תמיר כהן מנכל שיכון ובינוי
צילום: סיוון פרג'
ראיון

שיכון ובינוי לאחר הזכייה במכרז של צה"ל: "נממש פרויקטים נוספים"

החברה תקים ותתפעל את בסיס 'אופק רחב' החדש של צה"ל למשך כ-25 שנים; גבי דוד, מנכ"ל חטיבת הזכיינות של שיכון ובינוי בראיון לביזפורטל: "יש לנו כבר למעלה מ-20 פרויקטים שביצענו; האינפלציה איננה רלוונטית"
דור עצמון | (4)

חברת שיכון ובינוי 4.59% העוסקת בבנייה, הקמת תשתיות ויזמות נדל"ן, זכתה במכרז להקמת ותפעול פרויקט 'אופק רחב' - הבקו"ם החדש של צה"ל באזור רמלה. במסגרת הפרויקט צפויה שיכון ובינוי לתכנן, להקים, לממן ולתפעל את בסיס אופק רחב בשטח בנוי של מעל 300 אלף מ"ר, לתקופה של 25 שנים.

הבקו"ם החדש יאגד לתוכו את מרבית המפקדות של צה"ל הפרוסות באזור המרכז, במחנות צריפין, תל השומר, גנים (השלישות ברמת גן), בר לב (קסטינה), לרבות גופי המיון וההשמה של צה"ל, מוקדי שרות, מעבדות, מרפאה אזורית, ומרכזי בצוע של אגף כוח האדם וכן את לשכת הגיוס המרכזית של צה"ל.

בראיון לביזפורטל, מספר גבי דוד, מנכ"ל חטיבת הזכיינות של החברה, אודות חשיבות הפרויקט ואודות תחום הזכיינות של שיכון ובינוי.

כיצד הפרויקט משרת את האסטרטגיה של החברה?

"הפרויקט הזה הוא ליבת האסטרטגיה. שיכון ובינוי הרי עוסקת בביצוע, הפעלה ומימון וזה בדיוק מה שאנחנו עושים בפרויקט הזה שמגיע לאחר פרויקטים דומים כמו מרכז ההדרכה של משטרת ישראל שאנחנו מתפעלים אותו כבר שנה שביעית, אנחנו בונים את קריית התקשוב בבאר שבע ובונים גם כן את קריית המודיעין בלקית".

כמה הכנסות אתם צופים מהפרויקט? איך מתמחרים את פעילויות הזכיינים?

"אנחנו צופים הכנסות של כ-4 מיליארד שקלים כפי שפרסמנו בדיווח לבורסה. בכל הקשור להפעלה של הפרויקט, ישנם ארבעה מרכיבים. המרכיב הראשון הוא התקשוב שבזה אנחנו הולכים עם מלם מלם תים -0.07% . מלם תהא אחראית לתכנון ובניית ארכיטקטורה מרכזית, הקמה, תפעול, תחזוקה ושדרוגים טכנולוגיים של מערכות התקשוב. מרכיב נוסף הוא ההסעדה שבזה אנחנו לוקחים קבלן. מרכיב שלישי הוא עלויות התחזוקה ויש לנו ניסיון רב בכך מפרויקטים דומים. המרכיב הרביעי הוא כוח האדם".

איך צומח תחום הזכיינות של שיכון ובינוי? כיצד משפיעה האינפלציה?

"התחום צומח בצורה יפה. יש לנו היום בזכיינות כבר למעלה מ-20 פרויקטים שביצענו החל מהצבא דרך שותפות שהקמנו במנהרות הכרמל וכן הקמת ותפעול כביש 6. בנוסף אנחנו הקמנו את מתקן ההתפלה בחדרה, הקמנו את מבני קריית הממשלה בנצרת, ביהמ"ש המחוזי בת"א, מעונות סטודנטים בערים רבות ועוד. כך שמהבחינה הזו במסלול הנכון.

"האינפלציה איננה רלוונטית לפרויקט הנוכחי של 'אופק רחב' מכיוון שהתשלומים מהמזמין הם צמודים. כך גם ברוב הפרויקטים שלנו. עם זאת, בפעילות הכוללת של שיכון ובינוי זה קצת שונה מכיוון שיש חוב למשל, חלקו צמוד ויש לכך השפעות".

איפה החברה - ובעיקר התחום שלך - תהיה בעוד שנתיים?

"אני חושב שהמשימה שלנו היא לממש את הפרויקטים בהם זכינו. יש לנו היום 9 מיליארד שקל של פרויקטים שאנחנו צריכים להביא אותם לידי סיום הקמה או בהתקדמות משמעותית בהקמה. בכל הפרויקטים שציינתי קודם, כמו גם בפרויקט השפד"ן למשל, אנחנו צריכים לממש את יכולות הביצוע של הקבוצה ולהביא אותם לכדי הפעלה. במקביל כמובן אנחנו שואפים וחותרים לזכות בפרויקטים נוספים כמו הקו הכחול של הרכבת הקלה בירושלים, יש מכרז גם של הרכבת הקלה בין חיפה לנצרת ועוד. חשוב להדגיש כי לכל הפרויקטים כבר יש ליווי וסגירה בנקאית מלאה. צבר הפרויקטים הפוטנציאלי שטרם נחתמו עומד על מעל ל-10 מיליארד אך כבר היום יש לקבוצה למעלה מ-20 מיליארד שקל".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מניית שיכון ובינוי ירדה מתחילת השנה ב-28% למחיר של 14.3 שקל המבטא שווי של 6.47 מיליארד שקל. הרווח של החברה במחצית הראשונה השנה הסתכם ב-183.1 מיליון שקל על הכנסות של 3.3 מיליארד שקל. בשנת 2021 כולה הרוויחה החברה 105 מיליון שקל על הכנסות של 6.14 מיליארד שקל.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    זוכה במכרזים ויורדת בבורסה... (ל"ת)
    חיים 30/10/2022 09:26
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    איך עם כל הפרוייקטים האלה הרווחיות כזאת נמוכה (ל"ת)
    רן א 30/10/2022 07:33
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    סתם תוהה 28/10/2022 23:51
    הגב לתגובה זו
    באופן שיטתי מאז ימי שרי האריסון, החבקה מכניסה מליארדים ומרוויחה מליונים בודדים. אחוז רווח ככ נמוך שלא מצדיק את ההון של החברה. זוהי תסמונת ישועה של הנהלה שמנה ולא יעילה, של בעל בית רפה ידיים
  • הוצאות תפעול מקזזות מהרווח (ל"ת)
    אנונימי 30/10/2022 09:27
    הגב לתגובה זו
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

ג׳ורדון פריד, מנכ״ל זוז פאוור, צילום: החברהג׳ורדון פריד, מנכ״ל זוז פאוור, צילום: החברה

הביטקוין של זוז פאוור: סיכון מול סיכוי

אחרי שנים של הפסדים בפעילות אגירת האנרגיה וירידה של מעל 90% מההנפקה, זוז פאוור החליפה מסלול והפכה לחברה פיננסית שמחזיקה ביטקוין כנכס ליבה; המשקיעים מקבלים חשיפה למטבע הדיגיטלי דרך מניה דואלית בתל אביב ובנאסד״ק,  עם סיכון/סיכוי שמגיע מחשיפה לשוק הקריפטו ועלויות של חברה ציבורית

תמיר חכמוף |

חברת זוז פאוור זוז פאוור 19.52%   הדואלית שינתה לאחרונה את מהות ההשקעה בחברה, כאשר עברה מהתמקדות בפעילות טכנולוגית בתחום האנרגיה המתחדשת, לחברה פיננסית שמאפשרת חשיפה לעולם הקריפטו והביטקוין בפרט.

החברה פיתחה מערכת מבוססת גלגלי תנופה שנועדה לאפשר טעינה מהירה לרכב חשמלי גם באתרים שבהם רשת החשמל חלשה או מוגבלת. הרעיון ההנדסי היה מעניין אך בפועל ההצלחה הייתה מוגבלת. החברה התקשתה להמיר פיילוטים להזמנות מסחריות, נרשמו הפסדים תפעוליים מתמשכים, ופעילותה הצטמצמה מאוד עם הכנסה של פחות מ-250 אלף דולר והפסד של 7 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2025, עם ירידה של למעלה מ-90% מהשווי מאז הגיעה לבורסה.

על רקע האתגרים, שכללו הון עצמי שלילי והתחייבויות של כ-6.7 מיליון דולר מול מזומנים של כ-2.5 מיליון דולר, החליטה החברה לשנות אסטרטגיה.

החברה גייסה כספים (בדיסקאונט משמעותי), בסך של קצת יותר מ-160 מיליון דולר, במטרה לרכוש ביטקוין במרבית הכספים, והיתרה לפירעון חובות קיימים ולצרכים תפעוליים.


ממידע שהגיע לביזפורטל, זוז כבר רכשה מעל 1,000 ביטקוין, תוך שמירה על יתרת מזומנים להמשך רכישות ברמות מחיר שונות. החברה מתכננת להשלים את מלוא הגיוס ולהמשיך את הרכישות בהמשך, תוך שהיא תוכל להשתמש בחלק מהכספים כאמור לפעילות שוטפת ותשלום ההתחייבויות.

חשוב לציין כי הרכישות האלה אינן יוצרות ערך חדש לבעלי המניות, אלא הוא נשען על הנפקות לצורך גיוס מזומן לרכישת הביטקוין. המשמעות היא דילול מתמשך של בעלי המניות, כאשר השווי של החברה מזנק למרות שמחיר המניה ירד הודות לגידול במספר המניות.