רן עוז מנכל ישראכרט
צילום: תמי בר שי

מנורה משפרת את ההצעה לרכישת ישראכרט ב-4% ומעלה אותה לשווי של 3.2 מיליארד שקל

מעלה את הצעתה מ-15.34 שקל למניה ל-15.98 שקל למניה; דירקטוריון ישראכרט אישר את הצעת חברת הביטוח הראל לרכוש את החברה בתמורה לכ-2.9 מיליארד שקל
דור עצמון | (1)

מנורה מבטחים מנורה מב החז 1.45% משפרת את הצעת הרכישה שלה לחברת ישראכרט ישראכרט 0% ומעלה את מחיר המניה מ-15.34 שקל ל-15.98 שקל - בכך מעניקה מנורה שווי של 3.2 מיליארד שקל לישראכרט.

החברה שומרת על שיעור של כ-32% מישראכרט אותם היא מעוניינת לרכוש ולא מעלה את כמות המניות. המשקיעים בינתיים העדיפו את הרכישה המלאה על ידי הראל ולכן נראה כי מנורה מנסה לשפר את ההצעה ולפתות אותם.

כזכור, בתחילת ינואר הגישה חברת הביטוח הראל הצעה לרכוש את ישראכרט בתמורה לכ-2.6-2.7 מיליארד שקל, אך זו שיפרה את ההצעה ל-2.9 מיליארד שקל. האינטרס של הראל בעסקה ברור - הראל שחולשת על כל תחומי הביטוח וניהול הכספים רוצה גם את תחום ההלוואות וכרטיסי האשראי בדומה למהלך של כלל לרכישת מקס (מהלך שלא ברור אם ייצא לפועל). ההצעה של הראל הוגשה בשיטה של מיזוג משולש הופכי. ביצוע העסקה, ככל שהצדדים יחתמו על הסכם מחייב שיאושר בידי הדירקטוריונים של ישראכרט והראל, יהיה כפוף לאישור האסיפה הכללית של ישראכרט וכן הרגולטורים השונים.

במנורה מנסים לתת טיעונים נגד ההצעה של הראל ואומרים כי "רכישת מלוא (100%) מניות ישראכרט על ידי רוכש אחר קוטמת לבעלי המניות את השווי הפוטנציאלי אשר ינבע עבורם מהמשך החזקתם בישראכרט, בעוד שהצעת הרכש המעודכנת מאפשרת לבעלי המניות ליהנות מפרמיה עדיפה על מחיר מניית ישראכרט, בנוסף לזכותם לבחור האם ברצונם להמשיך ולהחזיק במניות ישראכרט, באופן מלא או חלקי, וליהנות מפוטנציאל הצמיחה העתידי. בניגוד לעסקה לרכישה מלאה של מניות ישראכרט (במסגרתה יכול רוב רגיל מקרב בעלי המניות לכפות על מיעוט גדול את מכירת מניותיו בישראכרט), הרי שהצעת הרכש מותירה חופש החלטה מלא בידי בעלי המניות".

מנורה הציעה בשבוע שעבר לרכוש 32% ממניות ישראכרט במחיר של 15.34 שקלים למניה ולפי שווי שוק של 3.072 מיליארד שקל. אפשר היה להריח כבר אז, כשהראל הגישו את ההצעה, שזו לא תהיה המילה האחרונה ושיגיעו עוד הצעות. דורי נאוי שנכנס לישראכרט זמן קצר לפני ההצעה של הראל אמר לביזפורטל שהוא לא הגיע בשביל להרוויח על ישראכרט רק בשביל 35 מיליון שקל.

ארי קלמן, מנכ"ל קבוצת מנורה מבטחים: "קבוצת מנורה מבטחים עדכנה את הצעת המחיר לרכישת גרעין השליטה לחברת ישראכרט למחיר המשקף לחברה שווי של 3.2 מיליארד שקל וגבוה בכ-300 מיליון שקל מההצעה המתחרה. בנוסף, התחייבה קבוצת מנורה מבטחים להאריך את ההצעה לתקופה של עד 60 יום נוספים המסתיימת ביום 11 ביוני 2023. הצעת מנורה מבטחים טובה ונכונה יותר, עם שווי גבוה משמעותית לבעלי המניות של ישראכרט ותוך מתן אפשרות להיות שותפים להצלחתה בעתיד. ההצעה שומרת את ישראכרט כחברה ציבורית ואינה כופה על בעל מניות למכור את מניותיו (כולן או חלקן)".

מניית ישראכרט סיימה את יום המסחר ב-13.43 שקל המעניק לה שווי שוק של 2.69 מיליארד שקל.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    הראל תקנה בזול ותמכור 32% למנורה בפרמיה מיידית. למ 15/02/2023 20:19
    הגב לתגובה זו
    הראל תקנה בזול ותמכור 32% למנורה בפרמיה מיידית. למה אני צריך להסכים למכור במחיר נמוך ממחיר ההנפקה?
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?