קנאביס
צילום: Istock

מספר הרשיונות לקנאביס רפואי צמח ב-3.6% בחודש שעבר

נכון לחודש ספטמבר 2020, קיימים 73.9 אלף חולים בעלי רישיון לקנאביס רפואי; הרוב המכריע מעדיף עישון תפרחות; ההתוויה הרפואית הנפוצה ביותר הינה לטיפול בכאב כרוני ומרבית הצריכה הינה בגילאי 46-65
ערן סוקול |
נושאים בכתבה קנאביס רפואי

נכון לחודש ספטמבר 2020, קיימים 73.9 אלף חולים בעלי רישיון לקנאביס רפואי, זינוק של כ-43% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, וגידול של כ-3.6% לעומת החודש הקודם. כך עולה מנתונים עדכניים לגבי רשיונות מטופלים שמפרסמת היחידה לקנאביס רפואי במשרד הבריאות (היק"ר). מהנתונים עולה כי הרוב המכריע מעדיפים עישון תפרחות, כאשר שיעור השימוש במשאף או שמן הינו אפסי. ההתוויה הרפואית הנפוצה ביותר הינה לטיפול בכאב כרוני ומרבית הצריכה הינה בגילאי 46-65.

> קישור למצגת המלאה באתר משרד הבריאות

מספר הרישיונות הפעילים בתוקף

מקור: משרד הבריאות - יק"ר

הרוב המכריע מעדיף עישון תפרחות

לגבי כמויות הצריכה בפועל על ידי מטופלים, היקף הצריכה עולה בהתמדה, כאשר נכון לחודש ספטמבר נצרכו כ-2.6 טון קנאביס בישראל (קצב שנתי של כ-31 טון), כאשר כ-81.5% מעדיפים את הצריכה בצורה הפשוטה ביותר - עישון תפרחות, כ-18.5% מעדיפים מיצוי ושיעור החולים המעדיפים משאף או שמן הולך ופוחת עם הזמן, כאשר נכון לכרגע שיעורם אפסי.

כמות מצטברת (ק"ג) לפי צורת טיפול

מקור: משרד הבריאות - יק"ר

עוד עולה מנתוני משרד הבריאות, כי ההתוויה הרפואית הנפוצה ביותר למרשמי קנאביס רפואי הינם לצורך טיפול בכאב כרוני, כזה שאינו קשור למחלת הסרטן, עם כ-39.4 אלף רשיונות - יותר ממחצית הרשיונות, כאשר לאחר מכן מספר רשיונות שנרשמו עבור חולי סרטן עומד על כ-13.7 אלף - כ-18.5% מהרישיונות וכ-9% נרשמו לצורך טיפול בהלומי קרב (PTSD).

ההתוויה הרפואית הנפוצה ביותר - כאב כרוני

מקור: משרד הבריאות - יק"ר

לצעירים כואב יותר?

על פי הנתונים, מרבית הרישיונות הונפקו לגילאי 46-65, כאשר בני 70+ בולטים במינונים הנמוכים של 11-20 גרם.

פילוח המטופלים לפי קבוצות מינון וקבוצות גיל

מקור: משרד הבריאות - יק"ר

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?