יוסי לוי מור השקעות
צילום: יחצ
בלעדי

מנכ"ל מור השקעות מממש 6 מיליון שקל נוספים - הקונה נוקד קפיטל

אחרי שיוסי לוי מימש 20 מיליון שקל מאחזקותיו בחברה לפני כשבועיים; מוכר חלק נוסף לקרן הגידור של רועי ורמוס ושלומי ברכה 
צחי אפרתי | (5)

יוסי לוי, מייסד בית ההשקעות מור השקעות 2.52% והמנכ"ל המשותף לצד בנו אלי, מממש 6 מיליון שקל נוספים מהאחזקות הפרטיות שלו בחברה. המכירה הנוכחית מגיעה אחרי שמימש כ-20 מיליון שקל במהלך חודש אוגוסט. ובכך משלים לוי מכירה של כ-30% מאחזקותיו הפרטיות בבית ההשקעות מור ויורד לשיעור החזקה של 7.47% (6.58% בדילול מלא). 

את הדוחות פרסמה מור ב-23 באוגוסט, לאחר נעילת המסחר, ובהם חשפה צמיחה של כ-54% לרמת הכנסות של 83.3 מיליון שקל וגידול של 35.6% ברווח הנקי לסך של 8 מיליון שקל. למחרת היום, במהלכו הגיבה המניה בעלייה של 3.27%, מכר לוי האב כ-1.2 מיליון מניות של החברה לפי שער של כ-12.4 שקל למניה - דיסקאונט של כ-6.6% על מחיר הנעילה אותו יום (העסקה נעשתה מחוץ לבורסה). התמורה בעסקה היתה כ-14.8 מיליון שקל.

לפני כעשרה ימים מכר לפי שער של 12.5 שקל למניה, דיסקאונט של 6.3%, 300 אלף מניות של מור בתמורה לכ-3.75 מיליון שקל. עוד העביר לוי לאחד מילדיו, שאינו אלי לוי, 15,000 מניות של בית ההשקעות, ששוויין לפי המחיר בשוק הוא כ-200 אלף שקל.

מתחילת השנה עלתה מניית בית ההשקעות בכ-18% כשכיום החברה נסחרת לפי שווי שוק של כ-956 מיליון שקל. עדיין המניה רחוקה בכ-10% מהשיא בסוף ינואר.

נהוג לעקוב אחרי מכירות של בעלי שליטה כסימן לבאות. לכאורה, בעלי השליטה יודעים יותר טוב מכולם מתי למכור. אבל, צריך במקביל לזכור שיש שיקולים שונים ולא רלבנטיים בהכרח לעסק שנלקחים בעת מימוש כך שלא כל התמונה נגלית למשקיעים. במילים פשוטות - מכירה תיאורטית זה סימן אזהרה. במקרה הזה, במיוחד על רקע הצמיחה בפעילות של מור והצפי קדימה, כנראה שזה יהיה לא נכון להסיק שהמכירה מבטאת הערכה של יוסי לוי לגבי כיוון המניה. 

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    טכני למור השקעות 10/09/2021 15:54
    הגב לתגובה זו
    מכירה 1425 1456.. תהנו @ לא המלצה
  • 4.
    למניה יש אפסייד 10/09/2021 15:52
    הגב לתגובה זו
    למחיר של 1420 וסביב, כרגע זה,בית ההשקעות הלוהט ביותר כבר שנתיים פלוס, לא שמתי אצלם חסכונות . פשוט עשה סיבובים על המניה זמן רב. המניה משלמת יופי כל ירידה,קונה,בכייף ובעליה .... יו נואו ??
  • 3.
    מעודה 10/09/2021 14:24
    הגב לתגובה זו
    כל זה אומר דרשני ולהיזהר שלא להיות שאננים ולהיתפש עם המכנסיים למטה
  • 2.
    מכאן להסיק מסקנות לגבי התנהגות המניה, המרחק הוא גד 10/09/2021 13:56
    הגב לתגובה זו
    מכאן להסיק מסקנות לגבי התנהגות המניה, המרחק הוא גדול!
  • 1.
    מממש בשיא (ל"ת)
    איש חכם 10/09/2021 13:33
    הגב לתגובה זו
דינה בן טל גננסיה מנכלית אל על
צילום: שלומי יוסף

הרווח שלא יחזור - מה יקרה לאל על בשנים הבאות?

אל על חותמת רבעון מצוין עם רווח של 203 מיליון דולר אבל פרישת המנכ"לית דינה בן טל גננסיה וחזרת התחרות לשוק מציירים תמונה מורכבת - חברת התעופה הלאומית תמריא או תצנח בשנים הקרובות?

רונן קרסו |

רגע לפני חזרה אמיתית של התחרות בתחום התעופה - רבעון שיא לאל על - למרות איבוד נתח שוק, הרווח הנקי של אלעל עלה ל-202.6 מיליון דולר.

הדוחות שפורסמו היום מבטאים גידול בפעילות - 7% בהכנסות ביחס לשנה שעברה ל-1.07 מיליארד דולר, וגידול של 85 ברווח ל-203 מיליון דולר. רבעון שלישי הוא רבעון עונתית חזק. מתחילת השנה, החברה הרוויחה 364 מיליון דולר, ירידה לעומת רווח של 415 מיליון דולר בתשעה החודשים הראשונים בשנה שעברה. 

בסוף השנה תפרוש דינה בן טל, מנכ"לית אל על לאחר שלוש שנים בלבד בתפקיד והיא ייצרה בשנים האלו תוצאות שהביאו את אל על לשיא של כל הזמנים ורווחים שהסיכוי שיחזרו נמוכים מאוד. 

פרישתה של בן טל העלתה מחדש את הסוגיה העדינה ביחסים בין מנכ"ל לבעלים. בן טל הביאה את אל על שהיתה על סף פירוק בקורונה ועם חוב עצום של 1.7 מיליארד, לעודף של מאות מיליוני דולרים, תזרים מזומנים חיובי ונתונים פיננסיים חזקים. היו כמה שלבים - ראשית במקביל לכניסת משפחת רוזנברג לשליטה בחברה והתמיכה הממשלתית, נעשה רה ארגון גדול. בן טל גננסיה הצליחה להושיב את הוועדים באל על סביב שולחן גדול אחד ולחתוך. זה הישג גדול שאולי לא נמדד מידית בשורה התחתונה, אבל שם הבסיס להצלחתה - היכולת להניע את העובדים. 

אל על הלכה והשתפרה ואז הגיעה המלחמה. זה נראה רע מאוד, אבל מהר מאוד מ"עז יצא מתוק" - אם בתחילת המלחמה היה סיכוי טוב שאל על תחזור לבקש תמיכה מהמדינה, מהר מאוד התברר שהיא הפכה ליצרנית מזומנים גדולה כי היא הפכה למונופול בקווים המרכזיים. התזרים והרווחים היו בשמיים, אל על הרוויחה את כל השווי שלה לפני המלחמה בשנתיים. היא כל כך גדלה שהיא כבר רצתה להפוך לחברת החזקות ולקנות את ישראכרט. מהר מאוד ירדה מהרעיון. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

אנלייט עולה 6.8%, אנרג׳יקס יורדת 5.7% - מדד הבנקים מוסיף 1%

ה״צמד-חמד״ נפרד - אנלייט עולה בעוד אנרג׳יקס יורדת; מניית הבורסה בתנופה חיובית אחרי תוצאות שיא; מטריקס מזנקת וסוחבת איתה את פורמולה, מג׳יק; השקל מתייצב מול הדולר ברמות שיא של השנים האחרונות, והמשקיעים בג'י סיטי נושמים לרווחה אחרי הודעת מדרוג שלא יזמה שינוי
מערכת ביזפורטל |

המסחר בבורסה מתנהל במגמה חיובית כשבמדדים נרשמות עליות - ת״א 35 עולה 0.7%, ת״א 90 מטפס 1.3%.

בסקטור הפיננסי התמונה חיובית עד יציבה - מדד הבנקים עולה 0.5%, ת״א ביטוח מזנק 1.1%.

בהסתכלות רחבה - מדד הביטחוניות ממשיך את המומנטום השלילי כשאתמול סגר בירידה של 0.8% וכעת יורד כ-0.6%, מדד הנדל״ן יציב על ה-0, מדד ת״א נפט וגז עולה 0.2%. 


במקביל השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נופל מתחת ל-3.2 שקל דולר שקל רציף -0.52%   אלו הרמות הנמוכות ביותר בשנים האחרונות. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה - ״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״


מדד ת״א ביטחוניות (החדש) במומנטום שלישי. זה מוביל אותנו לחשוב על הוויכוחים על התקציב בין האוצר למשרד הבטחון. תעשייה ביטחונית חזקה היא הכרח. היא מאפשרת את הקיום של המדינה וברור שהיא עולה הרבה כסף. תקציב הביטחון ענק והוא גדל כמובן בתקופת המלחמה. הבעיה עם תקציב ביטחון ענק היא שהמקורות מצומצמים ואם הוא גדל אזי לוקחים כסף מאיתנו (מסים) וחוסכים בהוצאות על חינוך, רווחה, תשתיות ועוד. ולכן, הדבר הכי אלמנטרי ומתבקש הוא כמו בפירמה פרטית - להתייעל. במשרד הביטחון כנראה שאין אחד שלא יודע זאת נשפכים כספים על ימין ועל שמאל. 

יש חיילי מילואים שגוייסו למרות שלא היה צריך (דווקא בעורף), יש פנסיות תקציביות, יש עובדים מיותרים ויש שכבה גדולה של חיילים בסדיר ובקבע שעובדת חלקית מאוד. גם במשרד הביטחון עצמו. הבזבוזים נמשכים גם בהוצאות השוטפות, ובהצטיידות. לכן דרישה של משרד הביטחון לתוספת של 7 מיליארד שקל לא צריכה לקבל אישור אוטומטי - האם היה מכרז, האם אפשר להוזיל את העלות ובראש וראשונה - תביאו את הכסף מבפנים. תתייעלו פנימית ותחסכו מיליארדים רבים, אפילו עשרות - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים.



אנלייט אנלייט אנרגיה 7.27%   ואנרג’יקס אנרג'יקס -5.83%   הן בחמישיה הפותחת של חברות האנרגיה בבורסה. לאורך החודשים האחרונים הן זזו די בהתאמה, אבל תוצאות הרבעון השלישי הפרידו ביניהן.