"במשך 30 שנה אנחנו בונים חברה ובסוף מגיע רגולטור ומבקש לפרק אותנו"
בכנס רגולציה וניהול משברים שנערך על ידי משרד עו"ד פירון, אמר מנכ"ל דיפלומט ירון בן ענת: "יוקר המחיה הוא נושא מאוד מורכב ולייחס אותו רק לחברת דיפלומט אינו מהלך שיביא את הפתרון," אמר המנכ"ל. "בניגוד לפירסומים בתקשורת, דיפלומט מרוויחה אחוז קטן וקבוע. הישראלים אומנם לא אוהבים להרגיש פראיירים, וכשהם נמצאים בחו"ל ורואים מוצר עם מחיר זול, הם ממציאים סיפור שלא תמיד בהלימה עם המציאות. כשעושים השוואה רצינית, ישראל היום לא יקרה יותר ממדינות מובילות באירופה"
בן ענת התייחס להצעת משרד הכלכלה להגביל יבואנים כך שיפסיקו לייצג יותר מספק אחד גדול. לדבריו, "מדובר באירוע דרמטי. חברה בונה יכולות במשך 30 שנה עם הישגים יפים ובסוף מגיע רגולטור ומבקש לפרק אותנו. מדובר בהצעה שפוגעת בקבוצה של יבואנים ולא מציגה את התמונה המלאה. יוקר המחיה הוא בעיה מורכבת ודיפלומט אינה היא חזות הכל ולא אצלה נמצא הפיתרון," אמר. "יש פה מהלך הרבה יותר רחב. לפי נתוני הכלכלנית הראשית של משרד האוצר, דיפלומט נמצאת בסף הנמוך של הרווחים יחסית לחברות אחרות במשק ולעומת יבואנים שריווחיהם עומדים על 12% אנחנו נעים רק סביב 4% רווח. יש חוסר הלימה מוחלט בין הרעש התקשורתי לבין המציאות".
מנכ"ל דיפלומט הגיב גם לטענות נגד החברה על כך שאינה מורידה מחירים למרות שמחירי ההובלה יורדים ואמר "ראשית לא בוצעה עליה ועם זאת, העלאת מחירים בשוק הקמעונאות היא אירוע גדול ומורכב ומהווה מוצא אחרון. אנחנו מנסים למצוא פתרונות ייעול בקטגוריות השונות אבל יש גם סיטואציות שצריך לגשת לעליית מחירים".
עוד הוסיף כי: "הדרך הטובה ביותר להורדת יוקר המחיה הינה הגדלת התחרות ושחרור החסמים. כל מוצר שיכול להימכר באירופה יכול להימכר גם בישראל. בנוסף, יש חוקים ספציפיים במדינת ישראל שהגיע הזמן לבטל. כמו למשל רגולציה ייחודית לייבוא אבקת כביסה שקיימת רק בישראל, מה שבסופו של דבר משתקף גם במחירים. המטרה היא להוריד משקולות, לייבא יותר מוצרים ולתת לשוק לרוץ קדימה".
- עושה זאת שוב: דיפלומט מעלה מחירים ב-15%
- דיפלומט מאכזבת את המשקיעים, אך דואגת לבכירי החברה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עו"ד רז נזרי, עד לא מכבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה וכיום שותף בכיר וראש מחלקת משפט ציבורי, רגולציה וניהול משברים במשרד פירון, התייחס בין היתר, לתפקיד היועץ המשפטי כשומר סף במשרדי הממשלה ואמר כי "למשפטן בסקטור הציבורי, לעומת משפטן בסקטור הפרטי, יש יכולת וטו להגיד לשר מה לא ניתן משפטית לעשות. יחד עם זאת, משפטן ציבורי, שומר סף, אסור שיראה את תפקידו כמי שעומד על סף הדלת ומונע את כניסתו של השר או המנכ"ל אל תוך הבית."
"מטבע הדברים זו גישה לעומתית שמייצרת התנגדות וחיכוך כאשר כל צד רואה בשני אויב. הגישה שבה אני מאמין היא שכולם יחד באותו בית, בעלי הבית הם נבחרי הציבור. ליועץ המשפטי יש מקום נכבד סביב השולחן שבתוך סלון הבית, נבחרי הציבור משתפים אותו מראש במהלכים שלהם כדי שיסייע להם לממש את המדיניות שבחרו, אך גם הם צריכים להבין שזה נעשה רק בגבולות הדין, שגם אותו קבע הציבור באמצעות המחוקק, והיועמ"ש שומר עליהם שלא יחרגו מהדין, מגבולות הבית. זו גישה שמאפשרת עבודה משותפת מתוך כבוד הדדי בין הדרג הנבחר ליועמ"ש והבנה של כל צד את תפקידו של השני".
חה"כ אורנה ברביבאי, לשעבר שרת הכלכלה והתעשייה, התייחסה בהמשך הכנס לעול הרגולטורי המוטל על בעלי עסקים בישראל, ומתחה קו ישיר בינו לבין יוקר המחיה המאמיר. לדבריה, עם כניסתה לממשלה, ערכה סקר שקבע כי סוגיית יוקר המחיה היא המטרידה ביותר את האזרח הישראלי, אולם כשביקשה לרדת לפרטי הסוגייה הוזהרה: "'אל תגעי בזה עם מקל. את לא תצליחי לשנות שום דבר ולא תממשי את ההבטחות שלך'. לאחר מכן שביררה מהן הסיבות העיקריות למצב הנוכחי, גילתה טירוף מוחלט. לדבריה, "למה כל תקן צריך רגולציה נפרדת בישראל? שאלה, והסיקה שיש מנעד רחב של שחקנים משמעותיים שאת כולם צריך להושיב סביב שולחן ולהגיע ביחד למסקנות".
- מטריקס חתמה על חוזה AI בעשרות מיליוני דולרים עם מדינה זרה
- ניתוח רבעוני: מה עשו חברות הנדל״ן המניב והאם השווי מצדיק את העליות?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- ״אנחנו מחלקים כבר 20 שנה ברצף דיבידנד; נמצאים בכל מקרר בארץ״
- 7.חיגז 22/06/2023 03:42הגב לתגובה זולדבר זה קל אך המונופולים כמו בעולם ב2023 ברגע שהפוליטקאים תלויים במונופולים לא יעשה דבר. האחרון שהצליח בארהב היה הנשיא תדי רוזוולט שפרק את 7 המונופולים הגדולים --חברות התקשורת,הנפט,הפלדה ,מסחר ובנקאות גי פ מורגן ב 1900 עד 1910.הם למדו את הלקח והיתחילו לשלוט על המחוקקיםץ
- 6.סרדין 20/06/2023 19:02הגב לתגובה זואין בושה לגזלנים
- 5.אין יותר חזירים ועושקים ממכם! הלוואי יסגרו אותכם 20/06/2023 07:48הגב לתגובה זואין יותר חזירים ועושקים ממכם! הלוואי יסגרו אותכם
- 4.בכיין ושקרן (ל"ת)רר 20/06/2023 07:21הגב לתגובה זו
- 3.הוא אומר "להגביר תחרות" ונראה מה יעשה כשיגבירו תחרות (ל"ת)ארי 19/06/2023 22:02הגב לתגובה זו
- 2.יורם 19/06/2023 21:46הגב לתגובה זואין באמת דירקטוריון המפקח על התנהלות החברות.רשת מלונות פתאל שכר היושב ראש מטורף קרובי משפחתה המשכורות שלא הולמות את כישוריהם .איפה אינטרס המשקיעים איפה האחריות כלפי הציבור
- 1.ג'וני 19/06/2023 20:17הגב לתגובה זוהמנכל מרווח 10 מיליון שח בשנה וזה לא מספיק.. תאבי בצע

״אנחנו מחלקים כבר 20 שנה ברצף דיבידנד; נמצאים בכל מקרר בארץ״
״אנחנו מתעסקים בבסיס של החקלאות הישראלית - דשנים, חומרי הדברה, אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים״ מנכ״ל עמיר שיווק, גיא בינשטוק, מדבר על התוצאות הרבעוניות, מספר מי החליף את הטורקים שהחרימו את ישראל ובעיקר מוכיח שחברה
תעשייתית יכולה להיות רחוקה מלהיות משעממת
עמיר שיווק היא מהחברות הוותיקות בבורסה המקומית, עם היסטוריה שמתחילה עוד בשנת 1942 והנפקה לציבור שבוצעה ב־2005. החברה מספקת תשומות חקלאיות לכל רוחב הסקטור מדשנים וחומרי הדברה ועד אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים - פרוסה עם 28 סניפים ברחבי
הארץ ונוגעת כמעט בכל חקלאי. ברבעון השני עמיר שיווק הציגה הכנסות של כ־358 מיליון שקל, עלייה של 3.5% לעומת הרבעון המקביל, אבל הרווח הנקי שלה ירד ל־12.7 מיליון שקל לעומת 13.5 מיליון שקל אשתקד 2025. המניה של עמיר שיווק 1.52%
נסחרת בשווי שוק של כ־413 מיליון שקל ומציגה תשואת דיבידנד יציבה סביב 3%, בזכות מדיניות חלוקה רציפה שנמשכת כבר שני עשורים. מתחילת השנה המניה הוסיפה כ-18% וב-12 החודשים האחרונים טיפסה 32%, בסה״כ הגרף של הביצועים די תלול כלפי מעלה אחרי שעמיר שיווק הצליחה לצלוח
פרק פחות נעים עם השקעה כושלת בקנאביס.
ביצועי המניה במבט על ה-5 שנים האחרונות - צניחה ואז נסיקה
לפני כמה שנים ניסתה עמיר שיווק לגעת בתחומים חדשים שנראו אז מבטיחים ובראשם הקנאביס הרפואי. החברה השקיעה בחברת BOL (Breath of Life), מתוך מחשבה על פוטנציאל שוק עצום ועל אפשרות לייצר מנוע צמיחה נוסף לצד הפעילות המסורתית. אלא שהמהלך התברר כהימור לא מוצלח: שוק הקנאביס הרפואי בישראל ובעולם לא המריא כפי שציפו, היו הרבה עיכובים רגולטוריים לצד תחרות הולכת וגוברת מה שהוביל את עמיר שיווק להפרשות כבדות שהסתכמו בעשרות מיליוני שקלים .
המנכ"ל גיא בינשטוק לא מהסס להודות כי זה פרק פחות נעים בהיסטוריה של החברה
- כזה שחתך משמעותית את השורה התחתונה והכביד על התוצאות הכספיות בשנים 2021-2022. אבל מדגיש שמאז, עמיר שיווק הרבה יותר זהירה בכל מה שקשור יותר להשקעות מחוץ לליבת הפעילות, והחברה מעדיפה להתמקד ברכישות סינרגיות ישירות לעסקי החקלאות - כמו חממות, מיכון חקלאי ותערובות.
"הסיפור הזה מאחורינו", הוא מסכם והמספרים של השנתיים האחרונות באמת מחזקים את התחושה שהחברה הצליחה להחזיר את עצמה למסלול יציב.
אנחנו מדברים אחרי התוצאות הרבעוניות - לפני שנצלול למספרים, ספר קצת על מה שקורה בעמיר שיווק לאחרונה
"עמיר שיווק היא חברה ותיקה מאוד. נוסדה ב-1942 על ידי התאחדות האיכרים בישראל, וב-2005 הונפקה בבורסה. כך שאנחנו מציינים השנה 20 שנה כחברה ציבורית. אני חושב שהייחוד שלנו הוא בפעילות עצמה - שיווק והפצה של תשומות חקלאיות, תחום שקיים בכל מדינה בעולם. אנחנו מספקים הכל: חומרי הדברה, דשנים, אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים. יש גם רכיב נדל"ן קטן - נכס בבני ברק ומרלו"ג בעמק חפר, אבל זו לא הליבה. הליבה היא תשומות חקלאיות".
- עמיר שיווק: ההכנסות ירדו ב-3%; הרווח הנקי זינק ל-13.5 מיליון שקל
- עמיר שיווק: הרווח הנקי זינק כמעט פי 7 ל-10.6 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מהי בעצם הליבה של הפעילות שלכם?
"אנחנו קוראים לזה הגנת הצומח והזנתו שזה בעצם דשנים והדברה, תחשוב על זה כמו אנטיביוטיקה וויטמינים בשביל הצמחים. אנחנו המפיצים הגדולים ביותר בארץ של חברות ענק כמו אדמה וכיל. הקשר שלנו הוא עם ממש עם החקלאי בשטח. במחצית האחרונה חווינו ירידה קלה, בעיקר בגלל מזג האוויר. החורף האחרון היה יבש וחם, מה שהפחית מחלות עלים וצמצם את הצורך בחומרי הדברה".
אז זה מעניין, לא הייתי מצפה מחברה כמוכם שיהיו לה אלמנטים של ׳עונתיות׳

אל על מזנקת 4.7% בית שמש 3% - ת"א 90 עובר לעליות
אחרי מגמה שלילית מהפתיחה מדד ת"א 90 נצבע בירוק נתמך בעליות באל על ובמניות הביטחוניות; מניות הביטוח עדיין מתממשות; במקביל, המתיחות בין רוסיה לנאט"ו מחריפה עם חדירת רחפנים לפולין, בעוד איראן ו־IAEA מנסות לייצב את החזית הגרעינית
המסחר ביום שאחרי התקיפה הישראלית בקטאר מתנהל בירידות שערים מתונות, ת"א 35 יורד כ-0.4%, לעומתו ת"א 90 מוחק את רוב הירידה ונסחר כעת ביציבות סביב ה-0.
במבט על הסקטורים המרכזיים ירידות, כאשר מדד הבנקים יורד 0.4% ומדד הביטוח בולט לשלילה ומאבד 1.3%. מי שבולטות לחיוב הן המניות הביטחוניות, אולי דווקא כמו שמצופה מהן.
בנק ישראל פרסם תחזיות לפיהן תהיה אינפלציה מתונה יחסית, ריבית בירידה וצמיחה גבוהה. הבורסה, מתמחרת אופטימיות וציפייה לסיום המלחמה ולתקופת
שגשוג. אלא שצמיחה גבוהה ומהירה לא משתלבת עם ריבית נמוכה ולרוב גם לא עם ירידה באינפלציה. האם התחזיות של בנק ישראל להורדת ריבית ולצמיחה מוגזמות? כל השאלות והתשובות
שחשוב לכם לדעת
השוק עלה אתמול
על חדשות התקיפה, אך הבוקר מתגברים הדיווחים כי אולי התקיפה לא השיגה את היעדים שקיוו להם במערכת הביטחון. ומה קורה בקטאר? הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו. היא גם יכולה במישרין או
דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בכוח שלה וברצון לנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יקבלו יותר כוח, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון. קטאר נגד ישראל; ישראל נגד חמאס - תמונת מצב ומה צפוי להמשך?
ואם מדברים על אירועים גיאופוליטיים, אתמול רחפנים רוסיים חדרו לפולין, והמתיחות הגיאופוליטית מסלימה: נאט"ו בכוננות, נמלי תעופה נסגרו; היום דווח כי ראש ממשלת פולין דונלד טוסק הצהיר כי פולין ביקשה מנאט"ו להפעיל את סעיף 4 של הברית, סעיף שמאפשר התייעצות דחופה בין החברות כאשר אחת מהן מרגישה שאיום נשקף לביטחונה או לשלמותה הטריטוריאלית, לאחר שמטוסי נאט"ו הוזנקו כדי להתמודד עם חדירת כטב"מים רוסים למרחב האווירי של פולין, וברקע נשקלת אפשרות לחזק את מערך ההגנה האווירית באזור. האירועים מסמנים החרפה חמורה במתיחות בין רוסיה לנאט"ו, כאשר פולין מדגישה שמדובר בהפרה ישירה ומסוכנת של ריבונותה. מה מחפשת רוסיה בפולין ואיך זה משפיע על החברות הביטחוניות (גם בישראל)? בכתבה כאן - רחפנים רוסיים חדרו לפולין: עוד דלק למניות הביטחון
- ברן זינקה 15%, נאוויטס 9% - ת״א 125 המריא 1.7% אחרי תקיפת צמרת חמאס בקטאר
- אל על ונאוויטס ירדו, נובה זינקה ב-4.3%; מניות הנדל"ן עלו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בעוד בנאט"ו הגזרה מתחממת, באיראן הגזרה מתקררת. על פי דווחים, איראן וה-IAEA חתמו אתמול על הסכם טכני במצרים שמייצר מסגרת לחידוש שיתוף הפעולה וביקורות גרעיניות, במאמץ לבלום הליך סנקציות מתמשך מצד ברית המעצמות. יחד עם זאת, הקיום הפורמלי של הסכם זה תלוי בהמשך תנודות בשטח, במיוחד אם יוחזרו סנקציות, והאופן שבו תתבצע הפיקוח בפועל.