שיעור האבטלה הרחב במאי ירד ל-9.9% מ-10.7% באפריל
שיעור אבטלה שיעור האבטלה הרחב במשק ירד ל-9.9% (כ-416 אלף איש) בסיכום חודש מאי מרמה קודמת של 10.7% באפריל, כך לפי הנתונים שמפרסמים כעת בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מדובר בלא מועסקים, במי שנעדר זמנית מעבודתו בשל הקורונה, ממי שפוטר עם סגירת מקום עבודתו בשל הקורונה והפסיק לחפש עבודה, וכן במי שהפסיק לחפש עבודה ואינו עובד מסיבות אחרות.
הנתון מנוכה העונתיות של אחוז הבלתי מועסקים מתוך מחפשי העבודה עלה מעט ל-5.5% (225.5 אלף איש) לעומת 5.4% באפריל. כמו כן, היו פחות נעדרים בתקופה בשל הקורונה. כך, בעוד שבאפריל שיעור נעדרים אלה בצירוף הבלתי מועסקים שחיפשו עבודה עמד על 7.9%, במאי הוא ירד ל-6.8%, וכאמור, חלקם של הבלתי מועסקים דווקא עלה.
השיעור של קבוצה זו, בצירוף אותם מפוטרים בעקבות סגירת מקום העבודה בגלל הקורונה שלא חיפשו עבודה, ירד ל-9.8% מ-10.6% באפריל. כפי שנכתב, אם לכך מצרפים את מי שאינו עובד אך טרם מחפש עבודה מסיבות שאינן קשורות בקורונה, מקבלים את שיעור האבטלה הרחב - 9.9%.
שיעור התעסוקה המנוכה עונתיות מכלל האוכלוסיה ירד ל-57.6% מ-57.8% קודם לכן. אחוז המשתתפים בכוח העבודה בקרב בני 15 ומעלה ירד ל-60.9% (61.1% בחודש הקודם). מספרם של המועסקים שעובדים בהיקף מלא (35 שעות ויותר בשבוע) בדרך כלל עלה ב-0.1% לעומת החודש הקודם (תוספת של כ-3 אלף מועסקים), ואילו מספרם של המועסקים שעובדים בהיקף חלקי (פחות מ-35 שעות בשבוע) בדרך כלל ירד ב-0.2% לעומת החודש הקודם (ירידה של כאלף מועסקים).
- בגלל פסח? ירידה קלה בשיעור האבטלה במרץ
- חוזרים למשרד: שיעור האבטלה המשיך לרדת בדצמבר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בקרב המועסקים, התוספות הגדולות היו בענף שירותים פיננסיים ושירותי ביטוח (כ-11 אלף מועסקים), בענף מידע ותקשורת (כ-10 אלף מועסקים), בענף מסחר סיטוני וקמעוני; תיקון כלי רכב מנועיים ובענף שירותי תחבורה, אחסנה, דואר ובלדרות (כ-5 אלף מועסקים בכל אחד מהענפים), בענף שירותי אירוח ואוכל (כ-4 אלף מועסקים).
הירידות הגדולות היו בענף מינהל מקומי, ציבורי וביטחון וביטוח לאומי (כ-10 אלף מועסקים), בענף שירותים מקצועיים, מדעיים וטכניים ובענף שירותים אחרים (כ-6 אלף מועסקים בכל אחד מהענפים), בענף תעשייה; כריה וחציבה (כ-5 אלף מועסקים), בענף חינוך (כ-4 אלף מועסקים).
100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
סייברוואן חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
סייברוואן חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
