גילת: ההכנסות צמחו ב-19%, ההפסד התפעולי הצטמצם
חברת גילת גילת 2.47% מפרסמת את דוחות הרבעון הראשון של שנת 2022.
על פי הדוחות הכנסות החברה צמחו ב-19% והסתכמו ב-51.4 מיליון דולר במהלך הרבעון. ההפסד התפעולי המתואם הצטמצם ל-0.3 מיליון דולר לעומת הפסד של 3.6 מיליון דולר שנה קודם לכן. הרווח הנקי הסתכם ב-2.5 מיליון דולר לעומת הפסד נקי של 5 מיליון דולר ברבעון הראשון של שנת 2021. ההפסד הנקי המתואם היה 1.8 מיליון דולר לעומת הפסד של 5.1 מיליון דולר בשנה שעברה. ה-EBITDA המתואם היה 2.5 מיליון דולר לעומת הפסד של 1.3 מיליון דולר אשתקד.
החברה אישרה את התחזיותיה לשנת 2022. הייא מצפה כי ההכנסות יהיו בטווח של בין 245 ל-265 מיליון דולר, צמיחה של בין 14% ל-23%. הרווח התפעולי צפוי להיות בין 5 ל-9 מיליון דולר וה-EBITDA המתואם בין 20 ל-24 מיליון דולר.
חברת גילת נסחרת בבורסה בתל אביב ובארצות הברית לפי שווי שוק של 1.3 מיליארד שקל. ב-12 החודשים האחרונים ירדה מניית החברה ב-25% אך מתחילת השנה היא טיפסה 2%. היום עולה המניה בכ-3% בעקבות הדוחות.
- זוז פאוור קורסת 70% מתחילת השנה - החברה חייבת טעינה מהירה
- עקפה ציפיות ב-10%: אורמת טכנו עולה ב-3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 3.בעיני השקעה לסבלנים. טווח ארוך (ל"ת)צביקה 24/05/2022 11:50הגב לתגובה זו
- 2.אני 23/05/2022 15:59הגב לתגובה זואתה עדיין מפסיד וכל עוד מפסידים, אי אפשר להיות מרוצים (בטח אם ההפסד הוא תפעולי)
- 1.או עוד שנה בלי דיבידנד (ל"ת)יש דיבידנד? 23/05/2022 15:26הגב לתגובה זו
עופר ינאי חושב שהוא אילון מאסק - רוצה מניות ב-800 מיליון שקל
ינאי קצת מתבלבל, דורש חבילת הטבות מותנית של 800 מיליון שקל אם המניה תעלה פי 4 בשלוש שנים - מזכיר מישהו?
אין גבול לשיגעון הגדולות. ההצלחה גורמת לאנשים לחשוב שהם מעל הכל. עופר ינאי דורש שכר תיאורטי (בהינתן תרחישים מסוימים) של 800 מיליון שקל. אילון מאסק מנסה לקבל עכשיו 1 טריליון דולר תחת התניות מסוימות. ינאי מנסה להיות "מאסק הישראלי". קצת צניעות לא תזיק לו, אחרי הכל - ערך למשקיעים הוא לא ייצר. נופר היא מניה שלא סיפקה את הסחורה מאז ההנפקה לפני שש שנים. אלמלא זרימת הכסף מההנפקה והנפקות המשך שהיו מאז, לא ברור איפה נופר היתה. חוץ מזה, נופר היום היא סוג של פעילות מניבה עם פייפליין של ייזום. לא צריך מנכ"לים שהם אילון מאסק כדי לנהל אותה. כל מנהל סביר יעשה עבודה.
יש צד חיובי בשגעון הגדלות, וזה בלי ציניות - אנשים עם שגעון גדלות מצליחים יותר. הדרייב לגדלות מביא אותם לשם. תביטו על המצליחים הגדולים, רובם עם שגעון גדלות. מאסק כנראה מוביל את השיגעון.
מאסק לפחות דורש שכר על חדשנות טכנולוגית, על מהפכות עולמיות, על רובוטים שיהיו לכם בבתים, על רובוטקסי, על מכונית אוטונומית, על מה בדיוק ינאי דורש שכר? משהו התבלבל ומתבלבל לבעלי השליטה ולמנהלים - הם חושבים שהם מעל הכל ושמגיע להם הכל. ההצלחה ממכרת, בשביל זה יש מוסדיים. צריכים לעצור את הטירוף.
ינאי מכוון לחבילה של 800 מיליון שקל באם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים. אפשר להגיד - מענק גדול אבל התנאי מאוד משמעותי, אבל דמיינו מה זה יכול לעשות למוטיבציה של ינאי להרים את המניה. מניות, כולם יודעים, לא עולת רק בזכות ביצועים. חוץ מזה, גם אם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים, קחו את התשואה מאז ההנפקה ועוד 4 שנים, לא תקבלו משהו שמגיע עבורו - 800 מיליון שקל! השכר הכי גבוה מעולם למנכ"ל בבורסה המקומית, למעשה השכר השנתי הגבוה פי 4-5 מהשכר הכי גבוה שהי ה למנכ"ל בבורסה המקומית.
- ינאי רצה כדורסל אבל קיבל ניהול - לאן הולכת נופר אנרגיה?
- המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאחר שהמוסדיים בלמו את חבילת השכר החריגה של המנכ"ל המיועד עמי לנדאו שהחליט לא להגיע (המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה), נופר אנרג'י נופר אנרג'י -2% מציגה מתווה חדש, הפעם עבור עופר ינאי עצמו, בעל השליטה שהפך למנכ"ל הקבוע (עופר ינאי מינה את עצמו למנכ"ל הקבוע של נופר אנרגיה).

חברה לישראל עלתה 5%, חלל נפלה 10.5%; סגירה חיובית בת"א
ראיון שנתן הנשיא טראמפ לטיים בו נטען כי הצטרפותה של סעודיה להסכמי אברהם קרובה הקפיץ את המדדים שסגרו את יום המסחר בטריטוריה חיובית
שמועות וציפיות שסעודיה תצטרף להסכמי אברהם נתנו דחיפה לשוק. נזכיר שהיינו בסרט הזה מספר פעמים בעבר. עכשיו אומנם זה שונה, אנחנו אחרי הפסקת אש, אבל נראה שכל עוד לא יוסדר העניין הפלסטיני, הסעודים יתקשו להגיע לנורמליזציה. הכל פתוח במזרח התיכון, אבל קשה להאמין שזה מעבר לפינה.
בראיון מקיף למגזין טיים, הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ התייחס בפירוט לתהליך המדיני שנמשך מאחורי הקלעים מאז הסכם הפסקת האש בעזה, והצביע על ערב הסעודית כמי שתהיה “המובילה הבאה בדרך להסכמי אברהם". לדבריו, היחסים האישיים בינו לבין מלך סעודיה טובים מאוד, והוא “מעריך ומכבד אותו מאוד.” טראמפ הדגיש כי “אנחנו קרובים - סעודיה הולכת להוביל את הדרך לעבר הסכמי אברהם, ואני מאמין שזה יקרה עד סוף השנה", כאשר לאחר הפגיעה הקשה באיראן, “אין יותר את האיום האיראני… אין יותר איומים בכלל” מה שלדבריו מאפשר למדינות נוספות, ובראשן סעודיה, להצטרף כעת להסכמי הנורמליזציה.
הצטרפות של סעודיה להסכמי אברהם עשויה לשמש מנוע צמיחה משמעותי לכלכלה הישראלית,
עם פוטנציאל להשפעות רוחב על שוקי ההון, היצוא, וההשקעות הזרות. מדובר בשוק עצום, עשיר בהון ובמשאבים, עם עניין גובר בטכנולוגיה, חקלאות מתקדמת, ביטחון סייבר, אנרגיה ירוקה ומים, תחומים שבהם לישראל יתרון יחסי ברור, כך שעצם האפשרות שההסכם מתקדם מקפיץ את הבורסה.
עם זאת, חשוב לסייג: מדובר בתהליך ארוך ומורכב בהרבה מההצהרות הפוליטיות. סעודיה צפויה להציב תנאים משמעותיים, בעיקר בהקשר הפלסטיני, בביטחון האזורי ובשיתוף טכנולוגיות רגישות. כל הסכמה עשויה לדרוש ויתורים מדיניים מסוימים שלא בטוח שיקבלו בישראל בהבנה. לכן, בעוד ההצהרות עשויות לתדלק אופטימיות בשוק בטווח הקצר, ההבשלה המעשית של ההסכם עלולה להימשך זמן ממושך.
- אלקטריאון זינקה 10%, מלם-תים 6.6%, חלל תקשורת צנחה 11% - סגירה חיובית בת"א
- כלל טיפסה 3.8%, מגדל עלתה 3.6%; נאוויטס צנחה 4%; ת״א 35 איבד 1%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נזכיר כי לפני אירועי השביעי באוקטובר, וושינגטון קידמה דיאלוג משולש עם ריאד וירושלים
במטרה להוביל להסכם נורמליזציה רחב, שנתפס כ"פרס הגלובלי" של תהליך הסכמי אברהם. מלחמת עזה בלמה את המאמצים והעבירה את הדגש לביטחון ולייצוב אזורי, אך המסלול המדיני לא נזנח, והוא שב והופיע על סדר היום כעת בעקבות דבריו של טראמפ.