בנק ישראל אוסר שימוש במידע על לקוחות שנאסף דרך ארנק דיגיטלי
בנק ישראל בוחן את סוגיית השימוש במידע של לקוחות בתחום הארנקים הדיגיטליים. כך עולה מהודעה לעיתונות שפרסם היום. מדובר ברגישות של הגנת על מידע צרכנים שנובעת שמירה וצבירה של מידע על ידי גופים בשרשרת הוראת תשלום. בנק ישראל מתכוון לבחון סוגיה זו, ביחד עם יתר הגורמים הרלוונטיים, ואם יהיה צורך, לקדם אסדרה בנושא.
בעקבות הבחינה שערך ועל בסיס מדיניותו האמורה, גיבש בנק ישראל עמדה שעל פיה יש במיזמים החדשים כדי לעודד את התחרות, לפתח את עולם התשלומים ולהביא ערך לצרכן הישראלי וכי אין מקום לעכבם, ובלבד שבשלב זה של ההתפתחויות בשוק התשלומים:
לא יעשה שימוש במידע שנאסף במסגרת ארנק דיגיטלי לשם מתן שירותים פיננסיים או מכירה של מוצרים פיננסיים אחרים ללקוחות בעלי כרטיסי חיוב שהנפיקו עבורם מנפיקים שאינם בעלי הארנק. וזאת עד אשר תיבחן סוגיה זו על כלל היבטיה;
בארנק פתוח תהא בתוך תקופה קצרה אפשרות לריבוי כרטיסים של מנפיקים שונים, כך שלקוחות יוכלו לעשות שימוש לפי בחירתם במספר כרטיסים בקלות ובנוחות;
המגבלה שהוטלה על שני הבנקים הגדולים בחוק להגברת התחרות וצמצום הריכוזיות במערכת הבנקאות לעניין מסגרות בכרטיסי אשראי חלה על כרטיסי אשראי שמונפקים או שיונפקו במסגרת מיזמים של שיתוף פעולה שבהם מעורבים שני הבנקים הגדולים, בין כרטיסים ייעודיים לשימוש בארנק דיגיטלי ובין כרטיסים אחרים, אלא אם כן יודיע בנק ישראל, בתום בחינה שהוא עורך, ששיתופי פעולה כאמור אינם בגדר הנפקה משותפת שעליהם חלה המגבלה האמורה.
שוק התשלומים המתקדמים עובר שינויים משמעותיים בתקופה האחרונה בכלל, ובתחום הארנקים הדיגיטליים בפרט. התפתחויות אלו כוללות הצעות שירותי תשלום חדשניים על ידי שחקנים קיימים ושחקנים חדשים, בין השאר: בנק הפועלים הודיע כי בכוונתו להשיק ארנק דיגיטלי על תשתית אפליקציית התשלומים ביט; בנק דיסקונט הודיע כי בכוונתו להשיק, בכפוף לאישורים נדרשים, ארנק דיגיטלי בשותפות עם שופרסל על גבי אפליקציית פייבוקס; בנק לאומי, מקס, ישראכרט וכאל השיקו ארנקים דיגיטליים עבור לקוחותיהם; קמעונאים שונים פועלים אף הם על מנת להציע ללקוחותיהם אפשרויות תשלום מתקדמות נוספות וחברות טכנולוגיה גלובליות צפויות להשיק ארנקים דיגיטליים לציבור בישראל. מיזמים אלו מתאפשרים, בין היתר, הודות למהלך שהוביל בנק ישראל בשנה האחרונה יחד עם כלל השחקנים בשוק להטמעת תקן EMV במסופי בתי העסק, מה שמאפשר, בין היתר, תשלום ללא מגע (NFC) וביצוע תשלום באמצעות ארנקים דיגיטליים.
מדיניות בנק ישראל באשר להתפתחות שוק התשלומים מכוונת ליצירת תשתית שתאפשר לשחקנים בשוק לייצר חדשנות בתחום התשלומים ולהרחיב על ידי כך את מגוון האפשרויות העומדות בפני הצרכנים ובתי העסק בישראל לביצוע תשלומים, באופן שיעצים את חוויית הלקוח, ישפר את רווחת הצרכן ובו בזמן יתרום לעידוד ופיתוח התחרות לטובת הציבור. עמדה זו כוללת הסתכלות ארוכת טווח על השוק והתפתחות אמצעי התשלום בו.
בתקופה האחרונה בחן בנק ישראל מיזמים חדשים בשוק התשלומים, לרבות פעילות בתחום של הארנקים הדיגיטליים הקיימת והצפויה להתפתח בעתיד הקרוב. הבחינה כללה, בין השאר, סקירה של הנעשה בחו"ל בתחום ארנקי התשלום, העמקה, תחקור והערכת התפתחות מבנה שוק הארנקים בישראל ומאפייניו, ובכלל זה פגישות ושיח עם בעלי העניין השונים, הן גופים ממשלתיים והן גופים עסקיים רלוונטיים.
יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”
הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד -1.9% הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.
בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?
“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”
גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.
- מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?
- ירון יעקובי עושה סיבוב נוסף על מחזיקי המניות באוגווינד - קונה בהנפקה פרטית בהנחה של 62%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”
עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל עליו"ר אל על עומד להפוך לבעל מניות בחברה
עמיקם בן צבי ישקיע בכנפי נשרים, החברה שבאמצעותה שולטת משפחת רוזנברג, ויקבל 15% מהזכויות בשותפות, השקעה שתעניק לו החזקה של כ-6.8% בחברת התעופה
אל על יו"ר אל על אל על 1.84% , עמיקם בן צבי, בדרך להפוך לבעל מניות משמעותי בחברה. בן צבי, בן 75, מונה ליו"ר הדירקטוריון ב-2021, לאחר רכישת השליטה בידי משפחת רוזנברג, מוכר כקרוב לבעלי השליטה, ובעבר שימש מנכ"ל בחברות מובילות.
במסגרת הסכם שנחתם בשבוע שעבר עם משפחת רוזנברג, בעלי השליטה באל על באמצעות חברת כנפי נשרים, בן צבי יקבל 15% מהזכויות בשותפות. משמעות הדבר היא שבשרשרת ההחזקה הוא יחזיק בכ-6.8% ממניות אל על, בהשוואה ל-45.4% שמחזיקה משפחת רוזנברג. ההסכם כולל גם אופציות הדדיות
למכירת חלקו חזרה למשפחת רוזנברג בעתיד, ולא צפוי לשנות את מבנה השליטה בחברה.
ההשקעה של בן צבי כפופה לאישורים רגולטוריים, כולל אישור רשות החברות הממשלתיות, ואין ודאות שיתקבלו. הסכום המדויק של ההשקעה לא נמסר, אך ההערכות הן שמדובר בכמה מאות מיליוני שקלים, בהתחשב בכך שלכנפי נשרים חוב של יותר ממיליארד שקל לאחר רכישת מניות אל על. החברה מדגישה כי ההסכם אינו קשור לתפקידו של בן צבי כיו"ר הדירקטוריון או לשכרו, ותנאי ההסכם לא ישתנו אם תשתנה כהונתו או תגמולו.
מועדון הנוסע המתמיד
בשבוע שעבר הודיעה קבוצת הפניקס על מימוש אופציה לרכישת 5.1% נוספים ממניות חברת "אל על הנוסע המתמיד בע"מ", ובכך הגדילה את החזקתה ל-25% מהון המניות. העסקה כפופה לאישורים רגולטוריים, והתקבולים הצפויים
לאל על מהעסקה הוגדרו כ"לא מהותיים".
על פי הערכות, שווי פעילות מועדון "הנוסע המתמיד" של אל על מוערך בכ-70-80 מיליון דולר (בניקוי התחייבויות), בדומה להערכת השווי שנגזרה כבר בעסקה הראשונה ב-2022, אז רכשה הפניקס 19.9% מהמניות בכ-14 מיליון דולר.
- חברות התעופה שחזרו לישראל: תמונת מצב
- סיומה של המלחמה הוא גם סיום תור הזהב של חברות התעופה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שינויים בהנהלה
לוי הלוי, לשעבר מנכ"ל חברת כרטיסי האשראי כאל, צפוי להתמנות בקרוב למנכ"ל אל על, מהלך שמסמן חילופי דורות בצמרת חברת התעופה הלאומית. הלוי, שנחשב לאחד המנהלים הבולטים בענף הפיננסי, עוזב את כאל בעיתוי רגיש, ימים ספורים לאחר שבנק דיסקונט חתם על הסכם למכירת השליטה בכאל לקבוצת יוניון-הראל תמורת כ-3.75 מיליארד שקל, בעסקה שיכולה להגיע לשווי של עד 4 מיליארד שקל. תחת הנהגתו, כאל חיזקה את מעמדה מול ישראכרט ומקס, הרחיבה את פעילותה בתחום האשראי הצרכני והדיגיטלי והציגה שיפור עקבי ברווחיות. כעת הוא יידרש להתמודד עם אתגרים מסוג אחר – תחרות גוברת בענף התעופה, עלייה במחירי הדלק, דרישות רגולטוריות ושדרוג צי המטוסים. מינויו של מנכ"ל שמגיע מעולם הפיננסים עשוי להעיד על גישה ניהולית ממוקדת התייעלות וניהול סיכונים.
