בנק ישראל יעדיף להתקדם בצעדים קטנים ביציאה מהמדיניות המרחיבה
בנק ישראל יקבל מחר את החלטתו המוניטרית, כשברקע הוא מתמודד עם חזרה להתחזקות חדה של השקל, אינפלציה מתחממת אך עדיין נמוכה ממרכז היעד, ציפיות אינפלציה נמוכות ממרכז היעד (בכל הטווחים), שיעור אבטלה גבוה (גם כשירד), תוצר מתחת לפוטנציאל (גם לאחר קפיצה ברבעון השני בקצב שנתי של 15%), שוק מק"מים ואג"ח במח"מ קצר שמגלמים הפחתת ריבית, אי וודאות לגבי היקף חוק ההסדרים והשלכותיו, והתפשטות וריאנט הדלתא, שכבר מראה את אותותיה בנפילת אמון הצרכנים גם בישראל (לפי סקר למ"ס שפורסם ביום חמישי המדד ירד במחצית הראשונה של אוג' ל-14- לעומת 7- ביולי). מצד שני הוא רואה את הקולגות שלו בעולם מתחילים לארוז את המכונות:
זה השבוע של סימפוזיון הפד בג'קסון הול (וירטואלי) - לפי סקר בלומברג שלושת רבע מהכלכלנים מעריכים שהיו"ר, פאואל, יכריז ביום שישי או לפחות בחודש הבא, על תוכנית היציאה מרכישות האג"ח עוד השנה (תכנית שבמסגרתה הוא רוכש אג"ח בהיקף של 120 מיליארד דולר בחודש). שני השיקולים העיקריים שעומדים בפניו מנוגדים: מצד אחד האינפלציה המזנקת, שעד כה זכתה לזלזול כ"חולפת", ומצד שני וריאנט הדלתא, שגם 'זכה' לזלזול באמצעות התעלמות רועמת. האם דעתו של פאואל השתנתה לגבי אחד מהם?
להערכת האסטרטגיים של מורגן סטנלי ווריאנט הדלתא זה 'אולד ניוז' ששיאו כבר מתומחר בשוק. הם מעריכים כי הפד יהיה ניצי, מה שיגרום לתשואות לזנק עד סוף השנה ל-1.8%. מנגד, לא מעט חוששים שאנחנו אפילו לא מבינים עדיין באיזו צרה אנחנו נמצאים עם הוריאנטים: כלכלני דוייטשה בנק טוענים שככל שאנחנו מגלים שיעילות החיסונים פוחתת, כך ההסתבכות מהוריאנטים גדלה.
הכלכלה עייפה? - סגר/שניים היה קצת כמו חופשה בתשלום, יש מלאים, יש חסכונות, יש תקציבים ממשלתיים, יש לבנקים המרכזיים גמישות... לא פלא שהצריכה זינקה ושוקי המניות זינקו. אבל ככל שה'חופשה' תתארך והכסף ייגמר.. או במילים אחרות, עד כמה תוכל הכלכלה להתמודד עם סדרה נוספת של סגרים? ברקע הפקקים בהובלה הימית החמירו, חברות התעופה "על אדים", תעשיית הרכב במצוקת שבבים, האוצר בישראל כבר הודיע שלא ישחזר את מתווה החל"תים המפנק של סדרת הסגרים הקודמת, הריבית בארה"ב כבר הופחתה לאפס וגם שיתוף הפעולה של הציבור הולך ופוחת.
- "התשואות באג"ח הקונצרני יכולות לרדת מתחת לממשלתי"
- להוריד את הריבית כבר מחר - הנה הסיבות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לסיכום, להערכתנו, גם כשהכלכלה מתרחבת במהירות מרחב הטעות נמוך והסיכונים גדולים. לכן הבנקים המרכזיים יעדיפו להתקדם בצעדים קטנים יותר בנוגע ליציאה מהמדיניות המרחיבה שלהם ובמיוחד בנק ישראל, שמאז ומעולם היה רגיש במיוחד לשקל. לגבי העלאות ריבית שהפד מדברר ל-2023 אלה להערכתנו לא יתממשו בתרחיש המרכזי, הערכות שתומכות במח"מ הארוך.
- 1.עמך 22/08/2021 11:58הגב לתגובה זועל חשבונינו קונים מטח ואגחים . בנק ישראל משרת את העשירים והבנקאים.

רמז עבה לסיום העליות בבורסה
האם השוק כבר מגלם את עסקת החטופים והסכם הפסקת האש? מה קורה כעת במסחר שעשוי להעיד על אדי הדלק האחרונים לעליות?
השוק מתומחר גבוה. לא מאוד יקר, אבל הבורסה שלנו במכפיל רווח מייצג גבוה ממכפילי הרווח של חלק גדול ממדינות אירופה. השוק שלנו גבוה כי יש עדר גדול ואינטרסים גדולים של מובילי העדר שמניעים ומתדלקים את העליות. עדר זו תופעה פסיכולוגית מסוכנת. מגלים את הסיכון רק בירידות. בזמן של עליות זה win-win וכולם דוהרים מאושרים. לא תמצאו עכשיו מנהל השקעות בכיר שלא יגיד לתקשורת כמה הוא אופטימי. אולי בודדים יעידו שצריך גם להיזהר, וזה בדיוק הזמן להיזהר. הרחבה חשובה - למה משקיעים מתנהגים כמו עדר - והמחיר שאנו משלמים על כך
גופים מוסדיים, חשוב להזכיר, הם לא אנשים שמשקיעים את הכסף הפרטי שלהם. ההפסדים ככל שיהיו לא משפיעים עליהם. זה הכסף שלכם, הם מנהלים לכם את הכסף בתמורה לדמי ניהול (גבוהים בממוצע בכ-60%-80% מדמי הניהול בארה"ב). הם רוצים כמה שיותר כסף וכמה שיותר עליות כי דמי הניהול יגדלו, ואז השכר והבונוסים שלהם יעלו. וככה השוק המקומי פשוט טס בשנה האחרונה על רקע סנטימנט חיובי, הצלחות ישראליות בחזיתות השונות ותקווה.
התקווה היא הדבר הכי חשוב. אנחנו מקווים, מייחלים, רוצים בהחזרת החטופים וסיום המלחמה, וכשזה מתקרב אנחנו מתמלאים באופטימיות. כל פעם מחדש כשהחלו שיחות השוק עלה. האופטימיות יוצרת מצב רוח טוב, צריכה מכל הבחינות - גם צריכה של מניות כשלזה מצטרפת האופטימיות של הכלכלה ושל היום שאחרי עם שלום במזרח התיכון וזה בהחלט תרחיש אפשרי.
כל פעם מחדש נשברו שיאים בבורסה המקומית שלנו. כאשר היו תקוות הבורסה עלתה. כאשר התקווה התמוססה, חששו לצאת מהשוק כי הרי בסוף ננצח, בסוף יחזרו החטופים. אבל כאשר יקרה הדבר האמיתי יכול להיות שזה יהיה דווקא הסימן להיפוך המגמה. למה נקווה אז? מה יהיה ביום שאחרי? האם לא נתבוסס במלחמה הפנימית, בבחירות, במשברים פנימיים ובמחלוקות? זוכרים מה היה לפני 7 באוקטובר? זוכרים את ההפגנות והמחאות והמלחמה הפנימית בין שני חלקי העם?
- שבוע הבא בבורסה: מניות השבבים יזנקו
- "קנה בשמועה ומכור בידיעה" - האם עסקה בעזה תפיל את הבורסה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יכול להיות שהשמחה, הסנטימנט החיובי, הצהלות יהיו כאלו שיהיה דלק להמשך העליות בשוק. אין ספק לאף אחד שאירוע כזה הוא הרבה מעבר לכל אירוע כלכלי רגיל, אירוע פוליטי. אין גם ספק שמצב רוח משפיע על הכלכלה ועל הבורסה באופן מאוד חזק. אבל מה יקרה כשנחזור לשגרה. אם תהיה תקווה - תקווה לשלום אזורי, תקווה לשגשוג כלכלי מרשים, הכלכלה והבורסה צפויות לשגשג. אבל בהינתן כל התרחישים, יכול להיות שביום שאחרי אנחנו נפעל לפי - "קנה בשמועות - מכור בידיעה". ביום שאחרי נביט קדימה וניזכר איך נראתה ישראל בשגרה - מלחמה על בחירת השופטים לעליון, מלחמה בין שופטי עליון לשר מפשטים, הפגנות ומחאות. הלוואי שלא נחזור לזה, למדנו לקח גדול על החשיבות באחדות. אבל, משקיעים צריכים להפנים שיש סיכונים.

רמז עבה לסיום העליות בבורסה
האם השוק כבר מגלם את עסקת החטופים והסכם הפסקת האש? מה קורה כעת במסחר שעשוי להעיד על אדי הדלק האחרונים לעליות?
השוק מתומחר גבוה. לא מאוד יקר, אבל הבורסה שלנו במכפיל רווח מייצג גבוה ממכפילי הרווח של חלק גדול ממדינות אירופה. השוק שלנו גבוה כי יש עדר גדול ואינטרסים גדולים של מובילי העדר שמניעים ומתדלקים את העליות. עדר זו תופעה פסיכולוגית מסוכנת. מגלים את הסיכון רק בירידות. בזמן של עליות זה win-win וכולם דוהרים מאושרים. לא תמצאו עכשיו מנהל השקעות בכיר שלא יגיד לתקשורת כמה הוא אופטימי. אולי בודדים יעידו שצריך גם להיזהר, וזה בדיוק הזמן להיזהר. הרחבה חשובה - למה משקיעים מתנהגים כמו עדר - והמחיר שאנו משלמים על כך
גופים מוסדיים, חשוב להזכיר, הם לא אנשים שמשקיעים את הכסף הפרטי שלהם. ההפסדים ככל שיהיו לא משפיעים עליהם. זה הכסף שלכם, הם מנהלים לכם את הכסף בתמורה לדמי ניהול (גבוהים בממוצע בכ-60%-80% מדמי הניהול בארה"ב). הם רוצים כמה שיותר כסף וכמה שיותר עליות כי דמי הניהול יגדלו, ואז השכר והבונוסים שלהם יעלו. וככה השוק המקומי פשוט טס בשנה האחרונה על רקע סנטימנט חיובי, הצלחות ישראליות בחזיתות השונות ותקווה.
התקווה היא הדבר הכי חשוב. אנחנו מקווים, מייחלים, רוצים בהחזרת החטופים וסיום המלחמה, וכשזה מתקרב אנחנו מתמלאים באופטימיות. כל פעם מחדש כשהחלו שיחות השוק עלה. האופטימיות יוצרת מצב רוח טוב, צריכה מכל הבחינות - גם צריכה של מניות כשלזה מצטרפת האופטימיות של הכלכלה ושל היום שאחרי עם שלום במזרח התיכון וזה בהחלט תרחיש אפשרי.
כל פעם מחדש נשברו שיאים בבורסה המקומית שלנו. כאשר היו תקוות הבורסה עלתה. כאשר התקווה התמוססה, חששו לצאת מהשוק כי הרי בסוף ננצח, בסוף יחזרו החטופים. אבל כאשר יקרה הדבר האמיתי יכול להיות שזה יהיה דווקא הסימן להיפוך המגמה. למה נקווה אז? מה יהיה ביום שאחרי? האם לא נתבוסס במלחמה הפנימית, בבחירות, במשברים פנימיים ובמחלוקות? זוכרים מה היה לפני 7 באוקטובר? זוכרים את ההפגנות והמחאות והמלחמה הפנימית בין שני חלקי העם?
- שבוע הבא בבורסה: מניות השבבים יזנקו
- "קנה בשמועה ומכור בידיעה" - האם עסקה בעזה תפיל את הבורסה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יכול להיות שהשמחה, הסנטימנט החיובי, הצהלות יהיו כאלו שיהיה דלק להמשך העליות בשוק. אין ספק לאף אחד שאירוע כזה הוא הרבה מעבר לכל אירוע כלכלי רגיל, אירוע פוליטי. אין גם ספק שמצב רוח משפיע על הכלכלה ועל הבורסה באופן מאוד חזק. אבל מה יקרה כשנחזור לשגרה. אם תהיה תקווה - תקווה לשלום אזורי, תקווה לשגשוג כלכלי מרשים, הכלכלה והבורסה צפויות לשגשג. אבל בהינתן כל התרחישים, יכול להיות שביום שאחרי אנחנו נפעל לפי - "קנה בשמועות - מכור בידיעה". ביום שאחרי נביט קדימה וניזכר איך נראתה ישראל בשגרה - מלחמה על בחירת השופטים לעליון, מלחמה בין שופטי עליון לשר מפשטים, הפגנות ומחאות. הלוואי שלא נחזור לזה, למדנו לקח גדול על החשיבות באחדות. אבל, משקיעים צריכים להפנים שיש סיכונים.