ישרכארט
צילום: shutterstock
דוחות

ישראכרט: הכנסות של 639 מיליון שקל ורווח נקי של 51 מיליון שקל

הדוחות משקפים את העבר; ההסכם עם פועלים יחתוך את הרווח בכ-40%
דור עצמון |

חברת כרטיסי האשראי ישראכרט פרסמה את דוחותיה הכספיים לרבעון השני מהם עולה כי לחברה תיק אשראי בהיקף כולל של כ-5.5 מיליארד שקל, וזאת לאחר גידול של כ-661 מיליון שקל, המהווים עליה של כ-14% במהלך השנה האחרונה. מחזור העסקאות בכרטיסי אשראי ברבעון עלה בכ-13% לשיא של כ-51.6 מיליארד שקל לעומת רבעון שני 2021.

ההכנסות ברבעון השני של שנת 2022 צמחו בכ-13% לכ-639 מיליון שקל, בהשוואה לכ-565 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הצמיחה בהכנסות נבעה בעיקר מצמיחה דו-ספרתית בהכנסות מפעילות בכרטיסי אשראי כתוצאה מהגידול בהיקף מחזורי הפעילות, לרבות במחזורי התיירות היוצאת, וכן מגידול בהכנסות ריבית נטו כתוצאה מהצמיחה שנרשמה בתיק האשראי הצרכני והמסחרי.

ההכנסות מפעילות בכרטיסי אשראי ברבעון השני של שנת 2022 צמחו בכ-17% לכ-534 מיליון שקל, בהשוואה לכ-458 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הכנסות ריבית נטו ברבעון השני של שנת 2022 צמחו בכ-15% לכ-123 מיליון שקל, בהשוואה לכ-107 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, כתוצאה הן מעלייה של כ-375 מיליון שקל ביתרת האשראי הצרכני והן מעלייה של כ-286 מיליון שקל ביתרת האשראי המסחרי.

הרווח נקי של ישראכרט לרבעון השני בנטרול הוצאה חד פעמית הסתכם בכ-51 מיליון שקל, לעומת רווח נקי בסך של כ-113 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי ברבעון, מנוטרל הוצאה חד פעמית, משקף תשואה להון ממוצע של כ-7.4%. ללא נטרול ההוצאה החד פעמית הציגה ישראכרט ברבעון השני של שנת 2022 רווח נקי בסך של 32 מיליון שקל, ותשואה להון של 4.7%.

הירידה ברווח ברבעון נבעה בעיקר מהגידול בתשלומים לבנקים המיוחס ברובו להבנות העקרוניות החדשות עם בנק הפועלים, מהגידול האמור בהוצאות בגין הפסדי אשראי, וכן מעלייה בהוצאות, בין היתר, בתשלומים לארגונים בינלאומיים, מועדונים ובנקים על רקע הגידול בהיקפי הפעילות של הקבוצה והעלייה בהוצאות השכר.

הקבוצה מגבשת יישום התייעלות תפעולית כדי להפחית את ההוצאות והעלויות במגוון נושאים, ובכללן שינויים בתפיסת ההפעלה, התייעלות תהליכית ושילוב דיגיטציה ואוטומציה; פישוט מבנים ארגוניים; ומצבת כוח אדם תוך יעד להגיע לחסכון שנתי בהוצאות בטווח של בין 65 ל-55 מיליון שקל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?