איתי גורן בוליגו
צילום: אושרית חכמן

בוליגו ומיטב השיקו קרן נדל"ן שמשקיעה בארה"ב; "אנחנו משוכנעים שהקרן תייצר תשואות אטרקטיביות"

איתי גורן, מנכ"ל ומייסד בוליגו "סקטור המולטי-פמילי ממשיך להפגין ביצועים חזקים, תפוסה גבוהה והכנסות צומחות מדמי שכירות"
מערכת ביזפורטל |

בוליגו קפיטל גייסה 33 מיליון דולר לקרן השקעות במקבצי דיור בארה"ב. הקרן הוקמה במשותף עם מיטב ושותף אמריקאי ומשקיעה בעסקאות אותן מובילה בוליגו -  "סקטור המולטי-פמילי ממשיך להפגין ביצועים חזקים, תפוסה גבוהה והכנסות צומחות מדמי שכירות", אומר איתי גורן, מנכ"ל ומייסד בוליגו קפיטל שנסחרת בבורסה בשווי של כ-480 מיליון שקל - שזה עדיין כ-30% מעל המחיר בהנפקה באוקטובר 2021, אבל כ-50% מתחת למחיר השיא לפני כשנה:

 

קרן ההשקעות המשותפת עם מיטב נקראת Meitav Buligo Fund כשתקופת הקרן היא 5 שנים ממועד סיום הגיוס וניתן להאריך אותה פעמיים, שנה אחת בכל הארכה. במקביל, בוליגו החלה בגיוס הכספים לקרן ההשקעות הרביעית שלה להשקעות רכישה וייזום במיזמי נדל"ן בארה"ב. הקרן החדשה עתידה להשקיע בכל העסקאות העתידיות של בוליגו, כך שהמשקיעים יוכלו ליהנות מפיזור רחב של עסקאות בסקטורים שונים, בניגוד למודל של השקעה בעסקה בודדת, כאשר בוליגו קפיטל תשקיע 5% בכל עסקה חדשה. בוליגו אינה צפויה לגבות עמלות, דמי ניהול ודמי הצלחה ברמת הקרן.

פעילות הקרנות מאפשרת למשקיעי בוליגו חשיפה להשקעה במיזמי נדל"ן בדגש על סקטור המולטי-פמילי כשהנהלת בוליגו, אחראית על איתור הנכס, מימון, תכנון, ייזום, השבחה, וניהול הנכס באופן שוטף ומימושו. 

"אנו משוכנעים שהקרן תדע לייצר למשקיעים תשואות אטרקטיביות", הוסיף גורן. מיום הקמתה, ביצעה בוליגו עסקאות נדל"ן בארה"ב בהיקף של מעל 3.6 מיליארד דולר, מתוכם מעל 1.2 מיליארד דולר של כספי משקיעים, בהם רכשה 127 נכסים שונים - מקבצי דיור , מרכזים מסחריים, נכסי תעשייה ולוגיסטיקה ובתי אבות. במקביל, בוליגו מימשה 58 נכסים, תמורת כ-1.5 מיליארד דולר, תוך שהיא יוצרת למשקיעים תשואה שנתית ממוצעת נטו (לאחר עמלות ניהול ודמי הצלחה) של 28%. אלא שכאמור המניה ירדה ב-50%. הסיבה היא ככל הנראה ההאטה בשנה האחרונה, החשש ממיתון וההערכה שגם תחום הדיור המולטי פמילי יפגע.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

עופר ינאי נופר אנרגיה
צילום: ראובן קופצ'ינסקי

עופר ינאי חושב שהוא אילון מאסק - רוצה מניות ב-800 מיליון שקל

ינאי קצת מתבלבל, דורש חבילת הטבות מותנית של 800 מיליון שקל אם המניה תעלה פי 4 בשלוש שנים - מזכיר מישהו? 

אין גבול לשיגעון הגדולות. ההצלחה גורמת לאנשים לחשוב שהם מעל הכל. עופר ינאי דורש שכר תיאורטי (בהינתן תרחישים מסוימים) של 800 מיליון שקל. אילון מאסק מנסה לקבל עכשיו 1 טריליון דולר תחת התניות מסוימות. ינאי מנסה להיות "מאסק הישראלי". קצת צניעות לא תזיק לו, אחרי הכל - ערך למשקיעים הוא לא ייצר. נופר היא מניה שלא סיפקה את הסחורה מאז ההנפקה לפני שש שנים. אלמלא זרימת הכסף מההנפקה והנפקות המשך שהיו מאז, לא ברור איפה נופר היתה. חוץ מזה, נופר היום היא סוג של פעילות מניבה עם פייפליין של ייזום. לא צריך מנכ"לים שהם אילון מאסק כדי לנהל אותה. כל מנהל סביר יעשה עבודה.  

יש צד חיובי בשגעון הגדלות, וזה בלי ציניות - אנשים עם שגעון גדלות מצליחים יותר. הדרייב לגדלות מביא אותם לשם. תביטו על המצליחים הגדולים, רובם עם שגעון גדלות. מאסק כנראה מוביל את השיגעון.   

מאסק לפחות דורש שכר על חדשנות טכנולוגית, על מהפכות עולמיות, על רובוטים שיהיו לכם בבתים, על רובוטקסי, על מכונית אוטונומית, על מה בדיוק ינאי דורש שכר? משהו התבלבל ומתבלבל לבעלי השליטה ולמנהלים - הם חושבים שהם מעל הכל ושמגיע להם הכל. ההצלחה ממכרת, בשביל זה יש מוסדיים. צריכים לעצור את הטירוף.   


ינאי מכוון לחבילה של 800 מיליון שקל באם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים. אפשר להגיד - מענק גדול אבל התנאי מאוד משמעותי, אבל דמיינו מה זה יכול לעשות למוטיבציה של ינאי להרים את המניה. מניות, כולם יודעים, לא עולת רק בזכות ביצועים. חוץ מזה, גם אם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים, קחו את התשואה מאז ההנפקה ועוד 4 שנים, לא תקבלו משהו שמגיע עבורו - 800 מיליון שקל! השכר הכי גבוה מעולם למנכ"ל בבורסה המקומית, למעשה השכר השנתי הגבוה פי 4-5 מהשכר הכי גבוה שהי ה למנכ"ל בבורסה המקומית. 


לאחר שהמוסדיים בלמו את חבילת השכר החריגה של המנכ"ל המיועד עמי לנדאו שהחליט לא להגיע (המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה), נופר אנרג'י נופר אנרג'י 0%   מציגה מתווה חדש, הפעם עבור עופר ינאי עצמו, בעל השליטה שהפך למנכ"ל הקבוע (עופר ינאי מינה את עצמו למנכ"ל הקבוע של נופר אנרגיה).