קנאביס
צילום: Istock

מספר הרשיונות לקנאביס רפואי צמח ב-3.6% בחודש שעבר

נכון לחודש ספטמבר 2020, קיימים 73.9 אלף חולים בעלי רישיון לקנאביס רפואי; הרוב המכריע מעדיף עישון תפרחות; ההתוויה הרפואית הנפוצה ביותר הינה לטיפול בכאב כרוני ומרבית הצריכה הינה בגילאי 46-65
ערן סוקול |
נושאים בכתבה קנאביס רפואי

נכון לחודש ספטמבר 2020, קיימים 73.9 אלף חולים בעלי רישיון לקנאביס רפואי, זינוק של כ-43% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, וגידול של כ-3.6% לעומת החודש הקודם. כך עולה מנתונים עדכניים לגבי רשיונות מטופלים שמפרסמת היחידה לקנאביס רפואי במשרד הבריאות (היק"ר). מהנתונים עולה כי הרוב המכריע מעדיפים עישון תפרחות, כאשר שיעור השימוש במשאף או שמן הינו אפסי. ההתוויה הרפואית הנפוצה ביותר הינה לטיפול בכאב כרוני ומרבית הצריכה הינה בגילאי 46-65.

> קישור למצגת המלאה באתר משרד הבריאות

מספר הרישיונות הפעילים בתוקף

מקור: משרד הבריאות - יק"ר

הרוב המכריע מעדיף עישון תפרחות

לגבי כמויות הצריכה בפועל על ידי מטופלים, היקף הצריכה עולה בהתמדה, כאשר נכון לחודש ספטמבר נצרכו כ-2.6 טון קנאביס בישראל (קצב שנתי של כ-31 טון), כאשר כ-81.5% מעדיפים את הצריכה בצורה הפשוטה ביותר - עישון תפרחות, כ-18.5% מעדיפים מיצוי ושיעור החולים המעדיפים משאף או שמן הולך ופוחת עם הזמן, כאשר נכון לכרגע שיעורם אפסי.

כמות מצטברת (ק"ג) לפי צורת טיפול

מקור: משרד הבריאות - יק"ר

עוד עולה מנתוני משרד הבריאות, כי ההתוויה הרפואית הנפוצה ביותר למרשמי קנאביס רפואי הינם לצורך טיפול בכאב כרוני, כזה שאינו קשור למחלת הסרטן, עם כ-39.4 אלף רשיונות - יותר ממחצית הרשיונות, כאשר לאחר מכן מספר רשיונות שנרשמו עבור חולי סרטן עומד על כ-13.7 אלף - כ-18.5% מהרישיונות וכ-9% נרשמו לצורך טיפול בהלומי קרב (PTSD).

ההתוויה הרפואית הנפוצה ביותר - כאב כרוני

מקור: משרד הבריאות - יק"ר

לצעירים כואב יותר?

על פי הנתונים, מרבית הרישיונות הונפקו לגילאי 46-65, כאשר בני 70+ בולטים במינונים הנמוכים של 11-20 גרם.

פילוח המטופלים לפי קבוצות מינון וקבוצות גיל

מקור: משרד הבריאות - יק"ר

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:


סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל: