לאומי נכנע ומיישר קו עם מזרחי: ייתן ריבית של 2% על היתרה בעו"ש - אבל גם: רק לשנה
הבנקים אמנם ממש לא רוצים תחרות, אבל כשהם רואים שהציבור כועס עליהם הם נאלצים להיכנע. בנק לאומי, שרק לפני שבוע צחק על הציבור עם ריבית של 1% על העו"ש שבפועל נותנת 100 שקל בשנה לכל היותר לחוסך, מקפיץ עכשיו את הריבית ל2% ועד ליתרה בעו"ש של 25 אלף שקל. כלומר - מיישר קו עם ההצעה מהבוקר של מזרחי טפחות, שהציע אותו דבר: עד 500 שקל בשנה על היתרה בעו"ש. היתרון של לאומי הוא שאין כאן הגבלה בזמן, בניגוד למזרחי שנתנו את ההטבה לשנה. ומה יהיה בשנה הבאה? בלאומי ובמזרחי טפחות מקווים שהביקורת הציבורית תעבור והם יוכלו לבטל את ההטבה בשקט, בלי שהציבור ישים לב.
לאומי גם מיישר קו עם מזרחי בכך שהוא מציע הפחתה של עד 2% בריבית על המינוס של לקוחות פרטיים וגם בכך שייתן זיכוי כספי ללקוחות הבנק שההחזר החודשי על המשכנתא שלהם עלה ביותר מ-1,000 שקל, ועד גובה סכום העלייה - אבל רק למשך 3 חודשים.
התנאים לקבל ההחזר במשכנתא היא ללקוחות שלקחו משכנתא לרכישת דירה למגורים, עם רכיב פריים, בשווי נכס של עד 2 מיליון שקל, שיעור מימון של 60% ומעלה ויחס החזר של 30% ומעלה - אם ההחזר החודשי עלה ביותר מ-1,000 שקל, הבנק יזכה את הלקוחות בהפרש במשך כל חודש, לתקופה של 3 חודשים, במהלך תקופת החגים (ספטמבר-נובמבר 2023).
ואנחנו נחזור ונגיד: אין סיבה להשאיר את הכסף בעו"ש - אפשר לקבל ריביות של 4% ויותר בפיקדונות בבנקים. אפשר לקבל ריבית דומה לריבית בנק ישראל בקרנות כספיות. קרנות כספיות שנותנות ריבית דומה לזו של בנק ישראל. סביבת האינפלציה של 5% גורמת לכך שריבית של 2% על העו"ש היא עדיין הפסד ריאלי של הכסף, אבל כמובן - זה עדיף מכלום.
אז לאומי מעלים את הריבית על העו"ש ל-2% אבל כמובן שיש להם תנאים: צריך להיות לקוחות מעבירי משכורת בלאומי, שיש להם עוד שני מוצרים בנקאיים נוספים בבנק מבין השלושה הבאים: משכנתא בלאומי, היקף עסקאות חודשי של לפחות 4,000 שקל בכרטיס האשראי של הבנק (כלומר כרטיס בנקאי ולא חוץ בנקאי) או תיק ניירות ערך בלאומי (שם הבנקים לוקחים גם כך עמלות שמנות). לדברי הבנק, ההטבה תקפה גם למקבלי פנסיות ותיכנס לתוקף החל מ-1 באוגוסט.
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי, צילום: אורן דאי
מנכ"ל לאומי, חנן פרידמן: "היינו לבנק הראשון בישראל שהודיע כי יעניק ללקוחותיו ריבית על היתרה בעו"ש, וכעת נענינו לקריאתו של נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, ואנו מכריזים על העלאה נוספת בשיעור הריבית. זאת לצד הטבות משמעותיות נוספות עבור לקוחות הנמצאים במינוס ועבור לקוחות בעלי משכנתא. מהלכים אלו, לצד שורת ההטבות חסרות התקדים שיצאנו עימם בחודשים האחרונים, יאפשרו ללקוחות שלנו לצלוח בצורה הטובה ביותר תקופה מאתגרת זו".
- 8.למה אני בלי דירה משלם למי שקנה דירה יקרה מידי? (ל"ת)דני הגבוה 11/07/2023 12:46הגב לתגובה זו
- 7.בדיחה גרועה 29/06/2023 08:28הגב לתגובה זושלא יגבילו את הכסף בעו"ש, יש המון אנשים במיוחד מבוגרים שלא מבינים ורוצים כסף נזיל - אז תגבילו על 100 אלף בעו"ש ולא על 25 אלף. סתם נועד להשתיק את הביקורת הציבורית. בפועל הבנקים החזירים מדווחים על לפחות 1 מילארד ש"י רווח נטו כל 3 חודשים !!! להזכירכם 1 מילארד = 1000 מיליון ש"ח !!! כל שלושה חודשים. כאשר בנק הפועלים כבר מתקרב לאזור ה 2 מילארד ברבעון - והכל מגיע מלקוחות הבנקים. אגב, המס הממוצע שמשלם בנק בישראל , נמוך בהרבה ממה שמשלם עצמאי עוסק מורשה או חברה בע"מ עקב תעלולי מס ופרצות מס שהם מנצלות כדי לזכות בכמה שיותר הטבות מס.
- 6.לרון 29/06/2023 04:20הגב לתגובה זומחכים בסבלנות בבחינת "ישחקו הנערים לפנינו" ולבסוף ייצאו בתנאים קוטלי מתחרים שקפצו ראשונים
- 5.הבינלאומי ופועלים נרדמו מה קורה קמצנים (ל"ת)רוני 28/06/2023 21:05הגב לתגובה זו
- 4.גבי 28/06/2023 21:05הגב לתגובה זוכי הריבית על פק"ם חודשי מתחדש היא פחות מ 2%
- 3.ראובן 28/06/2023 20:46הגב לתגובה זומדוע?
- לרון 29/06/2023 04:22הגב לתגובה זוהקרטל הפעם בחסות המדיהנ=הנגיד המעוףף לאחר שסו"ס התעורר מתנומתו
- 2.גולדפינגר 28/06/2023 20:01הגב לתגובה זוהכל ה מראית עין, הבנקים יודעים שאם הם לא יראו נכונות להקשיב ולהפנים יעשו את זה בשבילהם וזה יעלה להם יותר, לכן הם עושים את המינימום שבמינימום ההכרחי. ושלא ישכרו לכם סיפורים. לא רק הנגיד דואג לבנקים גם נתניהו דואג להם.
- לרון 29/06/2023 04:23הגב לתגובה זורואה את ההפגנות הוא מפחד שהחיצים יופנו כלפיו בסוף הקדנציה ונוהג בהתאם
- 1.יוסי 28/06/2023 19:09הגב לתגובה זובסוף אני אבחר בך
- לרון 29/06/2023 04:25הגב לתגובה זונועדו להקל על נערי הגבעות,זה העתיד בעיניו
בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?
אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת
אקסל לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52% קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה.
זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".
הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל
הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני
אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.
- סינאל של "אחרי" הטעות: צניחה בהכנסות ומעבר להפסד
- אופס, טעות של 20 מיליון שקל בדוחות סינאל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- מדד ת"א 90 התחזק 1.4%; מדד הנדל"ן זינק 2.3%
- ת"א נפט וגז הוסיף 1.9%, הבנקים איבדו 0.8% - נעילה במגמה מעורבת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
