יאיר אבידן
צילום: ביזפורטל
ראיוןTV

"יש תחרות בין הבנקים, אפילו תחרות חריפה"

יאיר אבידן, המפקח על הבנקים בראיון TV על הציפיות שהיו לו מהתפקיד, על המטרות שלו, על העמדת הלקוח במרכז ולא - תשואה של 10%-12% לבעלי המניות של הבנקים היא סבירה "זה גם טוב לפנסיות של כולם"
נתנאל אריאל | (18)

המפקח על הבנקים יאיר אבידן בראיון TV מיוחד מדגיש כי המטרה העיקרית של הפיקוח על הבנקים היא לשמור על הלקוחות - "לצד הזרוע היציבותית, הצורך לוודא את יציבות הבנקים, וכחלק משמעותי בפיקוח על הבנקים, אנחנו מקדישים ומעצימים את המקטע הצרכני מול הבנקים ונכנסים לעניין ההגינות וההוגנות".

 

"התפקיד שלחנו הוא שביום פקודה המערכת הבנקאית תמשיך להיות יציבה ותאפשר פעילות עסקית ומסחר יומיומי. בתקופת הקורונה היו הרבה החלטות חשובות אבל ההחלטה המשמעותית ביותר היתה ברמה הצרכנית - מתווה ההלוואות. דחיית ההלוואות. המערכת הבנקאית נתנה מעל 900 אלף הלוואות שסיפקו תזרים מזומנים למשקי הבית.

"רגולטורים לרוב הולכים אחרי המחנה הם לא מתעסקים ברפורמות, אבל בנקאות פתוחה זו רפורמה אדירה. תוך שנתיים נהיה מהמדינות המתקדמות בעולם בבנקאות פתוחה והאזרחים ייהנו מכך. אנחנו בראייה פרו צרכנית וזה מהלך אסטרטגי וארוך טווח שמתכתב עם מאגר נתוני אשראי ומעבר בקליק

 

"התפקיד של המפקח זה לדאוג לציבור הלקוחות. היציבות מתכתבת עם טובת הציבור. זה להבטיח שבכל רגע  נתון שמישהו רוצה את הפיקדון הוא ייקבל אותו בחזרה. חלק גדול מהכסף הפנסיוני מוחזק במניות המערכת הבנקאית כנכסים עבור הציבור. כשזה עולה הציבור נהנה מכך. אנחנו מסתכלים על טובת הציבור. תשואה דו ספרתית של 10%-12% היא סבירה לבעלי המניות בהינתן הסיכון שקיים   אנחנו לא חריגים בהשוואה בינלאומית.

 

"אני בהחלט רואה תחרות והתפתחות תחרות. רואים זאת בירידת הריבית על ההלוואות. יש גם תחרות בשוק המשכנתאות. אני רואה שונות בין הבנקים השונים, אחד מוביל במשכנתאות השני מוביל בצרכני, אחר מוביל במגזרים מסוימים. רובם בבנקאות אוניברסלית אבל יש שונות, יש מובילים בכל פריזמה. יש תחרות, אפילו חריפה".

תגובות לכתבה(18):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 16.
    ארז 13/06/2022 14:47
    הגב לתגובה זו
    אדון המפקח על הבנקים. רצוי שתקרא את התגובות לראיון שלך ותבין שעל הבנקים אין שום פיקוח גם המשרד שלך דואג אך ורק לבנקים ולא לאזרח הקטן.
  • 15.
    שמילו 12/06/2022 22:48
    הגב לתגובה זו
    דבר. מרבית רוחי הבנקים נובעים ממרווחי הריבית. ריבית אפסית למפקידים וריבית גבוהה ללוים.מהבנקים. ריבית בנק ישראל עולה והבנקים לא נותנים אותה ללקחות הם רק גובים מהלווים את הריבית שעולה. פשוט קרטל . והיכן הפיקוח על הבנקים? מגן על הבנקים תשואה נטו של 12 עד 17% , בסביבת ריבית נמוכה . המפקח אומר שזה רווח מקובל. אדוני המפקח איזה מפעל יצרני בארץ משיג תשואה נטו כזו ???? המפקח מתיחס אל לקוחת הבנקים כאל בורים.
  • 14.
    נו באמת 12/06/2022 22:16
    הגב לתגובה זו
    והראיה היא כמה שלא אכפת להם מהלקוחות שלהם! גם בתחום המשכנתאות. הריביות שהם נותנים דומות מאוד וגם אם תעבור בנק לא מזיז להם. הפרסומות שלהם מהפה לחוץ..
  • 13.
    יש תחרות כמו סופת שלגים ביום קיץ מהביל (ל"ת)
    ירחמיאל 12/06/2022 18:26
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    טובה 12/06/2022 12:23
    הגב לתגובה זו
    יש זלזול בלקוחות ואתה שומר ודואג רק לבנקים במקום לאזרחים.
  • 11.
    רווית 12/06/2022 11:08
    הגב לתגובה זו
    על איזו תחרות אתה מדבר? בעצמך אתה מודה שכל אחד מהנקים תופס נישה ואני מוסיפה שבה הוא יכול להתחזר על הציבור
  • 10.
    דני 12/06/2022 06:44
    הגב לתגובה זו
    הם נותנים מינופים עצומים כמות עצומה של חדלי פרעון תיפול על המדינה ועל הבנקים
  • 9.
    רון 12/06/2022 06:22
    הגב לתגובה זו
    יש רק דבר אחד שיכול להכניס תחרות לבנקים . סניפים ואישור לנהל חשבונות עו"ש של ישראלים, מכל הבנקים האחרים בעולם , נקודה .כל השאר זה מכבסות מילים .
  • 8.
    לרון 12/06/2022 05:11
    הגב לתגובה זו
    הכל עניין של יחסי ציבור כדי שהציבור לא ימרוד ו"ילך בתלם",מכווינים את הציבור כל פעם לסיפור אחר נכון או מוגזם "לפי הצורך" וכשבא לידי מיצוי עוברים ל"סיפור הבא" וכך הציבור מוכוון לרוץ כעכבר במלכודת הגבינה
  • 7.
    אבי-מונופול 11/06/2022 23:50
    הגב לתגובה זו
    מנותק. יש דואופול. אין תחרות. דואג ליציבות הבנקים ולא לאזרחים
  • 6.
    חיים 11/06/2022 23:21
    הגב לתגובה זו
    כל הבנקים בישראל עושקים את האזרחים כבר יותר מ13 שנה בלי ניד עףעף של הנגידים.
  • 5.
    דרור 11/06/2022 23:20
    הגב לתגובה זו
    באמת, יש תחרות. הבנקים גובים ריבית על הלוואת ביחס לריבית על פיקדון ביחס בלתי נתפש.. 0.05% לעומת 8.5% כל הבנקים נוהגים באופן זהה. תחרות?
  • 4.
    בעז 11/06/2022 22:30
    הגב לתגובה זו
    לא מפסיקים לשקר....מונעים תחרות... מביאים בנק פייק דיגיטלי עם עמלות יקרות ... רוצים בנקים כמו הגדולים של ארהב אצלנו עם 0 עמלות ובנקים שנותנים לך ולא רק לוקחים כמו חזירים ובלי שום שירות....
  • 3.
    נ.ש. 11/06/2022 22:27
    הגב לתגובה זו
    הוא שומר על הבנקים לא מפקח עליהם. פעם הגעתי לפתוח חשבון בנק הפקיד התנהג בבוז וסרב לפתוח חשבון בניגוד לחוק(חשוב לציין אין לי מגבלה או בעיה עם בנקים) הגשתי תלונה במפקח על הבנקים הוא במקום לטפל בזה הודיע לי שאני צריך לפנות לבנק ורק אם הוא לא יטפל תוך 45 יום הוא יטפל. הבנתי שממנו לעולם זה לא יטופל וגם אם יטופל אז אצטרך לחכות יותר מידי זמן. הלכתי לבנק אחר ופתחו לי בכייף
  • 2.
    שלי 11/06/2022 22:06
    הגב לתגובה זו
    35 1840 כתבתי נסדק 11200 הגיע ירד עוד שנה אחורה בקרוב
  • 1.
    ארז 11/06/2022 20:44
    הגב לתגובה זו
    הגוף הזה שאמור לפקח על הבנקים מתנהל כמו חומת מגן של הבנקים. נתקלתי ברמת שירות מתחת לכל ביקורת מגוף מסוים. פניתי לפיקוח על הבנקים להגשת תלונה והפנו אותי חזרה אל פניות הציבור של הבנק! פשוט ביזיון של גוף שבכל פעם גורם לציבור לקבל שירות ברמה מזעזעת מהבנקים לצמצם סניפים וללפגוע באוכלוסיה המבוגרת להגדיל רווחים בצורה אסטרונומית וכל זה בחסות "החוק". הבנקים הגדולים בישראל זה משפחת פשע לכל דבר ועניין!
  • אתה כל כך צודק!!! (ל"ת)
    רווית 12/06/2022 11:10
    הגב לתגובה זו
  • משה 11/06/2022 23:18
    הגב לתגובה זו
    תפקיד מפקח על הבנקים הפך לקרש קפיצה לקבלת מנוי בכיר באחד משני הבנקים הגדולים.התפתח כאן שוק מונופולי שבו הגדולים בולעים את הקטנים,לאן נעלם בנק איגוד?מה קורה עם העמלות הרצחניות למשקי הבית הקטנים?למה לשלם דמי ניהול ניירות ערך? זה לא נקרא שוק תחרותי אדוני המפקח
רז רודיטי רייזור לאבס
צילום: ישראל פררה

מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר

מה שהיה היה - אבל תלמדו את הלקח החשוב בסיפור של אקסונז' ויז'ן לפעם הבאה

תמיר חכמוף |

אחרי ירידות חדות בשווי החברה, יו"ר אקסונז’ ויז’ן אקסונז ויזן 1.72%   ובעל המניות הגדול בחברה, רז רודיטי, רוכש מניות בשוק, במחירים שנמוכים בעשרות אחוזים ממחיר ההנפקה. מהדיווחים האחרונים לבורסה עולה כי רודיטי רכש מניות בשערים של 452 אגורות ב-21 באוקטובר ו-413 אגורות ב-27 באוקטובר, והגדיל את אחזקתו לכ-5.14 מיליון מניות, כ-28% מההון, בהיקף כספי של כ-100 אלף שקל. הרכישות מתבצעות כאמור על רקע ירידה חדה של למעלה מ-40% במניה מאז ההנפקה בסוף אוגוסט, רק לפני חודשיים אז גויסו כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף. נציין כי רודיטי רכש מניות בימים הראשונים של החברה בבורסה, במחיר של כ-682 אגורות למניה, בהיקף גבוה יותר של כ-130 אלף שקל. כיום נסחרת החברה בשווי של כ-75 מיליון שקל בלבד. מי השקיע בחברה הזו עם גירעון בהון ועם הכנסות נמוכות, רק בגלל מילות באזז? מי השקיע ביזמים שכבר הפילו את המשקיעים בעבר? גם המוסדיים השתתפו. למרות שהכתובת היתה על הקיר:


מכר למשקיעים יקר וקונה בחזרה בזול

אז עכשיו, אחרי שהמשקיעים שפכו 40 מיליון שקל ואחרי נפילה במניה, בעל השליטה "מביע אמון" עם השקעה זניחה. אגב, חשוב להבהיר משהו חשוב. השווי של החברה לא ירד ב-40%, הוא בעצם התרסק הרבה יותר. השווי של פעילות החברה - דגש על פעילות החברה בהנפקה היה 130 מיליון שקל (שווי פעילות בלי קשר למזומנים בחברה). השווי כעת 75 מיליון שקל, אבל יש מזומנים בקופה. בנטרול המזומנים השווי 35 מיליון שקל. יש כאן נפילה של 70% בשווי הפעילות. התרסקות. המשמעות אגב, שאדון רז רודיטי קנה מניות בשליש מחיר אחרי חודשיים.

הרכישה האחרונה הייתה יכולה להיות הבעת אמון, ואולי היא כזו, אבל הסכום נמוך ואיפה הוא היה כל הדרך למטה. עכשיו באים?

מבדיקת ביזפורטל עולה שדווקא הציבור היה הקונה הדומיננטי בגל העליות של ספטמבר, בעוד המוסדיים שמימנו את ההנפקה החלו למכור בהדרגה. אותם משקיעים קטנים שבנו על ההייפ והאמינו להבטחות “ללמידה מהעבר” נותרו תקועים עם מניות שרחוקות ביותר מ-50% ממחיר הרכישה, וצריכים עלייה של 100% במניה בשביל "חילוץ", בזמן שבעל השליטה מנצל את המומנטום השלילי כדי לאסוף מניות.

לצד הציבור שהקפיץ את המניה על ההייפ, גם לגופים המוסדיים לא חלק ב"אשמה". מי שהשתתפו בהנפקה מתוך אמונה שמדובר ב"מניה חמה" לשוק הישראלי, מצאו את עצמם כעת עם הפסד על הנייר או בלחץ למכור. משיחות עולה כי גוף שרכש בהנפקה ומחזיק במניה מוכר בשבועות האחרונים באופן מתודי, מה שמעמיק את הלחץ על השער, במיוחד לאור העובדה שמדובר במניה עם מחזור ממוצע קטן (במהלך אוקטובר המחזור הממוצע היה קטן מ-500 אלף שקל ביום). זה אולי נראה כמו מהלך טכני, אבל בפועל המשמעות היא שמי שהיה אמור לשמור על המשמעת המקצועית בעת השתתפות בהנפקה, נאלץ למכור בהפסד על חשבון החוסכים. במציאות של מחזורי מסחר נמוכים, גם מכירות בהיקף מתון מספיקות כדי לגרור את המניה מטה עוד כמה אחוזים בכל יום.

הנפקת הייפ שנעלם במהרה

ההנפקה של אקסונז’ ויז’ן בסוף אוגוסט לוותה באופטימיות וביקושים גבוהים, כשהיא הגיעה בדיוק בזמן שבו השוק התלהב מבינה מלאכותית ומהסקטור הביטחוני. החברה גייסה כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף, והמניה זינקה בכ-40% בימים הראשונים למסחר. למרות ההייפ החברה הציגה גירעון בהון העצמי, הפסדים מצטברים והכנסות שנתיות של כ-16 מיליון שקל בלבד וכשהמציאות דפקה בדלת המניה נפלה. מי שנכנסו בהתלהבות בגל העליות, בעיקר המשקיעים הקטנים, ספגו ירידות חדות של כמעט 50%, בעוד שגם המוסדיים שהשתתפו בהנפקה נותרו עם הפסד על הנייר. מאחורי החברה עומדים שלושת היזמים מרייזורלאבס, רז רודיטי, עידו רוזנברג ומיכאל זולוטוב, שהבטיחו “ללמוד מהעבר”, אך בשוק נראה כי “עוד חוזר הניגון” (אחרי ההייפ, המשקיעים באקסונז' מופסדים בעשרות אחוזים).

רז רודיטי רייזור לאבס
צילום: ישראל פררה

מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר

מה שהיה היה - אבל תלמדו את הלקח החשוב בסיפור של אקסונז' ויז'ן לפעם הבאה

תמיר חכמוף |

אחרי ירידות חדות בשווי החברה, יו"ר אקסונז’ ויז’ן אקסונז ויזן 1.72%   ובעל המניות הגדול בחברה, רז רודיטי, רוכש מניות בשוק, במחירים שנמוכים בעשרות אחוזים ממחיר ההנפקה. מהדיווחים האחרונים לבורסה עולה כי רודיטי רכש מניות בשערים של 452 אגורות ב-21 באוקטובר ו-413 אגורות ב-27 באוקטובר, והגדיל את אחזקתו לכ-5.14 מיליון מניות, כ-28% מההון, בהיקף כספי של כ-100 אלף שקל. הרכישות מתבצעות כאמור על רקע ירידה חדה של למעלה מ-40% במניה מאז ההנפקה בסוף אוגוסט, רק לפני חודשיים אז גויסו כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף. נציין כי רודיטי רכש מניות בימים הראשונים של החברה בבורסה, במחיר של כ-682 אגורות למניה, בהיקף גבוה יותר של כ-130 אלף שקל. כיום נסחרת החברה בשווי של כ-75 מיליון שקל בלבד. מי השקיע בחברה הזו עם גירעון בהון ועם הכנסות נמוכות, רק בגלל מילות באזז? מי השקיע ביזמים שכבר הפילו את המשקיעים בעבר? גם המוסדיים השתתפו. למרות שהכתובת היתה על הקיר:


מכר למשקיעים יקר וקונה בחזרה בזול

אז עכשיו, אחרי שהמשקיעים שפכו 40 מיליון שקל ואחרי נפילה במניה, בעל השליטה "מביע אמון" עם השקעה זניחה. אגב, חשוב להבהיר משהו חשוב. השווי של החברה לא ירד ב-40%, הוא בעצם התרסק הרבה יותר. השווי של פעילות החברה - דגש על פעילות החברה בהנפקה היה 130 מיליון שקל (שווי פעילות בלי קשר למזומנים בחברה). השווי כעת 75 מיליון שקל, אבל יש מזומנים בקופה. בנטרול המזומנים השווי 35 מיליון שקל. יש כאן נפילה של 70% בשווי הפעילות. התרסקות. המשמעות אגב, שאדון רז רודיטי קנה מניות בשליש מחיר אחרי חודשיים.

הרכישה האחרונה הייתה יכולה להיות הבעת אמון, ואולי היא כזו, אבל הסכום נמוך ואיפה הוא היה כל הדרך למטה. עכשיו באים?

מבדיקת ביזפורטל עולה שדווקא הציבור היה הקונה הדומיננטי בגל העליות של ספטמבר, בעוד המוסדיים שמימנו את ההנפקה החלו למכור בהדרגה. אותם משקיעים קטנים שבנו על ההייפ והאמינו להבטחות “ללמידה מהעבר” נותרו תקועים עם מניות שרחוקות ביותר מ-50% ממחיר הרכישה, וצריכים עלייה של 100% במניה בשביל "חילוץ", בזמן שבעל השליטה מנצל את המומנטום השלילי כדי לאסוף מניות.

לצד הציבור שהקפיץ את המניה על ההייפ, גם לגופים המוסדיים לא חלק ב"אשמה". מי שהשתתפו בהנפקה מתוך אמונה שמדובר ב"מניה חמה" לשוק הישראלי, מצאו את עצמם כעת עם הפסד על הנייר או בלחץ למכור. משיחות עולה כי גוף שרכש בהנפקה ומחזיק במניה מוכר בשבועות האחרונים באופן מתודי, מה שמעמיק את הלחץ על השער, במיוחד לאור העובדה שמדובר במניה עם מחזור ממוצע קטן (במהלך אוקטובר המחזור הממוצע היה קטן מ-500 אלף שקל ביום). זה אולי נראה כמו מהלך טכני, אבל בפועל המשמעות היא שמי שהיה אמור לשמור על המשמעת המקצועית בעת השתתפות בהנפקה, נאלץ למכור בהפסד על חשבון החוסכים. במציאות של מחזורי מסחר נמוכים, גם מכירות בהיקף מתון מספיקות כדי לגרור את המניה מטה עוד כמה אחוזים בכל יום.

הנפקת הייפ שנעלם במהרה

ההנפקה של אקסונז’ ויז’ן בסוף אוגוסט לוותה באופטימיות וביקושים גבוהים, כשהיא הגיעה בדיוק בזמן שבו השוק התלהב מבינה מלאכותית ומהסקטור הביטחוני. החברה גייסה כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף, והמניה זינקה בכ-40% בימים הראשונים למסחר. למרות ההייפ החברה הציגה גירעון בהון העצמי, הפסדים מצטברים והכנסות שנתיות של כ-16 מיליון שקל בלבד וכשהמציאות דפקה בדלת המניה נפלה. מי שנכנסו בהתלהבות בגל העליות, בעיקר המשקיעים הקטנים, ספגו ירידות חדות של כמעט 50%, בעוד שגם המוסדיים שהשתתפו בהנפקה נותרו עם הפסד על הנייר. מאחורי החברה עומדים שלושת היזמים מרייזורלאבס, רז רודיטי, עידו רוזנברג ומיכאל זולוטוב, שהבטיחו “ללמוד מהעבר”, אך בשוק נראה כי “עוד חוזר הניגון” (אחרי ההייפ, המשקיעים באקסונז' מופסדים בעשרות אחוזים).