אחרות) ברבעון השלישי שהסתכם בכ-138 מיליון שקל (3.6% מההכנסות) לעומת כ-115 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, 3% מהכנסות). 

 

הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות של החברה ברבעון השלישי הסתכם בכ-50 מיליון ש"קל לעומת הפסד של כ-96 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, שנבע מיישום תכנית התייעלות שיושמה ברבעון המקביל.

לפני שנתקדם עם המספרים, ראוי לציין כאן: דירקטוריון החברה החליט לפעול להכנסת שותף או משקיע לפעילות הפיננסים של החברה הכולל, בין היתר, את פעילות כרטיסי האשראי. החברה הבהירה בדוח כי אין כל ודאות לעסקה כזאת, אך בנוסף היא בוחנת עסקה למכירת אחזקותיה בחברת פייבוקס, בין אם כשותף או משקיע לפעילות.

הרווח הגולמי ברבעון השלישי הסתכם בכ-1.01 מיליארד שקל, המהווים כ-26.2% מההכנסות בהשוואה לכ-1.024 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, שהיוו כ-26.9% מההכנסות. הקיטון ברווח הגולמי ובשיעורו מההכנסות נבע, בין היתר, מפתיחת מרכז השילוח במודיעין שנכון למועד זה טרם הגיע לתפוקה מלאה וכן מהשפעת העלייה בשערי החליפין.

 

הרווח התפעולי לפני הכנסות (הוצאות) אחרות ברבעון השלישי צמח בכ-20% והסתכם בכ-138 מיליון שקל המהווים, המהווה כ-3.6% מהכנסות הקבוצה, בהשוואה לכ-115 מיליון שקל, שהיוו כ-3% מהכנסות הקבוצה ברבעון המקביל אשתקד. הרווח התפעולי לאחר הכנסות (הוצאות) אחרות ברבעון השלישי הסתכם בכ-139 מיליון שקל המהווים כ-3.6% מהכנסות הקבוצה, בהשוואה להפסד תפעולי של כ-42 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, שנבע בעיקר מהשפעת תכנית ההתייעלות שיישמה החברה.

  

ה-EBITDA ברבעון גדל בכ-11% והסתכם בכ-381 מיליון שקל בהשוואה לכ-344 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד ומהווים כ-9.9% מסך הכנסות הקבוצה בהשוואה לכ-9% מההכנסות ברבעון המקביל אשתקד. הגידול נבע בעיקר מגידול ברווח התפעולי.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

כאמור, הרווח הנקי ברבעון השלישי הסתכם בכ-51 מיליון שקל, המהווים כ-1.3% מההכנסות, בהשוואה להפסד של כ-96 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

הכנסות מגזר הקמעונאות ברבעון השלישי הסתכמו בכ-3.56 מיליארד שקל בהשוואה לכ-3.53 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד - גידול של כ-0.8% שנבע בין היתר מגידול בהכנסות בחנויות שופרסל, הרחבת פעילות השוק העסקי ומפעילות "דן דיל" בתחום הסטוק אשר נרכשה בחודש אוגוסט 2022. המכירות במרכזי השילוח וסניפי שופרסל ברבעון השלישי השנה גדלו בכ-0.3% בהשוואה לרבעון מקביל אשתקד.

 

הרווח התפעולי לפני הכנסות (הוצאות) אחרות במגזר הקמעונאות ברבעון השלישי השנה הסתכם בכ-73 מיליון שקל ובשיעור של כ-2.1% מסך ההכנסות, בהשוואה לכ-58 מיליון שקל ובשיעור של כ-1.6% מסך ההכנסות ברבעון המקביל אשתקד.

  

מכירות מגזר הקמעונאות באמצעות שופרסל אונליין ברבעון השלישי השנה היוו כ-17.9% מכלל המכירות במרכזי השילוח וסניפי שופרסל בהשוואה לכ-18.9% ברבעון המקביל אשתקד. הקיטון נבע בעיקר בשל ירידה במכירת מוצרי ה-Non-food באונליין.

 

הכנסות רשת Be גדלו בכ-1.5% והסתכמו ברבעון השלישי בכ-270 מיליון שקל, בהשוואה לכ-266 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. המכירות בחנויות זהות Be גדלו בכ-2.7% בהשוואה לרבעון מקביל אשתקד. הרווח התפעולי לפני הכנסות (הוצאות) אחרות של רשת Be בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2023 הסתכם בכ-7 מיליון שקל לעומת כ-4 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

 

הכנסות מגזר הנדל"ן ברבעון השלישי הסתכמו בכ-64 מיליון שקל בהשוואה לכ-51 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול נובע בעיקר מהשפעת רכישת השליטה בחברת לב המפרץ החל מאוקטובר 2022 ומעליית מדד. הרווח התפעולי לפני הכנסות (הוצאות) אחרות במגזר הנדל"ן הסתכם בכ-48 מיליון שקל, בהשוואה ל-42 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

  

לגבי השפעת מלחמת "חרבות ברזל" נכתב: "שופרסל פועלת כמפעל חיוני בתקופת חירום זו, וממשיכה בפעילותה כסדרה בסניפי הרשת ובאונליין, ולמועד הדוח לא ניכרה השפעה מהותית על פעילות החברה. החל מפרוץ המלחמה פעלה החברה למתן סיוע ותרומות לתמיכה במפונים, בכוחות ההצלה, הביטחון ובמשפחות החטופים. בנוסף, החברה גיבשה תכנית סיוע מידית לחקלאים ופועלת מתוך אחריות לאומית ורצון לתרום ככל יכולתה למאמץ הלאומי". 

 

איציק אברכהן, יו"ר דירקטוריון שופרסל ואורי וטרמן, מנכ"ל קבוצת שופרסל, אמרו היום: "אנו מסכמים את הרבעון השלישי של שנת 2023 עם גידול בהכנסות ושיפור במדדי הרווח בהתאם לתכנית ההתייעלות שיישמנו. תכנית זו מאפשרת ייעול של מבנה ההוצאות וכן את העמקת הסינרגיה בין הפעילויות השונות של הקבוצה.

"בצל המלחמה המתמשכת, סניפי הרשת פעלו ופועלים באופן סדיר. שופרסל מנהלת שגרת פעילות כמפעל חיוני וכקבוצת קמעונאות מזון מובילה המחויבת לביטחון התזונתי של כלל תושבי המדינה. בשבוע הראשון  למלחמה, חווינו עלייה חדה בביקוש בעיקר בסניפים הפיזיים של החברה, שהתמתנה בשבוע השני למלחמה לרמת מכירות כבשגרה. הביקוש הופנה בעיקר למוצרי מזון וצריכה בסיסיים וזאת לצד ירידה ברמת הביקוש בשוק העסקי ובאונליין. להערכת החברה, לא צפויה השפעה מהותית על הפעילות ותוצאות החברה עקב המלחמה.

"כתרומה לתושבי העוטף שפונו מביתם וללוחמים באזורי הכינוס, פעלנו במישורים רבים באמצעות תרומות תווי קנייה לאוכלוסיות שנפגעו ושזקוקות לעזרה בימים אלו. בנוסף, שופרסל הודיעה על גיבוש תוכנית סיוע מיידית לחקלאים ועל הפסקת יבוא התוצרת החקלאית מטורקיה ופעלה לסימון התוצרת הישראלית במדפים באופן וולנטרי, כדי לעשות כל שניתן כדי לתמוך בחקלאות הישראלית בימים אלו.

"הקבוצה ממשיכה לפעול בהתאם לאסטרטגיה של מיקוד בקמעונאות המזון לצד מגוון תחומי הצמיחה תוך שיפור הרווחיות. נאמנים לתוכניות העבודה שלנו, אנו נמצאים במסלול הנכון אל מול המטרות והיעדים שהצבנו לשנת 2023 ולשנים הבאות".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חנן פרידמן צילום אורן דאיחנן פרידמן צילום אורן דאי

ציון דרך לבורסה הישראלית: בנק לאומי הגיע ל-100 מיליארד שקל

במחזור של יותר ב-200 מיליון שקל השווי של לאומי עוקף את ה-100 מיליארד שקל, החברה הראשונה שעושה זאת בבורסת תל אביב

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה לאומי

מניית בנק לאומי לאומי 2.27%  מציינת ציון דרך היסטורי בשוק המקומי - שווי שוק של 100 מיליארד שקל. נכון לכתיבת השורות השווי עקף את ה-100 מיליארד שקל רף סמלי שמציב את לאומי ראשון ברשימה של חברות שמגיעות לשווי השוק המשמעותי. זה רגע שממסגר לא רק את התקופה האחרונה שהייתה חיובית במיוחד לבנקים, אלא גם את שינוי התפיסה כלפי מערכת הבנקאות הישראלית כשכבת היציבות של השוק המקומי.

המניה רשמה שנתיים פנומנליות. חרף המלחמה, מניית לאומי עלתה ביותר מ-160% בשתיים האחרונות ובכ-57% מתחילת השנה. ברקע העליות, מכפיל ההון קפץ לכ-1.5, גבוה משמעותית מהמכפיל ההיסטורי שנע סביב 0.7-0.8. עם זאת, השורה הפיננסית תומכת בשווי. ב-2024 רשם לאומי רווח נקי של 9.8 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 16.9%, והציב יעד לרווח נקי של 9-11 מיליארד שקל בשנים 2025-2026 עם תשואה להון של 15-16% בשנה, לצד חלוקת הון משמעותית לבעלי המניות.

גם בדוחות האחרונים נראית המשמעת התפעולית שמחזיקה את התזה. ברבעון השני דיווח לאומי על תשואה להון של 15.9% ויחס יעילות של 27%, וחילק לבעלי המניות 50% מהרווח, אחרי שבנק ישראל אישר לבנקים להגדיל את החלוקה הודות ליציבות שהראתה המערכת גם בתקופות אי הוודאות של המלחמה.

מול החברות האחרות, ההבדל ניכר בשווי השוק. בנק הפועלים נסחר בשווי של כ-88 מיליארד שקל, גם הוא לאחר ראלי חד בבנקים. מתוך 5 הבנקים הגדולים, 4 ממוקמים ב-7 הגדולות מבחינת שווי שוק בבורסה. זה משקף לא רק גודל, אלא גם הערכת שוק לאיכות תיק, ליעילות ולמדיניות ההון.

ההשבחה של חנן פרידמן

מאז כניסתו של חנן פרידמן לתפקיד מנכ"ל בנובמבר 2019, אז החליף את רקפת רוסק עמינח, שווי השוק של בנק לאומי עלה מכ-30 מיליארד שקל לכמעט 100 מיליארד שקל, עליית שווי של כ-70 מיליארד שקל בתוך שש שנים, המשקפת תשואה שנתית מצטברת של כ-22% רק מעליית השווי. בנוסף, הבנק חילק דיבידנדים בתשואה של כ-4% (למעט 2020 שנת הקורונה). פרידמן, ששימש קודם לכן כיועץ המשפטי הראשי וכראש חטיבת האסטרטגיה, החדשנות והטרנספורמציה של הבנק, הגיע מרקע משפטי וניהולי עשיר שכלל תפקידים בקבוצת הראל ובמשרד ליפא מאיר. מאז כניסתו הוא הוביל שינוי עומק בלאומי, מהתייעלות תפעולית ודיגיטציה נרחבת שתרמו לעלייה ברווחיות ולמיצובו כבנק הגדול בישראל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

על הנפילות בזוז, פלסאנמור ומה יהיה היום בבורסה?

ביום של ציוני דרך בשוק, שתי מניות בלטו אתמול אך דווקא לשלילה, כאשר זוז ופלסאנמור נפלו אתמול בשיעור חד

מערכת ביזפורטל |

פרשת "יד לוחצת יד" בהסתדרות מתפתחת לאחת הפרשיות הגדולות בישראל, כשבמרכז החשד עומד סוכן הביטוח עזרא גבאי, שלפי המשטרה ניהל קשרים פסולים עם ועדי עובדים בכירים בתמורה לטובות הנאה ומינויים (עזרא גבאי - הוא סוכן הביטוח מאחורי פרשת "יד לוחצת יד"). אתמול דווח כי נערכו חיפושים במשרדי אל על ורכבת ישראל, וכן במוסדות נוספים כמו קק״ל ומכון וינגייט, כחלק מחקירה רחבה שנמשכת כבר כשנתיים. לפי החשד, עשרות ועדים וקציני ביטחון קשורים להסכמי ביטוח שהוענקו שלא כחוק. במשטרה מגדירים את הפרשה כאחת החמורות שנחקרו בשנים האחרונות, עם פוטנציאל לפגיעה ממשית באמון הציבור בהסתדרות ובמערכת שאמורה לשמור על העובדים (יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד נעצר: חשד למעורבות בפרשת שחיתות רחבה). החוקרים בודקים גם אם גורמים פוליטיים היו מעורבים או ידעו על ההתנהלות, מה שמעניק לפרשה ממד ציבורי רחב החורג מגבולות ההסתדרות עצמה.

 

ונעבור לענייני הבורסה. אתמול נקבעו כמה ציוני דרך משמעותיים, גם קיבלנו את המניה הישראלית הראשונה בבורסה המקומית שחצתה את רף 100 מיליארד שקל במונחי שווי שוק, כאשר לאומי לאומי 2.27%  עלתה אתמול בכ-2.3% וסגרה בשיא חדש (ציון דרך לבורסה הישראלית: בנק לאומי הגיע ל-100 מיליארד שקל), וגם מדד ת"א 35 רשם שיא חדש וחצה לראשונה את רף 3300 הנקודות. המשמעות של העליות והשיאים האלה הוא עלייה בחסכונות הציבור. מי שמחזיק קרן השתלמות או קופת גמל במסלול כללי הרוויח אתמול בממוצע 0.3%-0.4%, ובמסלול מנייתי אפילו יותר. לזוג ממוצע בשנות ה-40 לחייו, עם נכסים פיננסיים של כשני מיליון שקל, מדובר בתוספת של 6-8 אלף שקל ביום אחד, ובתרחיש מעט פחות שמרני, גם 12-15 אלף שקל. כשימים כאלה מצטברים, תחושת העושר גוברת: ההשקעות מצמיחות ביטחון כלכלי אמיתי, לעיתים יותר מהשכר או הריבית בבנק.


האם המשקיעים מאמינים לפלסאנמור פלסאנמור -11.98% ? החברה גנבה את ההצגה ביום ראשון אחרי שדיווחה כי קיבלה אישור FDA לשיווק האולטרסאונד הביתי בארה"ב - שוחחנו עם החברה לאחר קבלת האישור המיוחל, על הפוטנציאל ומה התכניות קדימה - פלסאנמור: "אנחנו נהיה ה-חברה בתחום ניהול ההריון". אתמול פלסאנמור פרסמה מצגת למשקיעים ובו עדכנה על ההתפתחויות בחברה ובין השאר שיתפה תחזית: מכירה של 7,500 יחידות ב-2025 וקפיצה ל-20,000 עד 28,000 ב-2026. ברמת ההכנסות, פלסאנמור צופה לסגור את השנה עם 5.13 מיליון דולר ובשנה הבאה לרשום זינוק של פי 3 בהכנסות שיסתכמו על 15-10 מיליון דולר. בעוד שמדובר מבחינתה בקפיצת מדרגה, נראה כי בשוק מעריכים שמדובר בתחזית שמרנית מאוד, היות וההוצאות של החברה עדיין גבוהות. במחצית הראשונה של 2025 ההוצאה התפעולית עמדה על כ-24 מיליון שקל (קצב של 48 מיליון בשנה), ואם מדובר על רווח גולמי של 60%, החברה עדיין לא תגיע לרווח תפעולי על ההכנסות של 2026. לכן, למרות הזינוק הראשון אחרי אישור ה-FDA, נראה שהמשקיעים היו מאוכזבים מהתחזיות, ומצפים לראות את החברה מגדילה את ההכנסות בצורה משמעותית יותר.


זוז אסטרטגיה זוז אסטרטגיה צללה אתמול בשיעור חד ואיבדה כמעט מחצית מערכה ביום אחד. על פי הערכות, אתמול השתחררה החסימה של המשקיעים שהשתתפו בהנפקה, ואלו החלו ב"מירוץ" אחד נגד השני מי מספיק למכור מהר יותר ולנעול רווח. נזכיר שהחברה ביצעה גיוס בדיסקאונט מהותי על מחיר השוק כדי לקנות ביטקוין איך הצליחה זוז פאוור לסדר את הגופים המוסדיים?, ובאמצעות הכסף שגייסה רכשה ביטקוין בשווי של כ-110 מיליון דולר. בניתוח שהעלנו כאן (הביטקוין של זוז פאוור: סיכון מול סיכוי), ציינו שהשווי שוק של החברה, שהיה קרוב ל-1 מיליארד שקל באותה תקופה, היה גבוה משמעותית משווי השוק של כ-380-400 מיליון שקל לפי מחיר הביטקוין שהחברה החזיקה. הפרמיה הזו כנראה הייתה לא מוצדקת, והמניה "השלימה" פערים, וירדה לשווי שוק של 420 מיליון שקל "בלבד". כלומר, המשקיעים שהשתתפו בהנפקה ניצלו את הפרמיה לנעול רווח מהיר, על חשבון המשקיעים הקטנים שנכנסו לנייר במחירים גבוהים יותר. כנראה מתוך מטרה לתמוך במחיר המניה, זוז הודיעה כי דירקטוריון החברה אישר תוכנית לרכישה עצמית (בייבאק) של מניות בהיקף של עד 50 מיליון, אך במקום לתמוך, ייתכן והמלך נתן לעוד משקיעים אפשרות לצאת, והחברה רכשה מניות במקום ביטקוין כמו שהתחייבה. 


שיא עונת הדוחות בוול סטריט כבר מאחורינו, אבל בישראל היא רק מתחילה, ועד סוף החודש כל החברות בבורסה צפויות לפרסם את הדוחות הכספיים שלהן לרבעון השלישי. זה יתחיל לאט, עם פרסומים בודדים בשבוע הקרוב, ובהמשך ייכנס לקצב גבוה יותר. השבוע, אודיוקודס וסופוווייב יפרסמו בשלישי וכן את מרכנתיל וטבע יפרסמו את התוצאות ברביעי, נובה וסיאון וסטרוברי אנק בחמישי ושישי. הפעם, עונת הדוחות עבור החברות הישראליות תעמוד בסימן היציאה מהמלחמה: הפסקת האש הנוכחית, שנקווה שתהפוך לסופית והאחרונה, נכנסה לתוקף רק באוקטובר, כך שאת ההשפעה המלאה של החזרה לשגרה נראה רק ברבעון הבא, אבל כבר עכשיו, מתוך התחזיות ושיחות המשקיעים עם ההנהלות, נוכל להתחיל להרכיב תמונה על איך נראה היום שאחרי עבור החברות הישראליות.