כבר יותר מחודש אל תוך מלחמת "חרבות ברזל" שנכפתה עלינו מאז אירועי ה-7 באוקטובר, והציבור עם ביקורת רבה כלפי התנהלות האוצר והממשלה - הכספים הקואליציוניים, מתווי הפיצויים, ועוד המון החלטות שנתקלות בתגובות חריפות מצד התקשורת וחלקים בציבור. האם הציבור צודק? אחרי הכל, האירוע הזה תפס את כולם לא מוכנים, האם אנחנו יכולים לצפות מהמדינה שתעשה יותר? התשובה היא כן, אבל בהיבטים הכלכליים היא עושה הרבה. צריך להזכיר כי המדינה לא סיפקה מעולם פיצויים לכל העסקים במשק בגלל מלחמה והפעם היא עושה זאת לראשונה. גם תקציב המפונים והאפשרויות שלהם אף פעם לא היו כאלו, וזה לא עניין של מה בכך לאפשר לתושבים לעבור לבתי מלון ולסבסד למשפחה 18-30 אלף שקל על שהייה. אז בערוצי הטלוויזיה מדברים על מחדל כי אנשים שפונו לא קיבלו עדיין את הכסף, אבל זה בגלל שנעשית בדיקה אם לאנשים מגיע - לא לכולם מגיע. יש במלחמה הזו הרבה טרמפיסטים שרוכבים עלינו. בסוף זה החשבון של כולנו.  

"המדינה חייבת לתמוך, בשביל זה אנחנו משלמים לה מסים באופן שוטף", אומר פרופ' גיל אפשטיין , דיקן הפקולטה למדעי החברה באוניברסיטת בר אילן וחוקר ראשי במרכז טאוב. "הממשלה נכנסת כשיש כשלי שוק וזה מה שיש לנו כאן - בצורה של מלחמה נוראית. כשאתה עוזר למי שנפגע אתה בעצם עוזר למדינה כולה.

"רואים בנתונים שיש ירידה בהוצאות השוטפות וזה כמובן ברור על רקע המצב, אבל אם האזרחים מוציאים פחות אז העסקים מכניסים פחות, ואז הם מעסיקים פחות עובדים, ואז העובדים מוציאים פחות - זה מעגל אינסופי שילך ויחמיר והממשלה צריכה לעצור את זה. הממשלה לוקחת מאיתנו כספים בצורה של מסים, מע"מ וכו' ועכשיו זה הזמן שלה להחזיר את זה".

ומה לגבי עסקים שהיו במצב רע גם לפני המלחמה? אותם עסקים שכבר היו בדרך לקריסה, סיוע לעסקים כאלה עלות להיות כסף שהולך לפח

"זה נכון, ואפשר אפילו לקחת את זה לכיוון השני - עסקים שפורחים במלחמה ומבקשים עוד כסף. הפתרון הוא לעשות את זה בצורה נכונה - לבדוק מי נפגע, מי לא ובאיזה רמה. אי אפשר לחלק כספים בלי בדיקה ראויה, לדוגמא - אם חברה כלשהי התמוטטה במלחמה, אתה לא יודע אם היא התמוטטה בגלל המלחמה או בגלל גורמים שהיו שם גם לפני המלחמה, אבל אם לא תיתן לעסק הזה כלום עד שתבדוק זה כבר יכול להיות מאוחר מדי. אז מה שאפשר לעשות זה לתת סכום מסוים, ואז אחרי שעושים בדיעבד אז מוסיפים או מורידים את הסכומים".

אבל גם הכספים האלה - אולי בשביל המדינה זה כסף קטן, אבל זה עדיין כספים שיכולים לא לחזור

"כן, אבל מה האופציה השנייה? אין זמן לעשות את הבדיקה הראויה והמקיפה ואם לא תיתן כסף בכלל העסקים יכולים לקרוס סופית, בסוף צריך לבחור את האופציה הכי טובה נכון לאותו רגע. תראה את הקורונה למשל - נתנו כספים ואז אמרו שיקזזו או יוסיפו בהתאם למחזור השנתי, אז במצב כזה לדוגמא עסק שנמצא על סף פשיטת רגל לא יכול להחזיר כסף, וזה באמת כסף ש"הלך לפח", אבל אין מה לעשות, זאת האפשרות הכי טובה".

מה זה בעצם תקציבים קואליציוניים והאם המדינה מתנהלת איתם בצורה תקינה?

"ישראל היא דמוקרטיה עם המון מפלגות. בשביל להקים ממשלה צריך לקחת כמה מפלגות ולתת להן סיבה לעבוד ביחד, והסיבה הזו זה כסף מאחר וכך המפלגות יכולות לתגמל את הבוחרים שלהן כדי שיבחרו בהן שוב. אנחנו נמצאים בתקופת משבר, הגירעון עולה והוצאות המדינה גדלות ב-8%. מדברים על כך שהגירעון יגיע ל-12% מהתוצר. חלק מהגירעון מגיע מזה שנותנים כספים, בין היתר, להסכמים קואליציוניים. אני לא יודע להגיד אם ההתנהלות כרגע היא נכונה מאחר ויש הרבה מאוד שיקולים - וכן, גם שיקולים פוליטיים. עכשיו אנחנו בזמן מלחמה וצריך לעשות מעשים קיצוניים - ומספר חברי כנסת אפילו אמרו שהם מוכנים לקצץ בשכר שלהם - אבל אם הם מוכנים לזה אז שיהיו מוכנים לקצץ גם בכספים הקואליציוניים".

אומרים שהפגיעה בתוצר תהיה גדולה, וזה הגיוני - אנשים במילואים או בחל"ת והרבה עסקים לא עובדים, מה יהיה עם התוצר?

"התוצר יקטן, אבל לא כמו שחושבים, המילואימניקים והמפונים לא עובדים כמו גם העובדים שבחל"ת אז אנחנו יודעים שהתוצר יקטן, אבל כשיחשבו את התוצר ייקחו בחשבון גם מה עשו החיילים ואת השכר שהם מקבלים - בכל זאת הם תורמים למשק, הם מגינים על המדינה. מאחר ולא ניתן לכמת את התרומה הזו, יעשו מה שעושים למשל עם פקידים במשרדי ממשלה - יקחו את המשכורת שלהם וזה יסמל את התרומה שלהם לתוצר.

מה דעתך על ההתנהלות של האוצר ושל החשב הכללי?

"אני לא יודע להגיד אם ההתנהלות היא יעילה או לא, אבל אני יודע שבתור אזרח אני צריך להרגיש בטחון בידיעה שאם יקרה לי משהו אז גם אני אקבל תמיכה. קח לדוגמא את תכנית ה-7 ק"מ מהרצועה - אם אני נמצא 7.1 ק"מ אני לא זכאי לכלום, מצבי שונה מאלה שנמצאים 100 מטר ממני? כנראה שלא, בנוסף האם זה זהה לכולם? בן אדם שביתו נשרף צריך לקבל אותו דבר כמו בן אדם שרק פונה מביתו? צריך לתת סיוע לכולם אבל אולי צריך לעשות את זה בצורה דיפרנציאלית".

אז הביקורת על האוצר מוצדקת?

"צריך להפריד את הפוליטיקה ממקצועיות. אנחנו רואים רק את התמונה הסופית - יכול להיות שיש הרבה כוונות טובות ורעיונות טובים אבל הפוליטיקה בולעת אותם. בסופו של דבר מי שמעלה את הבעיות ומציע פתרונות אלה אנשים חכמים, עם תארים ממוסדות איכותיים וניסיון רב שנים, אבל מי שמקבל את ההחלטה בסוף אלה פוליטיקאים שלהם יש מניעים נוספים".