בנק ישראל אוסר שימוש במידע על לקוחות שנאסף דרך ארנק דיגיטלי
בנק ישראל בוחן את סוגיית השימוש במידע של לקוחות בתחום הארנקים הדיגיטליים. כך עולה מהודעה לעיתונות שפרסם היום. מדובר ברגישות של הגנת על מידע צרכנים שנובעת שמירה וצבירה של מידע על ידי גופים בשרשרת הוראת תשלום. בנק ישראל מתכוון לבחון סוגיה זו, ביחד עם יתר הגורמים הרלוונטיים, ואם יהיה צורך, לקדם אסדרה בנושא.
בעקבות הבחינה שערך ועל בסיס מדיניותו האמורה, גיבש בנק ישראל עמדה שעל פיה יש במיזמים החדשים כדי לעודד את התחרות, לפתח את עולם התשלומים ולהביא ערך לצרכן הישראלי וכי אין מקום לעכבם, ובלבד שבשלב זה של ההתפתחויות בשוק התשלומים:
לא יעשה שימוש במידע שנאסף במסגרת ארנק דיגיטלי לשם מתן שירותים פיננסיים או מכירה של מוצרים פיננסיים אחרים ללקוחות בעלי כרטיסי חיוב שהנפיקו עבורם מנפיקים שאינם בעלי הארנק. וזאת עד אשר תיבחן סוגיה זו על כלל היבטיה;
בארנק פתוח תהא בתוך תקופה קצרה אפשרות לריבוי כרטיסים של מנפיקים שונים, כך שלקוחות יוכלו לעשות שימוש לפי בחירתם במספר כרטיסים בקלות ובנוחות;
המגבלה שהוטלה על שני הבנקים הגדולים בחוק להגברת התחרות וצמצום הריכוזיות במערכת הבנקאות לעניין מסגרות בכרטיסי אשראי חלה על כרטיסי אשראי שמונפקים או שיונפקו במסגרת מיזמים של שיתוף פעולה שבהם מעורבים שני הבנקים הגדולים, בין כרטיסים ייעודיים לשימוש בארנק דיגיטלי ובין כרטיסים אחרים, אלא אם כן יודיע בנק ישראל, בתום בחינה שהוא עורך, ששיתופי פעולה כאמור אינם בגדר הנפקה משותפת שעליהם חלה המגבלה האמורה.
שוק התשלומים המתקדמים עובר שינויים משמעותיים בתקופה האחרונה בכלל, ובתחום הארנקים הדיגיטליים בפרט. התפתחויות אלו כוללות הצעות שירותי תשלום חדשניים על ידי שחקנים קיימים ושחקנים חדשים, בין השאר: בנק הפועלים הודיע כי בכוונתו להשיק ארנק דיגיטלי על תשתית אפליקציית התשלומים ביט; בנק דיסקונט הודיע כי בכוונתו להשיק, בכפוף לאישורים נדרשים, ארנק דיגיטלי בשותפות עם שופרסל על גבי אפליקציית פייבוקס; בנק לאומי, מקס, ישראכרט וכאל השיקו ארנקים דיגיטליים עבור לקוחותיהם; קמעונאים שונים פועלים אף הם על מנת להציע ללקוחותיהם אפשרויות תשלום מתקדמות נוספות וחברות טכנולוגיה גלובליות צפויות להשיק ארנקים דיגיטליים לציבור בישראל. מיזמים אלו מתאפשרים, בין היתר, הודות למהלך שהוביל בנק ישראל בשנה האחרונה יחד עם כלל השחקנים בשוק להטמעת תקן EMV במסופי בתי העסק, מה שמאפשר, בין היתר, תשלום ללא מגע (NFC) וביצוע תשלום באמצעות ארנקים דיגיטליים.
מדיניות בנק ישראל באשר להתפתחות שוק התשלומים מכוונת ליצירת תשתית שתאפשר לשחקנים בשוק לייצר חדשנות בתחום התשלומים ולהרחיב על ידי כך את מגוון האפשרויות העומדות בפני הצרכנים ובתי העסק בישראל לביצוע תשלומים, באופן שיעצים את חוויית הלקוח, ישפר את רווחת הצרכן ובו בזמן יתרום לעידוד ופיתוח התחרות לטובת הציבור. עמדה זו כוללת הסתכלות ארוכת טווח על השוק והתפתחות אמצעי התשלום בו.
בתקופה האחרונה בחן בנק ישראל מיזמים חדשים בשוק התשלומים, לרבות פעילות בתחום של הארנקים הדיגיטליים הקיימת והצפויה להתפתח בעתיד הקרוב. הבחינה כללה, בין השאר, סקירה של הנעשה בחו"ל בתחום ארנקי התשלום, העמקה, תחקור והערכת התפתחות מבנה שוק הארנקים בישראל ומאפייניו, ובכלל זה פגישות ושיח עם בעלי העניין השונים, הן גופים ממשלתיים והן גופים עסקיים רלוונטיים.
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותחשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים
רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים
של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים
ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום.
על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.
קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.
ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.
- רשות ני"ע מזהירה: כך תזהו הונאות השקעה בעידן ה-AI
- ״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית נופלת 6%, הבנקים יורדים 1%, בזק עולה 4%, המדדים על האפס
בי קומיוניקיישנס מזנקת - אמרנו לכם; ומה קורה במדדים אלביט עולה, הבנקים יורדים, מניות הנדל"ן מקבלות המלצה, אפריקה מגורים עולה 3%; על מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת
ארית נמצאת 12% מתחת למחיר מאז התרגיל - ניסיון ההנפקה של רשף, החברה הבת. אתם יודעים מה אנחנו חושבים על ההנפקה הזו - מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור; הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת. ארית נבהלה מהביקורת ונפילת המניה בעקבות הכתבות ולקחה צעד לאחור. כלכליסט שמקורבים לחברה מדווחים כי החברה הולכת להנפקה אצל המוסדיים בשווי של 3.75 מיליארד שקל (הכוונה המקורית היתה לפי 4.3 מיליארד). ראשית, יש כאן בעיה גדולה של דיווחים שלמקורבים, למוסדיים שעוברים ללא שהם מגיעים למשקיע הקטן. אפילו ביום שבו ארית דיווחה על חזרה בה מהנפקה, היא קודם כל הדליפה ורק אחר כך הוציאה הודעה מסודרת. בדרך המקורבים-מוסדיים ועוד יכולים להרוויח הרבה כסף.
אבל העניין העקרוני הוא שהחברה לא באמת קיפלה את ההנפקה. הרגיעה של המשקיעים היתה טעות גדולה - היא שלחה מסרים דרך יח"צ וכתבות שהיא יורדת מזה, אבל כשקוראים טוב טוב את ההודעה מבינים שהכל פתוח. אזה היא כעת רוצה הנפיק למוסדיים במחיר נמוך, המניה נופלת - ארית תעשיות -5.76%
פלסאנמור 2.39% , חברת המכשור הרפואי שפיתחה מערכת אולטרסאונד ביתית לנשים בהריון, הודיעה על פרטי איחוד ההון לקראת הרישום הכפול בבורסת נאסד"ק. האיחוד יבוצע ביחס של 1:8, כך שכל 8 מניות רגילות יהפכו למניה אחת, והמועד הקובע
לביצוע נקבע ל-26 בדצמבר, עם יישום בפועל ב-28 בדצמבר.
לאחר איחוד ההון, הון המניות המונפק של החברה יעמוד על כ-6.5 מיליון מניות, ובדילול מלא על כ-6.9 מיליון מניות. צעד זה נועד לעמוד בדרישות הסף של נאסד"ק, הכוללות מחיר מניה מינימלי של 4 דולר, ולפחות 300 בעלי מניות המחזיקים כל אחד ב-100 מניות לפחות.
- המדדים עלו ב-0.7%, נקסט ויז'ן זינקה 40% בשבוע
- אלביט זינקה 6.2%, נקסט ויז'ן קפצה 7.5% - הביטחוניות העלו את המדדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המדדים מתנדנדים עם נטייה לעליות קלות. - אלביט מערכות עולה לצד בזק 4.4% . מניות השבבים בעלייה, נובה 4.39% בולטת, גם מניות הביטוח בעלייה. הבנקים יורדים עד 1% על רקע הכוונה למסות אותם בשיעור גבוה.
