שי ליפמן ווליו בייס
צילום: צילום מסך אתר החברה

ברשות ני"ע מתגאים בקידמת מחלקת החקירות - זה הזמן להוכיח

צדק צריך להיעשות ומהר, אסור שחקירות והליך משפטי יארכו שנים. אסור לענות את הדין לנחקרים לשנים ארוכות - מריחת הדין גם גורמת לאיבוד אפקט ההרתעה. האם מערכת אכיפת החוק תטפל במהירות במקרה של שי ליפמן?
איתי פת-יה | (3)

"אם אני מסתכלת אחורה אז לפני 10-15 שנים היו פחות ראיות פורנזיות של מחשב. היינו תופסים יותר מסמכים פיזיים. היום חומרי המחשב הם עצומים בתיקי החקירה. יש לנו יחידה טכנולוגית מאוד מתקדמת מבחינת הכלים ומבחינת האופן שבו אנחנו מחפשים חומרי חקירה בפלאפונים. אנחנו עם יד על הדופק בקידמה ובתוכנות חיפוש חדשות ומתקדמות כדי לטייב את יכולת החיפוש והחקירה". על החתום, עו"ד ציפי גז, מנהלת מחלקת חקירות, מודיעין ובקרת מסחר ברשות ניירות ערך.

הכוונה של גז היתה שבעתיד, להבדיל מבעבר, המסקנות יהיו מהירות יותר. אנשים לא מעטים נחקרו וחיכו להחלטת הפרקליטות ורשות ניירות ערך במשך שנים. במקרים רבים הם חיכו וחיכו שבסביבה שלהם כבר מסתכלים עליהם כאל חצי פושעים, כשב]ועל אחרי 3, 4 שנים הם קיבלו פתק מהפרקליטות שלא מוגש כתב אישום. 

לפי עו"ד גז, היו אלה ימים אחרים. אם אצלנו התגאתה, מצופה שהמחלקה בראשותה תציג גם קבלות. כשאיכות החקירה משתפרת, מצופה גם כי משך הטיפול בתיקים יהיה קצר יותר מבעבר.

וזה הזמן להזכיר את שי ליפמן, אנליסט בית ההשקעות ווליו בייס שכמובן בעניינו אנו כותבים דברים אלה כעת. ליפמן נעצר בחשוד לשימוש במידע פנים בחשבון שאינו רשום על שמו, פעולות מהן לכאורה גרף רווח של חצי מיליון שקל.

המקרה שלו היא הזדמנות להזכיר שהצדק לא רק צריך להיראות – אלא גם להיעשות מהר. הוא הדין גם בעניין אי.בי.אי שעל משרדיה פשטה הרשות לניירות ערך, שחקרה את בכיריה, עוד בסוף יולי. אצל שי ירון שלוש שנים לערך חלפו בצלה של עננה, עינוי דין של ממש, כפי שעולה מדבריו. בפרשת סודהסטרים, לקחה שנה וחצי לפחות או יותר בין גילוי החקירה ע"י הרשות, בספטמבר 2019, ועד להגשת כתב אישום בכפוף לשימוע על ידי הפרקליטות, באפריל האחרון. שנתיים בסך הכל, זה עוד לפני בית משפט – אם יהיה.

ומערכת המשפט, המחסור בשופטים והעומס הקיים הוא סאגה לסדרת כתבות נפרדת. מה שכן ראוי לציין כבר בטור זה, ועל במת אתר שעניינו ניירות ערך, הוא החשש מפקק גדול גם בתיקים משפטיים מעין אלה, לרבות מידע פנים.

ניסנקורן כבר לא בפוליטיקה (אולי יותר נכון לא בכנסת או בממשלה – הוא בין היתר יועץ למשרד הבריאות), אך אחד השינויים בו תמך בשנייה וחצי בה כיהן כשר משפטים הייתה הרחבת סמכויות בית המשפט הכלכלי.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מדובר באותה מחלקה במחוזי תל אביב ובחיפה שעסקה בתיקי ניירות ערך. נשמע טוב? תלוי למי. המשמעות היא שכעת, הגוף שהתמקד בניירות ערך ובשוק ההון, קונספט שקידם השופט חאלד כבוב, מועמד למינוי לעליון, הוא לקחת אליו תיקים מתחומים כלכליים אחרים לגמרי.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    שמואל 13/10/2021 18:00
    הגב לתגובה זו
    כיום, בניגוד לעבר, למחלקת החקירות ברשות ני"ע יש כלים טכנולוגיים מתקדמים לאיתור פעילות לא חוקית.
  • 2.
    בני 13/10/2021 14:12
    הגב לתגובה זו
    נכון וחשוב. לטווח הארוך הדבר יחזק את האמון בשוק.
  • 1.
    המבין יבין 13/10/2021 13:08
    הגב לתגובה זו
    או אולי אמיר אוחנה או איילת שקד ?
ריצרד פרנסיס טבע
צילום: סיון פרג'

טבע מגישה בקשה ל‑FDA לזריקה חודשית לסכיזופרניה


החברה מבקשת אישור לשיווק אולנזאפין בהזרקה תת עורית ארוכת טווח, על בסיס ניסוי שלב 3

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע סכיזופרניה


טבע מדווחת כי הגישה לרשות המזון והתרופות האמריקאית, ה-FDA בקשה לאישור תרופה לאולנזאפין בהזרקה ארוכת טווח, תחת שם הקוד TEV‑749. מדובר בפורמולציה תת עורית שניתנת פעם בחודש למבוגרים עם סכיזופרניה. הבקשה נשענת על תוצאות ניסוי שלב 3 בשם SOLARIS, שכלל מעקב יעילות ובטיחות לאורך שנה, תוך השוואה לטיפול פלצבו בתקופה הראשונית ובהמשך המשך טיפול בקבוצות מינון שונות. לפי החברה, הנתונים הראו שמירה על יעילות קלינית ופרופיל בטיחות דומה לטבליות אולנזאפין הקיימות, וגם סבילות טיפולית שמאפשרת מתן מתמשך.

מדובר בניסיון ממוקד של טבע לבנות לעצמה מעמד יציב בתחום ה‑LAI זריקות ארוכות טווח, שנחשב לאחד המקומות שבהם יש ערך מוסף אמיתי לחברת תרופות: מוצרים מורכבים יותר, חסמי כניסה גבוהים, ותמחור טוב יותר מגנריקה רגילה. זה גם משתלב עם המסר שטבע מנסה להעביר בשנים האחרונות: חיזוק הצינור החדשני, גיוון ההכנסות, ופחות תלות במחזוריות של תחרות על מחירים.

אולנזאפין הוא טיפול ותיק ומרכזי בסכיזופרניה, עם שימוש רחב בעולם בגלל יעילות גבוהה ויכולת לייצב סימפטומים. אבל הטיפול היומי סובל מחיסרון בסיסי: בעיית היענות. סכיזופרניה היא מחלה כרונית עם תקופות רגיעה ונסיגה, ובפועל רבים מהמטופלים מפסיקים טיפול חלקית או לגמרי, מה שמוביל להחמרה ולחזרה לאשפוז. כאן נכנסת הזריקה החודשית, רעיון שמכוון להפחית את הצורך בנטילה יומיומית ולהקטין את הסיכון ל”חורים” בטיפול. אם כי חשוב לזכור שגם זריקה אחת לחודש דורשת מסגרת רפואית יציבה ומעקב, ולכן היא לא פתרון קסם לכל מטופל, אבל עבור אוכלוסייה רחבה היא יכולה לשנות את התמונה.

בטבע מדגישים שהמוצר מיועד לתת מענה לפער מוכר בשוק: חולים שמגיבים טוב לאולנזאפין אבל מתקשים להתמיד בכדורים.



לאחרונה ה-FDA רשות המזון והתרופות האמריקאית אישרה להרחיב את השימוש בתרופה יוזדי (Uzedy) של טבע גם לטיפול בחולי הפרעה דו-קוטבית בגילאי 18 ומעלה. התרופה, שהושקה במאי 2023 ואושרה עד כה רק לטיפול בסכיזופרניה, מציגה כעת פוטנציאל מסחרי רחב בהרבה. יוזדי היא זריקה תת-עורית המבוססת על ריספרידון בתצורת שחרור מושהה, שפותחה בטכנולוגיית SteadyTeq של חברת מדינסל הצרפתית. הטכנולוגיה מאפשרת שחרור מבוקר ואחיד של החומר הפעיל, כך שהשפעתו מתחילה תוך 6-24 שעות מההזרקה ונמשכת כחודש שלם.

האישור החדש מאפשר שימוש ביוזדי כטיפול בודד או בשילוב עם ליתיום או Dyzantil, ופותח בפני טבע שוק של כ-3.4 מיליון אמריקאים הסובלים מהפרעה דו-קוטבית. המחלה, הידועה גם כמאניה-דיפרסיה, מהווה אתגר טיפולי מורכב בשל התנודתיות הקיצונית במצבים הנפשיים ושיעור ההיענות הנמוך לטיפול מתמשך. הזרקה חודשית כמו יוזדי מפחיתה משמעותית את שיעור ההפסקות בטיפול ובכך מצמצמת את הסיכון להחמרות במצב הנפשי, התקפים, אשפוזים ואף ניסיונות אובדניים. על פי נתוני טבע, 80% מהחולים שעוברים מטיפול אוראלי ליוזדי ממשיכים בטיפול בהצלחה.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

פלסאנמור קופצת 8%, נקסט ויז'ן 3.4%; המדדים בירידות קלות

נקסט ויז'ן עולה אחרי הודעה על הזמנה לרכישת מצלמות בהיקף של כ-9.6 מיליון דולר

מערכת ביזפורטל |

  

התנועות במדדים:מדד ת"א 35 0.25%    מדד ת"א 90 -0.39%   מדד ת"א 125 0.1%


דולר שקל רציף     

BITCOIN 0%