ראש הממשלה בנימין נתניהו
צילום: צילום מסך

ממשיך להיראות רע: הגירעון הממשלתי נותר ברמה של 3.8% באוגוסט

מתחילת השנה הגירעון המצטבר הסתכם ב-28.7 מיליארד ש"ח, לעומת גירעון של 15.4 מיליארד ש"ח במהלך 2018. במשרד האוצר לא מצפים לשיפור ניכר עד סוף השנה 
עמית נעם טל | (17)

הגירעון התקציבי נותר בחודש אוגוסט ברמה של 3.8% מהתמ"ג, כך הודיע הערב (ג') משרד האוצר. מדובר בנתון הגבוה באופן משמעותי מהיעד לתקציב 2019, שנקבע לרמה של 2.9%, כאשר במשרד האוצר מעריכים היום כי לא יהיה שיפור משמעותי עד לסוף השנה. 

בחודש אוגוסט בלבד, עמד הגירעון הממשלתי על 4.9 מיליארד שקל, לעומת גירעון של 4.3 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אתשקד. מתחילת השנה הגירעון הנצבר הגיע להיקף של 28.7 מיליארד שקל בעוד שבתקופה המקבילה בשנה שעברה עמד על 15.4 מיליארד שקל.

בצד ההוצאות, סך הוצאות הממשלה הסתכמו בחודש האחרון ב-30.7 מיליארד שקל. הוצאות משרדי הממשלה הסתכמו ב-28.1 מיליארד דולר, כאשר הוצאות מערכת הביטחון נאמדו ב-5.1 מיליארד שקל. מתחילת השנה הסתכמו ההוצאות ב-257.8 מיליארד שקל, שיעור ביצוע של 64.9% מהתקציב המקומי. 

בצד ההכנסות, סך ההכנסות בחודש האחרון הסתכמו ב-25.8 מיליארד שקל, כאשר מתחילת השנה הסתכמו ב-229.1 מיליארד שקל, גידול נומינלי של 1.5% לעומת 2018. עם זאת, נתונים אלו רחוקים משמעותית מהתחזית המקורית שצפתה הכנסות של 323.1 ממיסים במהלך השנה. 

התפתחות הגירעון הממשלתי בשנים האחרונות: מתוך דו"ח האוצר הערב

תגובות לכתבה(17):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    יוסי אדרי 04/09/2019 11:29
    הגב לתגובה זו
    בחרת כחלון תקבל נתניהו בחרת נתניהו תקבל סמורטיץ בחרת בשניהם קיבלת מדינת הלכה ...
  • ירון 04/09/2019 12:54
    הגב לתגובה זו
    אם מישהו היה כותב זאת בגרמניה היית צועק לו אנטישמי
  • 12.
    למה לא שמתם את תמונת שר האוצר? ולמה את תמונת ראש הממשלה (ל"ת)
    הסתה 04/09/2019 10:52
    הגב לתגובה זו
  • אדי 12/09/2019 08:04
    הגב לתגובה זו
    כשיש קשרים עם ביבי, לא צריך כישורים
  • 11.
    על מה 04/09/2019 10:21
    הגב לתגובה זו
    אגב בעולם, נשבר אתמול שיא. שיר של ש תמים. העליות הדולר יתחזקו בשבועות הקרובים
  • 10.
    איפה כל הכסף מהאקסיטים, מהגז, מהמיסים. הכל הלך לשוחד (ל"ת)
    אני 04/09/2019 10:21
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    כשיעלו השמאלנים הנוכלים , הגרעון יהי 380 אחוז... (ל"ת)
    כשיעלו השמאלנים 04/09/2019 09:30
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    רון 04/09/2019 07:47
    הגב לתגובה זו
    והכסף שמחלק למפלגות שיחתמו לו על חוק חסינות ההסכמים הקואליציונים יעלו לנו עוד עשרות מליארדים של גרעון העיקר חסינות ופאק המדינה והציבור.
  • 7.
    הסתה..ותעמולת בחירות..בקשתם תגובת נתניהו? (ל"ת)
    זבולון 03/09/2019 22:44
    הגב לתגובה זו
  • הגרעון לא מעניין את הבוחרים של ביבי, ולכן ביבי לא מגיב (ל"ת)
    ישורון 04/09/2019 06:45
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    מס שבח מס רכישה הכל מוגזם לא מוכרים לא קונים אין מיסים (ל"ת)
    בוב 03/09/2019 21:52
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    הכל רע לפני בחירות נמאסתם (ל"ת)
    יעקב 03/09/2019 21:22
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    זה כל הגירעון? 03/09/2019 21:06
    הגב לתגובה זו
    ובוא לא נניח שהיכן שהוא מסתתרים עוד מספרים שמישהו באוצר הצליח להחביא בכישרון
  • בשביל השמאל גם גרעון של מיליארד אחד מספיק כדי להכפיש (ל"ת)
    אלי 04/09/2019 10:53
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    כריש 03/09/2019 20:46
    הגב לתגובה זו
    הגרעון של ישראל לעומת יתר מדינות המערב הוא מעולה על מה אתה מדבר כרגיל אתה לא מבין כמו בנושא התשואות בארהב אתה מחוץ לזונ אתה פשוט גרוע
  • 2.
    מוישלה 03/09/2019 20:33
    הגב לתגובה זו
    כל מאמריו של זה כלכלה לכאורה עם מסרים פוליטיים למעשה .
  • 1.
    תמיד זה קורה בשנת בחירות ועכשיו שני מועדי בחירות. (ל"ת)
    יאני 03/09/2019 20:31
    הגב לתגובה זו
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני
דוחות

אלקטרה: ההכנסות גדלו אבל הרווח נחתך בחצי

הכנסות אלקטרה עלו ברבעון השלישי, אך הרווחיות נשחקה בצורה חדה בעקבות הפסד תפעולי במגזר הפרויקטים והתשתיות בישראל שחתכו כמעט בחצי את הרווח הנקי ביחס לרבעון המקביל

תמיר חכמוף |


אלקטרה מפרסמת את הדוחות לרבעון השלישי של 2025 ומצביעה על מגמה מדאיגה. למרות עלייה דו ספרתית בהכנסות ל-3.47 מיליארד שקל, הרווח התפעולי נשחק בצורה חדה והסתכם ב-62 מיליון שקל בלבד, לעומת 115 מיליון שקל ברבעון המקביל. ה-EBITDA ירד בהתאם ל-182 מיליון שקל, לעומת 228 מיליון שקל אשתקד. בשורה התחתונה, הרווח הנקי ירד ל-35 מיליון שקל, כמעט חצי מהרווח שנרשם ברבעון המקביל שעמד על 66 מיליון שקל.

הגורם המרכזי לשחיקה הוא מגזר פרויקטי המבנים והתשתיות בישראל, תחום הפעילות הגדול ביותר של אלקטרה. המגזר אמנם הציג הכנסות של כ-1.49 מיליארד שקל, אך עבר להפסד תפעולי של 54 מיליון שקל, לעומת רווח של 9 מיליון שקל באותה תקופה ב-2024. כלומר, הפרויקטים בישראל, שהיו מנוע רווח בעבר, הפכו ברבעון הזה למשקולת משמעותית.

מול התמונה הזו, תחומי הפעילות האחרים לא הצליחו לאזן את הנטל. פרויקטים למבנים ושירותים בחו"ל שמרו על יציבות עם רווח תפעולי של 13 מיליון שקל. מגזר תפעול ואחזקה הציג רווח נאה של 65 מיליון שקל, תחום הפיתוח והקמה של נדל"ן לזכיינות (PPP) הוסיף 13 מיליון שקל וזכיינות תרמה 31 מיליון שקל (הגידול נובע בעיקר מרווח הון שנרשם ממכירת החזקות הקבוצה בזכיין של פרויקט קריית הממשלה בנתניה בתקופת הדוח).

לשחיקה בשורה התפעולית מצטרפת גם עלייה עקבית בהוצאות ההנהלה והכלליות, שקפצו ל-129 מיליון שקל לעומת 99 מיליון שקל ברבעון המקביל. כך, גם במקומות שבהם הפעילות יציבה, הוצאות המטה מכרסמות ברווחיות.

צבר העבודות, ליום 30 בספטמבר 2025, עומד על כ-38.8 מיליארד שקל


דבר החברה

איתמר דויטשר, מנכ"ל קבוצת אלקטרה: "במהלך הרבעון נמשכה הצמיחה בהכנסות במגזרי הפעילות של הקבוצה. במגזר הפרויקטים למבנים ותשתיות בחו"ל נמשכה מגמת ההתחזקות של הפעילות שלנו בארה"ב, המתבטאת בגידול משמעותי בהכנסות וברווחיות ובקפיצת מדרגה של צבר העבודות שלנו. למגמות חזקות אלה תרמה הרכישה המוצלחת של חברת PJM בתחילת השנה.

אייל בן סימון מנכל הפניקס
צילום: ענבל מרמרי
דוחות

הפניקס: תשואה של 29.2% על ההון; מעלה תחזיות להמשך

הרווחיות של חברות הביטוח לא עוצרת, והפניקס מבינה שאת התחזיות לשנת 2027 היא משיגה כבר השנה; לכן החברה מעלה בחדות את התחזיות לשנת 2028, עם תשואה להון שתהיה מעל 25%, רווח EBITDA מתואם של 2.5 מיליארד, ורווחי ליבה של 3.4 מיליארד שקל בטווח האמצע

תמיר חכמוף |

הפניקס הפניקס 0%  מפרסמת את דוחות הרבעון השלישי של 2025 ומציגה המשך צמיחה הן ברווח הכולל והן ברווחי הליבה, לצד עדכון משמעותי של היעדים האסטרטגיים לשנים הקרובות. הרווח הכולל ברבעון עלה ל-803 מיליון שקל, לעומת 758 מיליון שקל ברבעון המקביל, ובסיכום תשעת החודשים הראשונים של השנה הגיע ל-2.3 מיליארד שקל צמיחה חדה ביחס ל-1.65 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. גם רווח הליבה ממשיך לעלות, והגיע ברבעון ל-667 מיליון שקל ובתשעת החודשים ל-1.98 מיליארד שקל, עלייה ניכרת מול 572 ו-1.65 מיליארד שקל בהתאמה אשתקד. התשואה להון בולטת אף היא ומשקפת רבעון חזק במיוחד עם 29.2%. התשואה להון מפעילות ליבה עומדת על 24%.

אולם עיקר המשקל בדיווח הנוכחי נמצא בעדכון היעדים ל-2028, יעד שאפתני הרבה יותר מהמתווה הקודם, ומציג עלייה משמעותית בכל הפרמטרים המרכזיים. הפניקס מצפה שרווח הליבה שלה יצמח לטווח של 3.3-3.5 מיליארד שקל, לצד תשואה להון של מעל 25%. מדובר בקפיצה ניכרת מהיעדים שנקבעו לשנת 2027 רק בספטמבר האחרון, שעמדו על 2.4-2.6 מיליארד שקל.

העדכון האסטרטגי של הפניקס מעלה לא מעט שאלות. איך ייתכן שתחזית הרווח קפצה כה משמעותית בטווח כל כך קצר? מה בעצם השתנה בפעילות החברה שמאפשר לה להעלות את היעדים לרמת 3.3-3.5 מיליארד שקל כבר ב-2028, כמעט מיליארד שקל יותר מהיעדים שפורסמו לשנת 2027 רק בחודשים האחרונים? בחינה של הדוחות מצביעה על שתי חוליות מרכזיות שמסבירות חלק מהזינוק האחרון ברווחים: רווחי ההון החריגים השנה, בעיקר מנוסטרו והשקעות, והרווחיות הגבוהה בענפי הביטוח הכללי. רווחי ההשקעות העופים, שהסתכמו בכ-769 מיליון שקל מתחילת השנה מתוך רווח כולל של 928 מיליון שקל, היו גורם מרכזי בשורת הרווח, והם מעלים את השאלה האם מדובר במצב חד פעמי או בתנופה שהפניקס מאמינה שתצליח לשמר? מצד שני, עצם העובדה שהחברה מציגה תחזית מפורטת ומתייחסת לצמיחה יציבה וארוכת טווח בפעילויות ניהול הנכסים, הסוכנויות והאשראי, תחומים שנחשבים לפחות תנודתיים, עשויה לרמוז שהפניקס רואה את הרווחיות של השנים האחרונות לא כחריגה אקראית, אלא כבסיס שממנו ניתן להמשיך לעלות. האם באמת ניתן לשמר ואף לשפר רווחיות כזו, בלי התערבות של הרגולטור?

אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של הפניקס הוא תחום ניהול הנכסים, שממשיך להאיץ קדימה. רווחי הליבה מפעילות זו הסתכמו ברבעון ב-256 מיליון שקל, ובתשעת החודשים הראשונים של השנה הגיעו ל-682 מיליון שקל, גידול של כ-43% לעומת התקופה המקבילה. במקביל, ה-EBITDA המותאם זינק ל-430 מיליון שקל ברבעון ול-1.19 מיליארד שקל מתחילת השנה, ומדגיש את ההתרחבות בפעילויות הרווחיות של הקבוצה ובשיפור היעילות. היקף הנכסים המנוהלים עלה ל-585 מיליארד שקל נכון לסוף הרבעון, כ-11% יותר מרמתו בסוף 2024.

בפעילות הביטוח נרשמה יציבות בצמיחה: הרווח מפעילות הליבה עלה ל-411 מיליון שקל ברבעון ול-1.3 מיליארד שקל בתשעת החודשים, שיפור מתון אך עקבי, בין היתר בזכות הרחבת תהליכי הדיגיטציה והאופטימיזציה. החברה ציינה כי עמידותה לשינויי ריבית נותרה גבוהה, כאשר תשואת הנוסטרו ברבעון, כ-9% בקצב שנתי, תמכה בשורה התחתונה. בנוסף השלימה החברה את הגדלת האחזקה בפניקס סוכנויות ל-95%.