גידי גוב עומר אדם בזק
צילום: מסך

בי-קום: סרצ'לייט מציעה כ-525 מיליון שקל תמורת השליטה בבזק

סרצ'לייט מציעה השקעה של כ-300 מיליון שקל בבי-קום ושל 225 מיליון שקל באינטרנט זהב, מבטיחה תשלום מלא למחזיקי אג"ח בי-קום ובטוחה ביכולתה לקבל היתר שליטה בבזק
ערן סוקול | (9)

מאבק השליטה בחברת התקשורת בזק 0.36% נמשך, עם הצעה חדשה של קרן סרצ'לייט שפורסמה היום (ה') להשקעה של 300 מיליון שקל בחברת בי קומיוניקיישנס 0.91%  ושל 225 מיליון שקל בחברת אינטרנט זהב, תמורת מניות השליטה בבזק. על פי המתווה המוצע, יועבר תשלום של 274 מיליון שקל למחזיקי בי קומיונק אגח ג ושל מלוא קרן החוב של בי קומיונק אגח ב בסך של כ-225 מיליון שקל.

סרצ'לייט מציעים הזרמה של 525 מיליון שקל

הזרמת ההון לצד תשלום החוב למחזיקי האג"ח, יבטיחו תשלום מלא של (100%) מהחוב המקורי (קרן וריבית) למחזיקי האג"ח מסדרה ג' ללא כל שינוי במועד הפירעון הסופי וללא תספורת.

בקרן סרצ'לייט מציינים כי הקרן נמצאת בשלבי משא ומתן סופיים עם בעלת השליטה אינטרנט זהב וכי קיימה שיחות רבות עם משרד התקשורת ובטוחה ביכולתה לקבל היתר שליטה לפי חוק, בין השאר לאור היותה גוף בין לאומי בעל מוניטין מבוסס ומוכר המתמחה בתחומי הטלקומוניקציה.

ההצעה תהיה בתוקף עד ל-10 במאי, וסרצ'לייט מבקשת כי עד אז יביאו הנאמנים להצבעת מחזיקי האג"ח החלטה אינדיקטיבית לאישור ההצעה.

זאבי מציע הזרמה של 950 מיליון שקל

הצעת סרצ'לייט הבוקר מגיעה בתגובה להצעתו של גד זאבי מתחילת שבוע שעבר (לכתבה המלאה), להשקעה של 950 מיליון שקל בחברת בי קומיוניקיישנס 0.91% , בעלת השליטה (26.34%) בבזק, הנשלטת על ידי אינטרנט זהב (51.95%).

על פי הצעת זאבי, כנגד ביצוע ההשקעה של 950 מיליון שקל בבי-קום, יוקצו לזאבי מניות השליטה בבזק, כאשר 800 מיליון שקל ישמשו לביצוע פירעון מוקדם של התשלום למחזיקי בי קומיונק אגח ג אשר מיועדות לפירעון בסוף נובמבר 2024 (לפי הפארי).

יתרת ההשקעה, בהיקף של 150 מיליון שקל, תוזרם לקופת המזומנים של החברה בה מצויים כיום כ-700 מיליון שקל, לצורך מימון פעילות החברה ופירעון החוב למחזיקי האג"ח. בנוסף, במועד השלמת ההשקעה, ימונו דירקטורים מטעם זאבי אשר יהוו רוב בדירקטוריון החברה, ולפחות שני דירקטורים מטעמו יכהנו גם בבזק.

מה ההיגיון להציע 525 מיליון כנגד 950 מיליון?

משיחות של Bizportal עם גורמים בשוק, עולה כי למרות שהצעתו של זאבי גבוהה יותר באופן מהותי, חלק מהמשקיעים המוסדיים (מי שבעיקר נוכח בהצבעות בעלי האג"ח) חוששים כי זאבי לא יצליח לקבל היתר שליטה וכן לא בטוחים במידת יכולתו של זאבי להעמיד את ההון הנדרש לצורך מימוש הצעתו.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    ברבור שחור 02/05/2019 15:21
    הגב לתגובה זו
    צר לי על מחזיקי האג"ח של אינטרנט זהב .. בעוד כמה שבועות ייערך דיון בבית המשפט בו תובהר בידי מי נמצאת השליטה כיום. הצעתי למחזיקי בי קום - תמכרו את המניות ותברחו !!! העתיד בתחום התקשורת לא הולך להשתפר !!
  • 4.
    משקיע 02/05/2019 12:49
    הגב לתגובה זו
    ההצעה של גד זאבי היא 950 מליון ש"ח אז אך מישהו בא ומציע הצעה אחרת אבל פחות טובה רק 525 מליון?
  • עידן 02/05/2019 13:44
    הגב לתגובה זו
    הכל שאלה של מחיר. זה 950 מליון בהנפקת מניות ולכן מדלל את כל בעלי המניות הקיימים, כולל אינטרנט זהב ולא מאפשר החזר חוב של אינטרנט זהב
  • 3.
    לא הבטיחו כלום 02/05/2019 12:43
    הגב לתגובה זו
    סכום ההשקעה הרבה יותר מהותי. תשלום האג"ח במועדו
  • עידן 02/05/2019 13:39
    הגב לתגובה זו
    ההצעה של זאבי מוחקת את אגחי אינטרנט זהב שהם למעשה בעלי השליטה בבי-קום. כרגע נושי ביקום הם לא בעלי השליטה בחברה, במיוחד כאשר הם לא חדלי פירעון ולכן הם לא יכולים להחליט לבדם
  • 2.
    ממי 02/05/2019 11:36
    הגב לתגובה זו
    ולהעלות את המחיר הקניה של בזק ותשלום האגחים במלואם
  • משקיע 02/05/2019 12:46
    הגב לתגובה זו
    חוץ מזה מה הבעיה בתשלום כל האג"חים!!!! הרי הרי חוב צריך לשלם ולא לברוח לעשות "תספורת" זאת מילה מלוטשת ללגנוב משקיעים שהשקיעו בחברה!!!!! ולמה את עוד יותר צנצנת כי בכלל הצעת גד זאבי היא יותר טובה... 950 מליון ש"ח
  • 1.
    יש ר אלי 02/05/2019 11:30
    הגב לתגובה זו
    הודעה באתר מאיה: חוקרי רשות ני"ע ביצעו ב 30.4.19 חיפוש במשרדי החב' במסגרת חקירה בק"ע שימוש במידע פנים. וואו, מה זה יעשה להם?
  • מה זה קשור לכתבה בכלל?!! (ל"ת)
    משקיע 02/05/2019 12:42
    הגב לתגובה זו
אפליקציות מסחר (גרוק)אפליקציות מסחר (גרוק)
מחקר

המחקרים שחושפים איך אפליקציות המסחר הורסות את תיק ההשקעות שלכם

חוקרים מהאוניברסיטאות המובילות בעולם ניתחו את התנהגותם של משקיעים וגילו: המעבר למסחר באפליקציות מוביל להפסדים; הסיבה: שילוב הרסני של טכנולוגיה, פסיכולוגיה והטיות קוגניטיביות

עוזי גרסטמן |

השנה היא 2010. משקיע ממוצע פותח את תוכנת המסחר במחשב הביתי, קורא דוחות כספיים, מנתח נתונים, בודק גרפים ורק אז מקבל החלטת השקעה. במהירות קדימה להיום - משקיע שוכב במיטה בשעה 22:17, גולל בפיד של אינסטגרם, רואה התראה שמניית אפל ירדה 2%, ותוך 10 שניות מוכר את כל האחזקות שלו. ברוכים הבאים לעידן החדש של שוק ההון, עידן שבו אפליקציות המסחר הפכו את המסחר לנגיש, מהיר, מרגש,. עידן שבו הרשתות מוצפות ב"מומחים" למניות, עידן שבו משקיעים חדשים הם לא באמת משקיעים - אלא מהמרים. 

המשקיעים החדשים נולדו לאפליקציות המסחר, אבל גם משקיעים וותיקים הופכים להיות מכורים יותר לנוחות, לריגושים, "למשחק", ומקבלים החלטות מהירות שהם יותר הימורים מאשר השקעות. בורסה היא לא קזינו. נסחרות בה חברות עם ערך ומי שבודק, מנתח ומשקיע לאורך זמן, מקבל תמורה. השקעה בבורסה נשענת על הבנה, מומחיות וניתוח. הימור מנגד נשען על מזל. בהימור לרוב מפסידים. מחקרים מוכיחים שמסחר באפליקציות גורם לכם להפסיד יותר מאשר במסחר במערכות אחרות. כלומר, הנגישות, המהירות, הפיתוי הופך את ההשקעה להימור - ככה אתם מפסידים אלפי דולרים בשנה.     

למעשה, העידן הדיגיטלי הבטיח ל"דמוקרטיזציה של שוק ההון". אפליקציות מסחר נוחות ונגישות אמורות היו להפוך כל אחד למשקיע חכם ומיומן. אבל סדרת מחקרים אקדמיים מהשנים האחרונות חושפת תמונה הפוכה: הטכנולוגיה שאמורה הייתה לעזור לנו דווקא פוגעת בביצועי ההשקעות שלנו באופן דרמטי.

המחקר המרכזי: השקעות חכמות?

המחקר המקיף ביותר בתחום פורסם תחת הכותרת "Smart(Phone) Investing? A within Investor-Time Analysis of New Technologies and Trading Behavior" על ידי צוות חוקרים בינלאומי: אנקיט קלדה (Assistant Professor of Finance מאוניברסיטת אינדיאנה), בנג'מין לוס (Associate Professor מאוניברסיטת הטכנולוגיה של סידני), אלסנדרו פרביטרו (Associate Professor of Finance מאוניברסיטת אינדיאנה) ופרופ' אנדראס האקת'ל (Professor of Finance מאוניברסיטת גתה בפרנקפורט).

המחקר, שניתח התנהגות של אלפי משקיעים גרמנים לאורך מספר שנים, מצא שהמעבר מפלטפורמות מסחר מסורתיות לאפליקציות סמארטפון מוביל לעלייה דרמטית בנפח המסחר ולירידה בביצועים. החוקרים תיעדו שמשקיעים שעברו לאפליקציות הגבירו את פעילות המסחר שלהם באופן משמעותי, תוך כדי נטילת סיכונים גבוהים יותר והחזקת תיקים פחות מגוונים.

בנקים
צילום: אילוסטרציה
ניתוח Bizportal

כמה יפסידו הבנקים מהורדת הריבית?

אחרי הפסקת האש, עסקת החטופים ומדד המחירים המפתיע, הריבית בדרך למטה וזה רק שאלה של עד כמה עמוק היא תרד; ברקע הבנקים מאבדים גובה, ועולה השאלה: עד כמה הבנקים יושפעו מהורדת הריבית?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה בנקים ריבית

למרות שבבנק ישראל אמרו אתמול שלא יורידו את הריבית “לפני הזמן”, כולם מבינים שהזמן הזה מתקרב. העסקה לשחרור החטופים, הפסקת האש וההתייצבות הביטחונית, יחד עם מדד המחירים לצרכן שפורסם אתמול והפתיע כלפי מטה (מדד המחירים בספטמבר ירד ב-0.6%; גם מחירי הדירות ירדו ב-0.6%; מה זה אומר להמשך?), מחזקים את ההערכות שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה, ושתהליך ההפחתה יימשך גם אל תוך השנה הבאה. אחרי כמעט שנתיים של סביבת ריבית גבוהה, עולה השאלה איך הורדת הריבית תשפיע על הבנקים, שנהנו עד כה מתקופה שהייתה כמעט חלומית מבחינתם עם רווחים חסרי תקדים.

בסוף היום, מודל הרווח של הבנקים מהריבית דיי פשוט: הם מרוויחים על ההפרש שבין מה שהם גובים על ההלוואות למה שהם משלמים על הפיקדונות. כשהריבית במשק גבוהה, ההכנסות על הלוואות ומשכנתאות מזנקות, אבל כשהריבית תרד, הם ירוויחו פחות על אותן הלוואות. במקביל גם ההוצאות שלהם על פיקדונות יקטנו, כי הם ישלמו לציבור פחות ריבית על החסכונות. אלא שזה לא מתאזן אחד לאחד, ההכנסות יורדות מהר יותר והן גדולות יותר, וההוצאות יורדות לאט יותר והן קטנות יותר, כך שבמאזן הכולל הבנקים צפויים להרוויח פחות.

צריך לזכור שהבנקים מרוויחים כסף ממספר מקורות: עמלות מניהול חשבון, פעולות בשוק ההון, המרות מט"ח, כרטיסי אשראי, וכן גם השקעות כמו גם מקורות נוספים, אבל הרווח העיקרי של הפעילות נמצא בהכנסות נטו מריבית, המרווח שבין הריבית שהם גובים על הלוואות לריבית שהם משלמים על פיקדונות שמהווה מעל 70% מהיקף ההכנסות של הבנקים. 

בשנים האחרונות המרווח הזה זינק לשיאים שלא נראו כאן שנים. הריבית הגבוהה הגדילה את ההכנסות מריבית בקצב מהיר יותר מהוצאות הריבית על הפיקדונות, בעיקר משום שחלק גדול מהציבור מחזיק כספים בעו"ש והריביות על הפיקדונות לא צמחו כמו הריביות על ההלוואות. זו הייתה תקופה שבה כל העלאת ריבית ירדה לשורה התחתונה של הבנקים, והובילה לרווחים היסטוריים.

אבל גם הפרק הזה מתקרב לסיום. כשהריבית יורדת, ההכנסות מריבית, קרי מהלוואות, משכנתאות ואשראי עסקי, מצטמצמות. במקביל, גם הוצאות הריבית של הבנקים על הפיקדונות יורדות, אבל לא באותו קצב. התוצאה היא שחיקה מסוימת במרווח הריבית, ובמילים פשוטות, ירידה ברווחיות.