אפולו פאוור: יריעה סולארית על גגות רכבים הפיקה 50KW שעה

במסגרת סדרת ניסויים עם חברת BWR, נבחנה התפוקה ועמידותה של היריעה הסולארית על גג של רכב מדגם קיה נירו במהלך נסיעה מצטברת של 15,000 קילומטר על פני 4 חודשים
ארז ליבנה | (37)

חברת האנרגיה הסולארית אפולו פאוור -1.8% מדווחת הבוקר כי סיימה בהצלחה ניסוי של יריעה סולארית על גג של רכב, שבו, במהלך נסיעה מצטברת של 15,000 קילומטר על פני 4 חודשים, הופקו 50.3 קילו-וואט שעה.

 

לפי הדיווח, הניסוי נערך בשיתוף חברת Blue White Robotics - BWR – המשמשת כגוף בחינה וניסויים בתחום התחבורה החכמה והאוטונומית – וחברת הבת של אפולו, סולארפיינט, שבו התקינו פאנל סולארי גמיש בגודל של 1.26 מ"ר על גג של רכב מסוג קיה נירו, השייכת ל-BWR.

 

בניסוי נבדקו תרחישים שונים, בהם נסיעה בדרכים עירוניות, בינעירוניות ודרכי עפר, נסיעה במהירויות שונות של עד 110 קמ"ש, נסיעה בטמפרטורות חיצוניות משתנות, וכן בחינת שימור היכולת לאחר ביצוע שטיפה לרכב הניסוי במכונה לשטיפת מכוניות, כמו גם הצללה חלקית של יריעת הניסוי.

 

לפי הדיווח, בדוח המסכם את הניסויים תוצאות השיא של תפוקת יריעת הניסוי ליום ניסוי הייתה 930 ואט שעה, כאשר סך התפוקה במהלך כל תקופת הניסוי – שבמהלכה בוצעה נסיעה של כ-15 אלף קילומטר – הינה 50.3 קילו ואט שעה.

 

עוד דווח, כי במסגרת הניסויים נמדדה קורלציה טובה מאוד (בממוצע מעל 0.95) בין קרינת השמש שנמדדה לבין האנרגיה שהופקה על ידי יריעת הניסוי, מה שתומך בכך שיריעת הניסוי תפקדה באופן תקין במהלך כל התרחישים לרבות בתנאי מזג אוויר וטמפרטורה מגוונים וכן בזמן נסיעה ובחניה.

 

החברה מציינת כי יש בדוח המסכם כדי להעיד על איכות היריעה הסולארית, וכן, להערכתה, לתמוך בכך שהינה מתאימה לשוק הרכב ולמאפייניו. בכוונת החברה להשתמש בנתונים העולים מהדוח המסכם לשם המשך קידום מאמצי השיווק שלה בשוק הרכב.

לטענת מנכ"ל אפולו פאוור, עודד רוזנברג, מדובר בפריצת דרך של ממש, שיחד עם המפעל שהם מקימים בימים אלו, החברה תוכל לייצר 15,000 יחידות של פאנלים מותאמים לרכבים בשנה. מדובר אמנם בכמות מזערית כרגע, אבל במסגרת פיילוט שערכה לאחרונה עם מעבדת החדשנות של רנו ניסאן מיצובישי וחברות נוספות בתחום הקיבולת הזו תוכל לגדול עם הזמן.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

"הניסוי אישש את היכולות הגבוהות של המערכת שתוכל להתווסף בעתיד לאפשרויות הקיימות בשוק  לטעינה של רכבים היברידיים וחשמליים", אומר רוזנברג.

 

מה ההבדל בין המערכת שלכם למערכות סולאריות אחרות שקיימות בתחום הרכב?

תגובות לכתבה(37):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 26.
    ממש אבל ממש בדיחה . בחינם לא הייתי מתקין אותה (ל"ת)
    אמיר 15/01/2021 06:52
    הגב לתגובה זו
  • 25.
    מה עם הקרינה המסוכנת ?? לא תקין לסרטן (ל"ת)
    ירון 25/02/2020 12:53
    הגב לתגובה זו
  • רוני 17/03/2020 12:42
    הגב לתגובה זו
    רמת הקרינה נמוכה מאד שכן ההספק מיריעה הוא נמוך,מדובר על משטח של 1 מטר מרובע שבמקס יכול לייצר 0.2kw וזה ממש מעט אם תחנה את הרכב בשמש תקבל טעינה כלשהי של הרכב היתרון הענק הוא שאם ניתן להתקין על גגות משאית או על קירות מבנה או על כל מקום שגאומטרית קשה להתקין עליו משטח קשה
  • איזו קרינה בראש שלך? (ל"ת)
    אמיר 29/02/2020 09:37
    הגב לתגובה זו
  • 24.
    עמי 12/02/2020 08:12
    הגב לתגובה זו
    בכל מקרה רוב השימוש יהא בדלק
  • 23.
    אלכסיי גריגורייב 25/01/2020 22:25
    הגב לתגובה זו
    930 וואט למערכת PV בגודל של 1.26 מטר נותן נצילות של 68%. בשביל מערכות PV שנצילות רגילה שלהם בין 13ל24% בתנאי מעבדה זה נירא מוקזם.
  • 22.
    שחר סולאריס 22/01/2020 14:46
    הגב לתגובה זו
    או שני אוהלים 20kwh או 10 אוהלים 100kwh ואפשר לסגור את חברת חשמל.....
  • 21.
    מיכל 22/01/2020 10:22
    הגב לתגובה זו
    הדרישה ליישום PV ברכבים מגיעה מהיצרניות עצמן. טויוטה ויונדאי חשפו 2 דגמים (פריוס וסונטה) בעלי גגות סולאריים עשויים זכוכית. הפתרון של אפולו פאוור יכול להיות מיושם בדרכים אחרות, שכן היריעה הסולארית הינה גמישה ופחות שבירה משמעותית מהתאים הסולאריים בהם משתמשות נכון להיום יצרניות הרכב. הניסוי עם BWR תומך בכך.
  • 20.
    HGUY 22/01/2020 01:46
    הגב לתגובה זו
    לוח פוטווולטאי בגודל כזה מפיק כ 250-280 ווט שעה. אם יריעה כזו מפיקה פי שלושה זו בשורה בעניין הפקת חשמל מאנרגיית השמש ושימושית ביותר במשטחים גדולים. חוות לוחות פוטו וולטאים וגגות גדולים ובינוניים.
  • 19.
    רון 22/01/2020 00:50
    הגב לתגובה זו
    תפוקת שיא של 900 וואט זה ממוצע של 300 וואט בשעות האור. ע''פ כל הניסוי הממוצע הוא 17 וואט. רק לידיעה - 750 וואט מהווים כוח סוס אחד. כלומר בשעות האור יש לנו מכונית עם 100 כ'' ס בממוצע, ותוספת של שליש כ''ס. ביחד 100.3... כמה טיפות בנזין להפעלת האלטרנטור של הרכב נותנות יותר אנרגיה. כמה עולה היריעה? מתי היא תשלם את ההשקעה?
  • 18.
    עמי 21/01/2020 15:57
    הגב לתגובה זו
    כלומר מה אחוז השתתפות השמש בתפעול הרכב?? דומני שה-50 קוט'ש זו שגיאת העיתונאי, כי זו כמות מגוחכת...
  • 17.
    50 א"ג לקילוואט= 25 ש"ח ל4 חודשים=21 אג ליום (ל"ת)
    אבי 21/01/2020 15:16
    הגב לתגובה זו
  • 16.
    דודו 21/01/2020 14:19
    הגב לתגובה זו
    לתת נתונים מצטברים בארבעה חודשים זה לא רציני לרשום מה כמות האנרגיה, תרשמו מה ההספק המירבי של הפאנל
  • 15.
    שמוליק 21/01/2020 11:52
    הגב לתגובה זו
    אבל איך קשור המרחק שנוסעים שמש יש גם כשהרכב חונה...
  • 14.
    חלי קרן 21/01/2020 09:01
    הגב לתגובה זו
    תמשיכו לפרוץ דרך כבוד!
  • 13.
    אין פה החזר השקעה 21/01/2020 08:20
    הגב לתגובה זו
    אף אחד לא ישקיע בגג סלורי לרכב אם החסכון המקסימלי הוא 40 אגורות ליום . זה פשוט לא רציני
  • 12.
    דוד ש 21/01/2020 05:38
    הגב לתגובה זו
    שמעכשיו כל הרכב מבחוץ יהיה פנל סולארי אחד. נו נו.
  • 11.
    אסף 21/01/2020 04:46
    הגב לתגובה זו
    חיסכון של 25 שקלים ב- 4 חודשים? זה לא רציני
  • 10.
    מה עם הביטקויין? (ל"ת)
    דן 20/01/2020 22:40
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    חזי 20/01/2020 21:43
    הגב לתגובה זו
    1 קילוואט ביום שמש מלא. כדי להטעין סוללה של רכב חשמלי 50 קילוואט צריך להמתין חודשיים כדי שתתמלא. הרעיון הוא להאריך את הטווח הנסיעה של רכב חשמלי מ 300 קמ ל 400 קמ בעוד 25 אחוז בלי להגדיל את הסוללה
  • 8.
    ר 20/01/2020 21:20
    הגב לתגובה זו
    ואחרי זה לחזור הביתה
  • 7.
    בן צדוק 20/01/2020 20:44
    הגב לתגובה זו
    נתון כמו 50 קוט"ש משקף לקורא מעט. הנחות יסוד לחישוב: שעות יצור של לוח: 8 שעות שמש. מספר שעות שמש בארבע חודשים: 960=8x30x4 שעות. אנרגיה שיוצרה במהלך תקופת הניסוי: 50,300 וואט. הספק של לוח(בשטח של 1.26 מ"ר): 50,300/960=52 לכן הספק יריעה זו כ 52Wp. על בסיס חישוב מקורב זה אפשר להניח שהספק היריעה מהווה כ-רבע מיכולת ייצור של לוחות המקובלים המותקנים כיום (בהספק 380Wp ובשטח של כ-2 מ"ר).
  • 6.
    בן 20/01/2020 19:27
    הגב לתגובה זו
    על מנת ...
  • 5.
    930 וואט שעה ביום = 4-5 קילומטר נסיעה של רכב חשמלי. (ל"ת)
    זה לא נותן כלום! 20/01/2020 15:51
    הגב לתגובה זו
  • וזו עוד תוצאת השיא ע"פ הכתבה. לא נשמע פרקטי. (ל"ת)
    מ 21/01/2020 11:47
    הגב לתגובה זו
  • ר 20/01/2020 20:38
    הגב לתגובה זו
    תכפיל ב 7 שעות שמש אפקטיבית אתה מקבל 50 ק"מ. 7 ק"מ לקוטש. יש לי 5 שנים פלואנס חשמלית.
  • 4.
    mudale 20/01/2020 13:59
    הגב לתגובה זו
    50 ל100 KWH. כאן הם הפיקו 50KWH ב15,000 ק"מ. ז"א שבשנה שהרכב שהה בשמש האנרגיה הספיקה לטעינה אחת של רכב חשמלי קטן. פשוט בדיחה.
  • טעינה אחת עולה 20 שח עד 50 שח. וואאווו. כמה עולה הפנל ? (ל"ת)
    יצחק 21/01/2020 11:54
    הגב לתגובה זו
  • ר 20/01/2020 20:40
    הגב לתגובה זו
    לדעתי ההספק של 50 קילוואט הוא נמוך מדיי ונועד לגרום למושקעים לזרוק סחורה
  • יואב 20/01/2020 19:28
    הגב לתגובה זו
    50 קילוואט בממוצע לשעת נסיעה, אתה כנראה לא מבין אבל מדובר בבשורה של ממש בתחום הזה!
  • 3.
    אנונימי 20/01/2020 13:43
    הגב לתגובה זו
    מה בעצם מספקת טעינה של 930 ואט שעה ביחס לדרישת ההספק לק"מ או אחוז סוללה בקיה ריו לדוגמא?
  • KW*h זו יחידת אנרגיה 20/01/2020 14:30
    הגב לתגובה זו
    לדוגמא אם קיבולת הסוללה של הקיה היא 50KW*h אז הם הצליחו לאגור 1.86% מהסוללה
  • רועי 20/01/2020 14:19
    הגב לתגובה זו
    7 8 שעות של שמש טובה ביום יכולות לתת עוד 50 ק"מ לא רע בכלל
  • 2.
    אם זה יתפוס זה יכול להיות כמו מובילאיי (ל"ת)
    יריעה על כל רכב 20/01/2020 13:40
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנונימי 20/01/2020 13:36
    הגב לתגובה זו
    ?
  • הם גם ייצרו ביטקויין (-: (ל"ת)
    בן 20/01/2020 19:27
    הגב לתגובה זו
  • אורי 20/01/2020 14:23
    הגב לתגובה זו
    חסכון של 25 שקלים על 15,000קמ.
צורי דבוש
צילום: ראובן קפיצינסקי
דוחות

קליל בהפסד נקי: החלונות התנפצו אבל לא היה מספיק צוות; נתקעה עם מלאי אלומיניום יקר

ענקית האלומיניום מכרה יותר במלחמה אבל התקשתה לתרגם את זה לשורה התחתונה: ההכנסות צמחו ב-18.6% ל-81 מיליון שקל, אבל קליל רשמה הפסד נקי של 1.1 מיליון שקל לעומת רווח של 1.5 מיליון שקל אשתקד; בקליל מנסים להפיל על הסינים את תוצאות הרבעון, "קליל עדיין לא חזרה להיקפי הפעילות מלפני המלחמה, בשל תחרות לא הוגנת כתוצאה מייבוא מסין"

מנדי הניג |

זה היה אמור להיות רבעון חלום לקליל. ענקית האלומיניום שמייצרת פרופילים לדלתות וחלונות הייתה אמורה לסלוק את השפעות המלחמה. יכלו לראות את זה גם בשוק: אחרי כמה טילים בליסטיים שנחתו באזור המרכז ופירקו אלפי חלונות, המשקיעים הזניקו את המניה. בתוך שלושה ימים היא זינקה ב־52%, מאזורי ה־183 שקל כמעט עד 280, משווי שוק של 408 מיליון שקל לשיא של 615 מיליון. כבר אז אמרנו שזה לא הגיוני. כדי להצדיק כזה שווי קליל הייתה צריכה להחליף את החלונות לא רק של כל גוש דן, אלא גם של תל אביב וירושלים גם יחד. אפילו המנכ"ל נאלץ להודות בדיבורים עם התקשורת שהזינוק לא מתכתב עם קרקע המציאות. באמת, השוק עיכל את המשמעויות ותיקן בחדות, והמניה חזרה להיסחר סביב שווי שוק של כ־480 מיליון שקל.

רכבת ההרים במניית קליל - מבט שנתי


קליל לא הגיעה מוכנה למלחמה והרבעון ה"חלומי" הסתכם בהפסד. תקראו לזה "הזגג הולך יחף", היא אולי לא באמת הייתה צריכה להחליף את כל הפרופילים של כל המטרופולינים, אבל אפילו באזורים שבהם הייתה פגיעה נקודתית לא היו לה מספיק צוותים כדי לתת מענה. אבל מעבר למצוקת כוח האדם, הייתה משקולת הרבה יותר כבדה, האלומיניום. 

קליל הצטיידה במלאים יקרים בדיוק כשהמחיר בעולם התחיל לרדת, ככה שמצאה את עצמה עם חומרי גלם במחסנים מול שוק שבו המחירים הולכים ונשחקים. המלאי קפץ בכ-20% והסתכם ב-96.2 מיליון שקל, לעומת 80.1 מיליון שקל בסוף 2024 ו־73.3 מיליון שקל ברבעון המקביל.


עיקרי התוצאות

ההכנסות ברבעון השני של שנת 2025 צמחו ב-18.6% ל-81 מיליון שקל, בהשוואה ל-68.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, כתוצאה מעלייה בכמויות המכירה.

אייל רביד מנכ"ל ויקטורי. צילום: שלומי יוסףאייל רביד מנכ"ל ויקטורי. צילום: שלומי יוסף
דוחות

ויקטורי שומרת על יציבות, עם גידול במכירות ושיפור ברווח הגולמי

הכנסות הרבעון עלו ל-661 מיליון שקל, שיעור הרווח הגולמי התרחב, אך ההוצאות הגבוהות פגעו בשורה התפעולית והנקייה; במקביל החברה חילקה דיבידנדים, רכשה מניות עצמיות והרחיבה את שטחי המסחר

רן קידר |
נושאים בכתבה ויקטורי

רשת הסופרמרקטים ויקטורי ויקטורי -1.25%  דיווחה על תוצאות הרבעון השני של 2025, והציגה עלייה של כ-2.5% בהכנסות שהסתכמו בכ-661 מיליון שקל עיקר העלייה נבע מפתיחת שני סניפים חדשים בחריש ובעמק חפר, בעוד שבמהלך התקופה נסגר סניף אחד. תחום המכירות המקוונות ממשיך לגדול ועלה במחצית הראשונה של השנה לכ-6.5% מכלל המכירות, עלייה של כ-40% לעומת התקופה המקבילה. החברה מציבה יעד להגיע לשיעור של כ10% מהמחזור בטווח הקצר. הפדיון למ"ר נותר יציב ואף השתפר במקצת, עם 9.1 אלף שקל למ"ר בממוצע, לעומת 9 אלף שקל בתקופה המקבילה. בחנויות זהות נרשם גידול מתון של 0.4%.

הרווח הגולמי של ויקטורי ברבעון השני הסתכם בכ-161 מיליון שקל, עלייה של כ-4.5% לעומת כ-154 מיליון שקל ברבעון המקביל. שיעור הרווח הגולמי עמד על 24.3%, עלייה לעומת 23.9% אשתקד, וזאת בניגוד לרבעון של רמי לוי רמי לוי -0.64%  , שם ירד הרווח הגולמי של החברה את כתוצאה מהעמקת המבצעים והנחות שהחברה מעניקה ללקוחותיה במטרה לשמור על המחירים הנמוכים ביותר בשוק.

מנגד, הרווח התפעולי נשחק וירד בכ-7.5% ל-21.5 מיליון שקל, בעיקר בשל גידול בהוצאות מכירה ושיווק, הוצאות הנהלה וכלליות, עליית שכר בסניפים, וכן הוצאות גבוהות יותר בגין פחת, ארנונה וחשמל. שיעור הרווח התפעולי ירד ל-3.25%. 

בשורה התחתונה, הרווח הנקי עמד על 9.5 מיליון שקל, ירידה קלה לעומת 9.9 מיליון שקל ברבעון המקביל. שיעור הרווח הנקי עמד על 1.44%, אך בנטרול השפעת תקן החשבונאות IFRS16 עמד על כ-13.1 מיליון שקל, כ-1.98% מההכנסות. ההבדל נובע מהשפעת היוון הסכמי שכירות חדשים בריבית גבוהה יחסית.

נזילות גבוהה, דיבידנדים ורכישה עצמית 

ויקטורי ממשיכה לשמור על נזילות גבוהה: נכון לסוף יוני 2025, יתרות מזומנים ונכסים פיננסיים לזמן קצר עלו בכ-18% לכ-109 מיליון שקל. תזרים המזומנים מפעילות שוטפת ברבעון גם הוא עלה בכ-9% ועמד על כ-51.1 מיליון שקל. ההון העצמי עלה בכ-6.1% והסתכם בכ-396 מיליון שקל.