לילך אשר טופילסקי דיסקונט
צילום: סיון פרג'

דיסקונט: מנכ"לית הבנק, לילך אשר טופילסקי פורשת

טופילסקי הודיעה על כוונתה לסיים את כהונתה לאחר למעלה מחמש שנות כהונה ולהצטרף כשותפה בכירה בקרן פימי. מועד סיום הכהונה טרם נקבע
ערן סוקול | (6)

בנק דיסקונט -0.22%  דיווח הבוקר (ד') כי לילך אשר-טופילסקי, מנכ"לית הקבוצה מאז פברואר 2014, הודיעה על החלטתה לסיים את תפקידה ולהצטרף כשותפה בכירה בקרן פימי. מועד סיום הכהונה טרם נקבע. 

במהלך תקופת כהונתה של טופילסקי, עברה קבוצת דיסקונט שינוי משמעותי לטובה, אשר הוביל לזינוק של כ-140% במניה.

 

מניית בנק דיסקונט בחמש השנים האחרונות

בחמש שנות כהונתה, הובילה טופילסקי שינויים משמעותיים בקבוצת דיסקונט, שהביאו לצמיחה ולתוצאות שיא בבנק ובקבוצה. בשנים אלו, קבוצת דיסקונט שינתה פניה, הרחיבה את פעילותה, והפכה לשחקן משמעותי ומחולל תחרות במערכת הבנקאית. בתקופה זו, שיעור התשואה להון של הקבוצה הוכפל, הרווח הנקי עלה פי שלושה ושווי הבנק הגיע לשיא של למעלה מ-16 מיליארד שקל. לאחרונה, חזרה הקבוצה  לחלק דיבידנד לאחר למעלה מ-20 שנה.

 

לילך אשר-טופילסקי, מנכ"לית קבוצת דיסקונט: "לאחר שנים רבות במערכת הפיננסית, מתוכן למעלה מחמש שנים כמנכ"לית קבוצת דיסקונט, אני שמחה לצאת לדרך חדשה בקרן פימי, קרן ההשקעות המובילה והגדולה בישראל ולהצטרף לעשיה עסקית- ניהולית בתחומי פעילות חדשים עבורי. הייתה לי זכות גדולה לעמוד בראש קבוצת  דיסקונט, ולצד עובדיו ומנהליו, להוביל בבנק שינויים משמעותיים. אני בטוחה שדיסקונט יוסיף לפרוץ קדימה לעבר הישגים ושיאים חדשים בזכות ההון האנושי המדהים המרכיב אותו".

 

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    ברוך עובד פגוע 07/06/2019 10:05
    הגב לתגובה זו
    ברוך שפטרנו מעולה של זו . תודה ישי שלקחת אותה ושלא חלילה תחזור לעולם
  • 4.
    הסקרן 05/06/2019 22:50
    הגב לתגובה זו
    מעניין, מהי הסיבה האמיתית
  • 3.
    לרון 05/06/2019 17:10
    הגב לתגובה זו
    ברבר צדיק,רוסק עמינח,איילת שקד סוג חדש של נשים המכוונות הכי גבוה כל הכבוד!!!
  • 2.
    מיכאל 05/06/2019 11:48
    הגב לתגובה זו
    ישלמו לה יותר...יש לה קבלות.
  • 1.
    הולכת לבנק הפועלים (ל"ת)
    אבי 05/06/2019 09:23
    הגב לתגובה זו
  • משה 05/06/2019 20:44
    הגב לתגובה זו
    !
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

המדדים עלו ב-0.5%, בזק זינקה 5%, ארית נפלה 5.3%

עליות בבורסה, נובה עלתה 4.5%, אלביט 2.6%; מניות הבנקים ירדו 0.9%

מערכת ביזפורטל |

המדדים סגרו בעלייה של כ-0.55% במדדים המרכזים. בזק זינקה ב-5%, על רקע כוונה למכירת השליטה, אם כי, לא בטוח בכלל שהרוכשים החדשים ידעו להשביח אותה כמו בעלי השליטה הקודמים שקשמוט בשפל. בזק כעת היא הכל חוץ משפל. היא בשיא של כעל הזמנים וגם התמחור די נדיב (ראו בהמשך). גם אלביט מערכות המשיכה בעליות, מגד ארית קרסה ומניות הבנקים איבדו 0.9%



ארית נמצאת 15% מתחת למחיר מאז התרגיל - ניסיון ההנפקה של רשף, החברה הבת. אתם יודעים מה אנחנו חושבים על ההנפקה הזו - מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבורהבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת.  ארית נבהלה מהביקורת ונפילת המניה בעקבות הכתבות ולקחה צעד לאחור. כלכליסט שמקורבים לחברה מדווחים כי החברה הולכת להנפקה אצל המוסדיים בשווי של 3.75 מיליארד שקל (הכוונה המקורית היתה לפי 4.3 מיליארד). ראשית, יש כאן בעיה גדולה של דיווחים שלמקורבים, למוסדיים שעוברים ללא שהם מגיעים למשקיע הקטן. אפילו ביום שבו ארית דיווחה על חזרה בה מהנפקה, היא קודם כל הדליפה ורק אחר כך הוציאה הודעה מסודרת. בדרך המקורבים-מוסדיים ועוד יכולים להרוויח הרבה כסף.  

אבל העניין העקרוני הוא שהחברה לא באמת קיפלה את ההנפקה. הרגיעה של המשקיעים היתה טעות גדולה - היא שלחה מסרים דרך יח"צ וכתבות שהיא יורדת מזה, אבל כשקוראים טוב טוב את ההודעה מבינים שהכל פתוח.  אזה היא כעת רוצה הנפיק למוסדיים במחיר נמוך, המניה נופלת - ארית תעשיות 


הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית. 

בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות, יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.